בתשובה לשוקי שמאל, 27/10/16 11:49
 |
|
 |
||
|
||||
 |
נ.ב. נזכרתי בקלישאה ששמעתי בזמנו על פול סיימון. כאשר נערך קונצרט ההמונים הפתוח של סיימון וגרפונקל בסנטרל פארק של ניו-יורק, נאמר שבין עשרות אלפי הנוכחים במופע, הפרצופים השחורים היחידים היו של סוחרי הסמים. קשה לומר שדילן הוא הזמר הלבן המקובל על הקהילה השחורה בארה''ב, אם יש משהו כזה, אבל העובדה ששימש גיטריסט של זמר הבלוז ג'ון לי הוקר נותנת לו הכשר אפילו אצל שחורופיל קנאי כמו ערן סבאג. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני אוהב את פול סיימון שראוי יותר כמוסיקאי לפי הקריטריון שציינת. הכניס למיינסטרים האמריקאי את אפריקה -ומהדלת הראשית. דבר שבשעתו נראה למומחים מהפכני יותר מהשינויים שדילן ביצע לאורך הקריירה 1. ____ קטעי הקישור של ערן סבאג מזכירים את הקופות בסופר מרקט, מבאס וחייבים לעבור שם. צורם בחוסר אותנטיות. מפוחית צבועה בחלודה. מזוייף, נרקסיסט ומעלליתסעיף כי מדובר בהרשלה מכור לטריוויה. אני לא מכיר ראסטפארים לעומק ומהטיפוסים שפגשתי בסוואטו ז"ל (ליד קולונוע פריז ז"ל) לא התרשמתי שאיסוף נתונים במטרה להפריח אותם לראווה היה הספורט שכיח. הרוב עסק בשכחה תוך כדי מחיקת נתונים והפרחת עשן. במקרה זה גם הספורט החביב על הבלוזאים העבריים שאני מכיר בהחלט. סבאג הוא אפסן נתונים שצריך להשמיע מוסיקה ב- 90% מהזמן במקום לייבש את האוזן בקולו העורבני. קוטנר מביא אותך לבאר תוך שלושה צעדים ועוזב אותך ללגום בנחת. קלאסה מול באסה. כמובן שביקורת בונה. 1. פולק, רוק, ריתם אנד בלוז, בלדות, רוקנרול, פולק אנד בלוז, רוק אנד פולק- פולקרוק! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן סיימון הכניס למיינסטרים האמריקאי את אפריקה (והייתי מוסיף האמיתית). שים לב, האלבום המפורסם של סיימון "גרייסלנד" שחלק גדול בו היה שיתוף פעולה עם מוזיקאים דרום-אפריקניים, זיכה אותו בעיקר בחרם של הקהילה השחורה בארה"ב באשמת הפרת החרם על דרא"פ. דבר זה בפני עצמו לא צריך להפתיע: היחס של השחורים בארה"ב בכל הקשור לאפריקה האמיתית, הוא אמביואלנטי מאז ומתמיד, מסיבות מובנות (הנשיא קלינטון למשל לא זכה לשום תמיכה מן הקהילה השחורה בעניין מעורבותו הכושלת בסומליה). אבל במקרה של סיימון, לא בכך מדובר. לקהילה השחורה יש יחס אמביואלנטי לזמרים לבנים רבים למשל פרנק סינטרה או אלביס פרסלי, אבל סיימון זר להם לחלוטין ואני לא חושב שהמצב שונה בקהילות המהגרים האחרות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ידעתי ובכל זאת, היחס של השחורים למוזיקאים 1 לבנים פחות רלוונטי לסוגיית ההשפעה המוסיקלית. מעבר לכך שאפשר לשנוא ולגדף אותו- ועדיין להיות מושפעים. 1. השחורים בארה"ב לא בדיוק מתלהבים מיהודים למרות שאם יש ציבור שהשחורים צריכים להעריץ זה אנחנו. מדוכאים שפרצו את גבולות הגזענות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא הנושא, אבל כדאי תמיד לזכור ולהזכיר ששאלת העבדות השחורה (בפרט בארה''ב) חורגת בהרבה מעבר לשאלת ''מדוכאים שפרצו את גבולות הגזענות''. אי אפשר להשוות את ההיסטוריה של השחורים להיסטוריה של היהודים, האסייאתים או הקתולים בארה''ב. אין ספק שהחוקים בארה''ב בתקופות שונות הפלו לרעה את יהודי ארה''ב, אבל קשה לי לקבל את תיאור היהודים כ''מדוכאים'' בכל תקופה שהיא בהיסטוריה של ארה''ב, אלא אם אתה רוצה לתאר את הפליטים של היום באירופה וכאן כ''מדוכאים''. מבחינה היסטורית, מעניין לציין כי היחסים הלא-נוחים בין שחורים ליהודים בארה''ב, ראשיתם עוד בתקופת העבדות והם בודאי החמירו בתקופת שחרור העבדים (משהו כמו היחסים בין הודים, צבעוניים ושחורים בדרא''פ). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כיוונתי לדיכוי יהודים בעולם ולאו דווקא בארה''ב. מוזר שטינת השחורים לא מופנית כלפי הערבים שצדו וסחרו בעבדים אלא כלפי עם שנרדף בגזענות לא פחות קשה וכנראה שיותר. ואתה צודק, זה לא הדיון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סוחרי העבדים הערבים זו תעמולה מגוחכת ש''המציאו'' חבריך. אין שום קשר בין סחר העבדים הערבי שהתנהל במשך מאות שנים במזרח וצפון אפריקה, לבין סחר העבדים עם האמריקות שנוהל ע''י סוחרים שחורים באפריקה וסוחרים פורטוגלים ובריטים. לחבריכם שונאי ישראל יש סיפור מקביל על סוחרי עבדים יהודים בצפ' אמריקה. היו כמה סוחרי עבדים בדרום ארה''ב, אבל הללו היו בודדים ואין שום הצדקה לתאר את סחר העבדים כעיסוק יהודי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כדאי שתחליט- או שתעמולה מגוחכת המציאה יש מאין את קיומן של סוחרי עבדים ערבים או שעשרות מליוני עבדים ניצודו ונמכרו ע"י ערבים. בתרבות האסלאם השחורים נחותים והערבים מנציחים חוקים ונורמות של העולם הקדום עד היום בניגוד גמור ליהודים שייבאו בעמל רב יהודים שחורים לארצם ולכן הטינה ליהודים ואימוץ הנראטיב הפלסטיני מעלה שאלות. חבל שגם את ויקיפדיה באנגלית השחיתו הציונים: From Arab literature, manifestations of racism and racist discrimination subsequently followed within the Arab world |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוקי כרגיל,עדין וסולידי מידי."אתם" "אנשים" נוראים ,"חבריך" לא רק "המציאו" את סחר העברים הערבי,הם גם מתחזקים את המטריקס,המציאות המדומה שאנחנו חיים כיום! שבה לכאורה יש עבדים "כיום" במדינות ערביות. ואף גרוע מכך העלימו את העבדות ממדינת היהודים! (שכולם יודעים שהם הגזע הנחות והמושחת ביותר ואין סיכוי שאין אצלם את העבדות הנוראית ביותר). לא ניתן לכם להפיץ דיבה ושקרים על האומה הערבית הגדולה האדירה והאמיצה! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר, היה סחר בעבדים בתוך אפריקה עצמה, והוא נוהל ע"י ערבים. האם שחור שנמכר לעבדות בתוך אפריקה ע"י ערבי היה צריך לשמוח על ששיחק לו המזל והוא לא נמכר לחו"ל ע"י לא-ערבי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אבל הנובל היה על המילים, לא על המוזיקה, ועל כן לדילן מגיע יותר מסיימון בתחום הזה וגו'. ב. ובקשר למוזיקה - יופי שלפול סיימון היה אלבום עם סאונד אפריקאי אי שם באייטיז, אבל כמה מוזיקאים מאז ועד היום אתה יכול לומר שהושפעו מהאלבום הזה ויצירתם השתנתה בגללו? אפילו אם נשים את המילים בצד, כמות המוזיקאים והמבצעים שיונקים ומושפעים מדילן ברמת ההגשה, הגישה, והסגנון עצומה לאין ערוך. רק בארץ די ברור שמאיר אריאל, דני ליטני, אביב גפן, עמיר לב, ובטח עוד רבים היו נשמעים לגמרי אחרת - אם בכלל - אם תוריד את דילן ממאגר ההשפעות שלהם. קל וחומר בארה"ב ובריטניה, שגם מרוחב היריעה וגם מקוצר הידיעה אמנע מלהתחיל אפילו בלפרט רשימה דומה1 עבורן. 1 אבל אתן אחד שקרוב ללבי במיוחד - בלי דילן אין קנופלר. ואידך זיל גמור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להגיד שסיימון הכניס את המוזיקה האפריקאית למיינסטרים באלבוס גרייסלנד, שיצא ב-1986!, ולהתעלם למשל מאלביס פרסלי, שלא לדבר על ג'ורג' גרשווין (אם תרצה, גם "משלנו", ששילב חזנות וגוספל) זה שכתוב רבתי של ההיסטוריה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה שלא הבנת את הטיעון שלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תסביר, בבקשה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטיעון התבסס על זה שמישהו (אחר) ציין את התרומה המשמעותית לש סיימון בהכנסת המוזיקה הנ''ל למיינסטרים, בעוד אני ציינתי מולו שהתרומה של סיימון לא כל כך משמעותית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. אני לא מתמצא יותר מדי לומר עד כמה היתה לו השפעה להצגת המוזיקה מאפריקה למיינסטרים (כמו למשל מה שצפריר כתב). ואולי בעצם, אי ההתמצאות שלי היא מעין אינדיקציה לגודל של ההשפעה. אני דווקא זוכר להקות שהיו די מפורסמות בישראל, ובהתאם אני משער גם באירופה, של נגנים ומוזיקה מאפריקה או עם השפעות חזקות מאפריקה, עוד בשנות השיבעים. למשל אוסיביסה (מי שצייר את עטיפות התקליטים שלהם היה רוג'ר דין שהתפרסם כצייר העטיפות והחוברות לתקליטים של יס). להקה אחרת שאהבתי מאותו סגנון, כמי שאוהב את סנטנה, היתה באראבאס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא חושבת שהעיקר ב"גרייסלנד" היה כניסת המוזיקה האפריקנית למיינסטרים. אלא על הפתיחות למוזיקת עולם בכלל. בעיקר דיברו אז, אאז"נ, על ההתנסות המוזיקלית של סיימון, על השפעות הדדיות שלו ושל המוזיקאים האפריקנים, על השילוב המוצלח של הטקסטים המעודנים / אורבניים שלו עם הכלים והמקצבים השבטיים, וכולי. כלומר, לא המוזיקה עצמה (אף אחד לא התחיל לקנות אלבומים של איפי טומבי) אלא שילוב הכוחות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משיטוט קל בוויקיפדיה: מוזיקה של אפריקאים ולא דווקא של שחורים בארצות הברית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. צודק. ב. מאיר אריאל בהחלט נשמע כמי שהושפע (וגם הסביר) דני ליטני פחות אבל השאר לא נשמעים מושפעים ולך תדע כמה ואיך. בשורה התחתונה אני מסכים שדילן השפיע יותר. 1. קנופלר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קנופלר ניגן אצל דילן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה אתה הורס בדיחות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא הניגון, זאת השירה. כנגן, קנופלר הוא בליגה אחרת משל דילן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין, דוקא לא חשבתי אף פעם שדילן הוא בין ההשפעות העיקריות שלו. בתקליטים המוקדמים, שבלול למשל, ניכרות יותר השפעות ביטלסיות וקצת פסיכדלית סיקסטיז מאשר דילן, ועשור אחר כך הוא הרבה יותר רוקיסטי קשוח (מה שדילן מעולם לא התיימר להיות) מצד אחד, ועתיר הפקות מושקעות מצד שני, כשבדרך אפילו היו לו הבלחות בלוז. בקיצור, אני מתקשה לזהות אצלו את הדילן. אולי בטקסטים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני לא חושב שחנוך הושפע ממנו. מי שכן, הוא כמובן מאיר אריאל. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |