|
||||
|
||||
האם שמת לב לכך שהתגובה הזו מצמצמת את מספר המגיבים האפשריים עד מאוד, באמצעות שימוש בלתי סביר בכמותו בטרמינולוגיה? כמו כן, גם השימוש עצמו מוזר מעט בעיני, שכן רובם מוכרים לי פחות או יותר על בוריים -או לפחות אמורים להיות מוכרים לי פחות או יותר על בוריים, אחרת שיטת הציונים של האוניברסטאות גרועה עוד יותר משחשבתי- והודעתך נותרה בלתי ניתנת לפיענוח, בעיקר בגלל ההקשרים בהם אתה משתמש במילה "טלאולוגי". כמובן, סביר בהחלט שאתה משתמש בה במשמעות מסוימות שהכניס בה קאנט, או באחד ממליוני הפירושים של הזרמים הפוסט מודרניים השונים, אבל בכל זאת יש בכך טעם לפגם, לדעתי. |
|
||||
|
||||
בלתי סביר? הרי ניסיתי לקטלג את הדעות השונות ואת האסכולות שהופיעו במאמר. נראה לי שלצורך כך, כל הרעיון הוא להשתמש בסיווג כזה או אחר. אכן, אני משתמש במשמעות הקאנטית של המונחים. ואינני רואה בכך שום טעם לפגם, להיפך. אלא מה? שלא נראה לי שיש הבדלים מהותיים בין הטרמינולוגיות... אם תוכל לעזור לי כאן? היכן אתה רואה את הקושי? טלאולוגי, בכל שימוש שאני מכיר, משמעו מכוון-מטרה. מאז שדקארט הכריז על "מות החומר" (להבדיל מהפילוסופיה היוונית, בה האבנים שאפו אל הקרקע משום שרצו לחזור למכורתן. זהו הסבר טלאולוגי), החומר נעדר "מטרה". הוא "מונע", לא "מניע". מושפע, לא משפיע. מאז, ה "מטרה" אינה בחומר. המטריאליסטים, כמובן, שוללים את קיומה של הטלאולוגיה. בעולם מטריאליסטי-דטרמיניסטי, אין דבר שמשפיע מתוך כוונה, לשם איזו מטרה. והם, גם הם משתמשים באותה משמעות כשהם שוללים את קיומה של הטלאולוגיה. לסיכום, אולי לא הסברתי את דברי כראוי. אני מקווה שכעת העניין ברור יותר. |
|
||||
|
||||
בהחלט. אני פשוט חושב שחבל להשתמש במושג טלאולוגי, ועוד במובן מסוים שלו, שאינו כה טבעי למי שלא נתקל בו בהקשר הספציפי, כשאפשר לדבוק בערכי, ששימש אותך כה היטב בתחילת ההודעה.וכך גם במידה פחותה לגבי מילים לועזיות רבות אחרות בהודעה. אני, מצידי, יכולתי לנקוט בטון פחות מעט אגרסיבי. |
|
||||
|
||||
שוב, "אלא מה? שלא נראה לי שיש הבדלים מהותיים בין הטרמינולוגיות..." אילו עוד מובנים (לנושאינו, כמובן!) אתה מכיר ל "טלאולוגי"? למרבה הצער, לא תמיד ניתן לחסוך במילים לועזיות או עבריות (למרות שאני משתדל). |
|
||||
|
||||
המשמעות של טלאולוגי היא אכן "מונחה מטרה", אך פירושה של משמעות מילולית זו במובן של "ערכי ועוסק במשמעויות, להבדיל מאנליטי\עובדתי" הוא אומנם תקין והגיוני אך לא מתבקש. אני, למשל, מחבב את הייר והפרסקריפטיביזם, אבל יש בכך טעם לפגם אם במקום לומר ערכי אומר "ציוויי". זו משמעות נכונה, אך לא אינטואיטיבית. ברגע שמתמשים במשמעות כזו, אתה מצמצם את הקלה לא רק לאנשים בעלי הכשרה בתחום, ולא רק לאנשים בעלי הכשרה בתחום שמכירים את המושג הזה, אלא לאנשים בעלי הכשרה בתחום שמכירים את המושג המסוים הזה בשימושו המסוים הזה. |
|
||||
|
||||
ובכן, האמת היא שברובד מסוים של הדברים, ניסיתי לתפוס שתי ציפורים במכה אחת, וגם לומר ש "טלאולוגי" = "ערכי, להבדיל מאנליטי-עובדתי". כנ"ל גם לגבי הסעיף השני של דבריך. ניסיתי לומר שערכי, משמעו שיש לו ציווי. אולם אינני חושב שמשמעות זו כל-כך בלתי מוכרת (בוודאי לקוראי ליבוביץ', אבל גם בכלל). |
|
||||
|
||||
אם זה משהו ששווה לומר אותו, אז בוודאי שווה ממש *לומר* (טוב, לכתוב, בעצם) אותו. |
|
||||
|
||||
ובכן, כן. אמרתי זאת רבות במגוון ויכוחים. אלא שבאיזשהו שלב, חזרה על הדברים תראה טרחנית. ייתכן ושגיתי בשיקולי האסתטיים. למי שראה בפועל אותי ואת איך שאני מתלבש, זה אינו בגדר הפתעה... |
|
||||
|
||||
שי (God eat God) ראשית, תודה על המחמאה. שנית, ברצוני להתייחס לכך שלעיתים אתה מייצג בקביעותך ובסגנונך דבר מה שאני רואה בו יותר משמץ דוגמטיות. (השתמשתי במילה "מייצג" שכן אין בדברי כוונה לביקורת אישית). הפילוסופיה הקאנטיאנית (או כל פילוסופיה קאנונית אחרת) איננה בשום אופן הבמה האחת הקבועה, שממנה ניתן לשפוט את טענות הידע של "שיחות (discourses) אחרות". לעיתים אתה ניצב פה באייל, כמו כהן דת על הדוכן ופוסק את פסוקך בביטחון גמור, שאני תוהה על מה הוא נסמך. לדוגמה, על סמך מה קבעת בכזו נחרצות שהעקרון השלישי שהציג ברלין(כל התשובות האמיתיות יוצרות שלם אחד ויש להן תוקף אוניברסלי) הוא נכון? (דומה שמתוקף סמכותך "הרבנית" אפילו לא טרחת להביא נימוק אלא פשוט לתת את חותמת הכשרות שלך לקביעה הזו). למה העקרון הזה נכון? על סמך מה? אם ברצונך להשיב לי, אבקש כקודמיי שתשתדל להימנע מז'רגון. חלק ניכר מהז'רגון שאתה עושה בו שימוש מוכר לי, אולם הטעם לבקשתי הוא זה: ז'רגון הוא סימן המאפיין "ידע סגור" (להבדיל מ"ידע פתוח", שלפחות מבחינה אידיאלית הגישה אליו, ניתנת לכל אדם ואדם). הבעיה עם ידע סגור אינה זו בלבד שהוא מוגבל לקבוצה של יודעי ח"ן ולפיכך פחות נגיש לביקורת חיצונית, אלא בעיקר בהיותו אמצעי ליצירת עמדת סמכות והפעלת כוח לדיכוי אופני חשיבה אחרים ושיחות אחרות. שוב, למרות השימוש בגוף שני, דברי הבקורת שלי נסובו על סוג העמדה שאתה מרבה לאייש, אך לא כלפיך אישית, ומאוד אשמח אם תצליח לשכנעני שהעיקרון השלישי הוא אמת לאמיתה. |
|
||||
|
||||
אשר לדוגמאטיות, אינני מודע באשמה. לעומת זאת אני מפליל עצמי באשמה אחרת: אני עצלן, ולכן נמנע מלהוסיף "לדעתי" במקומות הנכונים. תוסיף לכך את העובדה שלרוב צריך הרבה יותר מאשר רק להוסיף את המילה הזו ואת העובדה שמעט מאוד זמן פנוי מצוי ברשותי ולעומת זאת יש לי הרבה מה לומר... ישנם דברים שהשתכנעתי בנכונותם, ואני משתדל לנמק ככל שיש בידי הזמן. בדיוק כפי שאתה השתכנעת שישעיה ברלין מדבר על שלושה "עיקרי אמונה". הביסוס לעמדותיי הוא לוגי ולכן, לדעתי, נכון באופן מוחלט. אני באמת משתדל לחשוף באייל את הטיעונים הללו. "החוק השלישי" של ברלין הוא פשוט חוק הסתירה, וויכוח נהדר שהיה עם ירדן (שאני מתעצל לחפש) מסביר מדוע אני חושב שהוא נכון. בצורה מוחלטת, אל-זמנית וללא ערעור. זו דוגמא יפה לכלל: כך לגבי שאר ה "דוגמאטיות" שלי. לא תמיד ניתן להימנע מז'רגון. לפעמים גם יש בו תועלת רבה: הוא חד-משמעי יותר, וגורם לקורא להבין את הרעיון שלך יותר בבהירות מאשר השפה היום-יומית הרב-משמעית. כאשר אני מדבר על ה cogito, אני לא רק חוסך שלוש מילים ("אני חושב משמע אני קיים"), אני גם חותך את המשמעויות הרבות (הספרותיות-קיומיות, רגשיות) שיש למשפט ומשאיר, או לפחות ממרכז את המשמעות לטיעון הפילוסופי. הרבה דיברתי באייל על השיטות שלי להימנע מדוגמאטיות. אבל דברים מסוימים הצליחו לעבור את הביקורת החריפה הזו. בהם אני בטוח בצורה מוחלטת. עד הטיעון שיפריך אותם, כמובן. ובקשר למחמאה, הנה הזדמנות להחמיא לך על התרגום המצוין ל "ביוגרפיה של סטלין". אהבתי. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |