בתשובה לנמר עם גדי, 06/11/16 16:38
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ראיתי דיון משנת 2005 בנושא ,ובו אחד המגיבים 'ממללא' כותב - " התוס' בסה"כ אומרים שהנבואה היא על תנאי שהחוטא יתמיד בחטאו אך מובן שלו יעשה תשובה לא יענש, שהרי כל מטרת הנבואה היא להביאו לתשובה. אין בכך בכדי לערער על אמונת היסוד שהנביא אכן חוזה עתידות. (אגב, בנקודה זו נפל או שמא התעלם ליבוביץ' שאהב לנפנף בתוס' הזה בנסותו לעצב מושג של נביא ללא נבואה)...ההבחנה אינה בין יחיד לאומה. ע"פ תפיסת הנבואה של התוס' גם אומה יכולה לעשות תשובה ולבטל את גזר הדין שחזה לה הנביא (יונה ונינוה וכיו"ב). טענת תוס' היא שדברי הנביא הם תחזית עתידית ודאית - בהנחה שהחוטא/ים יתמיד/ו בחטאו/ם. אם כך יקרה, אין ספק, אליבא דתוס' שהנבואה תתממש. ואולם, אם הללו ישובו בתשובה - הנבואה כביכול לא באה לידי מימוש" אתר דעת אמת מביאים תוספות אלו כדי להתנגח באופן כללי בדת היהודית וזאת כהרגלם בקודש. כך או כך- נושא זה מצריך עיון. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
טוב שהבאת את דוגמת יונה וננוה. הרי יונה עצמו התרעם על אלוהים ששלח אותו ועשה נבואתו פלסתר. אלוהים ענה לו דרך המעשה בקיקיון וכו'... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועדיין יונה דוגמא לא טובה. 1. יונה לא היה ולא נברא. 2. יונה השפיע על הגויים ולא על היהודים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. למה יונה לא היה ולא נברא? 2. זה לא משנה כל עוד הוא נביא מבני ישראל שנבואתו נקבעה כאחד מספרי התנ"ך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1א- נראה לך סביר שבן אדם חי בבטן הדג 3 ימים ? קריעת ים סוף מקשה על האדם הממוצע את החיים,אז לחיות בתוך דג ? 1ב- ראה כאן. וזה מתייחס גם לנושא המרכזי אודות הרמב"ם ומושג הנבואה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובהרחבה בעניין המאמר - יוסף אבן כספי [ויקיפדיה] כותב בספרו 'אבני הכסף' "ודע עוד כי סברות בכל הסיפור הזה, רצוני לומר מכאן עד 'ויקא את יונה אל היבשה' כי יש אומרים שהיה כולו בהקיץ ויש אומרים שהיה כולו בחלום ובמראה הנבואה...". המאמר מביא את דעות המצדדים למציאות הסיפור ומציאות הנביא והדעות שגורסות בסיפור עצמו כנבואה.וכן גם את הזוהר והגאון מוילנה אשר רואים ביונה שם מטאפורי - שאין לו דבר עם יונה בן אמיתי הנביא מגת חפר. דבר מעניין שראיתי במאמר שבו הוא מביא הסבר טבעי לכל סיפור בליעת יונה על ידי הדג- ' במבוא לפירוש "דעת מקרא" מביא בעל הפירוש, אליקים בן מנחם, מעשה שהיה בשנת 1927 ליד איי פוקלנד במלח שנבלע בפי לויתן. הלויתן ניצוד אחרי שלשה ימים וכאשר בותר, הוצא ממנו המלח כאשר "עורו הולבן ללובן של בר מינן ומראהו הטבעי לא חזר אליו עוד. מלבד זאת לא היתה לחוויה האיומה הזאת כל השפעה שלילית על בריאותו ".להלן הוא מביא בשם חוקרי חיות הים הסבר לאפשרות "שאפילו לויתן רגיל יציל אדם מטביעה", ועיין שם בהסבר המדעי, כיצד יוכל אדם להגיע אל שקיק הגרון הגדול...שיש בו חלל שהנו גדול במידה מספקת כדי לקבל גופו של אדם ולספק לו אויר לנשימה". כך שאפילו לסיפור המקובל בעיני כל המפרשים כסיפור על-טבעי בעליל, ניתנה לבעל המחלוקת אפשרות לחלוק ולהסבירו בדרך טבעית.' ככל הנראה כפי שהבנתי שהרב אליקים בן מנחם מבסס את הסיפור הנ"ל על הסיפור של ג'יימס בארטלי [ויקיפדיה] . אם כי ויקפדיה טוען שמדובר ב'אגדה'. המאמר גם מביא את הרמב"ם בסיפורים אחרים מהתנ"ך - כגון :מעשה אברהם ושלשת המלאכים, מלחמת יעקב עם המלאך ועניין בלעם ואתונו, היו כולם - לפי הרמב"ם - חזון נבואי ולא התרחשו במציאות של עולמנו הגשמי. ..וכך ממשיך הרמב"ם (מורה נבוכים, ח"ב, פרק מ"ח) ומסביר גם מעשים רבים של נביאים אשר עומדים כנגד ההיגיון, לא כמעשים שהתרחשו בפועל אלא כחזון נבואי. למשל, צווי ה' ליחזקאל לחתור בקיר או לשכב תקופות ארוכות על צד ימינו ושמאלו וכיוצא באלה. למרות שהמקרא מתאר את המעשים כאילו נעשו "ויחשבו ההמון שהפעולות ההם...הכל היה בעניין השגת החושים, לא במראה הנבואה" - שיטת הרמב"ם ברורה - "חלילה לה' מתת נביאיו דומים לשוטים ולשכורים, ויצוום לעשות מעשה השוטים, ויצוום לעשות מעשה השגעון...אמנם זה היה במראה הנבואה". כך הוא מסביר את הצווי המוזר להושע "קח לך אשת זנונים וילדי זנונים - והעניין ההוא כולו מלידת הבנים וקריאתם פלוני ופלוני הכל במראה הנבואה" (שם, פרק מו). והרמב"ם מדגיש שדבריו תקפים גם למקרים הכתובים במקראות תוך ציון מקומות, זמנים ואנשים אמיתיים וגם סיפורים ארוכים ומסובכים שעל פניהם נראה שאירעו במציאות. "ואפילו ארכו המעשים ההם המסופרים ונקשרו בזמנים ובאישים נרמז אליהם, ובמקומות, אחר שהתבאר לך שהמעשה ההוא משל - דע ידיעה אמיתית שהוא במראה הנבואה". גם כאן רומז הרמב"ם לעיקרון היסודי שמכריח את פירושיו אלו: "וזה דבר שלא יסופק בו ולא ישכל אותו אלא מי שנתערבו לו האפשרויות - בנמנעות". הווי אומר,כל סיפור שהוא נמנע על פי השכל [ניסי, על טבעי] מסבירו הרמב"ם בגדר האפשרות השכלית, דהיינו שלא התרחש בפועל אלא היה בחזון הנבואי. בעניין השאלה - האם הנבואה תתגשם או לא,או לפי הקצנתו של י.ל בעניין מהות הנבואה לעתיד או להווה - אני מניח שעל כך הדיון עוד ימשך וימשך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1א- אם האדם הממוצע לא רוצה להאמין בקריעת ים סוף, הוא יכול באותה המידה לא להאמין בכל דבר אחר שכתוב בתנ"ך. והרמב"ם עצמו כותב שכל מי שלא מאמין במופת - הריהו כופר. והרי המופתים עומדים יחד עם שאר דברי התורה שעליהם כתב הרמב"ם כי מי שלא מאמין בדבר פעוט מן התורה - הריהו כופר. 1ב- ואם תעיין קצת יותר באותו קובץ, תראה כי דעת הרמב"ם עצמו היא שכל ספר יונה התקיים במציאות של עולמנו ולא במחזה הנבואה. להיפך, דווקא הדעה לפיה מעשה יונה היה משל, באה מן הזוהר ופירוש הגר"א המשתייכים לעולם המיסטי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1א- מסכים איתך במחשבה זאת.כוונתי הייתה שקריעת ים סוף נשמעת על הלב כאמונת ישראל ביציאת מצרים,בעוד שסיפור יונה והדג "נשמע" כמו סיפור דרך המשל. 1ב- לא טענתי שהרמב"ם סבר כך.אלא להסב את תשומת ליבך שהדעות חלוקות בסיפור זה,ולא כמו קריעת ים סוף שאין עליה חלוקים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1א. מסכים. 11א. האם "אל נעלמים" עוסק בנביא תחת עול הנבואה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברי סחרוף ודן תורן כתבו את המילים. בהנחה והם עישנו משהו טוב-יש מצב שהם ניסו לכתוב 1 על איזשהוא נביא עלום. כאחד שכתב הרבה שירה למגירה אני יכול להעיד שכתיבה ללא מוזה היא בלתי אפשרית,וכשזה בלתי אפשרי אז עלים לרפואת הנפש בהחלט יכולים להועיל. 1 'שוכח את כל מה שמוכר הולך לי באוויר, בדמיוני רואה סולם שומע קול פנימי תקן אותי תקן עכשיו אני מפנה ראשי, אנ'לא בטוח שמדברים עלי משהו בתוכי, הכל פתוח אני חי ...' |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שדווקא המשפט הזה הוא האקדח המעשן: "לא זה לא חלום, ועוד מעט זה זמן עבר. כי הנביא בעצם מביא מהעתיד ידיעות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרוב המוחלט של הדעות הולך עם הפשט לפיו הכל קרה כמסופר בספר יונה. הרוב המוחלט הזה כולל את המדרש והגמרא וכל מפרשי התנ''ך הקונבנציונלים. אין חולק על כך שהיה נביא בשם יונה בן אמיתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הזוהר ובעקבותיו הגר"א טוענים שיונה בסיפור הדג זה ביטוי לנשמה ואין לו קשר עם הנביא יונה מגת חפר.משמע שיחוס יונה הנביא למעשה הדג מוטעה. איך קרה שהגר"א חולק על כולם ועדיין לא מוכרז ככופר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה לא מחדש... הזוהר והגר''א נמצאים בדעת מיעוט. הגר''א לא חולק על כולם אלא מפרש על דרך הרמז והסוד בניגוד לפשט והדרש הנפוצים יותר. הגר''א לא מוכרז ככופר בגלל שאיננו שולל אף עיקר אמונה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |