בתשובה לשוקי שמאל, 30/09/16 14:03
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מישהו מהעסקנים הפוליטים (נדמה לי ראש עיריית גבעתיים). הציע להסב את השם של רחוב "דרך השלום" לשם "רחוב שמעון פרס". אני תומך בחום בשינוי שם זה ומציע בנוסף להסב את השם של תחנת הרכבת "דרך השלום" (שממוקמת ברחוב "דרך השלום") לשם "תחנת רכבת מזרח תיכון". ================ הערה למי שאינו מכיר את תל אביב: רחוב "דרך השלום" הוא הרחוב שחוצה את "דרך בגין" ליד מגדלי עזריאלי. הרחוב מתחיל בסמוך למחנה "יצחק רבין" (לשעבר "מחנה הקריה") ומסתיים במזרח תל אביב (חוצה את דרך "משה דיין"). תחנת הרכבת "דרך השלום" נימצאת מזרחית למגדלי עזריאלי צמודה לגשר מעל נתיבי איילון כאשר המפלס התחתון של התחנה הוא חלק מתוך נתיבי איילון. כלומר: תחנת הרכבת היא _מזרח_ למשהו אבל עדיין ממוקמת בחלק _התיכון_ של תל אביב. ================ מוקירי זכרו של פרס ישמחו ששמו מונצח בשני אתרים חשובים וסמוכים (שיזכרו לנצח בפי מי שישתמש בנתיבי התנועה של תל אביב). שני האתרים סמוכים לאתרים על שם גדולי האומה (בגין ורבין) שמשיקים לדרכו הפוליטית של פרס. השם "מזרח תיכון" מנציח את המפעל הפוליטי האחרון של שמעון פרס. רבים ממוקירי זכרו של פרס לא יחושו בתחילה באירוניה שיש בצירוף השמות "שמעון פרס" ו"מזרח תיכון", על כן יתמכו בהנצחה. הם לא יחזו בבדיחות שיעופו לנצח על הבלגן המדיני שהשיג ה"מזרח תיכון חדש" של שמעון פרס. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
רגע רגע, הרי דווח שמשפחת פרס ביקשה מישראל כץ בכובעו כשר התחבורה לקרוא לנתיבי איילון ע"ש פרס. אז יהיו לנו נתיבי פרס עם מחלף פרס שיוביל לרחוב פרס? אולי שיקראו למדינה ארץ-פרס ונסגור עניין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הארץ כבר תפוסה לרבין. או שזה הירח? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
-אובג'קשין. דרך השלום מתחילה בביטחון ובהכרת העוצמה והערך העצמי, לא מהתרפסות וחולשה. כפי שאמרה בעלת היאכטה "השלום מתחיל בתוכנו". העובדות מראות שקיבלנו שלום ושקט (גם זמני) אחרי שהחטפנו חזק. רכבת תחתית (חפירות, חוזים ודרכים נסתרות מהעין) תסמל את פועלו, חשיבותו והחלום שיום אחד זה יסתיים. גם לי יש חלום. שתוך שבוע מרכז פרס לשלום ייפרד לשלום מהקברים, העבר והכיבוש הערבי בארץ ישראל ויעבור בציווי בן גוריון והציונות העכשווית לנגב. בניית מבנה ציוני מכוער בהידורו באמצע יישוב ערבי איננה הדרך לשלום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דעתי היתה אירונית. אם תהיה הנצחת שמות כפי שתיארתי (חילוף השמות "דרך השלום" ו"תחנת רכבת דרך השלום") זה יהיה לרעת זכרון פרס כי יונצח הכשלון הפולטי של פרס בהסכמ אוסלו. הערה: דעתי בעניין הסכמי אוסלו היא שזה לטובת ישראל בטווח הארוך אבל לא לטובת ישראל על פי המתכון פרס-רבין ביילין. לא רוצה להכנס לוויכוח בעניין זה כי זה עניין מורכב (ואין לי חשק להכנס לדיונים מורכבים כאן). רק אומר דעתי בקצרה: 1. הסכמי אוסלו פוגעים בפלשתינים הרבה יותר מאשר הם פוגעים בישראלים. (ההסבר בסעיפים 2 3 ו- 4 בהמשך). 2. הסכמי אוסלו (והשלטת אירגוני הטרור עליהם) גורמים לפילוגים קשים בחברה הפלשתינית ומניעת הקמת מדינה פלשתינית בעשרות השנים הקרובות. במקום להקים מדינה הם יריבו ביניהם, יריבו עם ישראל, ישקעו יותר בבוץ שהם יוצרים. 3. הקמת מדינה פלשתינית ממערב לירדן (מדינה מסודרת ושקטה כמו ממלכת ירדן) - היא לרעת ישראל. מדוע לרעת ישראל ? מכיוון שמליוני פליטים/מהגרים פלשתינים יזרמו למדינה שקטה כזו ויכנסו לתוך גבולות ארץ ישראל (ממערב לירדן). המשך המצב שתואר בסעיף 1 הוא לטובתנו. 4. הערכת המצב הזו הייתה לי בזמן שעראפאת התחיל את האינטיפדה השניה (שנת 2000). חשבתי אז ועדיין אני חושב היום שאילו עראפאת לא היה פותח באינטיפדה שניה, הוא היה יכול להקים מדינה פלשתינית שקטה ומסודרת בערך בין 2010 ל 2020. המדינה שהוא היה מקים הייתה מביאה לתוכה מיליוני פלשתינים מהפזורה שלהם והעסק היה מתפוצץ כמה עשרות שנים אחר כך כאשר מדינה פלשתינית (בין ירדן וישראל) עם מיליוני פלשתינים הייתה עובדה מוגמרת. באותה שעה של פרוץ האינטיפדה השניה הגעתי למסקנה שעראפאת טיפש גדול או מגלומן או משהו אחר מכיוון שהאינטיפדה השניה היא טעות פוליטית גסה שלו. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |