 |
|
 |
||
|
||||
 |
אם מותר להשיא עצה לחברי המערכת, אני מבקש מהם לעמוד בפיתוי ולא למחוק מן הדיון כמה תגובות אלימות ואף מבישות כנגד שמעון פרס. אני מניח, שאנשים הגונים חשים אי נוחות כאשר משהו שהם מזוהים איתו הופך לבמה של גסות רוח וביזיון. יחד עם זה, אני חושב שיש כאן שיקול חשוב עוד יותר. מנהיגים ואנשי ציבור עומדים בחברה דמוקרטית לשיפוט המון הבוחרים בחייהם וגם לאחר מותם. ומן הידוע, שחלק לא מבוטל מן ההמון הזה אינו ראוי ואינו מכבד. ברור לכל מי שאינו מנותק מן המציאות, כי הקלון והביזיון של דברי הבלע הללו הוא על כותביהם ולא על חברי המערכת. בכל מקרה די לנו בקאנוניזציה של מנהיגים מצד זה ומן הצד האחר. איני מזלזל במחיר שמשלמים נבחרי הציבור שלנו בשל השליחות שבה בחרו, אבל עדיין קשה לתאר אותם כמי שאינם מתוגמלים על הקרבתם. מדינאים ומנהיגים אינם קדושים ובסופו של דבר אינם נשפטים ע''י ספינים תקשורתיים, תדמיות וטוקבקים של אנשים חסרי כבוד, אלא ע''י העתיד וההיסטוריה. מי שחש נפגע ממפעלותיהם של מנהיגים כאלו, עדיף שינתן לו לפלוט את מרירתו בכל דרך סבירה שימצא. אם הוא בוחר לעשות זאת בזמן לא מתאים או באופן לא מכובד, יתכבד הוא בקלונו ולא אחר בסתימת פיו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא לחינם רובי ריבלין הנשיא התנצל1 לפני ארונו של שמעון פרס על דברי ההסת והבלע נגדו מפי אנשי ימין. 1 אני חייב לציין שריבלין ניחן ביכולת נדירה, השמורה אולי לאנשי דורו, לנאום במלים פשוטות היוצאות מהלב |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים, לא לחינם. הנשיא שביזה את עמו מקושש קרדיט מהמחנה המתגמל בכל מקום ושעה. בני עמי בחרו באידיוט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אדם בזוי שלא זכאי למידה של הבנה וקבלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מדבר לקיר. ריבלין מרגע שקבע שכולנו כעם, בחרנו בטרור אינו רשאי בראיה מצפונית לשרת כנשיאנו. לא אחד מעשרה ולא אחד מאלף ואולי, בספק, אחד ממיליון יהודים בחר בטרור. אחד למיליון זה הפך בעיני הטרונצו' הלא תמים למאפיין של היהודי בארצו? יש יותר זוכי טוטו מאנשי טרור, ,יש יותר בוגדים בשכר מפעילי טרור והוא מרסס אותנו בהבלי הקרן האנטישמיית וג'ייטריט. שום דבר מעבר להתפטרותו המיידית לא יתקבל, מצטער. אובמה לעולם לא יצהיר שעמו בחר בטרור גם לא מלך הרשעות הפלסטינית, ראש הממשלה הקנדית או מושל וויאיקיקי אבל הנשיא היהודי במדינה דמוקרטית חופשיה ומשוחררת מרשה לעצמו לנגן את הלחן האירופאי והאמריקאי. צפיתי שאובמה ידבר כשמוק שלום אבל מריבלין רציתי לשמוע רק דברי ניחומים (כן, קראתי את הנאום) בלי רמיזות ובלי קריצות. לא סולח, זכותי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבכינות המתחסדת והמסכנה יאה לכאן. מראה שריבלין אכן דיברי טעם דיבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שנה טובה. בכיינות הדובר המכליל והמוציא דיבה מתחסדת כפליים. חוכמה גדולה לזרוק זבל ולהאשים אחרים בצחנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בטח. ריבלין אלוף בלהתנצל. אם תתן לו מספיק זמן הוא גם יתנצל על המגיפה השחורה ועל המבול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתנסח בשפה יפה אבל עושה אותו דבר בדיוק גם אם נדמה אחרת. בתגובה של האביר אפשר לראות גסות רוח (אולי) בטח שלא אלימות והבושה בעיני המתבונן. אפשר לעיין בתגובת שותפיו להסכם אוסלו וחבריו הערבים למחנה השלום כדי להדגים עד כמה מביש ואלים היה הסכם אוסלו ואפשר להמתין עם הטענות כמנהג היהודים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהחלט קשה לתאר את פרס כמי שאינו מתוגמל על כל שנות הפוליטיקה שלו. יום הולדת במיליוני דולרים, הוצאות גדלות והולכות של בית הנשיא, פרסומות בסכומי עתק ועוד דברים רבים שאין לנו מושג שקרו בשלל תפקידיו השונים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בז'רגון הנהוג לאחרונה, אני מציע לכנות את המשתלחים במת בטרם התקררה גופתו ה"ביילינים"1. 1 כבר כמה דקות שהאירוניה בהקשר הנוכחי גורמת לי גיחוך מרוצה מעצמו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מישהו מהעסקנים הפוליטים (נדמה לי ראש עיריית גבעתיים). הציע להסב את השם של רחוב "דרך השלום" לשם "רחוב שמעון פרס". אני תומך בחום בשינוי שם זה ומציע בנוסף להסב את השם של תחנת הרכבת "דרך השלום" (שממוקמת ברחוב "דרך השלום") לשם "תחנת רכבת מזרח תיכון". ================ הערה למי שאינו מכיר את תל אביב: רחוב "דרך השלום" הוא הרחוב שחוצה את "דרך בגין" ליד מגדלי עזריאלי. הרחוב מתחיל בסמוך למחנה "יצחק רבין" (לשעבר "מחנה הקריה") ומסתיים במזרח תל אביב (חוצה את דרך "משה דיין"). תחנת הרכבת "דרך השלום" נימצאת מזרחית למגדלי עזריאלי צמודה לגשר מעל נתיבי איילון כאשר המפלס התחתון של התחנה הוא חלק מתוך נתיבי איילון. כלומר: תחנת הרכבת היא _מזרח_ למשהו אבל עדיין ממוקמת בחלק _התיכון_ של תל אביב. ================ מוקירי זכרו של פרס ישמחו ששמו מונצח בשני אתרים חשובים וסמוכים (שיזכרו לנצח בפי מי שישתמש בנתיבי התנועה של תל אביב). שני האתרים סמוכים לאתרים על שם גדולי האומה (בגין ורבין) שמשיקים לדרכו הפוליטית של פרס. השם "מזרח תיכון" מנציח את המפעל הפוליטי האחרון של שמעון פרס. רבים ממוקירי זכרו של פרס לא יחושו בתחילה באירוניה שיש בצירוף השמות "שמעון פרס" ו"מזרח תיכון", על כן יתמכו בהנצחה. הם לא יחזו בבדיחות שיעופו לנצח על הבלגן המדיני שהשיג ה"מזרח תיכון חדש" של שמעון פרס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רגע רגע, הרי דווח שמשפחת פרס ביקשה מישראל כץ בכובעו כשר התחבורה לקרוא לנתיבי איילון ע"ש פרס. אז יהיו לנו נתיבי פרס עם מחלף פרס שיוביל לרחוב פרס? אולי שיקראו למדינה ארץ-פרס ונסגור עניין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הארץ כבר תפוסה לרבין. או שזה הירח? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
-אובג'קשין. דרך השלום מתחילה בביטחון ובהכרת העוצמה והערך העצמי, לא מהתרפסות וחולשה. כפי שאמרה בעלת היאכטה "השלום מתחיל בתוכנו". העובדות מראות שקיבלנו שלום ושקט (גם זמני) אחרי שהחטפנו חזק. רכבת תחתית (חפירות, חוזים ודרכים נסתרות מהעין) תסמל את פועלו, חשיבותו והחלום שיום אחד זה יסתיים. גם לי יש חלום. שתוך שבוע מרכז פרס לשלום ייפרד לשלום מהקברים, העבר והכיבוש הערבי בארץ ישראל ויעבור בציווי בן גוריון והציונות העכשווית לנגב. בניית מבנה ציוני מכוער בהידורו באמצע יישוב ערבי איננה הדרך לשלום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דעתי היתה אירונית. אם תהיה הנצחת שמות כפי שתיארתי (חילוף השמות "דרך השלום" ו"תחנת רכבת דרך השלום") זה יהיה לרעת זכרון פרס כי יונצח הכשלון הפולטי של פרס בהסכמ אוסלו. הערה: דעתי בעניין הסכמי אוסלו היא שזה לטובת ישראל בטווח הארוך אבל לא לטובת ישראל על פי המתכון פרס-רבין ביילין. לא רוצה להכנס לוויכוח בעניין זה כי זה עניין מורכב (ואין לי חשק להכנס לדיונים מורכבים כאן). רק אומר דעתי בקצרה: 1. הסכמי אוסלו פוגעים בפלשתינים הרבה יותר מאשר הם פוגעים בישראלים. (ההסבר בסעיפים 2 3 ו- 4 בהמשך). 2. הסכמי אוסלו (והשלטת אירגוני הטרור עליהם) גורמים לפילוגים קשים בחברה הפלשתינית ומניעת הקמת מדינה פלשתינית בעשרות השנים הקרובות. במקום להקים מדינה הם יריבו ביניהם, יריבו עם ישראל, ישקעו יותר בבוץ שהם יוצרים. 3. הקמת מדינה פלשתינית ממערב לירדן (מדינה מסודרת ושקטה כמו ממלכת ירדן) - היא לרעת ישראל. מדוע לרעת ישראל ? מכיוון שמליוני פליטים/מהגרים פלשתינים יזרמו למדינה שקטה כזו ויכנסו לתוך גבולות ארץ ישראל (ממערב לירדן). המשך המצב שתואר בסעיף 1 הוא לטובתנו. 4. הערכת המצב הזו הייתה לי בזמן שעראפאת התחיל את האינטיפדה השניה (שנת 2000). חשבתי אז ועדיין אני חושב היום שאילו עראפאת לא היה פותח באינטיפדה שניה, הוא היה יכול להקים מדינה פלשתינית שקטה ומסודרת בערך בין 2010 ל 2020. המדינה שהוא היה מקים הייתה מביאה לתוכה מיליוני פלשתינים מהפזורה שלהם והעסק היה מתפוצץ כמה עשרות שנים אחר כך כאשר מדינה פלשתינית (בין ירדן וישראל) עם מיליוני פלשתינים הייתה עובדה מוגמרת. באותה שעה של פרוץ האינטיפדה השניה הגעתי למסקנה שעראפאת טיפש גדול או מגלומן או משהו אחר מכיוון שהאינטיפדה השניה היא טעות פוליטית גסה שלו. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |