בתשובה לגבי נתן, 05/05/02 20:03
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מותר לשאול בן כמה אתה? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
למה שהבנאדם לו יעבוד בינתאים בתמחוי. יעני איפו שיחלק אוכל פעם ביום. אים הו מקבל סיבוק מיזה.אולי קסת ירגע מהג'ננה עים המרק, | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהוא בסדר ,מרק שעועית זה מה שנחוץ לאהבל שישב בחושך עם 13000 פיתות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אים מר נתן רוצה לעסות לראיס אין לי בעיה. אפילו יקבל תנאים שבוע רמאללה. שבוע בבית, | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגיד בשארה, בשביל מה הם בקשו שיכניסו אליהם 10 ליטר שמפו תינוקות? יש משהו שאנחנו צריכים לדעת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המפכד מיצה''ל שהו אקבר גבר(יעני מר נתן כזה). היציע להם חצי מהסודה לשתיה שלו . אבל דחלן אמר לו שבשביל זה צה''ל יצה מומחה עולמי בדיכוי. ויש לו בטנט יותר נורמלי. זה הראיס לו היתערב.אישתו גמרה לו מיזמן על החשק, | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנא חלאסתי לו על אלחשק? כזבין! חשק לא חסר לו, אבל זה חשק מן אלמין הלא נכון! ואלשמפו- אנתה יודע בשביל מה הדא, יא עזמי! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תיהיה בריא מה מענין אותך בפרתים.טייב.סמו להם החילים סרתים כחולים בטלפיזיה.יעני זה פר?.והטנגו זה הג'מעה מיעזה.הראיס חלאס.גמור.נשיקות וזהו, | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשעבדתי בתור יועץ מיוחד לעניני שתיה קלה, בורקס ונושאים שהשתיקה יפה להם במשרד ראש הממשלה גיליתי להפתעתי שהסודה שנמכרת בבקבוקים (וניתן לשתות אותה) לא נקראת סודה לשתיה אלא סתם סודה (וגם הסודה שיוצאת מהמכשירים הביתיים כמו סיפולוקס או סודה דטרים), בעוד שהסודה לשתיה היא בעצם אבקה וידוע לכל ילד שאבקה לא שותים. האם מישהו יכול לשפוך אור על נושא הבעיתי הזה? תודה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקריירה שלי בתחום המשקאות היא ארוכה ומרתקת. בתחילת העשור הנוכחי ניסיתי להריץ את עצמי לתפקיד שר המשקים ("תה רותח בשרב לחיכי לא יערב", זוכר?). המצע שלי כלל את השבת השוופס קולה והקריסטל קולה למדפי המרכולים, הענקת פרס ישראל ומועמדות לנשיאות לממציא הזיפ (בייחוד הזיפ לימונד ששתיתי באותו היום) ועוד ועוד אולם כיוון שאף מפלגה לא הסכימה לצרף אותי לשורותיה בחרתי בתוכנית ב' והצעתי את עצמי לתפקיד יועץ מיוחד לבורקס שתייה קלה ונושאים שהשתיקה יפה להם במשרד ראש הממשלה ואכן כיהנתי בתפקיד במשך מספר שבועות. הרומן שלי עם משרד ראש הממשלה הגיע לקיצו כשהתלוננתי על כך שאינני מקבל שכר תמורת עבודתי הפורייה ודרשתי לקבל אישור כניסה רשמי מאחר שהכניסה למשרד בכל בוקר דרך החלון של השירותים גרמה לי לכאבי גב. יש לי זיכרונות יפים מהתקופה. למשל היום שבו אריק ביקש ממני לסדר בורקס כבש בישיבה של המטבחון המדיני המצומצם (הבאתי לו קובה והוא היה מאוד מרוצה רק התלונן שהבצק עלים של לא מספיק פריך). או הפעם ההיא שעומרי ביקש שנסדר לו בורקס גורגנזולה עם איזה גזוז מרלו לפגישה עם ערפאת (גנבתי מהמקרר בלשכה של עוזי לנדאו). "הזיכרונות כלואים בי כבועות בבקבוק קולה שנשכח בשמש." (י. פופק זכרונות 2002) |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |