|
||||
|
||||
בעיני כל שלושת העקרונות שמובאים בתחילת המאמר שכאילו ''נשברו'', בהיותם כה כלליים וחובקי עולם, הם כמעט בלתי מוגדרים, עד כדי כך שלא ברור מה בדיוק הטענות שמאחוריהם. זה קצת מזכיר לי את הניסיון להגדיר ''חיים'' ממאמר אחר. אני לא מסוגל כלל להבין קביעות כה כלליות, וכמו שאיני רואה משמעות בהעלאת טיעונים כאלה, כך איני רואה משמעות בסתירתם. |
|
||||
|
||||
תמיד יהיו אנשים שיטענו טענות כאלה. תמיד יהיו אנשים שינסו לסתור אותן. ואני אפנה גבי אל הויכוח הזה שממילא לא יכולה להיות בו הכרעה ברורה, ואלך לעסוק בדברים שאני מסוגל לתפוש ולהבין. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
דוב, מילא שאינך מבין מושג כמו "קץ ההיסטוריה" ואינך מוצא בו כל משמעות כפי שציינת פעם, שכן זהו מונח שמחייב קריאה בז'אנר של הגות שאולי אינך נוהג לקרוא. אולם לא ברור לי מה לא ברור לך כאן. האם לא ברור לך שאלו טענות יסוד בתשתית התרבות המערבית שאין כל טענות קודמות להן? (לאמור, אין כל טענות מאחוריהן כניסוחך). אתן לך דוגמה מובהקת מתחום מדעי הטבע, הקרוב יותר ללבך, ואולי היא תסבר את אוזנך: מה לדעתך מדריך את החיפוש הבלתי נלאה של הפיזיקאים מאיינשטיין ועד הוקינג אחר תיאוריה שתאחד את תורת היחסות הכללית עם תורת הקוונטים אם לא העקרון השלישי שמנה ברלין? |
|
||||
|
||||
המאמר עוסק באופן כללי ב "אמת". ניסיון ליצירת תורות מאוחדות וכלליות אינו קשור בחיפוש "אמת". האמת היא מה שאנו רואים חשים ומודדים. תפקידן של התורות האלה ליצור מודלים שמתארים את האמת הזאת באופן הכי פשוט והכי מדוייק, וכך להקל על החיים. נדמה לי שגם איישטיין ניסה לשלב בתורתו גם כוחות חשמליים ומגנטיים, ונכשל. האם העובדה שנכשל אומרת שזה בלתי אפשרי ? האם ישנו עיקרון שזה חייב להיות אפשרי ? אי אפשר לדעת. לו הצליח, היה אפשר לדעת שזה אפשר. לדוגמה: כאשר זורקים משקולת מגבהים שונים (נניח בריק) היא מגיעה לארץ במהירויות שונות. אפשר לעשות ניסויים ולבנות בעזרתם טבלה: משקולת שמופלת מגובה מטר תגיע במהירות 9.81 מטר בשניה לקרקע, מגובה שני מטר כך וכך מגובה שלושה מטר וכו'. ועכשיו לבנות "תורה": אם אתה רוצה לדעת באיזו מהירות תגיע משקולת שנופלת מגובה 87.7 מטר לקרקע, הבט בטבלה בערכים של 87 ו 88 ועשה אינטרפולציה. זאת תורה מספיק מדוייקת לרוב המטרות ההנדסיות למשל. אבל היא מסובכת מקשה על החיים, והכנת הטבלה תדרוש המון ניסויים קשים ויקרים. בעזרת הנוסחאות של ניוטון שנשענות על הנחות ו "אמונות מדעיות" מסויימות אפשר לעשות את החיים הרבה יותר קלים. אך אין בתורתו שום גילוי של "אמת". |
|
||||
|
||||
דוב, א. אם הבנתי נכון לשם מה הבאת את הדוגמה הקלאסית לעיל טענתך היא שהתיאוריה הניוטונית היא דגם שימושי הנשען על הנחות מסוימות אך אין היא בהכרח משקפת את המציאות הכוללת של עולם הטבע - וזו בעצם טענתו של ויקו. טענתך שאין בתורה הניוטונית שום גילוי של אמת תלויה כמובן בשאלה "מהי אמת?" *אחרת איך תדע אם יש תוקף לטענתך שאין בה אמת?* (ויקו מבחין בין סוגי אמת שונים, או בין סוגים שונים של "ידיעה", ועוד על כך בחלק ב' של המאמר). ב. בתגובתך הקודמת אמרת שאתה נרתע מעיסוק בשאלות שאין בהן יכולת הכרעה. הבעיה היא שכדי להכריע צריך לצאת מהנחות מסוימות, מושכלים ראשונים. העקרונות שמנה ברלין הם מושכלים ראשונים של התרבות המערבית. אני מניח שאינך זן בודהיסט שאינו מחויב לעקרונות הללו, ועם זאת אשאל, האם יש לך מושכלים ראשונים אחרים על פיהם אתה נוהג להכריע? (שכן אפשר ש-3 העקרונות מצויים גם בבסיס החשיבה שלך רק שאינך מודע להם). ג. אתה קובע שניסיון ליצירת תורות מאוחדות אינו קשור בחיפוש "האמת", מנין לך? עיינתי עכשיו בספרו של הוקינג "קיצור תולדות הזמן" כדי לברר מה מניע אותו לחפש תורה מעין זו ומתברר שהוא מאמין כי "היקום אינו שרירותי, אלא הוא נשלט על-ידי חוקים מוגדרים, [ולפיכך] חייב בסופו של דבר למזג את התיאוריות החלקיות לתיאוריה מאוחדת ומלאה שתתאר כל דבר ודבר ביקום" (ע' 21). זה נשמע ממש כמו העקרון השלישי של ברלין. (אמנם ניסוחו של הוקינג כאן אינו משתמש במפורש במילה "אמת" אך מהמשך דבריו באותו עמוד ניתן להבין שהוא מאמין שיש חפיפה מלאה בין הסדירות בעולם לבין כושר החשיבה שלנו, כלומר, יש בין הגיוננו ובין עולם הטבע קשר בלתי אמצעי "שלא יוליכנו למסקנות מוטעות"[לגבי הסדירות הזו], לדבריו; משמע, למסקנות אמיתיות.) |
|
||||
|
||||
כדי להבין מה אמת ומה הנחה, הבה נבחן את "תורת הטבלה" שאני הצעתי. החלק שהוא בה "אמת" הוא החלק של המדידות. כלומר האמת היא שתוצאות הניסויים כפי שנרשמו בטבלה בתאריכים מסויימים מתארים את מה שאירע בניסוי. כל היתר : אם נערוך ניסויים במקום אחר ובאותם גבהים נקבל תוצאות דומות, אם נחזור על הניסוי ממש באותו מקום נקבל תוצאות דומות, כשעושים אינטרפולציה בין שני גבהים סמוכים בטבלה לא "בורחים" מהמציאות יותר מדי וכו' וכו', אלה הנחות או "אמונות מדעיות", ולא ברור לי למה מתכוונים כשאומרים שזו "אמת". השאלה השנייה לא כל כך מובנת לי, כלומר לא ברור לי לאילו הכרעות אתה מתכוון. אם תביא דוגמא אולי ארד לסוף דעתך. אשר להוקינג. ישנה אסכולה (שאני מקבל) ששוללת את כל העיסוק הזה של חקר היווצרות היקום וכדומה. בהזדמנויות קודמות הרבתי לדבר על כך ב"אייל". מעניין שלפני כשבוע שמעתי ראיון עם איזה פיזיקאי (לצערי שכחתי במי מדובר וגם ראיתי זאת רק לקראת הסוף) בטלויזיה שטען שהעבודות של הוקינג קבלו פרסום הרבה מעבר למה שהיו ראויות לו אוייבקטיבית, ככל הנראה בגלל היכולות שלו לעבוד ולחשוב למרות מגבלותיו. כלומר, לולא הנכות שלו לא היה מקבל פרסום כלל. שמעתי יותר מוקדם "חוות דעת" של פיסיקאי אחר שגם שוללת עיסוק בתורות של הווצרות היקום , כפי שהוא התבטא : "הוקינג הוא ככל הנראה מתמטיקאי מוכשר, אך בקושרו בין הפיתוחים שלו להיווצרות היקום הוא 'עושה מעצמו אלוהים' ". ואכן ככל שאני יודע (ויתקנוני היודעים) לא ניתן פרס נובל בפיסיקה לו או לעבודות אחרות שמסבירות את הווצרות היקום. תורות איינשטין, למשל באו לתקן ולהסביר תצפיות ותוצאות ניסויים שאנו עושים בהווה, שתורת ניוטון אינה יכולה להסביר, ולא לענות על שאלות מסוג: "איך נברא העולם". |
|
||||
|
||||
דוב, את הדוגמה של הוקינג הבאתי לא על מנת להיתלות באילן גבוה כי אם להראות שהעקרונות שהצביע עליהם ברלין עדיין רווחים בעוצמה בחשיבה המערבית ורבים וטובים רואים אותן כמובנים מאליהם, וגם אם אינם רואים אותם כמובנים מאליהם הם עדיין דבקים בהם. אני עצמי לא רואה עקרונות אלה בבחינת כזה ראה וקדש, ועל כן לא אנסה להגן עליהם כאן. למעשה, דווקא משום שאיני מקדש אותם אני טורח להציג כאן את הלך מחשבתו של ויקו. אני גם יכול להבין את רתיעתך מהמושג ''אמת'', שכן אני חי בעידן שלאחר ניטשה שטען כי מושגים כמו ''אמת'' ו''ידע'' הם יחסיים לשפה או ''מטפוריים'' וכל שביכולתם לעשות הוא לשקר במסגרת השפה - אין בכוחם לומר לנו מאומה על העולם. ועם זאת, אני יודע שאני מחזיק באמיתות מסויימות, גם אם בערבון מוגבל, ומעמיד אותם מפעם לפעם לבחינה מחודשת. דומני שבירור מושג ''האמת'', השאלה אם יש סוגים שונים של ''אמת'' ומה תוקפם וכו', תורם לעידון המחשבה (ואולי אף לעידון האישיות), ומכל מקום, מדובר בצורך פסיכולוגי בסיסי, שכן בלא אמיתות (ולו גם כוזבות) העולם עלול להיראות לפרט כבלתי יציב וכאוטי ביותר. |
|
||||
|
||||
ורק כדי לחזק את הטענה - אדוורד או. וילסון, ביולוג ואבי הסוציוביולוגיה, מציג בספרו "Consilience" (שכתבתי עליו פעם באייל, לא זוכר איפה, ואני עצלן מכדי לחפש) קריאה לנסות ולהגיע לאיחוד או איחוי של כל המדעים - מהפיסיקה ועד הפילוסופיה ומדעי הרוח האחרים. כלומר, הוא טוען שכל דבר בעולם, כולל התנהגותם של בני אנוש, ניתן לתיאור במספר מצומצם של חוקים, כאשר מובן שהתוצאות של אותם חוקים הולכות ונעשות מורכבות יותר ויותר ככל שהמערכת בה הם פועלים נעשית מסובכת יותר. על מציאת האמת, אומר ווילסון: "Criteria of objective truth might be attainable through empirical investigation. The key lies in clarifying the still poorly understood operations composing the mind and in improving the piecemean approach science has taken to its material properties". ווילסון טוען שקיימת מציאות אובייקטיבית בחוץ, וקיימת רפרזנטציה של המציאות הזאת בתוך המוח שלנו. הפריזמה שחוצצת בין השתיים התפתחה באופן אבולוציוני, כאשר המטרה של המציאות שבמוח שלנו היא לאפשר לנו לשרוד, ואין לה צורך בהבנה מעמיקה של המציאות מעבר לצורך הזה. אי לכך, הדרך לחדד את הרפרזנטציה במוח שלנו היא לזהות את העיוותים שהמוח שלנו יוצר, ולתקן אותם עד כמה שניתן (עמ' 60-65).
|
|
||||
|
||||
דיון 31 |
|
||||
|
||||
נכון מאוד , וזו גם דרך היהדות אשר גורסת ''השם ברא את האדם ישר והוא חיפש לו חשבונות רבים'' במילים אחרות יש אמת אוביקטיבית אשר היתה ידועה לאדם לפני גרושו מגן עדן,בעקבות החטא הקדמון ,הוא איבד את האמת וקיבל במקום את היכולת להבחין בין טוב ורע ,שזו מדרגה יותר נמוכה(הרמח''ל),אדם שמגיע לדרגת הנבואה , יכול לצמצם למינימום את העוותים , או בלשון היהדות להתקרב לבורא. למי שעונה אני מבקש לשמור על לשון מכובדת , גם אם בעסוק בנושא דתי מגרה אותו לומר דברים גסים. |
|
||||
|
||||
כלומר עץ הדעת היה איזו בדיחה אכזרית על חשבון אדם וחווה? לא רק שזרקו אותם מגן-עדן, גם דפקו אותם בתנאים? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |