בתשובה לבוא, 26/07/16 23:03
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כשאתה מסביר באריכות כמה האירופאים אוהבים את החלשים ורודפי השלום, ולכן עלינו להתאמץ בהסברה שמציגה אותנו לפחות כרודפי שלום, אם לא נצליח להציג את עצמנו כחלשים. וכל זאת בגישה מאוד לא אגרסיבית, כי אסור לנו להיות אגרסיביים או להתרגז כשאיזה דביל נבער מצדד במחבלים שרוצחים את התינוקות שלנו... זו גישה ענווה, מתחננת ומתרפסת. אנחנו הצודקים. אנו נלחמים על זכותנו לחיות ולהתקיים בנחלת אבותינו. אנו נלחמים באורקים שרובם תומך בטרור ברמות שונות. אנחנו אלה שמפחדים ללכת ברחובות שלנו, שלא לדבר על מעבר ברחובות שלהם. ובכל זאת אנו צריכים להנמיך קול ולגשת בענווה אל האירופאי, ולבקש ממנו אולי יואיל בטובו לתת לנו כמה גרמים של הבנה והזדהות. רק קצת... מה שנשאר אחרי שנתן את הכל לערבים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
"ובכל זאת אנו צריכים להנמיך קול ולגשת בענווה אל האירופאי, ולבקש ממנו אולי יואיל בטובו לתת לנו כמה גרמים של הבנה והזדהות. רק קצת... מה שנשאר אחרי שנתן את הכל לערבים." - אתה לחלוטין לא הבנת אותי. זו לא גישה מתחננת ומתרפסת, ולכל אורך הפתיל הזה חזרתי על כך שאנחנו הצודקים. בין להיות אגרסיבי או להתרגז [אתה חושב שתוכל ילשכנע מישהו אם תתרגז עליו?] לבין להיות סמרטוט רצפה כמו שאתה מציג את הגישה שלי יש עוד כמה שלבים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אנחנו לא מדברים רק עלי ועליך או על אישקש. אנחנו מדברים על הגישה של ההסברה הישראלית ועל השפעת התבטאויות של גורמים ישראלים. המציאות השלטת כיום בנוגע למדיניות החוץ של רוב האישים והגורמים בישראל היא הגישה שגיניתי לעיל. איכשהו, קיבלתי את הרושם שאתה מצדד בגישה הזו, הגם שאתה חושב שצריך לשפר את ההסברה. אני חושב שחלק מהשיפור של ההסברה זה להוסיף לה קצת שיניים. יש כאלה שיציירו את זה כשיניה של מפלצת צמאת דם, אבל אנחנו צריכים להציג את זה כשיניה החשופות של אם המגינה על ילדיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
״ אבל אנחנו לא מדברים רק עלי ועליך או על אישקש. אנחנו מדברים על הגישה של ההסברה הישראלית ועל השפעת התבטאויות של גורמים ישראלים.״ - הדיון ביני לבין אישקש התחיל בנוגע ל"הסברה אישית" ולא רשמית, זו הייתה הכוונה שלי, ואני מודה שהוא התפזר לכל עבר, הרבה מזה באשמתי. ״המציאות השלטת כיום בנוגע למדיניות החוץ של רוב האישים והגורמים בישראל היא הגישה שגיניתי לעיל״ - זה לא הרושם שלי. מהמעט [מאוד מאוד מאוד מעט] הסברה ישראלית שפה ושם יצא לי לראות - הגישה שלך הרבה יותר שולטת מהגישה ה״נכונה״ בעיני. * בהנחה שהמטרה היא לשנות את נקודת המבט של האדם איתו אתה מקיים דיון בנוגע לישראל, מספר שאלות: נניח ואתה מתנגד *בתוקף!* לפציפיזם ופוגש פציפיסט. האם תנסה לשכנע אותו שהוא טועה בגישה הפציפיסטית שלו, או שתאמץ את הגישה הפציפיסטית, ותראה לו שבתור פציפיסט הוא צריך לתמוך בישראל? נניח ואתה מתנגד *בתוקף!* לזכויות בעלי חיים ואתה פוגש פעיל למען בעלי חיים. האם תשכנע אותו שלבעלי חיים לא מגיעות זכויות, או שתאמץ את הגישה שלו ותראה לו שבתור פעיל למען בעלי חיים הוא צריך לתמוך בישראל? נניח ואתה פוגש פמינסטית, ואתה מתנגד *בתוקף!* לפמיניזם. האם תנסה לשכנע אותה שפמיניזם זו טעות, או תנסה לשכנע אותה שבתור פמינסטית היא צריכה לתמוך בישראל? נניח ואתה פוגש אדם שמאמין בעולם חופשי, ליברלי, פתוח וללא גבולות, זכויות אדם לכולם וכל בני האדם שווים וכו ואתה מתנגד לכך *בתוקף!*. האם [השלם את החסר]... לשכנע פציפיסט, תומך זכויות בעלי חיים, פמינסטית או סתם ליברל שמאמין שכולם שווים וכו [או כל אחד בעל אידאולוגיה מסוימת שהיא חלק מהזהות של אותו אדם] שהוא טועה זו משימה ממש ממש ממש קשה, אולי אפילו בלתי אפשרית, בטח ןבטח כאשר מדובר על מפגשים קצרים. מצד שני, לקחת את נקודת המבט של הצד השני, גם אם אתה *מתנגד לה באופן תקיף!* ולהשתמש בה בשביל להראות לו שעם נקודת המבט הזו הוא צריך לתמוך בישראל, זה יותר קל. מה דעתך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה הרלוונטית לדיון: ואם נקודת המבט של הצד השני נובעת מאנטישמיות ובורות? הרי אנחנו מדברים בעיקר על השמאל האירופאי אמריקאי שלוקה בשניהם במידה לא מבוטלת. מעמדה של ישראל כיום מבחינה הסברתית נובע מגישה מצטדקת שמנסה לפייס במקום לצייר קו ברור בין הטובים והרעים. הבעיה שלנו שבקרב ציבור המסבירים יש אחוז גבוה של כאלה שחושבים שאין טובים או רעים בסיפור הזה ואפילו כאלה שבטוחים שאנחנו הרעים (הודות להארץ והעמותות הזרות). לכן ההסברה עברה ממשרד החוץ שנגוע ורקוב במורשתו של בעלה של יושבת ראש הקרן ההיא למשרד ראש ממשלתנו הרהוט והכריזמטי. אגב, ליברמן הימני קיצוני הגיב בצורה הנכונה (לראשונה) מבחינה הסברתית ללשלשת שפיזר אובמה לגבי תועלות ההסכם עם האיראנים, דבר שלא עשה כשר החוץ. אני לא מסמפט אף אחד מהשניים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"השאלה הרלוונטית לדיון: ואם נקודת המבט של הצד השני נובעת מאנטישמיות ובורות?" - אנטישמים לרוב גם לא מסמפטים פלסטינאים ומוסלמים באופן כללי, ואפשר ״לשחק״ על זה. בורות אפשר לתקן. כמובן שיש אנשים שאין שום אפשרות בעולם לשכנע אותם, ולכן אין מה לדון מה הדרך הנכונה לשכנע אותם... ״מעמדה של ישראל כיום מבחינה הסברתית נובע מגישה מצטדקת שמנסה לפייס במקום לצייר קו ברור בין הטובים והרעים.״ - הרושם שלי שונה משלך. אני זוכר ראיונות לוחמניים מתקופת צוק איתן. אשמח אם תפנה אותי לאיזה ראיון או שניים של מישהו רשמי שמביע דיעה כזו [=לא מציג באופן ברור את הישראלים כטובים ואת הפלסטינאים, או לפחות המנהיגים, כ״רעים״] בפלטפורמה תקשורתית אירופאית כלשהי. ״אגב, ליברמן הימני קיצוני הגיב בצורה הנכונה (לראשונה) מבחינה הסברתית ללשלשת שפיזר אובמה לגבי תועלות ההסכם עם האיראנים, דבר שלא עשה כשר החוץ.״ - שים לב - בדיון הזה אני מדבר אך ורק בתגובה לציבור, לא בפוליטיקה פנימית או בינלאומית. ליברמן הגיב לנשיא אובאמה, הוא לא דיבר לאוזניים של האירופאי/אמריקאי המצוי. אם יש משהו נוסף שאפשר ללמוד מההסברה הערבית זה לדבר בכמה קולות שונים - בהתאם לקהל אליו אתה מדבר. קול אחיד זה מה זה פאסה! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האנטישמיות החדשה כמו הישנה מתמקדת ברדיפה פוליטית של היהודי והאהדה נתונה לערבי הפלסטיני המסכינים. אפשר למלמל לפייס ולהצטדק מול אנטישמיות אבל מטבע האנטישמיות שרואה את היהודי כאשם תמידי הדבר רק מעצים אותה. מכאן הטעות בגישה שאתה מציע. אני לא זוכר ראיון לוחמני של אף מנהיג ישראלי בעשורים האחרונים שמכוון ישירות נגד מקור (המימון או האידיאולוגי) הטרור. ישראל מעולם לא הבטיחה לאיראן, הרשעות הפלסטינית, קטאר, ארה''ב ומדינות אירופה עין תחת עין בשל תמיכתם הכספית בטרור הגי'האדיסטי. מבחינה הסברתית ישראל לא מאשימה את המקורות לטרור בהפצת אנטישמיות וגזענות אלא מבהירה לארגוני הטרור שתהייה תגובה כלשהי. השמאל המקומי, האמריקאי והאירופאי ששולט בתקשורת, זה שנגוע באנטישמיות ומעדיף לעוות את המציאות היה ''חוגג'' על כל ביטוי לוחמני ישראלי כדי להוכיח את הלוחמנות והאכזריות היהודית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אפשר למלמל לפייס ולהצטדק מול אנטישמיות אבל מטבע האנטישמיות שרואה את היהודי כאשם תמידי הדבר רק מעצים אותה. מכאן הטעות בגישה שאתה מציע." - אני לא מבין איך הגישה שלי מתרגמת פעם אחר פעם להצטדקות מול אנטישמיות או וריאציות בסגנון, למרות שפעם אחר פעם אני מבהיר שאין שום קשר. אני מסכים שגישה בסגנון של ״עין תחת עין״, אל מול הציבור האירופאי, אכן לא קיימת [ולדעתי טוב שכך], אבל מצד שני גם הגישה שטענת שקיימת היום [״גישה מצטדקת שמנסה לפייס במקום לצייר קו ברור בין הטובים והרעים.״ "כאלה שחושבים שאין טובים או רעים בסיפור הזה ואפילו כאלה שבטוחים שאנחנו הרעים"] לא ראיתי בשום מקום. אולי משהו באמצע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לי תחושה מהדיונים איתך שאתה דג את השוליים והופך אותם למרכז. חוסר המיקוד יוצר דיון מעגלי שלא מגיע לשום מקום. לא דיברתי על הציבור האירופאי בלבד. ישראל באופן כללי מדברת חלש, בנימוס מתוך הצטדקות ולא תוקפת או מאיימת על אף אחד. לנימוס והנימה הפייסנית אין מקום כשממול ניצבים טרור ואנטישמיות. הגישה שלך מתרגמת מגישה שהובעה שוב בסוגרים והקשר הדוק. כשאתה שותק נוכח מימון אירופאי של ארגוני טרור וארגונים אנטישמיים, כשאתה שותק מול איומים והבטחות מצד איראן, כשאתה דומם מול התעמולה הפלסתינאצית של הרשעות או שותק מול ירי החמאס אתה הופך לאסקופה נדרסת. אנחנו חיים במזרח התיכון ומשלמים על כך מחיר כבד, בדם. כאן ילד שזורק אבן, צריך לקבל וואחד כאפה מצלצלת ומבוגר שמרים אבן על חייל צריך לגמור עם רגליים שבורות. טרוריסט עם נשק חם צריך למות. תומך בטרור אמור להתעורר מסיוטים בלילה שמא הימ"מ יקטוף אותו ממחבואו. מעבר למורשת רבין, ארגון אירופאי שקורא להחרים מוצרים מארץ ישראל צריך לספוג בתגובה מודעה על עמוד שלם שמסבירה מדוע האנטישמי המושתן לא פוצה פה לאחר רבע מיליון מתים בסוריה וארבעה מליון פליטים. הציבור צריך לדעת שהתעשיה הישראלית טובה לעובדים הפלסטינים יותר מהתעשיה הפלסטינית. הבורות, הטרור ואנטישמיות צריכים לקהל מענה הסברתי תקיף, ישיר וברור. אנחנו הטובים, נקודה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"יש לי תחושה מהדיונים איתך שאתה דג את השוליים והופך אותם למרכז. חוסר המיקוד יוצר דיון מעגלי שלא מגיע לשום מקום. לא דיברתי על הציבור האירופאי בלבד." - נכנסת באמצע דיון שעסק באופן הדיבור לאוזניים ״מערביות״. אפילו ציינתי כמה פעמים שהדיבור לאוזניים ״ערביות״ צריך להיות שונה מהדיבור לציבור האירופאי-מערבי-איךשתרצהלקרואלהם. אם אתה לוקח את הדיון למקום חדש אז אני חושב שזה לפחות פייר לציין את זה מראש, ולא לבוא אלי בטענות שלא עליתי על זה. לא הבנתי את התגובה לגבי הפיכת השוליים למרכז - איפה בדיוק זה עשיתי את זה? ״ישראל באופן כללי מדברת חלש, בנימוס מתוך הצטדקות ולא תוקפת או מאיימת על אף אחד.״ יכול להיות שאתה צודק, כמו שציינתי, מדובר על התרשמות אישית בלבד, בהחלט יכול להיות שאני מפספס משהו, אני מודע כמעט אך ורק להסברה כפי שהיא באה לידי ביטוי באירופה [או יותר מדויק - אנגליה]. יש לך דוגמא ספציפית לקמפיין כלשהו, ראיון עם מישהו רשמי, משהו שגורם לך להגיע למסקנה שההסברה הישראלית מצטדקת/פייסנית וכו מול אנטישמיות וטרור? או שאתה פשוט מפרש את השקט ההסברתי [הבלתי נסבל] כהצטדקות וכו? אני מסכים [בגדול] עם הפסקה האחרונה שלך, היא לא סותרת את הטענה המרכזית שלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ושכחתי: ״הגישה שלך מתרגמת מגישה שהובעה שוב בסוגרים והקשר הדוק.״ - הטענה שהאלטרנטיבה ל״עין תחת עין״ היא אך ורק גישה פייסנית ומצטדקת מול טרור ואנטישמיות היא... המממ.... קצת קיצונית, לא? נדמה לי שאם מישהו, נניח, רוצח מישהו אחר, אפשר להרוג אותו [עין תחת עין] אפשר לסלוח לו ולהגיד לו שגם אנחנו לא בסדר, ואפשר לעשות עוד כמה דברים בין זה לזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אתה לא מנסה לשכנע פציפיסט אם הישראלים צודקים או הערבים צודקים. אתה צריך לשכנע פציפיסט שמותר לך לצאת למלחמת ששת הימים למשל. וכאן קבור הכלב. אם על פי נקודת המבט של הצד השני גם לערבים החיים בארץ ישראל שממערב לירדן מגיעה מדינה משלהם, נפרדת ממדינת היהודים, אם על פי נקודת המבט שלו אני הכובש והזר בביתי שלי, זה הבסיס שעליו אני לא יכול לוותר. ברגע שמאמצים את נקודת המבט הזו, מתחייבים לפתרון שתי המדינות ועוד שטויות שלא היו עולות על הדעת ולא היו נכנסות לקונצנזוס אלמלא שמאלנים מישראל היו "מסבירים" מנקודת מבט שכזו. כאן המקום לבטא את שמחתי על כך שבימים אלה המפלגה הרפובליקנית בארה"ב מבטלת את רעיון שתי המדינות. זה קורה לאחר שכמה אישים בודדים באירופה ובארה"ב כבר התבטאו נגד הרעיון המופרך הזה, ואני מקווה שהגישה הזו תהפוך לרשמית ומקובלת כמו ההתנגדות לחרמות נגד ישראל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
״אבל אתה לא מנסה לשכנע פציפיסט אם הישראלים צודקים או הערבים צודקים. אתה צריך לשכנע פציפיסט שמותר לך לצאת למלחמת ששת הימים למשל.״ - סבבה, לצאת למלחמת ששת הימים, לדוגמא, זה לשכנע את הפציפיסט שאנחנו צודקים, אבל זה לא רלוונטי איזו דוגמא תבחר - אם זה מלחמת ששת הימים עצמה או אקיבוש, או צוק איתן, או מלחמת העצמאות. אני חוזר שוב על השאלה - אתה צריך לשכנע פציפיסט שעם דיעות כמו שלו [שאתה מתנגד אליהן באופן תקיף!], כאשר הבחירה היא בין תמיכה בישראלים או בערבים, הוא צריך לבחור בישראלים. האם תנסה לשכנע אותו שהדיעות שלו הן טעות, או שתשתמש בנקודת המבט הפציפיסטית שלו כדי להראות לו שהוא צריך לבחור בצד הישראלי [או לכל הפחות להיות בעד/נגד שני הצדדים באותה מידה, בטח לא לבחור בצד הפלסטינאי] ? תניח שלא מדובר בחבר טוב, אלא באדם שאתה פוגש לזמן מוגבל. * ראיתי באנרג׳י שנתניהו הצהיר שהוא דואג לפלסטינאים יותר מהמנהיגים שלהם עצמם. לא יכולתי שלא לחשוב שאם אתה [או אישקש] היית ראש מערך ההסברה סביר להניח שהיית אומר לו שזו אמירה של כוסיות, ובמקום זה הוא צריך להסביר לאירופאים, שהוא ישבור לפלסטינאים את הצורה וישחט להם את הילדים פעם הבאה שהם יתעסקו איתנו... אנחנו?! דואגים לפלסטינאים?! נתניהו הזה, סתם יהודון עלוב בלי עמוד שדרה... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם בנאדם כזה ראש בקיר שאי אפשר לשכנע אותו שמותר לי להגן על החיים של הילדים שלי, איך אני בכלל משכנע אותו בכל דבר אחר? * אתה אולי חושב שזה קשקושים של הסברה שמוציאים אותנו טוב יותר, אבל זה שורש הבעיה - נקודת המוצא שעל פיה צריך לדאוג לערבים. אם צריך לדאוג לערבים צריך לתת להם זכויות ומדינה ומה לא בעצם? אז... לא. אני לא צריך לדאוג להם ואני לא דואג להם. אני דואג לאחי ובני עמי, ולכן אני רוצה שהם יעופו מפה. ברגע שהם יעופו מפה ויפסיקו להלחם בנו, הם יכולים להתחיל להשקיע את המשאבים שלהם בדאגה לעצמם וחתירה לשגשוג. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
" אם בנאדם כזה ראש בקיר שאי אפשר לשכנע אותו שמותר לי להגן על החיים של הילדים שלי, איך אני בכלל משכנע אותו בכל דבר אחר?" - אני לא חושב ש[רוב] הפציפיסטים חושבים שאסור לך בשום דרך להגן על החיים שלך ושל הילדים שלך, אבל אפילו אם נניח וכן - לפי ההגיון *שלו* הוא אמור להתנגד לפלסטינאים גם כן, שכן גם הם פועלים באלימות. יש עוד דרכים - לדוגמא, להראות שישראל היא החברה הפחות האלימה מבין השתיים, ולכן מי שתומך באי-אלימות, אמור לתמוך בישראל וכו. בכל מקרהֿ, עדיין לא קיבלתי ממך תשובה - האם אתה מסכים שהרבה יותר קל להשתמש באידאולוגיה של מישהו בשביל לשכנע אותו [גם אם אתה מתנגד לאידאולוגיה הזו], מאשר לנסות ולשנות לו את האידאולוגיה [הרבה יותר קל זה אפילו רך מדי - האופציה השנייה היא די בלתי אפשרית]. "אתה אולי חושב שזה קשקושים של הסברה שמוציאים אותנו טוב יותר, אבל זה שורש הבעיה - נקודת המוצא שעל פיה צריך לדאוג לערבים." - לא טענתי שצריך או לא צריך לדאוג לערבים. אני מדבר אך ורק על מה אנחנו צריכים להגיד. לא בהכרח צריך להיות קשר בין ההצהרות שלנו לבין המעשים [ע״ע הסברה פלסטינאית]. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים שיותר קל לשכנע מישהו דרך האידאולוגיה שלו. רק שכמו במקרה של ביבי או של הפציפיסט, שימוש "באידאולוגיה שלהם" גורם לנו נזקים. כי גם אם אתה לא טוען שצריך לדאוג לערבים, כל מי ששומע את ביבי פעם אחת, זוכר את מחויבותו לדאגה לערבים מעתה ועד עולם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא בטוח שמי ששומע את ביבי זוכר את מחויבותו לדאוג לערבים - אני חושב שזה התחיל ״לפני״. באופן שטחי, בתרבות האירופאית היום יש [סוג של] קונצנזוס שהחזק צריך לדאוג לחלש. מי שיכול צריך לדאוג לזה שלא יכול. המדינה החזקה צריכה לדאוג לאזרחים החלשים, העשירים לעניים וכו. אתה רואה את זה בא לידי ביטוי במדיניות פנים וחוץ [יש ציפיה ממדינות מערביות לדאוג למדינות עולם שלישי], זה בהחלט לא משהו ״אישי״ נגד ישראל. בהנחה שאתה מסכים שזה המצב, אתה יכול לנסות לשנות את התפיסה הזו בתרבות האירופאית [מאוד מאוד קשה ויקח המון זמן, לפחות איזה דור או שניים] או שאתה יכול להשתמש בזה לטובתך, להבין שזה מה שהם מצפים ממך ולהגיד להם מה שהם רוצים לשמוע, גם אם אתה לא מסכים לכך [ובכל מקרה הן לא בהכרח סותרות אחת את השנייה, אפשר לשלב את שתיהן ביחד אם אתה ממש רוצה]. ללכת נגד רק יגרום לאנטי כלפיך, אין דרך אחרת. אתה כמובן יכול לטעון שאין לנו שום צורך להצטדק ולנסות לשכנע אף אחד, וזו אכן נקודת מבט לגיטימית, אבל היא לא רלוונטית לדיון שלנו, בו אנו מנסים להבין מה הדרך הנכונה כן לשכנע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם תבדוק היטב, תשים לב שכל התבטאות אומללה שכזו יוצרת מחוייבות ברורה מאליה לאחר כמה שנים. הרי לפני שפרס נתן לגיטימציה לערפאת, לא היתה לו. ולפני שברק התכוון לתת להם כל כך הרבה, אף אחד לא חשב שמגיע להם כל כך הרבה. ולפני שכמה גלמים שאף אחד לא הסמיך אותם לדבר בשמנו הציגו את "יוזמת ז'נבה", אף אחד לא חשב שזה מה שצריך לעשות, אבל לאחר מכן זה נהיה רעיון בסיסי המהווה את נקודת הפתיחה של כל משא ומתן, וכך זה מתקדם. ודאי שיזכרו הכל. כל דבר מתועד ובהכל ישתמשו נגדך. אז היום תשתמש בהסברה כדי להראות שאתה דואג לערבים. אחרי זה תצטרך להשתמש בהסברה למה להפטר מהערבים שלהם אתה אמור לדאוג. ואז תצטרך להשתמש בהסברה כדי להסביר את התירוצים שתיתן למה אתה נפטר מהם... וזה בחיים לא נגמר. לא עדיף לנסות להסביר מלכתחילה את העמדה שלך במקום לשקר ולהציג מצג שווא בניסיון להראות יפה יותר ונאור יותר? הזיופים האלה לא עוזרים לנו. רק מזיקים לנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל הדוגמאות שהבאת הן לדברים ששינו את המציאות - לא היה הכרח שעראפת יהיה המנהיג הפלסטינאי, לא היה הכרח שיוזמת ז׳נבה תהיה הבסיס לכל מו״מ עתידי, אין איזשהו קוד תרבותי שקובע שאתה אמור לתת את כל מה שברק התכוון לתת להם. [אני משנה את הדוגמא של נתניהו לדוגמא יותר פשוטה שלדעתי מייצגת את ההגיון שלך, אם אני טועה, אנא תקן אותי]. בוא נשתמש במצב שנתניהו מדבר על כך שאנחנו דואגים לשמור על חיי חפים מפשע בצד הפלסטינאי. להבנתי, אתה מתנגד לרעיון הזה - מדובר באויב, ודאגה לחיי חפים מפשע בצד של האויב היא לא משהו רצוי, אולי אפילו לא מוסרי. אבל, יש ציפיה מובנית בתוך התרבות המערבית, שכן תגן על חיי חפים מפשע, גם במלחמה. בניגוד לדוגמאות שהבאת, ההכרה שלך באידאל הזה לא תשנה את המציאות, זה בילט-אין בתרבות היום. אין איזשהו אידאל שדווקא עראפת יקבל את הלגיטימציה, כן יש אידאל לשמור על חיי חפים מפשע, זה ההבדל. ולכן, אם נתניהו יצהיר הצהרה בסגנון של ״אנחנו עושים מאמצים לשמור על חיי חפים מפשע״ זה ישחק לטובתנו [כאמור, בין הצהרות למעשים לא חייבת להיות קורולציה] ואם נתניהו יכריז ״זין על הפלסטינאים, הם אויב ואנחנו נעשה כל מה שצריך על מנת לשבור להם את הצורה, גם אם צריך להשמיד אלפי חפים מפשע״, זה יפגע בנו, ובכל מקרה - אף אחת מההצהרות האלה לא תשנה את המציאות, בה הציפיה הבסיסית היא כן לשמור על חיי חפים מפשע... דרך אגב - מה דעתך על נסיון לחיצת היד של אורי ששון ליריב המצרי? להושיט יד לשלום לאחד כזה זו טעות [מבחינה הסברתית, לא אישית]. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא היה הכרח שערפאת יהיה המנהיג הערבי. אבל זה מה שקרה. אתה צריך למצוא את המכנה המשותף בין כל מה שלא היה הכרח שיקרה - וקרה, ועל פי הדפוס הזה אולי תתחיל לדעת מה כן בהכרח יקרה. אתה לא צריך להדגיש שלא אכפת לך מחיי "חפים מפשע" בצד של האויב. אבל אתה גם לא צריך להדגיש שאכפת לך. ברגע שאתה מדגיש שאכפת לך, אתה צריך להוכיח את זה. היות ואתה מדינת ישראל, תצטרך להוכיח את זה יותר מכל אחד אחר, ועדיין תקבל ביקורת. עדיף שלא להדגיש את זה, ורק בעקיפין לחדד מסרים שיסבירו למה כל דאגה בכיוון רק גורמת נזקים למערב. אורי ששון לא סיכן כלום והרוויח הרבה בלחיצת היד הזאת. מה היה מרוויח ללא לחיצת היד? מה היה מפסיד אילו היה המצרי לוחץ את ידו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"ברגע שאתה מדגיש שאכפת לך, אתה צריך להוכיח את זה" - הטענה היא שהציפיה שלהם היא שיהיה לך אכפת מחיי חפים מפשע, גם בצד של האויב, בלי קשר להצהרות שלך. אתה מוזמן לבדוק את התרבות המערבית הקרובה למקום מגוריך ולראות שזה אחד האידאלים המושרשים בה: פגיעה בחפים מפשע=נו נו. שמירה על חיי חפים מפשע= יס יס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל זה לא נגמר ב"אכפת לך מחיי חפים מפשע". כלומר, אנחנו לא מדברים רק על הזהירות שלא לקטול בלתי-מעורבים-בלחימה1. אנחנו מדברים על אחריות כבדה ומקיפה בהרבה. אנחנו נושאים אותם על כפיים. אנחנו נדרשים לספק להם מים וחשמל ותרופות, לתת להם להשתמש בתעשיה שלנו כמקור עבודה או כמקור אספקה. אנחנו צריכים לשמש להם ברווזים למטווח, שעיר לעזאזל, מטרה לעלילות, פראיירים כשהם צריכים טובות וכו'. לא רוצה לדאוג לכם. במקום לבזבז את המלט ששלחנו לכם על מנהרות טרור, בנו לכם תחנת כוח או מתקן התפלה וספקו לעצמכם מים וחשמל. היי... למה אנחנו צריכים להעביר לכם את המלט? קחו אותו ממצרים ועזבו אותנו בשקט. למה אנחנו צריכים להעמיד לרשותכם את בתי החולים שלנו? אתם לא האויבים שלנו? למה... למה...? לא התנתקנו מרצועת עזה במחיר יקר? _______ 1 נימקתי פעמים רבות מדוע אני לא רואה בהם חפים מפשע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אבל זה לא נגמר ב"אכפת לך מחיי חפים מפשע". כלומר, אנחנו לא מדברים רק על הזהירות שלא לקטול בלתי-מעורבים-בלחימה" - לא יודע מה איתך, אני מדבר בדיוק על הזהירות שלא לקטול בלתי-מעורבים-בלחימה ולא על שום דבר אחר. שוב - אנחנו מדברים על מה הציפיה של האירופאי המנומס ונעים ההליכות שיושב מול המסך וצופה בחדשות הערב תוך כדי אכילת-משהו-יקר-ואיכותי [עם סכין, מזלג ומפית צמודה לצווארון, כמובן] - הוא מצפה שממשלת ישראל [כמו שהוא מצפה מכל ממשלה אחרת], תעשה את מירב המאמצים לא לקטול חיי בלתי-מעורבים. ההצהרות שלך לא רלוונטיות לציפיות שלו, ולכן, אם רוצים לזכות בתמיכתו, עדיף להגיד לו את מה שהוא רוצה לשמוע. זה לא בהכרח אומר שגם צריך לבצע - זה כבר דיון אחר. מצד שני, אני די בטוח שאין לו ציפיה שתספק לאנשים שחיים סביבך [בין אם הם אויבים או לא] מים, חשמל ותרופות [אבל הוא כן מצפה שלא תמנע ממנו אפשרות לייצר לעצמו חשמל, תרופות, הובלת מי שתיה וכו]. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צר לי, אבל המציאות אחרת. כי גם אם תתעקש לא לדבר על שום דבר אחר מלבד הזהירות שלא לקטול בלתי-מעורבים-בלחימה, עדיין האירופים יצפו ממך לעוד ועוד ועוד, בעיקר אם ההצהרות הדו משמעיות שאתה משחרר יכולות להתפרש כהתחייבות לעוד ועוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע על מה אתה מבסס על הקביעה הזו, אני לא מסכים איתה ולא רואה שום הוכחה לכך. אני לא רואה שום ציפיה של האירופאים שתדאג לפלסטינאים שלא נמצאים תחת שליטתך, או באופן כללי ציפיה שתדאג למישהו מהעמים סביבך [מלבד, כמובן, נסיון למנוע פגיעה בחפים מפשע]. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. בגלל שתמיד מטילים על ישראל את האחריות והאשמה על הבעיות והמחדלים של הערבים גם באזורים שאינם בשליטתה של ישראל, כגון ברצועת עזה ולא רק שם. ב. כי זכור לי שקראתי פעם על פירוט עקרונות תכנית החלוקה, ושם נכתב משהו על כך שהמדינה היהודית תעביר סכום מסוים כל שנה למדינה הערבית, ותספק להם מים ועוד דברים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
״כגון ברצועת עזה ולא רק שם.״ - רצועת עזה זה אכן מקרה בעייתי, יש שמטילים אחריות על ישראל לנעשה שם, לטעמי הרבה מהסיבות לכך היא חוסר ידע [פגשתי בהמון אנשים אינטילגנטים שאפילו לא יודעים על תכנית ההתנתקנות ולא מודעים לכך שיצאנו משם - מי אמר הסברה ולא קיבל?], ובכל מקרה אנחנו עדיין שולטים שם במובן מסוים, גם אם זה בקטנה, ולכן לדרוש מאיתנו איזושהי אחריות זה לא לגמרי חסר הגיון. האם יש לך דוגמא לדרישה [רצינית] מישראל לאחריות או נשיאת אשמה על בעיות ומחדלים של אנשים עליהם אין לה שום שליטה? אתה יכול לפרט קצת על סעיף ב? במידה וזה קיים בתכנית החלוקה, האם זה בהכרח אומר שזה יהיה רלוונטי בכל הסדר עתידי? זה אולי נשמע הגיוני שלתקופה מסוימת זה יהיה המצב, אבל לנצח? אם אני לא טועה אנחנו גם מספקים, או לפחות חולקים מים עם ירדן - האם מישהו מצפה מאיתנו לאחריות על הירדנים באיזשהו אופו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אתה מודע לבעיה. אנשים מטילים אחריות על ישראל בנושאים רבים, מתוך בורות - שזה אומר שהם נוטים מראש לשפוט לרעה את ישראל, או מתוך רשעות - שזה אומר שהם בכוונה מעוותים את פני הדברים על מנת לצייר קרניים וקלשון אדום למר ישראלי המסכן. ו...לא. אנחנו לא שולטים שם. אנחנו שולטים בגבולות שלנו, והמצרים בגבולות שלהם. עקב התנהגות תוקפנית חסרת אחריות, תושבי הרצועה גורמים למדינות הגובלות בהם להתנהג אליהם בחשדנות ובהסתגרות. כל זה לא אומר שהגובלים בהם שולטים בהם, כמו שאף אחד לא שולט בצפון קוריאה, גם אם הוא סוגר את מעברי הגבול לשם. דוגמאות נוספות להטלת אחריות ועול אשמה על ישראל, נשמעה גם על פיגועים שונים באירופה, מלחמות במזרח התיכון ועוד. אני לא יודע כיצד אתה מגדיר רצינות בעניין זה, אבל נדמה לי שניתן להגדיר בצורה זו כל אמירה הנשמעת על ידי אחת משלושת הדרגות הדיפלומטיות הגבוהות ביותר - שגריר, שר חוץ או ראש מדינה. ב. לפני שכתבתי את הדברים ניסיתי לחפש בספר בו היה נדמה לי שקראתי את הדברים. לא מצאתי. לכן סייגתי את הדברים שנכתבו על סמך זכרוני המעורפל. אולי תסביר לי מה ההיגיון שלתקופה מסוימת מדינה אחת תישא על גבה את עולה ומשאה של שכנתה? מה המדינה היהודית חייבת למדינה הערבית? למה לשלם לה כסף או לתת לה מים וחשמל ודברים אחרים? חלוקת המים עם ירדן היא עניין אחר. מדובר בנהר המהווה את הגבול המשותף של ישראל עם ירדן. אם זה הגבול המשותף לשתי המדינות, מן הסתם לשתיהן זכויות שוות למים מנהר זה. באותה מידה בה ישראל או מצרים יכולות לדרוש ממדינה אחרת שלא לדלדל או להטות נהר הזורם אליהן ומספק להן מים, כך מתקבלת (במידה מסוימת) חלוקת המים הזו עם ירדן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דרך אגב - מה דעתך על נסיון לחיצת היד של אורי ששון ליריב המצרי? להושיט יד לשלום לאחד כזה זו טעות [מבחינה הסברתית, לא אישית]. ________ בסצינה הקצרצרה טמון תקציר הסכסוך היהודי הערבי. מוחמד שהפסיד מסרב ללחוץ יד. סאאמו, שייעלב. לא צריך להתחנן מהרצפה ולא צריך לתת שליש מדליה כדי לרצות אף אחד. עלית לקרב והפסדת? זבש"ך. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |