חוק חופשת לידה לאבות אושר ונכנס לתוקף

בתשובה לאביר הקרנפים, 06/07/16 0:38

679413

אריק • בתשובה לאביר הקרנפים

יום ד', 6/7/2016, 5:15

1. יש לצערנו מספיק מקרים של שכחה, וכשאני בא לבדוק מי שכח אז במקרי ה"כמעט" עלולות להיות הטיות דווח וסינונים, אבל במקרי המוות (שוב, לצערנו) יש לנו תמיד את פרטי המקרה המלאים. לא רציתי להכנס לפירוט הזה אבל אני שאלתי אותך מתוך ה 21 שמתו כמה שכח האב וכמה האם ואתה ענית "גם אמהות שוכחות". אתה מבין שזו לא תשובה הגונה?‏¹

2. אני לא מתווכח עם הקביעה "אבות רבים נוטלים חלק פעיל יותר בגידול ילדיהם. הרבה יותר מאשר בעבר" ואני מקווה שאתה לא תתווכח עם הקביעה "נשים רבות משתתפות בכח העבודה, הרבה יותר מאשר בעבר"
מאידך הפרשנות היא שלך בלבד ויש משהו מטריד מאוד בנקודת המבט הלעומתנית שלך: ילדים גדלים במשפחה. בין אם זו משפחה מסורתית שבה האבא הולך לעבודה והאמא עקרת בית, ובין אם זו משפחה מודרנית בה שני בני הזוג עובדים, התא המשפחתי עובד בשיתוף פעולה. ההסתכלות שלך "האבות מגלים אחריות רבה יותר, האמהות פורקות עול אחריות והולכות לשחק" היא בעייתית כי היא יוצאת מנקודת מוצא של חוסר שיתוף פעולה בתא המשפחתי. בתנאים של חוסר שיתוף פעולה בתא המשפחתי המשפחה לא מתפקדת טוב ומי שנדפק זה הילדים. אם אתה מניח מראש חוסר שיתוף פעולה בתא המשפחתי עדיף לך לא להקים כזה.

__________
‏¹ למען הסר ספק- שאלתי את השאלה שלי בתום לב. אין לי את התשובה מוכנה מראש, למרות שיש לי כמובן ניחוש, ואתה מוזמן לספור.

679420

אביר הקרנפים • בתשובה לאריק

יום ד', 6/7/2016, 13:35

1. אילו היה קל לבדוק כמה מתוך ה-‏21 היו אבות ששכחו וכמה אמהות, כבר היית מביא את הנתונים ולא שואל אותי על אותה סטטיסטיקה שאני לא מודע לה וקשורה באופן עקיף וקלוש לנקודה עליה אני מדבר.
לכן אני לא רואה מה לא הגון בתשובה הזו. להיפך, אני רואה חוסר הגינות בשאלה הרטורית שלך, כשאין לך ידיעה ברורה על כך שאבות שוכחים יותר, ובכל אופן אתה מציג את הרושם בפני הקורא כאילו ידוע לך שכך הם פני הדברים.

2. אתה מנסה להציג את המשפחה המודרנית כאידיאליה מוסכמת על הכל, שכולה תוצר של שיתוף פעולה ויחסי גומלין.
אני מנסה להצביע על החורים באידיאליה הזו. על חוסר שיתוף הפעולה, ועל מערכת יחסים שבה יש צד שלוקח ולוקח ולוקח כי הוא כל הזמן בוכה כמה מגיע לו, וצד אחד שמוכן לוותר ולתת ולהשקיע יותר, כי מתוך הגינות ואחריות, הוא רוצה לתת לצד השני מה שאולי מגיע לו.
אז לא מדובר באידיאליה. לא מדובר בנשים שיצאו לעבוד כי היו מוכרחות, וגברים ששיתפו פעולה כי נדרש שיתוף פעולה.
שיתוף פעולה היה במודל הישן והטוב. ואז בא שינוי. והשינוי בא על פי דרישתו של צד אחד. והשינוי ממשיך ומתקדם על פי הדרישות הבלתי פוסקות של אותו צד.
איך זה עונה להגדרה של "שיתוף פעולה"?

679439

אריק (אתר) • בתשובה לאביר הקרנפים

יום ד', 6/7/2016, 17:10

1. השאלה לא הייתה רטורית. אני לא נוהג להתנסח באופן כזה כלל. כשאני שואל שאלה אני מצפה מבן השיח שלי להגיב עליה.
שאלתי מה דעתך אודות המציאות הכואבת של העדר אחריות הורית במירעה, רציתי להביא גם את הניחוש שלי ולבדוק מי משנינו קרוב יותר למציאות. אבל מהתגובה שלך מסתבר שהקרבה למציאות היא לא פרמטר שמעניין אותך בדיונים.

2. השינוי אינו באותה מערכת יחסים. ההורים שלי ושל אשתי (וכל הדור ההוא) לא שינו את המודל שלהם כשראו את הדור שלי מביא שתי משכורות הביתה. אני ואשתי משתפים פעולה בתא המשפחתי, היא לא שינתה את הדרישות שלה מאז שהתחתנו.

679444

אביר הקרנפים • בתשובה לאריק

יום ד', 6/7/2016, 18:13

1. אני אמור להיגב לזה?

2. כמובן שהשינוי איננו באותה מערכת יחסים ולא מתבטא באנקדוטות. דיברתי על מגמה נרחבת, בין דורית, אותה ניתן לראות בעין בלתי מזוינת.

חזרה לעמוד הראשי

המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
RSS מאמרים \| כתבו למערכת \| אודות האתר \| טרם התעדכנת \| ארכיון \| חיפוש \| עזרה \| תנאי שימוש	© כל הזכויות שמורות