|
״ למה בכלל שיאמצו שיטה אחרת אם אף אחד לא יצביע למועמד שלישי?״ משום שזו לא הסיבה היחידה (או אפילו העיקרית) לאמץ שיטה חדשה.
״איך מועמדים שלישיים שהיום מקבלים מעט קולות, אבל עשויים בעתיד לזכות בקופה (כמו שקרה למפלגה הרפובליקנית עצמה, שפעם היתה קטנה) בכלל ישקלו להתמודד, אם אנשים יחשבו שהצבעה להם זה בזבוז קולות?״ הם יתמודדו במסגרת המפלגות הקיימות. המפלגות בארה״ב הם סופרמרקט דינמי של דעות וקבוצות, תמיד מקבלות אנשים חדשים, שתמיד שוקלים גם לעבור למפלגות אחרות. טראמפ הזדהה עם המפלגה הדמוקרטית במשך שנים, וגם היום רוב מה שהוא אומר לא קרוב למה שהמפלגה הרפובליקאית התיימרה לייצג לפני שנים. סנדרס אפילו לא חבר במפלגה הדמוקרטית.
כשאובאמה התמודד לנשיאות הוא התיימר לייצג את הצד היותר פרוגרסיבי במפלגה היותר פרוגרסיבית והוא הצהיר שהוא מתנגד לנישואים חד מיניים. שמונה שנים מאוחר יותר, המועמד השמרני של המפלגה השמרנית יותר לא רק מצהיר שהוא תומך בנישואים חד מיניים, אלא מציע להפוך את התמיכה הזו למבחן כניסה למדינה. שמונה שנים. ואם תסתכל על שינויים לתווך יותר ארוך תמצא שהם התרחשו שוב ושוב ושוב בתוך המפלגות הקיימות. זה איטי, זה עקום, זה מתסכל, אבל אי אפשר להגיד שזה לא עובד.
אבל יש סקרים, ולהתעלם מהם זה כמו להתעלם מהמציאות. אנשים חוששים לבזבז את הקול שלהם, ובצדק. לדעתי הם צריכים לחשוש מזה הרבה יותר. בבחירות של 1912 ווילסון (המנצח) קיבל 42% מהקולות. תאר לעצמך מה היה קורה אילו אנשים כן היו חוששים לבזבז את הקול שלהם.
|
|