בתשובה לערן בילינסקי, 24/04/02 17:36
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בחייך. האם כל אחד מאיתנו מקבל פירוט של הוצאות המדינה על בסיס חודשי? יש סיכוי לא קטן שגם בלי הפלסטינים אנו תורמים בעקיפין למגוון שחיתויות (להבדיל ממה שמתרחש ברשות הפלסטינית המנוחה, כמובן) זה המחיר שעלינו לשלם עבור מיני לוקסוס של חיינו הקטנים והשקטים. זו מהותה של מדינה. בסופו של דבר, אם רבים יחלו לעזוב את הארץ, העם היהודי יאבד את חזקתו על חבל הארץ הזה. האם הגיעו הדברים לידי כך שעלינו לבטל את עצמנו לחלוטין? אני מסכימה שיחסה של ישראל לפלסטינים הוא בלתי נסבל מבחינה מוסרית. מצד שני, לתקן את המצב, אין זה אומר להסתלק. חוץ מזה, לחץ דיפלומטי לעולם לא יגרום לעם שחש כי הקרקע בוערת תחת רגליו לשנות את עמדתו. בעיות חמורות באמת פותרים רק באלימות. מה, בשלב זה, זה לא ברור כבר??! |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית, חשוב לי להבהיר שאיני יודע אם אלו הן *באמת* דעותיו של גלעד. הדעות שאני כותב כאן הן הדעות *שאני* *חושב* שגלעד היה מביע לו היה לו יותר קל להתבטא ממקום מושבו הנוכחי (כפי שהוא כתב, הוא לא יכול להגיב בעיברית, אבל הוא יכול לקרוא). גלעד, כנראה בניגוד לאחרים, לא מוכן לשלם את המחיר שאת מדברת עליו. בסולם הערכים שלו הכיבוש של עם אחר הוא עניין חשוב מספיק כדי לנסות שלא לשתף איתו פעולה בכל מחיר. ואם המשמעות של אי-שיתוף הפעולה היא הגירה, אז זהו צעד שהוא מוכן לנקוט. אני לא חושב שייתכן מצב שהעם היהודי יאבד את אחיזתו על חבל ארץ זה (עקב עזיבה) - לממשלה לא תהיה ברירה אלא להתעורר (אליבא דגלעד) הרבה לפני כן, שהרי עזיבה מסיבית (אם אכן תקרה) תזכה לתהודה בתקשורת ואי-אפשר יהיה להתעלם ממנה. ואשר לאופי הפיתרון, אני חושב שבמקרה זה היה גלעד מביא את דרום-אפריקה כדוגמה ללחץ דיפלומטי שהשפיע על שינוי המדיניות. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |