בתשובה לנ. ראוך, 06/05/02 20:08
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ראוך, ראשית, אתה יכול להשמיט את "מר" ו"הנכבד", ולקרוא לי בפשטות שמעון. איני יודע אם שמת לב לכך, אך המאמר לעיל הוא חלק א' וחלק ב' של המאמר יופיע בתוך יום לערך. בתגובתך הקדמת את המאוחר. תפיסת ההיסטוריה של ויקו תידון בחלק ב', וכדאי לדון בה שם. 2 נקודות נוספות: - ויקו היה אמנם אדם דתי (כמוהו כדקארט ואחרים), אך האמונה הדתית וההשגחה אלוהית אינן ממלאות כל תפקיד בתזות שלו שעולות בשני חלקי המאמר. - מארקס אמנם הביע הערכה גדולה לוויקו במכתב ללאסל (אפשר שגם כתב על כך לאנגלס, איני יודע) וזאת בעיקר בשל ההבנה של ויקו שקיימת אבולוציה חברתית. אולם, כידוע, מארקס בהיותו תוצר ישיר של הנאורות שאף בשיטתו להיסטוריה מדעית במובנה המקובל, היסטוריה לא-אישית, הפועלת על פי עקרונות כללים (יחסי הייצור וכו'),שראה אותם כשולטים בכל התהליכים החברתיים. תפיסתו של ויקו, כפי שיובהר בחלק ב', שונה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
שמעון היקר. תגובתי היתה אך ורק לגבי טבע האדם, אשר הופיע בחלק הראשון של מאמרך. התזה של ויקו לגבי ה"מדע החדש", משלבת מה שציינתי כבר - את הקווים הנצחיים של ההשגחה האלוהית. השגחה זו מאפשרת תפיסה מדעית של החוקר הנסיוני-מדעי. אינני רואה כיצד טעינה אחרת פעם נוספת [שלישית] תשנה עובדה זו. באופן אישי, אעיר כי פשטות היא עניין יחסי, וכך גם סגנון. בהערכה, נתנאל ראוך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראוך, קרא שוב את תגובתי לעיל בניסוחה המדויק: הרעיונות של ויקו שמועלים *במאמר זה* אין להם נגיעה להשגחה האלוהית. איך אני יודע? כי פשוט וידאתי תוך כדי כתיבת המאמר שלא להכניס את "התזה של אלוהים" לנושאים הנידונים. הרשה לי ליהנות מהספק ולהניח שאני מבין את מעשי ידי. האיזכור היחיד של אלוהים במאמר קיים בהקשר הבא: ויקו אומר שיכול האדם לדעת ידיעה מלאה רק מה שהוא עשה, והיות שלא הוא ברא את עולם הטבע אינו יכול לדעתו בשלמותו. אמנם, באופן כמעט אגבי, מוזכר במאמר שהואיל ועולם הטבע הוא מעשי ידי האל, הרי שהאל יכול לדעתו על בוריו (כשם שהאדם יכול לרדת לחקר מעשי ידיו), אולם איך האל משגיח על עולמו וכו', אלו שאלות שמחוץ לנושאים הנידונים במאמר. המאמר דן בידיעה אנושית בלבד ולא בידיעה או השגחה אלוהית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמעון היקר, אמנם לא ציינת זאת במפורש, ואז גם היית בודאי כותב את מה שהופיע בתגובה שלי, שבה כתבתי כי מה שמאפשר את ודאות האדם במעשיו ההיסטוריים הוא האלוהים, וזאת כהמשך מתוך ידיעה ואפשר להגיד אף כהיקש בריא, לאותו משפט שציינת. וכל זאת היה במסגרת הנושא המרכזי של ויקו, גם במאמרך, ''טבע האדם'' וחקירתו ב''מדע החדש'', כפי שאפיינת אותו בהדגישך את יחסו שלו ושל הוגו אל המתמטיקה, שמוסיף גם הוא לקונפליקט בין שני סוגי הידיעות, לטעמי. אך אין כל זה משנה, התייחסתי לויקו כולו וגם לאמונתו, אולי בהתעלמות מהמאמר ותוך הסתמכות על הביקורת של ויקו כלפי רעיונות אחרים, ועל כך אני מודה ומכה. בהערכה נתנאל ראוך. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |