|
1. אילו היה קל לבדוק כמה מתוך ה-21 היו אבות ששכחו וכמה אמהות, כבר היית מביא את הנתונים ולא שואל אותי על אותה סטטיסטיקה שאני לא מודע לה וקשורה באופן עקיף וקלוש לנקודה עליה אני מדבר. לכן אני לא רואה מה לא הגון בתשובה הזו. להיפך, אני רואה חוסר הגינות בשאלה הרטורית שלך, כשאין לך ידיעה ברורה על כך שאבות שוכחים יותר, ובכל אופן אתה מציג את הרושם בפני הקורא כאילו ידוע לך שכך הם פני הדברים.
2. אתה מנסה להציג את המשפחה המודרנית כאידיאליה מוסכמת על הכל, שכולה תוצר של שיתוף פעולה ויחסי גומלין. אני מנסה להצביע על החורים באידיאליה הזו. על חוסר שיתוף הפעולה, ועל מערכת יחסים שבה יש צד שלוקח ולוקח ולוקח כי הוא כל הזמן בוכה כמה מגיע לו, וצד אחד שמוכן לוותר ולתת ולהשקיע יותר, כי מתוך הגינות ואחריות, הוא רוצה לתת לצד השני מה שאולי מגיע לו. אז לא מדובר באידיאליה. לא מדובר בנשים שיצאו לעבוד כי היו מוכרחות, וגברים ששיתפו פעולה כי נדרש שיתוף פעולה. שיתוף פעולה היה במודל הישן והטוב. ואז בא שינוי. והשינוי בא על פי דרישתו של צד אחד. והשינוי ממשיך ומתקדם על פי הדרישות הבלתי פוסקות של אותו צד. איך זה עונה להגדרה של "שיתוף פעולה"?
|
|