|
||||
|
||||
מי ניצח בדיבייט הראשון של טראמפ-קלינטון: |
|
||||
|
||||
האם צפית היטב בעצמך בראיון או במקום זאת רצת למועצת גדולי התורה כדי לשמוע מפיהם מי ניצח (כלי שני לחוות דעת), לא לשמוע מה אומרים משאלי דעת הקהל (כלי שלישי לחוות דעת). מכיוון שנימאס לי לשמוע דעות פרשנים (במקום לשפוט בעצמי) - הורדתי את הסרטון של הוויכוח מיוטיוב והחלתטי לצפות בו היטב 3 פעמים לפחות. עכשיו אני נימצא בצפיה השלישית (דקה 43 מתחילת השידור, שהיא דקה 37 מתחילת הויכוח עצמו. הוויכוח עצמו אורך 95 דקות בערך. ראיתי רק בריפרוף את קיטעי המפרשנים לפני ואחרי הוויכוח, די מעצבן היה לראות שרוב חברי הפנל של הפרשנים באו עם דעה מוטה נגד טראמפ. אפילו המנחה טען טענה שהיא כנראה שיקרית ולא חזר בו למרות טענות הסתירה מפי טראמפ. הטענה במחלוקת עם המנחה היא טענת כזב (לכאורה) של הילרי כאילו דונלד טראמפ תמך במלחמת המפרץ השניה, הוא טען טענה שניתנת לבדיקה: הוא טען שבמספר ראיונות לפני מלחמת המפרץ השניה (הוא פירט מהם הראיונות) הוא _התנגד_ לפלישה מחשש לחוסר יציבות שתתפתח אם סדאם חוסין יסולק. הראיונות נעשו לפני מלחמת המיפרץ השניה, כלומר לא היו חוכמה בדיעבד. אני בוחן הצלחה בוויכוח לא על ידי הסתמכות על כלי שני ושלישי אלא לפי קריטריונים אחרים. בעיקר אני בוחן: מה המסרים שהמתווכח ניסה להעביר לצופים והאם הוא הצליח להעביר את המסרים. מי שמנצח במישאלים שציטטת ינצח רק במשאלים, מי שניצח בהעברת המסרים עשוי לנצח בקלפי. ראשית. עברתי זמן קצר בחברה של מישאלים והתרשמתי מאוד לשלילה מהמהימנות שלהם, למעשה התשובות ממשאל סטטיסטי הוכתבו מאילוצים שהכריחו אותי לשקר ולכן לא רציתי להמשיך לעבוד. שנית. הצלחה בוויכוח אינה הצלחת "רהיטות התשובות" או "מידת הדיוק של המתווכחים" אלא הצלחה מסוג אחר: הצלחה בהעברת מסרים ושיכנוע צופים או העלאת ספיקות אצלהם. מתווכח יכול לא להיות רהוט, או שיהיה דברן לא דייקן, או פגם אסטטי אחר; אבל אם הוא העביר בהצלחה מסרים חשובים שישפיעו על החלטת הבוחר הוא הצליח בוויכוח. להלן כמה מהמסרים שניסה להעביר טראמפ (למיטב הבנתי): * האם הילרי קלינטון מנהיגה חזקה ? * האם ההחלטות שלה הצליחו או כשלו ? * האם החלטות שלה או של אובמה הביאו לתוצאות רצויות או לכשלון ? * האם העתיד הכלכלי של ארצות הברית טוב בהנהגתה של קלינטון או שמא לא ? * האם לתוכניות הכלכליות של טראמפ יש סיכויי הצלחה טובים ? לגבי 4 הנקודות הראשונות העברת המסרים הצליחה לדעתי. לגבי הנקודה החמישית אין תשובה ברורה, כי מדובר בחיזוי (והרי קשה לחזות , בעיקר קשה לחזות את העתיד). |
|
||||
|
||||
כלומר: אתה בודק מי הצליח לשכנע אותך. ליתר דיוק: בדקת רק האם טראמפ הצליח לשכנע אותך. סקרים שהתפרסמו מאז העימות מראים התחזקות של קלינטון (הפער ביניהם נפתח מחדש בכמה אחוזים). |
|
||||
|
||||
את דעתי המסוייגת על מהימנות משאלים כבר אמרתי מספר פעמים. אין טעם לחזור על דעתי*. אני מסתמך על דעתי, כי זה הכלי היחיד** שבו איני נאלץ להסתמך באופן עיוור אחר דברי אחרים. אני צפיתי בעימות ולפי הבנתי הוא ניצח בגדול בהעברת המסרים שלו, ההצלחה בהעברת המסרים לא תתגלה במשאלים אלא לאחר שהמסרים יפעפעו לתודעת הבוחרים ויניעו (את חלקם לפחות) לא לבחור בקלינטון (לא בהכרח לבחור בטראמפ אבל לפחות להימנע מבחירה בה). לעומת זאת: אתה בודק באופן אישי האם המפרשנים שיכנעו אותך (אישית) או שאתה מניח ש"הרוב תמיד צודק" לכן דעת רוב הפרשנים היא הקובעת. בכל מקרה גם ההערכות שלך הן הערכות אישיות בלבד (כולל ההערכה שדעת הרוב תמיד צודקת וחשיבתך העצמית מיותרת). =============================================== * בנוסף. טראמפ גם "ניכשל" במבחני פרשנות לגבי סיכוייו להיבחר במועמד הרפובליקנים. והנה זה פלא הוא ניבחר למרות הכשלונות המדומים שלו בעיני הפרשנים. טראמפ יצליח אם ישכנע את הבוחרים בכמה מדינות מפתח שמצבם הכלכלי רע בתקופת אובמה ומצבם הכלכלי יורע יותר אם קלינטון תיבחר. האם הוא יצליח לשכנע ? אינני יודע אבל יש לו סיכוי לא מבוטל. ** דה קארט אפילו לא בטוח ביכולת השיפוט העצמית אפילו בנוגע לשאלה "האם אני בכלל קיים". מכל מקום איני סומך על פרשנים כאשר אני רואה שטראמפ הצליח מאוד בעימות ואילו הם מתייחסים להצלחות לא רלוונטיות (פירטטתי במקומות אחרים מה דעתי על סוגי הצלחה: הצלחה ברהיטות מול הצלחה בהעברת מסרים). |
|
||||
|
||||
טראמפ דווקא הוביל בסקרי דעת הקהל לאורך המרוץ הרפובליקני. כלומר: הוא היה במקום הראשון, גם לאורך רוב הזמן היה נראה שרוב הבוחרים סלדו ממנו יותר מאשר ממועמדים אחרים. אז האם כאן אתה מקבל את התוקף שלל הסקרים? ושוב: אתה מתייחס רק ליכולתו של טראמפ להעביר להעביר מסרים ומתעלם מיכולתה של קלינטון להעביר מסרים. אולי יש לך איזו הטיה קטנה. |
|
||||
|
||||
קודם כל, שנה טובה. "מי שמנצח במשאלים ינצח רק במשאלים". האם אתה חושב שטראמפ או הצוות שלו משתמשים במשאלים? אולי, כמוך, הם סומכים רק על יכולת הניתוח האישית שלהם? להבנתי לא רק שהם עוקבים אחרי הסקרים, הם גם עורכים שאלונים וסקרים באופן פרטי. במחילה ממך אבל בעיני מה שאתה כותב הוא קשקוש ניו אייג'י. מה שאתה אומר זה: אני לא סומך על סטטיסטיקה, אני מאמין רק לעצמי. אתה אובייקטיבי לחלוטין ואין שום סיכוי שהדעות שלך משפיעות על הניתוח שלך (אבל במקריות של 1 למיליון אתה חושב שטראמפ מוביל ושוקי שמאל חושב ההיפך). וכמובן יכולת ניתוח העברת המסרים שלך כה מפותחת שאתה יודע איך היא השפיעה על גברים נשים שחורים לבנים היספנים צעירים וזקנים, ולעשות את הסיכום המשוקלל המתאים. ואגב סטטיסטיקה, מה טווח הטעות של הניתוח שלך? (אל תענה, זו שאלה רטורית). אני חושב שאדם צריך להיות צנוע ולא לחשוב שהוא יודע לקרוא את מחשבותיהם של מאות מיליונים. אני לא קונה את הניתוח שלך וגם לא של כל הפרשנים שאמרו שטראמפ הפסיד תוך כדי או מיד אחרי. אני רוצה לראות מידע מוצק. לכן צרפתי את הלינק. אני מאמין שגם הצוות של טראמפ לומד את התוצאות האלו לקראת העימות הבא. עם זאת צריך לציין שגם המדגמים האלו הם כמובן לא בטוחים ב 100 אחוז (אבל אפשר לחשב טווח טעות). |
|
||||
|
||||
לפני שאגיב לגופו של עניין (יש לי הרבה מה לאמר*) אני חוזר על שאלה הטמונה בתגובתי הקודמת אליך. זו היתה שאלה מכשילה ואם איני טועה אכן ניכשלת. השאלה שלי (המכשילה) היא האם צפית בעצמך צפיה אינטנסיבית בכל העימות הראשון טראמפ-קלינטון, או שהעדפת במקום זאת ללכת ל"מועצת גדולי הפרשנים" שיאמרו לך מה קרה בדיון (מי ניצח מי הפסיד). על פי תשובתך נראה שלא צפית כלל בדיון (שהרי נימנעת מלענות על השאלה המכשילה). אם הצלחתי בשאלה המכשילה (כלומר חשפתי את העובדה שלא צפית בעצמך בעימות) הרי ברור שהעדפת לקבל באופן עיוור את חותמת הכשרות של "גדולי מועצת הפרשנים". מסיבה זו** או אחרת פנית למקור סמכות נוספת: "חוכמת ההמונים". פירוט השימוש ב"חוכמת ההמונים": === אתה טוען שהמשאלים מגלים את דעתם של "מאות מיליונים" ואני לא מסוגל לחדור לדעתם. תשובתי על הטיעון "===" איני מנסה לחדור לדעתם של מאות מליונים. אני מנסה ליצור הבדלה בין שני סוגי _מתן הערכה_ סוג ראשון של מתן הערכה: האם המתדיינים היו רהוטים בדבריהם, האם הם הציגו מישנה סדורה (נכונה למראית עין). סוג שני מתן הערכה (האימפקט): האם המתדיינים הצליחו להעביר מסרים שמצביעים את היכולות של המתדיינים. בעניין ההבדל בין מתן הערכה על הצלחה בעימות אני יכול להביא את העימות הטלוויזיוני פרס-נתניהו בבחירות 1996. בעימות זה (על פי זכרוני) רוב הפרשנים ציינו שפרס ניצח בעימות (נדמה לי שאמרו משהו כמו "פרס הציג משנה סדורה של תוכנית אוסלו והצלחתה הצפויה"). אותם פרשנים פיספסו את ההצלחה הגדולה של ביבי בהעברת המסר שלו: תוכנית אוסלו ניכשלה כי הפלשתינים לא מעוניינים בפתרון של שלום אלא רק בנסיגות שלנו, פרס ימשיך להיגרר אחר הפלשתינים חרף כשלון תוכנית אוסלו אז המשנה הסדורה של פרס היתה סדורה אבל שמעון פרס הפסיד בעימות 1996 כי ביבי הצליח להעביר את המסר שלו. שוב (אם טיעוני לא הובנו עדיין): הצלחה בעימות טלוויזיוני אינה הצלחה שמודדת את רהיטות הטוען אלא הצלחה של העברת מסר. ================================= שאלת בוחן פתע: בדקה הראשונה לעימות גופו (לאחר שהמנחה סיים את דבריו ולפני שהמתעמתים עולים לקתדרות) - עשה טראמפ מחווה גופנית שהבליטה את עליונותו על פני הילרי קלינטון. זה היה מסר מוצנע אבל בעל אימפקט חזק. מה היה המסר הגופני של טראמפ. פרס למשיב נכונה (או עונש): התובנה שצריך להפעיל את החשיבה העצמית במקום לסמוך באופן עיוור על דברי "מועצת גדולי הפרשנים". ================================== ------------------------------------------------------------------------------------- * אינני בטוח ששאומר כאן כל מה שיש לי לאמר: זה הרבה, זה מייגע ויש דברים רבים אחרים שברצוני לעשות כרגע. תגובתי הראשונה אליך נוסחה בקפדנות (בגבולות היכולת שלי לתמצת את דעתי בלי להשקיע זמן ארוך מדי בעריכה). אני מציע לך לקרוא היטב מה שכתבתי, אל תיקרא אותם חפיף ותסיק מסקנות מקריאת החפיף. אני מזמין כל מי שרוצה שיקרא היטב את טיעוני בתגובתי הראשונה אליך, הם מדברים היטב בעד עצמם אפילו אם לא אפרשן אותם בהמשך. ** "מסיבה זו": כוונתי לכך שאתה סומך באופן עיוור "על מועצת גדולי הפרשנים וכנראה הרגשת שגישה זו לקויה על כן פנית להסתמך על "חוכמת ההמונים" בתור מקור סמכות נוסף. מתנצל אם הצלחתי לחדור לאופן מחשבותיך, דהינו שהבאת את ""חוכמת ההמונים" כעדות נוסםפת לנצחון בוויכוח. גם אם לא הצלחתי זה לא חשוב, העיקר: מה שענו מליוני במשאלים לא בהכרח רלוונטי להצלחה, או כמו שאומרים ביידיש "עולם גוילם". *** כמו שביל גייטס אומר לי (עיוות דבריו) בכל פעם שאני מפעיל את המחשב: YOU ARE A VICTIM OF AUSTROTURF COUNTERFEIT PROPAGANDA לינק ליוטוב לדיון TED אחר על תעמולה אסטרוטורפית שעובדת על מי שמתעצל להפעיל חשיבה עצמית: |
|
||||
|
||||
אדוני היקר, הפוסל במומו פוסל. אתה מתהדר בכך שלא עניתי על השאלה שלך, ולכן אפשר להניח שמה שמטריד אותך ביותר הוא השאלה שאתה בעצמך לא ענית עליה. האם לדעתך טראמפ וצוותו משמתמשים ב"חוכמת ההמונים" כמו שאתה קורא לה (או סטטיסטיקה וסקרים כמו שהם נקראים באמת) או שהם משתמשים בשיטת ההערכה שלך? מה יותר מעניין את טרמאפ? "הצלחת העברת המסר" או מיקומו בסקרים במדינות המתנדנדות? הזכרת את נתניהו. האם נתניהו משתמש בסקרים או שהוא סומך על "הצלחת העברת המסר"? מכיוון שנמענת לענות, אני מניח שאתה יודע היטב במה הם משתמשים. וזה רק מראה שאתה יודע היטב שהגישה שלך איננה המקובלת, ואתה יכול לנחש למה. אתה יכול להגיד "עוילם גוילם" או "חשיבה עצמאית" עד מחר. מי שקובע מי יהיה נשיא ארה"ב הוא אותם מאות מיליונים שכינית אותם "גוילם". ---- "מתנצל אם הצלחתי לחדור לאופן מחשבותיך" - אז בעצם אתה כן מאמין שאתה מצליח לקרוא מחשבות! |
|
||||
|
||||
לא צפיתי בעימות כולו (אני בספק כמה אחוזים מהמצביעים האמריקאים כן) ומהתקציר המורחב שצפיתי בו אישררתי את עמדתי משכבר שאין לי יכולת להבין את הסבטקסט האמריקאי וגם אם הייתי צופה בו עשר פעמים לא הייתה לי דרך לדעת מי "ניצח". זה עבורי כמו לקרוא שירה בשפה זרה. אני מבין את המילים אבל לא את המשמעות. דימוי יותר מדויק יכול להיות קרב אגרוף- כשזה נוקאאוט כולם יודעים מי ניצח אבל כשזו הכרעת השופטים צריך לדעת אילו מהלומות נספרות ואילו לא. יש מהלומות שברי לכל שנספרות אבל הן בודדות ולא אלו שמכריעות בסופו של דבר מי המנצח בקרב. לעומתן יש המון מהלומות שלי, ההדיוט, נראות גם לגיטימיות וגם מזיקות ליריב, אבל הפרשן מסביר לי שהן לא נספרות בכלל והנזק שהן עושות זניח. אני מאמין לך שקלינטון זכתה להטייה לטובתה מצד המנחה. זה עוד דבר שאני לא יכול לשפוט לטובת מי הוא משפיע - יש טיעונים שזה דווקא משחק לטובת טראמפ. לפיכך- הדברים היחידים שאני יכול להסתמך עליהם הם פרשנים וסקרים שיגידו לי מי "ניצח". אני מודע למגבלות של אלו ואלו ומשתמש בהם באופן מושכל. החשוב מכל, לדעתי, הוא להבחין במגמה - לפני הברקזיט יחס ההימורים היה שניים לאחד נגד היציאה, אבל יכולת לראות בימים האחרונים את היחס משתנה בעקביות לכוון שוויון. אמנם הסקרים טעו וגם ביום האחרון יחס ההימורים היה עדיין לטובת השארות, אבל המגמה היתה מובהקת ונתנה רמז חזק. המגמה של טראמפ היתה חיובית כל הדרך מאפס לפני שנה עד שוויון מול קלינטון לפני חדשיים. בחדשיים האחרונים הוא כבר לא מתחזק בדעת הקהל אלא דווקא נחלש מהשיא. בימים האחרונים לפי האיור השני <קישורhttp://projects.fivethirtyeight.com/2016-election-fo... אצל נייט סילבר> המגמה לרעתו, מכך אני מסיק שהוא לא "ניצח" בויכוח. |
|
||||
|
||||
סקרים בברקסיט לא ״טעו״ - לפני המשאל פורסמו כמה וכמה סקרים של מכונים רציניים שהראו שמחנה העזיבה צפוי לנצח123. אבל, אם מותר לי לחזור על השאלה שנמחקה, מה הטעם לדבר עם מי שחושב ש״מדינת לוס אנג׳לס״ היא ״מדינת מפתח״ כמו אל אדם בוגר? |
|
||||
|
||||
בנושאים מהותיים יש הרבה סקרים, חלקם סקרים "מוזמנים" שלא מסכימים זה עם זה. ברור שהיו גם סקרים שניבאו נכונה את ברקזיט, אבל הקונסנסוס היה שלא יצאו. התוצאה היתה מפתיעה כפי שהוכח על ידי תגובת השווקים הפיננסיים. אני התייחסתי ליחס ההימורים- על מה אנשים שמו כסף. כשהתוצאה צמודה כמו בברקזיט יחס ההימורים הוא מחוג הרבה יותר רגיש לקונסנסוס מאשר האחוזים הבודדים לכאן או לשם. ראיתי את השאלה. אני לא נוהג לעשות סלקציה למי אני מגיב ולמי לא. מכל מלמדי השכלתי. לא סיננתי את המגיבים הכהניסטים ולא את חובבי הקונספירציה. זה שיש לאמ החלקות לא הופך אותו לבלתי ראוי לתגובה. רק לפני מספר שבועות אמ קישר להרצאה מצוינת אודות נזקי הפרוקטוזה. הייתי מפספס אותה אם הייתי מבטל מראש את דבריו. |
|
||||
|
||||
זה לא סתם סקרים מוזמנים של מכונים מפוקפקים, מדובר בסקרים מקצועיים של מכונים רציניים. גם בסקרים אחרים הפער היה לרוב קטן מהשגיאה הסטטיסטית. ההפתעה נבעה מזה שהרבה אנשים לא ראו את הסקרים בשבוע האחרון או לא הבינו את הסקרים שהם ראו. מעניין לציין שאותם סקרים הראו שיש רוב שתמך ביציאה ורוב שהאמין שהיציאה תפסיד. המסקנה הנתבקשת היא שצריך לדעת איך לקרוא סקרים. אני לא מנסה לרמוז שצריך להרים מישהו, ובוודאי שלא להפסיק לקרוא את מה שהוא כותב. השאלה היא אם וכשבחרת לדבר איתו, למה אתה מדבר איתו כאילו הוא מישהו אחר. מה הטעם לדבר אם מישהו בעל עצלנות אינטלקטואלית כל כך בוטה, עקבית ומכוונת כאילו הוא באמת יבדוק את העובדות שנתת לו? הוא הרי לא טורח לבדוק את ה״עובדות״ שהוא נותן לך (או בכלל, לבדוק עובדות). |
|
||||
|
||||
>> מה הטעם לדבר אם מישהו בעל עצלנות אינטלקטואלית כל כך בוטה 1. המדרון החלקלק יכול להביא אותי במהירות לא לדבר גם אם מישהו שלא טורח לעשות הגהה :> 2. כבר שאלת פעם שאלה דומה ועניתי בתגובה 643580 |
|
||||
|
||||
דילגת על חצי משפט שמשנה את משמעות המשפט לחלוטין. לא שאלתי אותך: "מה הטעם לדבר עם...?" אלא: "מה הטעם לדבר עם ... כאילו הוא...?" |
|
||||
|
||||
התשובה הראשונה היתה בבדיחות הדעת. בתגובה המקושרת נתתי תשובה כמעט מלאה. הדבר הנוסף שעלה על דעתי כעת הוא שכאשר אני מציג את עמדתי במלואה גם אם בן שיחי אינו מעוניין לעקוב אחריה אני יכול אחר כך לקשר אליה, וזה חוסך לי חזרות מיותרות. |
|
||||
|
||||
אני לא חושב שענית בכלל. אולי דוגמא תעזור. סטיבן הוקינג הוא אדם חכם מאד, חכם בהרבה ממני, ואולי גם קצת ממך, ובכל זאת אם היתה לי הזדמנות לדבר איתו, לא הייתי מדבר איתו בעברית. לא בגלל שאני ''מחרים'' אותו או משהו כזה, אלא פשוט בגלל שהוא לא יודע עברית אז אין ממש טעם לשיחה איתו בשפה אותה הוא לא מבין. |
|
||||
|
||||
אם כך, החצי הראשון של תגובה 625698 אולי ישפוך אור על עמדתי |
|
||||
|
||||
המגמה לטובת קלינטון אצל נייט סילבר התחזקה 76-24 והתקרבנו מספיק למועד כדי שעכשיו הכותרת של הפתיל תראה נכונה מתמיד. |
|
||||
|
||||
אתרי ההימורים מסכימים ונותנים 11/15 לקלינטון (73%) ו 4/11 לטראמפ (27%) |
|
||||
|
||||
הסיפור הנוסף הוא שמסתמנת מגמת סחף לטובת דמוקרטים בסנט ובקונגרס. |
|
||||
|
||||
בסנאט? מצבם די טוב כי מי שעומדים לבחירה מחדש הם בעיקר רפובליקנים. אם תיקח את התחזית של סילבר לסנאט ותנקה ממנה את השפעת סגן הנשיא (כרגע מסתמן שם תיקו, ולכן יש סיכוי לא רע שקולו של סגן הנשיא יהיה מכריע), המתאם בין הבחירות לנשיאות ובין הבחירות לסנאט דווקא ירד בשבוע–שבועיים האחרונים. אולי סנאטורים מתרחקים מטראמפ (סתם השערה מצוצה מהאצבע. לא בדקתי). |
|
||||
|
||||
היסטורית השהשפעה של העימותים הנשיאותיים על הרגלי הבחירה מצומצמת, והשפעת עימותי סגן הנשיא שולית יותר. אני מסתכל גם בניתוחים של קונסורציום פרינסטון, המסתמך על סקרים ברמת המדינות. |
|
||||
|
||||
זה דומה למשחק פוקר עם כמות עצומה של משתמשים. - יש קלפים אצל קלינטון ואצל טראמפ. - יש קלפים אצל ציבור הבוחרים. - יש קלפים אצל אסנג'. - ויש כמה קלפים שהם עדיין בקופה (אירועים שעדיין לא קרו ועשויים להשפיע על התוצאות). אם היית יודע מה יש בקלפים של כל המשתתפים, אז היו לך אחוזים אחרים (ויותר מדוייקים). האחוזים שאתה מצטט (75%-25%) הם רק על סמך הקלפים שאתה רואה. ישנו סיפור מד"ב בשם "השחקן" (the player of games), שמספר על אימפריה בשם "אזאד". פעם בכמה שנים מתקיים טורניר של משחק בשם "אזאד" (זה משחק מורכב מאד), והמנצח בטורניר נבחר לקיסר. עכשיו, כשאני חושב על הסיפור הזה, אני פתאום רואה קווי דימיון רבים בין המערכת הפוליטית בארה"ב ל"אזאד". |
|
||||
|
||||
אתה בטוח בנוגע למספרים שכתבת? הם לא מסתדרים לי. אתרי הימורים - כולל זה שקישרת אליו, אני רואה - לא מציגים בד"כ הסתברות (מספר על סקאלה שבין 0 ל-1, או באחוזים בין 0 ל-100), אלא odds. ה-odds הוא על סקאלה שבין 0 לאינסוף, והוא מייצג את היחס בין ההסתברות שמאורע יקרה לבין ההסתברות שהוא לא יקרה. אם מישהו מעריך את סיכויי הזכייה של קלינטון ב-80%, אז ה-odds הם 8/2, ולכן הוא יסכים להתערב עם מישהו על הזכייה שלה רק ב-odds גבוה מה-odds ההופכי, כלומר מ-2/8. |
|
||||
|
||||
ביום שהסתכלתי היחס הטוב ביותר שיכולת לקבל אם אתה מהמר על קלינטון היה 4 (רווח) ל 11 (הימור) ועל טראמפ 11 (רווח) ל 4 (הימור). לפיכך על פי אתרי ההימורים הסיכויים של קלינטון היו באותה עת 11/15 ושל טראמפ 4/15 |
|
||||
|
||||
אני לא הבחנתי בהטייה של המנחה לטובת קלינטון. נראה שאת עיקר הנזק עשה טראמפ מיזמתו. מה שלא שנוי במחלוקת הוא שהמנחה הוא רפובליקני רשום. |
|
||||
|
||||
זה שהמנחה שייך לממסד הרפובליקאי לא בהכרח עוזר לטראמפ. כנראה גורם לו לבוז בסתר לבו לשני המועמדים. גם בעימות השני הסקרים נותנים ניצחון בנקודות לקלינטון, ואצל נייט סילבר זה נראה כבר די גמור עם הסתברות לנצחון 81-19 לקלינטון (לפני העימות) אבל דווקא עכשיו אני חושד שתתרחש נקודת מפנה מסויימת, משום שגם אחרי הפצצה שהנחיתו עליו בסופ"ש נראה שטראמפ עוד לא חטף נוקאאוט. ואם זה לא נוקאאוט אז המצב הנוכחי הוא שפל מקומי ממנו הוא עשוי להתאושש. הרפובליקאים בורחים ממנו, נשים לא יצביעו עבורו, ובכל זאת גם עכשיו יש 13 מדינות שהוא לוקח בהסתברות של למעלה מ 95% (כל אחת). |
|
||||
|
||||
זה אומר שהמערכת הפוליטית מקוטבת. זה לא אומר שיש לו סיכוי סביר לנקודת מפנה. |
|
||||
|
||||
לא נראה סביר שטראמפ ינצח בסוף, אבל דיברתי על מגמות. המגמה בשבועות האחרונים היתה לטובת קלינטון. כעת המגמה הזו הגיעה לשיאה, כך נראה, וקלינטון היתה צריכה להנחית את הנוקאאוט, והיא לא. יש קלישאת כדורגל שאומרת ''מי שלא מבקיע- חוטף'' ומתכוונת לקבוצה שמציגה יתרון על המגרש, מגיעה למצבי הבקעה אבל לא מצליחה לנצל אותם, ובסוף חוטפת גול ומפסידה. קלינטון היתה צריכה בעימות לתת את הנוקאאוט כשטראמפ על החבלים. כרגע, אני רואה את זה שטראמפ לא לגמרי על הרצפה כהצלחה שלו. |
|
||||
|
||||
ראיתי את כל הדיון ולהתרשמותי טראמפ ניצח בנקודות. הוא עשה מה שצריך לעשות במופעים כאלו: חזר שוב ושוב על מסרים פשוטים. קלינטון הסתבכה שוב ושוב בניסיון להעביר מסרים המורכבים מ-2-3 משפטים ולמעשה לא היתה לה תשובה טובה בעניין המיילים. טראמפ הפסיד נקודות רק משום שמדי פעם חרג מגבול התוקפנות המומלץ והתלונן יותר מדי על קיפוח מצד המנחים. אני התרשמתי שלטראמפ אין מושג על הדברים שהוא מדבר עליהם, אבל אני בספק אם ציבור תומכיו הבחין בכך. יחד עם זאת, אני עדיין בדעה שהעניין סגור. בקבוצת הנשים נוצר יתרון סטטיסטי משמעותי לקלינטון המעיד על התגבשות מחנות שידרש נס כדי לשנות אותה. |
|
||||
|
||||
1. אין הרבה משמעות לסקרים תכך לאחר העימות 2. לעימות השפעות לטווח קצר ולטווח ארוך. רומני בזמנו גבר, לפי דעת הקהל והתקשורת, על אובמה בימים שלאחר העימות 3. לעימותים בכלל השפעה קלושה על הבוחרים 4. אם יש השפעה, אז אולי למה שקורה קרוב ליום הבחירות 5. יש די הרבה דיבורים על קלטות לוהטות נוספות של טראמפ. למשל, הקלטת האחרונה הסתובבה כמה ימים במשרדי NBC. זו הרשת שהפיקה אתThe Apprentice ומדברים על הקלטות של טראמפ המדבר סרה בשחורים, היספאנים ואחרים. ראיתי את העימות. טראמפ השתפר. אלא שהיום שמעתי בנסיעה את ליפקין שחק מראיינת את טננבאום, כן ההוא, שאמר שמבחינתו טראמפ הצליח להראות נשיאותי ולענות דברים שקולים. שים לב - הצלחתו שהוא נראה, כאילו. וטננבאום הוסיף שלא משנה מה טראמפ אמר, אמת או שקר, הזוי או לא, העיקר שאמר. |
|
||||
|
||||
אני מסכים לכל, אבל בכל זאת חושב שלחתך המצביעים לפי מין שראיתי דוקא ב-Fox News יש משמעות לא טראנזיאנטית. רואים שאצל הנשים נוצר פער של 20% לטובת קלינטון (וזה לפני הקלטות). זה לדעתי מצביע על התגבשות עמדות שכבר ישתנו מעט מאד. אפשר להגיד כל מיני דברים על המדינות ה"מכריעות" (אוהיו, פנסילבניה, פלורידה,...), אבל לבטח יש שם 50% נשים. אני לא חושב שקלטות נגד שחורים והיספאנים יכולות להזיק לטראמפ. (בהכללה המתחייבת) המצביע השחור וההיספאני הוא שמרן ומיזוגני. גם זהו אחד ההסברים לקשיים של קלינטון. אני מוכרח גם להגיד שההצגה של טראמפ בעניין המיילים בדיבייט אמש, כן השאירה עליי את חותמה. יש כאן דבר אחד ברור ודבר אחד מסופק. הדבר הברור הוא שמדובר באישיות עם מעט טכנופוביה ועם יותר מקצת חוסר סדר. יתכן שחוסר הצלחותיה (שוב בהכללה המתחייבת) לאורך 30 שנות הקריירה שלה לא נבעו אך ורק מחוסר מזל. הדבר המסופק הוא לגבי מה גרם לה להשמיד את המיילים לאחר שכבר נדרשו לחקירה. האם יש לה שלדים של ממש להסתיר או שמדובר בשיקול דעת גרוע (הופך את ההתנצלות שלה לחלולה)? לגבי טננבאום, תמיד משעשע לצפות בו (אע"פי שהוא לא ממש מצחיק) ולפעמים אפילו מעניין (למשל הספר "תפוס ת'יהודי"), אבל די קל לתאר אותו כמוקיון. |
|
||||
|
||||
יש 50% נשים אבל השאלה כמה מהן תצליח קלינטון להוציא מהבית כדי להצביע. הטקטיקה של טראמפ נכונה - הוא לא מנסה לספר איזה נשיא טוב הוא יהיה אלא מנסה להעצים את האנטגוניזם שממילא קיים כלפי קלינטון. המצביעים של טראמפ כועסים ולכן הוא יקבל אחוזי הצבעה גבוהים אצלם. כעת הוא צריך להוריד את אחוז ההצבעה עבור קלינטון. |
|
||||
|
||||
לא לגמרי ברור שהמצביעים שלו מונחים אצלו בכיס. מעבר לכך, לקלינטון יש מנגנון משומן יותר, וגם זה משפיע על אחוזי הצבעה. |
|
||||
|
||||
אין ספק שלקלינטון יש מנגנון הרבה יותר חזק, הממסד לצידה ולכן גם כמויות אינסופיות של כסף. לכן הסיכויים מאוד לטובתה. המצביעים של טראמפ, כמו של סאנדרס, הם מצביעים כועסים שמזכירים לי את הסרט "רשת שידור" הם יצביעו טראמפ גם אם טראמפ לא יתמודד. |
|
||||
|
||||
בעניין הממסד, זה לא שקלינטון וטראמפ נסמכים על אותו ממסד. קלינטון נתמכת ללא עוררין ע''י המפלגה הדמוקרטית, כפי שצריך להיות ותמיד היה שכל מפלגה תומכת במועמד שלה. טראמפ הצליח להרחיק מעליו בצורה חסרת תקדים את המפלגה הרפובליקנית על משאביה ואישיה. |
|
||||
|
||||
קלינטון גם נתמכת על ידי וול סטריט- זה הממסד שהתכוונתי אליו. היא קיבלה מיליונים מהרצאות לבנקאים. נראה לך שטראמפ היה מקבל אגורה? |
|
||||
|
||||
1. הוא מתגאה/מתרברב בעובדה (הלא כל כך נכונה) שהוא ממן בעצמו את מסע הבחירות ולא זקוק לתרומות 2. הרבה מהתורמים הכבדים נמנעו מתרומות. אחד המפורסמים, שלדון אריסון, הבטיח $100 מליון ונתן $5 מליון. האחים קוך וקונסורציום התורמים שלהם דיברו על משהו כמו $800 או $900 מליון והפכו אח"כ למתנגדים לטראמפ וניסו לעצור את בחירתו למועמד. 3. הרבה מהכספים שמוצאים על מערכת הבחירות נשלטים ע"י המפלגה עצמה שכרגע לא רצה להוציא את הכסף על טראמפ |
|
||||
|
||||
אם הם יטרחו להגיע לקלפי. ואם הם בכלל רשומים. |
|
||||
|
||||
אחד המכשולים שטראמפ ויועציו מנסים להיתגבר זה אחוזי תמיכת הנשים, במיוחד נשים צעירות עם השכלה אקדמית. זה נתח משמעותי שטראמפ מםגר בו. כל התבטאות של קנאות צרה וחשוכה, אטוויסאית ואנטי ליברלית שוחקת עוד יותר את מידת התמיכה של ציבור זה, ולווייניו הגברים כמובן, בטראמפ. בדומה במקצת לבעיה של מדינת ישראל הקלריקלית-מתנחלית עם הציבור היהודי האמריקאי, במיוחד הצעיר, השם דגש על המאפיינים הליברלים של מי שמחזר אחריהם. בהתנצלות התוקפנית שלו על הקלטת הוא עשה לעצמו, לדעתי, שרות דוב. לא לחינם הילארי לא לחצה אותו להתנצלות כנה יותר, בדיוק כדי שימשיך להתבשל במיצי הגזענות השוביניסטית לבנה שלו. |
|
||||
|
||||
קלינטון נחשבת מאד פופולרית בקרב המצביעים השחורים וההיספנים. זאת הסיבה העיקרית שסנדרס נכשל. אבל, הנקודה היא לא ההשפעה של קלטות כאלה על המצביע השחור או ההיספני, רובם המוחלט כבר בכיס של קלינטון, הנקודה היא שהמצביע-הלבן-שרואה-את-עצמו-כמתקדם-ועוקב-אחרי החדשות-ובכל-זאת-שוקל-להצביע-לטראמפ (האם יש כאלה) ימנע מכך אם יחשפו קלטות כאלה. |
|
||||
|
||||
זה לא שאני חושב שהמצביע השחור וההיספאני (נשים וגברים) ינהר בהמוניו להצביע טראמפ. השאלה היא כמה מהם יטרחו להצביע קלינטון. באותו סקר שהצביע על פער של 20% לקלינטון אצל הנשים, הראו שאצל הגברים טראמפ מוליך 46% מול 36%. אם 64% מן הגברים אינם מתכוונים כרגע להצביע קלינטון, זה לא יכול לקרות, אם % זה לא כולל מספר גדול של מצביעים שחורים\היספאנים. לא ראיתי זאת, אבל אני מנחש ש-% התמיכה בקלינטון אצל בוגרי קולג' לבנים גבוה יותר מה-% אצל גברים שחורים. |
|
||||
|
||||
לא יודע על מה הניחוש שלך מבוסס, אבל למיטב ידיעתי הוא ממש לא נכון. |
|
||||
|
||||
תכלס- גברים לבנים נוטים מאוד להצביע טראמפ, נשים לבנות מאוזן, פחות או יותר, כל הלא לבנים נוטים מאד מאד להצביע קלינטון. |
|
||||
|
||||
אתה צודק. !I stand corrected (מצביעי קלינטון: גברים לא-לבנים 57%, בוגרי קולג' לבנים 39%). כל מה שנותר לי להצטדק הוא בכל זאת להצביע על 19% הגברים הלא-לבנים שמתכוונים להצביע טראמפ (רק 9% נשים). מה שעוד יותר מעניין הוא שאלו נתונים די ישנים (מאי). הביטו בפילוג מצביעי קלינטון פחות מצביעי טראמפ: נשים 19%, גברים 6%-. זה לא שונה הרבה ממה שהצגתי כחדשות טריות (אוקטובר) 20% לעומת 10%-. האם יתכן שלמרות כל המהפכים, המשברים, הגילויים, הנפילות, ההקלטות וההדלפות שהתקשורת ממהרת לפמפם ללקוח המתעניין, בסה"כ יש כאן פילוג נתונים די יציב שכל השינויים בו הם בשוליים. האם מוצדק לומר שקלינטון תזכה בבחירות והדבר בעצם אף פעם לא היה מוטל בספק? |
|
||||
|
||||
אחרי הבחירות הקודמות שמעתי טענה דומה לגבי אובמה - שבעצם לכל אורך הדרך היה ברור שינצח, אבל התקשורת גייסה את כל מה שיכלה כדי ליצור מראית עין של מאבק צמוד - והרי מירוץ צמוד ודרמטי מביא הרבה יותר רייטינג ממירוץ משעמם שסופו ידןע מראש. |
|
||||
|
||||
אתה לא יכול להסתכל על שתי נקודות ולהסיק יציבות... הנתונים משתנים כל הזמן ובפרט, מאז מאי טראמפ הוביל פעמיים (בסוף מאי ובסוף יולי) והגיע לשיוויון דה פקטו פעם נוספת (באמצע לספטמבר). גם עכשיו ההערכה שקלינטון תזכה מוטלת בספק מאד גדול. |
|
||||
|
||||
מסכים איתך.טראמפ יזכה כי אין מנוס משינויים בארה"ב בשנת 16.הם זקוקים לשינוי גם כשהמחיר הוא טראמפ. אלו המתכחשים להבנה הזאת שואבים את נצחון קלינטון כמשאלת-לב טיפוסית ישראלית שמאלנית. ראה ערך 'ביבי'. |
|
||||
|
||||
רגע, רגע... לא אמרתי שטראמפ ינצח, אמרתי שהסיכוי שהוא ינצח קיים. נראה לי שה״הבנה״ שלך היא לא פחות wishful thinking משל אחרים. |
|
||||
|
||||
על זה כבר אמרו חז''ל - 'נחיה ונראה'. |
|
||||
|
||||
לא ממש. אני אומר שיש סיכוי מסויים שטראמפ ינצח ויש סיכוי מסויים שקלינטון תנצח. מלבד נצחון של ג׳ונסון, באיזה סיטואציה עתידית תוכל להגיד לי: ״אמרתי לך״? בכל מקרה, אם אתה כל כך בטוח בנצון של טראמפ, שים את הכסף שלך עליו. כרגע המצב שלו בקרב המהמרים נמוך בהרבה מהמצב שלו בסקרים (הימור מתעדכנים מידי יום, סקרים מתפרסמים באיחור של 3-5 ימים, המהמרים מהמרים שהסקרים יראו קריסה אחרי פרסום הקלטת והעימות). |
|
||||
|
||||
אני גרוע בהימורים.ובכל זאת אני מהמר שהוא ינצח.תחושת בטן ולא משאלת-לב.בטן מנצח לב. |
|
||||
|
||||
תחושת בטן זה קצת שונה מ״הבנה״. ממי שגרוע בהימורים הייתי מצפה לנבואה קצת פחות חד משמעית. |
|
||||
|
||||
ניטפוק - שני הקישורים שהבאת הראו כמעט בדיוק אותן ציפיות: המהמרים נותנים 5/6 לנצחון של קלינטון (83.3%) ונייט סילבר נותן 82.8%. מה שכן, ביחס הימורים כזה קיצוני כשנשאר הרבה זמן הייתי מהמר על טראמפ כרגע, וכאשר מתישהו בשבועיים הקרובים יהיה יחס קצת פחות קיצוני אהמר על קלינטון ואנעל את הרווח. לדוגמה- מהמר 2 דולר על טראמפ עכשיו (אקבל 11 אם יזכה) ומהמר 8 דולר על קלינטון כשהסיכויים שלה יירדו ל 8/11 - עדיין 72.7% מכובדים - השקעתי 10 דולר ואקבל כמעט בכל מקרה 11. |
|
||||
|
||||
ככל שאני מנסה יותר ככה אני מצליח לבלבל את עצמי יותר... איך מתרגמים יחס הימורים לסיכוי? |
|
||||
|
||||
אותו דבר. אם אני חושב שהסיכוי שקלינטון תזכה הוא 80% ויחס ההימורים הוא 60% לטובתה אני אהמר על קלינטון. אבל אם אני חושב שהסיכוי שקלינטון תזכה הוא 80% ויחס ההימורים נותן ציפיות של 90% אני אהמר נגדה. הבנתי את העניין הזה כשהייתי פעם בווגאס לפני קרב של טייסון נגד יריב שנתפס כחסר סיכוי (לא זוכר אם זה היה הקרב המפורסם נגד הוליפילד) כשהגעתי לווגאס יחס ההימורים היה משהו כמו 15 ל 1. כלומר שעל כל 15 דולר שאתה שם על טייסון אתה מקבל דולר אם הוא ינצח. היה ממש מתבקש להמר על האנדרדוג, למרות שגם אני חשבתי שטייסון ינצח. כשעזבתי את ווגאס, עדיין יומיים-שלשה לפני הקרב, היחס כבר היה הרבה יותר "נורמלי", בסביבות 8 ל 1. |
|
||||
|
||||
מאיפה בדיוק מגיעות ההסתברויות הללו? למה דווקא 1 ל־8 ולא 1 ל־10? למה היחס הזה יותר נורמלי? |
|
||||
|
||||
אנשים נוטים להעריך בחסר את ההסתברות של ברבורים אפורים. לכן יחס הימורים של 15 ל 1 לטובת טייסון או 8 ל 1 לטובת קלינטון, כשיש עוד מספיק זמן עד תוצאות האמת, הוא הערכת יתר. |
|
||||
|
||||
אני מניח שככל שמתקרבים להכרעה הסיכויים של קלינטון עשויים דווקא לעלות, מפני שתקטן ההסתברות לברבור שחור כלשהו. |
|
||||
|
||||
נכון, וככל שמתקרבים למועד הסקרים מדייקים יותר כי פחות ופחות אנשים מתלבטים. אני רק אומר ש 83-17 נראה לי יחס קיצוני מדי באופן מקומי. יכול להיות שאני טועה, זה הרי ניחוש. |
|
||||
|
||||
היום זה 71-29, הרבה יותר משקף. |
|
||||
|
||||
היום 64.5-35.5. אפשר להגיד היום שהסיכוי של טראמפ לזכות בבחירות הוא במרחק של טעויות דגימה בסקרים. מדהים עד כמה כל כותרת/סקנדל/רמיזה מפוקפקת, יכולים להשפיע על ציבור הבוחרים בארה״ב. כרגיל, הגרף המטורף של אוהיו מספר את הסיפור: |
|
||||
|
||||
כן. זה בסוף הרבה יותר צמוד ממה שזה נראה מוקדם יותר. שתי הערות: 4 מדינות מתנדנדות במזרח - פלורידה, צפון קרולינה, ניו המפשייר ופנסילבניה - יכולות לקבוע מוקדם את התוצאה: אם טראמפ לוקח את כל הארבע הוא כנראה יהיה נשיא. אם קלינטון לוקחת שתים-שלוש מהארבע היא תהיה הנשיאה, אפילו פלורידה לבד כבר תתן לה מקדמה מספיק גדולה. נכון אמר חמי שלו בהארץ שהאינטרס של חברות החדשות- CNN ן CNBC הוא שטראמפ יזכה. בזכות העניין שהוא מעורר הן כבר גרפו מאות מיליונים השנה, ונשיאות צבעונית של טראמפ תהיה הרבה יותר מכניסה עבורם מאשר נשיאות אפרורית של קלינטון. |
|
||||
|
||||
אם טראמפ יהיה נשיא, הכסף שהרשתות הנ״ל גרפו יהיה חסר ערך. עדיף להם להמיר אותו במכסים של Nuka Cola. |
|
||||
|
||||
לא לשכוח שהסיכויים באתר 538 מחושבים ע״י מודל שמשתמש בעקומת הסתברות עם ״זנבות ארוכים״. הרציונל שניתן לכך ע״י מפעילי האתר הוא שרב הבלתי ידוע על הידוע לגבי יכולת הניבוי של המודל שלהם (אין מספיק מקרים של שימוש במודל לניבוי תוצאות בחירות). המשמעות לכך היא שהמודל של האתר נותן הסתברות גבוהה יותר לאירועים שנראים קיצוניים, שמקבלים הסתברות הרבה יותר נמוכה אם משתמשים בהתפלגות ״רגילה״. עפ״י המודל, למשל, יש סיכוי של 3% שלקלינטון יהיו יותר מ-400 אלקטורים (אמריקה צבועה כמעט לגמרי בכחול) ויש סיכוי של 7% שלקלינטון יהיו פחות מ-200 (אמריקה צבועה כמעט לגמרי באדום). האם הייתם שמים את הכסף שלכם (נגיד אם הפרס הוא גדול 1:100) על התסריטים הבלתי סבירים האלה? האם הסיכוי של 3% או 7% לתסריטים הללו נשמע הולם את המציאות? קשה להגיד. |
|
||||
|
||||
אין לי מושג. אבל נסים טאלב כבר הראה שהתפלגות נורמלית מתאימה פחות לפעילות אנושית ממה שחשבו. נראה לי שזנב ארוך כלשהו מתחייב, השאלה רק מה עביו. |
|
||||
|
||||
תוצאה מהסוג הזה (מתחת ל 200 למשל) ממש לא נדירה. ב 2008 המועמד ג'ון מקיין קיבל פחות מ 200 אלקטורים. ובמערכת הבחירות הזו יש אחוז גבוה יחסית של אנשים ש"עדיין לא החליטו". בקיצור, סיכוי צנוע של 1 ל 10 לאחד התסריטים האלה לא נשמע לי משוגע. |
|
||||
|
||||
מנכ"ל CBS כבר אמר שטראמפ הוא אולי רע לאמריקה אבל טוב לרשת הטלויזיה שלו. |
|
||||
|
||||
בניגוד לתחזית הסקרים, טראמפ לקח את הבחירות, נקודה. האם סקרים מכניסים לשקלולים שלהם משתנים הסתברותיים הקשורים ל turnout או מידת התלהבות? איזה ערך יש לתשובה על השאלה ״למי היית מצביע ב...״ אם האדם שעונה יגיע לבחור בסבירות נמוכה? |
|
||||
|
||||
כן, נראה ששיעורי ההצבעה של שחורים היו נמוכים מהתחזית, ושל גברים לבנים ברצועת החלודה גבוהים מהתחזית. האחרונים הם אלה שהגישו לטראמפ את הנשיאות. ראיתי גם שבעשרים השנה האחרונות ירד שיעור ההיענות לסקרים טלפוניים מקרוב ל 30% ל 9% בלבד. כלומר רק אחד מכל אחד עשר "נשאלים" בכלל ענה. |
|
||||
|
||||
וגם בארץ זה הכל בגלל ביבי שדיבר על הערבים שנוהרים לקלפי. ...במקום שהשמאלנים ילמדו מהטעויות שלהם, הם מתעקשים באופן עקבי להתעלם מן המציאות. גם לנו הבטיחו כי תם עידן ביבי. נשות מר"צ עדיין מבשרות לנו כי הן הולכות להנהיג את המדינה ובוז'י מצפצף לו כיצד הוא הולך לטרטר את הרשויות וזה הולך יופי יחד עם הצעת החוק המפגרת של השמולמוליקו. אותה תופעה נצפתה בעניין הברקזיט. אבל לאנשים נמאס. נמאס להם מההזיות. נמאס להם מאנשים מנותקים שמתיימרים לקבוע להם מה לומר ומה לחשוב, והכי חשוב: אנשים רוצים שהמדינה שלהם תדאג להם לפני שהיא דואגת לכל מיני זרים - ידידותיים יותר או פחות. |
|
||||
|
||||
לא הבנתי את הטענה שלך. גם אני חושב שיש קשר בין חוסר ההצלחה של סקרים לחזות את הבחירות בישראל 2015, את משאל העם ביוון, את הברקזיט ואת הבחירות בארה"ב 2016. אבל לא ברור לי הקשר שאתה עושה לימין ושמאל. זה שלאנשים נמאס ראינו גם במחאת הקוטג', ואכן מחיר הקוטג' ירד. אבל לא מחיר הקוטג'ים בשרון. |
|
||||
|
||||
לדעתם של רבים, הקשר הוא השלטון של השמאל במוקדי השפעה רבים. ההסתגרות בבועה במרומי מגדל השן יחד עם הכוח וההשפעה, יוצרים את הבטחון המדומה במציאותה והתגשמותה של האשליה. או לחילופין, האסטרטגיה הזו לפרסם בכל מקום כמה השמאל הולך לנצח וכמה אין סיכוי לימין, כאילו שאם ירבו סקרים/שקרים, הם יהפכו לאמת. |
|
||||
|
||||
לא כל כך מתאים לארה''ב. קלינטון היתה המועמדת של הממסד (הבנקאים, הקומפלקס הצבאי-תעשייתי). אולי האליטה אבל בטח לא שמאל. סנדרס היה שמאל. טראמפ הוא המועמד של מעמד הפועלים. למרות שהוא מיליונר, הוא זכה להצלחה גדולה במיוחד בקרב גברים לבנים בעלי הכנסה נמוכה והשכלה תיכונית ומטה. |
|
||||
|
||||
כי הוא מחוץ לממסד. כי אנשים רואים איך הממסד הפך לכלי מקולקל שעושה הפוך ממה שאמור לעשות. כמו המקלדת של בג''צ. |
|
||||
|
||||
אבל הממסד בארה"ב הוא לא שמאל. גם הממסד התקשורתי שם הוא לא שמאל- וול סטריט ג'ורנל זה לא שמאל. פעם CNN היו, עכשיו גם הם לא. באמריקה פול קרוגמן הוא שמאל, נגיד הניו יורק טיימס. |
|
||||
|
||||
כשהשמרנים כבר לא שמרנים והם מתחרים ביניהם מי יהיה יותר ליברלי, מחפשים מישהו שנראה קצת יותר שמרן. |
|
||||
|
||||
היתה קשת שלמה של מועמדים רפובליקאים שמרנים. רוביו, קייסיק, קרוז, בוש, אפילו פיורינה. כל אחד מהם היה שמרני בדרכו, וכולם היו יותר שמרנים מטראמפ. אלא שכולם ייצגו את הממסדים- המפלגתי, הדתי, העיסקי. וטראמפ, כמו שאמרת, הוא חוץ ממסדי, ובכך המשיכה שלו להמוני ה 99%, העובדים במקדונלדס ובוול מארט ובמפעל, שמרגישים איך הם נדרסים תחת גלגלי השיטה. באותו אופן גם סנדרס (השמאלני!) קסם להם (והיה מנצח את טראמפ בקלות רבה יותר מקלינטון, על פי הסקרים) אלא שבמאבק התוך מפלגתי הוא לא הצליח לגבור על מועמדת הממסד, כי שלא כמו אצל הרפובליקאים, זה לא היה מאבק הכל בכל, ולא כמו אצל הרפובליקאים, לקחו אותו ברצינות מספיק מוקדם. |
|
||||
|
||||
וזו הנקודה. הציבור לא סומך על השמרנות של שמרן ממסדי. ההיסטוריה מוכיחה כי השמרנות הזו מתפוגגת לנוכח הצורך בממלכתיות ותקינות פוליטית. לכן באה ההתלהבות מזה שדווקא במקום בו התבקש לסתום את הפה לצרכים פוליטיים, אמר בדיוק את מה שחשב ורצה. זה יתרון גדול בעולם שבו אנשים מצביעים למועמד שמרן ובפועל מקבלים מדיניות ביניים פושרת. |
|
||||
|
||||
ואז תקבל את שרון. אתה חושב שטראמפ ישמור על עמדותיו הפופוליסטיות (מהן בדיוק?) כאשר הוא יגיע לחדר הסגלגל וייתקל באילוצי השלטון? לדוגמה: אובמה הוא פציפיסט, אבל נאלץ להכנס למלחמות. אני מעדיף את מי שהוא מראש מתון. |
|
||||
|
||||
שרון הוא בדיוק הדוגמה של מועמד ימני שנבחר לתפקידו על ידי ציבור מצביעי ימין שקיבלו בפועל מדיניות ביניים פושרת. אין לי מושג מה באמת טראמפ יעשה בפועל, אני רק מפרשן את הסיבות בשלן הוא נבחר. |
|
||||
|
||||
'מדיניות ביניים פושרת' ? שרון היה נוכל ושמאלן בין הגדולים מאז מק"י. איש מושחת ושפל שטרם קם כמוהו. |
|
||||
|
||||
ילדה עם קוקיות היה השרון הזה! |
|
||||
|
||||
קוקיות מצמר כבשים. |
|
||||
|
||||
'הקוטג׳ עולה עדיין יותר כי יו״ר רשות התחרות החדשה שמינינו מגנה על העמדה של תנובה בבית המשפט, שאין דבר כזה מחיר מופרז, ומחירים מנופחים הם שמן בגלגלי הקפיטליזם. הדלק ימשיך להכאיב עוד שנים ארוכות, כי בניגוד גמור להבטחה שנתנו לפני שנה שרות התחבורה, האנרגיה והגנת הסביבה — לסגור את הפער האדיר בשיעור הרכבים החשמליים בישראל בהשוואה למערב - מדיניות ״ממשלת השינוי״ היא לשמור על מחלבת המסים של קרטל יבואני הרכב הפוסילי המזהם. מצבם של המקושרים, המסודרים, שחוקי המשחק נכתבו בשבילם, מעולם לא היה טוב יותר. גנץ ידידי נלחם כמו אריה על הגדלת הפנסיות התקציביות, איילת ואביגדור הרגיעו את הקבלנים שאין להם שום תוכנית להוריד את מחירי הדיור. את היוזמה להטיל מס על משקיעים אספני דירות אני עצמי סייעתי לחסל לפני שש שנים. הממשלה הנוכחית לא תעז להעלות אפשרות כזאת. מספרם של האנשים שיש להם שלוש, ארבע, חמש, שש ושבע דירות הוכפל בשנים האחרונות, וסיכוי טוב שרובם מצביעי יש עתיד. גיא רולניק ״מרד העבדים״, יאיר לפיד, גרסת 2022. |
|
||||
|
||||
א. מה הבעיה בעודף דירות? הרי מעבר למשבר הדיור לרכישה, יש גם מחסור בדיור זול להשכרה; אנשים שיש להם 4-5-6-7 דירות דווקא מסייעים. ב. נראה לי שאם יתקבל הפתרון האפשרי היחידי למשבר הנדל"ן בישראל - קרי, הגדלת היצע הדירות ע"י הגדלת היקפי הבניה - גם הקבלנים ירוויחו. |
|
||||
|
||||
א. יש הבדל בין אחזקת ותפעול דירות להשכרה בידי חברות שזהו עיסוקם שמשלמים מיסים ומניעים את השוק לבין יחידים - עם נוכחות גדולה של שכירים מהמגזר הציבורי - שזהו לא עיסוקם. ב. הפתרון לדעתי הוא מיסוי אגרסיבי הן על שכירויות - ללא הדירה הראשונה - והן על מס שבח בשיעורי מס גבוהים על יחידים. החזרת מס רכוש על קרקעות. מס רכוש על מבנים למגורים שלא מושכרים וזאת בנוסף למיסוי הארנונה. |
|
||||
|
||||
בלי קשר,שדרות רוטשילד-תל אביב ביוני זה קלאסי למחאות אוהלים. |
|
||||
|
||||
"האם סקרים מכניסים לשקלולים שלהם משתנים הסתברותיים הקשורים ל turnout או מידת התלהבות?" הם בהחלט מנסים. סקרים לא שואלים רק את השאלה: ״למי היית מצביע ב...״ אלא עוד הרבה שאלות שאמורות, בעזרת כל מיני מודלים, לתת את הסיכוי שהנסקר באמת יצביע, ובאמת יצביע למי שהוא אומר שהוא יצביע. תסתכל, למשל, על השאלות מתוך שלוש סקרים שפורסמו ביום שני: 1. בלומברג. 2. CBS. 3. פוקס. |
|
||||
|
||||
האם המהמרים לוקחים בחשבון שההצבעה כבר החלה? אובמה ועוד מאות אלפים כבר הצביעו ומליוני מעטפות נשלחו למי שלא יכול/רוצה להגיע לקלפי. בשבועות הקרובים, תוך כדי גל הטינופת שזורם מהאקרן, צפויים להצביע כ-30% מהמצביעים. |
|
||||
|
||||
אני חושב שכן. איפה שכסף מעורב המקצועיות מאוד גבוהה. |
|
||||
|
||||
התזמון של ההימור הראשון לא היה מוצלח כל כך, כי מצבו של טראמפ עוד הורע שבוע שלם אחר כך, אבל עכשיו חידוש חקירת ה FBI שיפר את הסיכויים שלו בהימורים ונותן לי את ההזדמנות המבוקשת לנעול את ההימור אם כי בתנאים לא מזהירים: כעת אפשר להמר על קלינטון ב 3/4 - הימור של 9 דולרים יניב לי 12 אם היא תזכה. אם טראמפ יזכה לא אפסיד ולא ארוויח ואם קלינטון תזכה ארוויח דולר. |
|
||||
|
||||
תמיד ישנה האפשרות להפתעה שלא ע"פ ההסתברות הגבוהה (למשל שמאה מתוך 150 האלקטורים שבקופה ילכו לטראמפ, כאשר הפילוג הסביר ביותר הוא 50-50). אני רק אומר שזה בהסתברות נמוכה, ואני חושד שזה תמיד היה כך. אני קצת מפקפק ב-3 נקודות האקסטרמום שציינת. למדיה יש אינטרס מובנה בהצגת נקודות כאלו כדי "למכור עיתונים". אני לא חלילה מזלזל במידע שלך. אני פשוט חושד שהיו כאן מדידות של כל מיני נתונים בעלי רלאבנטיות מוגבלת לתוצאה הסופית. אני גם לא מזלזל בקמפיין של טראמפ. לדעתי הרבה מעבר לאיש עצמו, הוא רוכב על גל בעל משמעות בעולם המערבי. זהו גל של אכזבה, מרירות ועוינות של מעמד העובדים ה"לבן" כלפי הממסד הפוליטי בכללו. בהחלט מותר לומר שהממסד הפוליטי במערב נכשל בשמירה על האינטרסים של מעמד זה. מעמד העובדים באנגליה לא הצביע בעד הברקזיט מפני שיש לו דעה על האיחוד האירופי, אלא בגלל דעתו על הממסד הפוליטי הבריטי (שמרנים ולייבור כאחד). גם מעמד העובדים ה"לבן" האמריקני אינו תומך בדעותיו ותפיסותיו (האולטרה שו"ח) של טראמפ, אבל הוא בהחלט רוצה לבעוט בממסד הפוליטי של דמוקרטים ורפובליקנים כאחד (ומי מייצג אותו יותר מקלינטון?). אני לא מציע להקל דעת במצב הזה. מדובר בדיוק באותו ואקום פוליטי של שמאל מתון (או "עצל" ככינויו ב-Guardian), הנוטה להתמלא ע"י ימין פאשיסטי-פופוליסטי. אין לי ספק שאם היה מדובר בשיטת בחירות יחסית-ארצית טראמפ היה מכה את קלינטון שוק על ירך וזוכה ב-30-40% מהקולות. מה שעומד לצידה של קלינטון, מועמדת הממסד בעל הרקורד של כשלים וחוסר אפקטיביות, היא שיטת הבחירות האמריקאית הקונצנזוסיאלית. נשיא נבחר בארה"ב נדרש לייצג קואליצייה של קבוצות בחירה והסיכוי של אדם הנתמך ע"י קבוצה אחת בלבד הוא קטן מאד. אני קצת מתפלא על כך שאיש לא העיר דבר על טענת ההבל הקולוסאלית של טראמפ בדיבייט השני על האובמהקייר. הפיתרון של טראמפ לבעיית (עליית) המחירים הגבוהים של הביטוח הרפואי, היתה תחרות חופשית (של חברות הביטוח). זו טענה מטופשת לחלוטין, שכן ענף הביטוח הרפואי הוא כשל השוק הקלאסי של כלכלת השו"ח. מה שגורם להאמרת מחירי הביטוח הם דוקא האלמנטים של השוק החופשי שאובמה נאלץ לשלב בתוכניתו כדי להשיג את תמיכתם או הסכמתם בשתיקה של רפובליקנים מתונים. אילו הביטוח הרפואי היה מסופק ע"י הממשל הפדרלי (כמו המדיקייר או המדיקאייד. ידוע כ"אופציה הציבורית"), במקום ע"י חברות ביטוח פרטיות כמו באובמהקייר, לא היה צורך בכל האמצעים העקיפים שמציעים הקלינטונים לתיקון האובמהקייר (הממשל יכל פשוט לסבסד את הפוליסות). האמרת מחירי הביטוח הרפואי הם המשך ישיר של האמרת המחירים לפני האובמהקייר, הנגרמת ע"י כך שחברות הביטוח מנסות לכסות עצמן בפני המקרה הגרוע ביותר מול כל מבוטח פוטנציאלי. התחרות לא עובדת בשוק המבוסס על חוסר מידע של אחד הצדדים (למבטח הרפואי אסור לדעת את הפרופיל הרפואי האמיתי של המבוטח. הדוגמה השנייה הקלאסית היא סוחרי הרכב מיד שנייה). באופן מוזר, נראה שהאובמקייר הולך בדרכה של שינוי שיטת הבחירות בישראל. האובמקייר מסתבך ומאבד גובה לא מפני שלא היה צורך בשינוי, אלא מפני שהשינוי עצמו לא היה מספיק טוב. זה אולי חלק מן ההסבר לעמדת הקלינטונים שמצד אחד תוקעת טריז בינם לבין אובמה ומצד שני נראית כשמורה לבעליה לרעתם בזמן עונת הבחירות. ההצעה של טראמפ (שהיא בעצם לבטל את האובמקייר), לא בטוח שתוזיל את התעריפים (מחירי הטיפול הרפואי מן הסתם ימשיכו להאמיר). אבל אם היא תצליח להוריד את התעריפים, היא תעשה זאת ע"י זריקת חלק מן המבוטחים החדשים אל מחוץ למעגל המבוטחים. לעג הגורל של הצעה מטורללת זו, הוא שהפרופיל הסוציו-אקונומי של ה"זרוקים" הללו, די קרוב לפרופיל של מצביעי טראמפ. הגג של האובמקייר עומד על העוקם מפני שהרפורמה הגביהה את העמוד התומך של הכיסוי הביטוחי בזמן שהנמיכה את העמוד התומך של הוזלת העלויות. טראמפ מציע לישר את גג הבית ע"י הפלת אחד העמודים. |
|
||||
|
||||
בקשר לסקרים, אתה טועה. לא מדובר בסקר בודד, מדובר באגרגציה של מספר סקרים שנעשו על ידי גורמים שונים בעלי אינטרסים שונים ועם מתודולוגיות שונות. |
|
||||
|
||||
1. הטעות שלך היא שאין "150 האלקטורים שבקופה" או "הפילוג הסביר ביותר הוא 50-50", משום שהאלקטורים נמצאים בקופות שונות בגדלים שונים וכל קופה מייצגת פלח אוכלוסיה שונה בהרכבו הפוליטי-חברתי ובגודלו. 2. האלקטורים, למעט כמות קטנה, מחויבים להצביע עבור המועמד שקיבל את מירב הקולות במדינתם. אלא שהם יכולים, מעשית, לערוק, ולהצביע אחרת. כמעט ולא היו מקרים כאלה וכשהיו לא ננקטו נגדם האמצעים שהחוק מאפשר. 3. כמדומני שהסקרים גם נותניל להילארי יתרון בסך כל הקולות, כשטראמפ לא מסוגל לחרוג מגבול המקסימום שלשם הגיע מזמן. 4. הנה דוגמה לסקר אחד חריג, שיצר תוצאות חריגות עקב מתודולוגיה סקירה שנויה במחלוקת. הסקר של אונ' ד' קליפורינה ולוס אנג'לס טיימס, סיווג פאנל של נשאלים לחתכים הרבה יותר מובחנים משנהוג וכך קיבל קבוצות עם מספר קטן של משתתפים. כתוצאה, לכל קבוצה היה צריך לתת משקל גבוה מהמקובל כדי לחשב ייצוג באוכלוסיה. עקב ריבוי הקבוצות הקטנות והחפיפה ביניהן המשקלות גדלו עוד יותר. בנוסף, הסקר משקלל הצבעות קודמות של חברי הפאנל וכך יצא שצעיר שחור אחד שלא שינה את דפוס ההצבעה שלו לאורך זמן קיבל משקל עודף. זה גרם לכך שתוצאות הסקר היו חריגות ביחס לסקרים אחרים. מכיוון שיצא שהמשתתף דנן מצביע טראמפ, הקמפיין של טראמפ השתמש בסקר הזה כדי להוכיח שטראמפ מוביל בקרב בוחרים שחורים. |
|
||||
|
||||
בסקרים כלליים (לא סקרים בכל מדינה ומדינה) יש הטיות ניכרות, חלקן לא מכוונות (סוג 1) וחלקן מכוונות (סוג 2). קשה להעריך איזה משני הסוגים חל על כל סקר. אם מדובר במכון סקרים עצמאי ובעל מוניטין הסוג ה- 2 פחות סביר אבל עדיין אפשרי (הכסף מעוור עיני חכמים כנאמר בתנ"ך נדמה לי, כלומר לחץ כספי עשוי לגרום לבחירה של מתודה מחניפה למזמין הסקר). לא אכנס להסברים מדוע יש טעויות מסוג 1 (גם משום שאיני בקי מספיק כדי שאוכל לשכנע). כאשר מדובר בבחירות עם השגים קרובים (נאמר הפרש של 5 אחוזים) ההטיות מסוג 1 יכולות לשנות לגמרי את התמונה. אתה מוזמן לערוך בדיקה של סקרי בחירות בארצנו, לרבות הבחירות האחרונות שבהן הפרשים של 20 אחוזים ערב הבחירות ניסתרו בבחירות אמת. לגבי מדידות של כל מדינה בניפרד יתכנו כשלים אחרים כי מדובר בצורך של "הרבה סקרים" (מאות סקרים) ואת את זה קשה לממן. לפי הערכתי שני המועמדים יתרכזו במדינות בהן יש אלקטורים רבים ומצב ההצבעה נזיל (למשל פלורידה), או בארצות בהן יש פוטנציאל לשנות את דעת הבוחרים (מישיגן למשל, שאזרחיה הם ניפגעים של המדיניות הגלובלית של הדמוקרטים). נקודה נוספת שאולי אינך נותן דעתך עליה היא שטראמפ חורש את השטח בעוד (ככל הנראה) הילרי לא עושה כך (בגלל מצבה הבריאותי כנראה שהוא די גרוע). כמו כן קלינטון היא נואמת אפרורית שמתקשה לשכנע ולהלהיב חוץ את המשוכנעים מראש. טראמפ הוא נואם בחסד (גם אם לפעמים הוא גולש לדמגוגיה) טראמפ מופיע בפני קהל של רבבות כל יום או כל יומיים, קלינטון מופיעה בפני קהלים קטנים ורק אחת למספר ימים. חרישת השטח יכולה להטות את דעת הבוחרים, יותר מאשר קמפיין לא אישי דרך הטלוויזיה והעתונות, ראה מקרה החריש האישי של המונים מצד מנחם בגין וביבי. נקודה נוספת שאולי אינך ער לה היא: האינטרנט משנה את כללי המשחק בתעמולה. גיבוש הדעות לא נעשה כמו בעבר כאשר גופים מרכזיים (עתונות וטלוויזיה) מעצבים את דעת הקהל, היום רבים מעדיפים לעקוב ולהשתכנע רק באמצעות הרשת. קשה להעריך מה קורה ברשת, המשאלים לא בהכרח מייצגים את הדעה של מי ש"חי תקשורתית ברשת" הם אינם בקבוצות המידגם או התשובות שלהם במשאלים יכולות להיות מטעות במכוון. לבסוף: יש חשיבות לכמות של מצביעים בפועל. לא כל מי שמצהיר שיהיה "מצביע בפועל" יעשה זאת. אחוז ההצבעה בארצות הברית מבין בעלי הזכות ההצבעה הוא 60 אחוז לפי זכרוני. אם חלק ניכר מתומכי קלינטון ימנעו מהצבעה (מתוך הנחה שהנצחון שלה כבר בכיס) בעוד התומכים בטראמפ יתאמצו להצביע - יתרון של 10 אחוז של תומכי קלינטון עשוי להימחק. לסיכום (מה שכבר אמרתי אם דברי לא הובנו). מצבה של קלינטון מבחינת הבחירות עדיף בהרבה על זה של של טראמפ. אבל מצבו של טראמפ לגמרי רחוק מלהיות אבוד. שמעתי הערכות סיכויי ניצחון 80 אחוז לקלינטון ו- 20 אחוז סיכויי ניצחון לטראמפ - לדעתי אילו הערכות ריאליות. |
|
||||
|
||||
להשוואה, דפי האירועים של שני המועמדים: מתי ביבי חרש את השטח? והאם יריביו לא חרשו את השטח במקביל? מעבר לכך, ארצות הברית גדולה הרבה יותר, ויש גבול ליכולות של אדם בודד לכסות את כל השטח. לכן יש חשיבות רבה יותר למטות מקומיים ולפעילים מקומיים. בנקודה הזו יש לטראמפ בעיה רצינית בשל יריבותו עם הממסד של המפלגה. ואמנם לקלינטון יש רשת גדולה בהרבה של מטות מקומיים. לדוגמה, מחוסר תקציב הוא פועל כמעט רק במספר מדינות. מה בדבר תומכיו בשאר המדינות? השווה לדף הגיוס של קלינטון. |
|
||||
|
||||
ביבי חרש את השטח בבחירות האחרונות, לאחר הירידה בסקרים של הליכוד בשבוע האחרון לפני הבחירות. התראיין בימים האחרונים בכל מקום שאפשר ההתראיינות זו המדיה שמתאימה לו. בתנאי הארץ שלנו אין אפשרות לכינוסים המונים (יש מקום בארץ להתכנסויות ביתיות, זה מה שיאיר לפיד עושה לפי השמועות (לכן לא פלא שהוא עולה בסקרים). בארץ אפשר גם מגע אישי דרך פייסבוק ודרך טוויטר (למרות שכאן אפשר להפעיל סוכנים אבל הבוחרים לא מודעים לכך) אין לזלזל בקשר האישי בין הבוחר והניבחר. לפי התרשמותי הקשר בין קלינטון לבוחריה באופן אישי חלש מאוד, היא פועלת דרך מתווכים (למשל מערכות עתונים). בדיון הנשיאותי הטלוויזיוני השני (כמדומני) הילרי קלינטון ליגלגה על דונלד טראמפ על כך שהוא מתקשר עם הציבור דרך טוויטר. לכן נראה לי שהיא חיה במציאות של המאה שעברה, היא לא מבינה היכן וכיצד הקשר עם הבוחר אפקטיבי. היום הרשתות החברתיות הן קשר ''אנושי'' בין אנשים לכן בבחירות חובה לההשתמש בהן. |
|
||||
|
||||
את השאלה על השימוש בטוויטר הפנה לטראמפ מנחה העימות השני, לא קלינטון. השאלה בכלל לא היתה על טוויטר אלא על זה שהוא נוהג לשלוח התפרצויות של ציוצים כעוסים ותוקפנים בשלוש בבוקר כאינדיקציה לחוסר יכולת לשליטה עצמית מסוכנת. |
|
||||
|
||||
1. לא ראיתי ביוטיוב כינוסים גדולים בהם נואמת קלינטון, לכן אני מניח שאין כאילו. 2. הלינק הראשון שהבאת הוא של רשימת מופעים בהם הילרי קלינטון כלל לא מופיעה _בעצמה_ , מה שמחזק את הרושם שלי שמוזכר בסעיף 1. זה שאובמה או צ'לסי הבת או מישהו אחר מופיע מטעמה (לפי רשימת האירועים שנתת) אין לו איפקט כמו הופעה אישית שלה. 3. מטות הסברה מקומיים וכנסים קטנים של שלוחי טראמפ לא מתפרסמים, אולי מסיבות תקציב של טראמפ. יתכן שהוא משתמש במתנדבים והופעות כאילו מאולתרות לכן לא מתפרסמות. 4. מטות מקומיים חשובים יותר ביום הבחירות כי נידרשת הסעה והכוונה של מי שרוצה להצביע. קראתי שהיו מטות-יום- בחירות של אובמה כתוצאה מהלקחים בבחירות בהן ג'ורג בוש זכה על חודו של קול (נדמה לי שזה קרה בפלורידה). 5. הלינק השני שהבאת אינו של הופעות הילרי קלינטון אלא של טראמפ. לפי מבט חטוף, אילו הם כנסים בהם הוא עצמו מופיע (בניגוד למה שקורה בכנסים לטובת הילרי קלינטון בהם מופיעים אנשים אחרים, לא היא עצמה). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |