|
||||
|
||||
נראה לי שמאחר והמרחב האישי מוגדר בדרך כלל כקטן ממטר, לרובנו יש יכולת לא רעה להרגיש שמישהו נכנס אליו, אבל מסיבות פרוזאיות למדי ולא פנטסטיות כלל. כשאובייקט בגודל אדם - מטר שבעים על חצי מטר בשטח מתקרב אליך למרחק מטר, הסיכוי שלך לאכן אותו - באמצעות שמיעת הרעשים שהוא עושה (אני שומע את הבנות שלי נושמות בחדר השני כשהן ישנות, מרחק תשעה מטר לפחות), ריח, תחושת תזוזת האויר ועד ראייה פשוטה (מספיקה תזוזת ראש קלה כדי שהראייה הפריפראלית תכסה חלק ניכר מהמרחב הקרוב מאחוריך) - הוא גבוה מאד. כמובן שהנמר מתכוון למשהו מעבר לזה, אבל במקרה הספציפי הזה הוא די מיותר. |
|
||||
|
||||
ברור. הנושא המקורי היה היכולת להרגיש כשמישהו שנמצא מאחריך מסתכל בך. אני לא מערער על הקביעה שאם מישהו נושף בעורפך ממרחק שני ס''מ יש סיכוי טוב שתרגיש את זה. |
|
||||
|
||||
ברור. הנושא המקורי היה היכולת להרגיש כשמישהו שנמצא מאחריך מסתכל בך. ____________ לי ברור שחירפנת עדר איילים. מהיכן הקביעה שזה הנושא המקורי, הא? |
|
||||
|
||||
באמת "מהיכן הקביעה שזה הנושא המקורי, הא?" בוא נראה: ב תגובה 674601 כתבת: "אין לי ספק שכל אחד מהאיילים ובמיוחד האיילות זוכר כיצד הרגיש כשמישהו נועץ מבט בעורפו". ב תגובה 674606 עניתי על זה: "קל מאד לערוך ניסוי שיבדוק אם אתה מסוגל להרגיש שמישהו מביט בך מאחור" ובהמשך אתה שיגרת את תגובה 674610 שרובה עוסקת בעניין הזה עצמו, כולל המשפט:"אם תטייל בשדה ומישהו יצפה בך מבלי שהבחנת בו הסבירות שתבחין בנוכחותו תעלה." האם זה עונה על התמיהה שלך, הא? אחר כך עברת לדיון עם יובל ואחרים על תחושות אחרות שלגביהן אין לי דיעה, ולאחר שלא צמח יותר מדי מהפתיל ההוא ראיתי לנכון להזכיר לך את ההצעה המקורית שלי. לגבי נושאים אחרים שהעלית בפתילים שונים: 1. חשיפה: אם אינך איזו אישיות ציבורית שפניה מוכרים אותה "חשיפה" שלך לא מחייבת לגלות מי אתה, מה שימך, מה מס' הת"ז שלך, איפה אתה גר או כל פרט אחר מלבד איך אתה נראה. אז אני אדע איך אתה נראה, אתה תדע איך אני נראה, ועד שגוגל ילמד לאתר פרצופים הפרטים שלנו יישארו מוכמנים (בעיה? בסדר, לא יהיו עימנו שום טלפונים סלולריים דלוקים או מכשירי צילום והקלטה כלשהם, כך שגם גוגל לא יוכל לעזור אפילו כשהוא יגדל ויחכים מאד). חוץ מזה, אם כדבריך מדובר במשהו ש"כל אחד" יכול, למה לא תעשה את המצווה בידי שליח מטעמך אחרי שתבחר את המוכשר שבמכריך שרוצה לחלוק איתך 50,000 ש"ח או משהו כזה (אם צפריר במשחק, אנחנו כבר מדברים על 100,000 ש"ח) ושאין לו פחד מפני חשיפת פניו בפני שנים או שלושה אנשים זרים? אם כדבריך "כל אחד" יכול, לא צריכה להיות כאן שום בעיה אמיתית. יש אמנם בעיה שצריך לפתור בעניין המחוייבות לתשלום שמחייבת צ'ק בנקאי שיופקד בידי מישהו שאתה ואני סומכים עליו ושישמור על האנונימיות שלנו, אבל הבעיה נראית לי פתירה אם היא תהיה זאת שעל פיה יקום או יפול דבר (כך אני אעשה זאת: אתן למכר שלי צ'ק בנקאי משלי, הוא ישלח צ'ק בנקאי שלו לאותו בורר, ואם אפסיד בהתערבות הוא יפדה את הצ'ק שנתתי לו. אחרת נשמיד הדדית את הצ'קים). אם כך אפילו הבורר לא יידע מי אני, אלא רק שאני מכיר את אדון אבי בן-צבי מרעננה. לא משהו שיגרום לי להזיע בלילות שמא מר בן-גביר בדרכו לשוחח איתי על עמדותי הפוליטיות, או, גרוע מזה, אלפי איילות צובאות על ביתי כשבפיהן מגוון הצעות מגונות. 2. הסברתי כבר בתאור התכנון הראשוני למה שימוש במחשב עדיף על פני הטלת מטבע ("איתכם בחדר גם נסיין או שניים, שכמוך, גם הם לא יראו מה התוכנה אומרת לעוזר"), אבל אם זה מה שמפריע לך, אפשר לעשות את זה כמובן גם בהטלות מטבע (זה קצת יקשה עליך ואני משאיר כתרגיל לקורא את השאלה למה, ולמה נסייני הדאוזינג לא הטילו מטבע ליד כל בור במקום השיטה המסורבלת קמעא של הפתקים) או בטכניקה אחרת שאינה מחייבת מחשב, למשל שליפת פתקים שהוכנו מראש כמו שנעשה בניסוי הדאוזינג. למעשה משיכת פתקים משקית באמת מספקת אותי לחלוטין כי השיטה הזאת מאפשרת לאמת בדיעבד שהעוזר אכן ביצע את מה שנכתב בפתק בלי שצריך לחשוף את הנסיין למידע הזה לפני סיום הניסוי, כך שאפשר לשכוח מעניין המחשב. חשבתי שזאת תהיה הזדמנות בשבילי להביס את העצלות הטבעית וללמוד קצת פייטון, אבל נחכה להזדמנות אחרת (וממילא המחשב הנייד שלי מקולקל). |
|
||||
|
||||
1. אני לא בטוח שאני ואתה משתמשים במילה "גרוע" באותו אופן. 2. פייתון, לא? כמקובל עבור th, אם כי גם במונטי פייטון זה הכיתוב העברי הנפוץ (או שלא?) |
|
||||
|
||||
צודק בהחלט: לא רק שאני לא יודע פייתון, אני אפילו לא יודע לאיית פייטון! (רציתי לאיית נכון הפעם, אבל המשפט היה יוצא עם סתירה עצמית). |
|
||||
|
||||
לא נורא, על אף טעות האיות אני נהנה לקרוא לחלק ממכרי העוסקים בתחום ''פייטנים''. |
|
||||
|
||||
כמדומני שיוצרי הפייטון/פייתון הצהירו שהשפה קרויה על שם מונטי פייטון, כך שהאיות הנ"ל דווקא נכון. מקור |
|
||||
|
||||
אתה מבין, גם האיות הנכון של המונטים אמור להיות פייתון. |
|
||||
|
||||
מונטי פייטון - 34,600 תוצאות בגוגל מונטי פייתון - 37,400 שקול למדי. |
|
||||
|
||||
וממתי גוגל (או ההמון) הוא האוטוריטה לבחינת מה נכון לשונית? אני מניח שהשלב הבא יהיה להחליט האם חיסונים גורמים לאוטיזם על פי מספר אתרי האינטרנט שגורסים כך. |
|
||||
|
||||
הרוב אמנם לא קובע את הקשר בין חיסונים לאוטיזם, או את גודלו של פי, או את מסלול כוכבי הלכת - אבל הוא בהחלט קובע מהו השימוש הנפוץ בשפה. |
|
||||
|
||||
הרצוי אינו מצוי, והנפוץ אינו נכון. |
|
||||
|
||||
משפט עגום. אבל המציאות, לשמחתי הרבה, לא עובדת לפי החוק הזה. ___ ועכשיו אנחנו כבר נכנסים לדיון פילוסופי שסופו לא יראה באופק. יודע מה, שיהיה פייתון. מה אכפת לי? |
|
||||
|
||||
זאת לא פילוסופיה, שפה היא אחת הדוגמאות הנפוצות למקרה שבו יש טעויות נפוצות מאד, מה שלא גורר שהן "נכונות". לשפה יש חוקים, זאת לא דמוקרטיה ולא תוכנית כבקשתך, ולכן מה שקובע אילו החוקים ולא דעת הרוב. ישנם אכן מקרים מסוימים שבהם החוקים משתנים כדי להתאים לקהל, אבל זה יוצא מהכלל שאמור להראות על הכלל. אני מסכים שפייתון/טון היא לא מהדוגמאות הצורמות יותר לאוזן או לעין. |
|
||||
|
||||
כמו שטענתי בתגובת הבכורה1 שלי באייל שנגעה לטהרני השפה - יש מי שקונה אוטו, ויש מי שהאוטו קונה אותו. __ 1. והמביכה למדי. |
|
||||
|
||||
ניתן ממקום אחר קישור לכאן ולכן אוסיר הערה כאן: אני מכיר רק את "פייתון". למיטב ידיעתי זה הנוסח שנחשב נכון. בכל המקומות היותר "רשמיים" שראיתי כתוב "פייתון". לדוגמה: * http://wiki.python.org.il/?title=Special%3ASearch&am... - תוצאה אחת * http://wiki.python.org.il/?title=Special%3ASearch&am... - לא מעט תוצאות, כולל כותרת הדף של התוצאה הבודדת הקודמת ההרגשה שלי היא שמי שמעורבים בפועל בעבודה עם השפה מכירים את הנוסח הזה. ואמנם התוצאות של חיפוש "תכנות פייטון" מעלה אצלי בעיקר תוצאות של "פייתון" עם מספר תוצאות של מי שלא מכירים את השפה הייטב. אז לא לגמרי בטוח שמונטי הוא פייתון (בהתחשב גם בט' של מונטי), אבל אני די בטוח ששפת התכנות היא פייתון. |
|
||||
|
||||
עזוב, אני עוד המום מגאליבר. |
|
||||
|
||||
ומזה שגניטה זה בעצם ז'ניטה התאוששת? אני עוד לא. |
|
||||
|
||||
אבל מונטי מקורו ב monty בעוד פייתון מגיע מ Phython אוף, כמה טירחה בשביל לשלוח משפט אחד לאייל. |
|
||||
|
||||
אז בגלל זה כתבת שניים? |
|
||||
|
||||
השני היה בעקבות ההמלצה של כהנמן לא לסיים במקום הכואב. אגב, אני מיישם את ההמלצה המפורסמת של כהנמן (הוזכרה בין השאר ב תגובה 295746 הידועה בזכות הערת הרגל המטופשת ביותר שנכתבה אי פעם באייל) בצעדות שאני עושה כמה פעמים בשבוע כדי לא למות בדיוק יום אחד לפני שהרופאים מוצאים את סוד נעורי הנצח: אני תמיד בוחר את המסלול כך שהקטע האחרון יהיה בירידה. מכאן אתה יכול להבין כמה אני אוהב את ההליכות האלה. |
|
||||
|
||||
המשפט האחרון הזכיר לי את הבדיחה על כך שמזוכיסט אוהב להתקלח במים קרים. אז הוא מתקלח בחמים. |
|
||||
|
||||
אם אתה במקרה עושה את הצעדות האלה בבוקר מיד לאחר שאתה קם אז אולי גם הן יכולות להיות מוגדרות כ-"הערת רגל". ______________ איפה טריליאן שתביא לנו איזה מאמר חוצב-להבות של האקדמיה נגד התרגום המילולי התמוה והמכוער הזה? "הערת שוליים" כבר לא טוב? דווקא אחלה סרט. |
|
||||
|
||||
התרגום הזה נעשה בקריצה ולא, אני לא עושה אותן בבוקר. עד שעות הצהריים המטבוליזם שלי הוא כמו של חילזון קטטוני. |
|
||||
|
||||
המממ... אז אני באמת מקווה שאתה לא יוצא עד אז מהבית. אצלנו בשכונה עושה רושם שעד הצהריים כל החלזונות הקטטוניים נדרסים עד הצהריים. לא יודע למה, אבל הרושם שלי הוא שהשנה יש אצלנו הרבה יותר חלזונות מבשנים הקודמות. |
|
||||
|
||||
גם אצלנו (מרכז הארץ). |
|
||||
|
||||
גם בתהליך גמילה מסמים ככל שמתקדמים הסבל פוחת, מה שאולי תורם לשעור הנמוך של ההצלחות. |
|
||||
|
||||
הם הצהירו שזה על שם מונטי פייתון שקרויה על שם נחש הפיתון. לפחות לפי ויקיפדיה: Monty_Python's_Flying_Circus#Title [Wikipedia] מעניין מה היה קורה אם היו קוראים לתוכנית A Horse, a Spoon and a Basin. |
|
||||
|
||||
כנראה, The Black Vegetable |
|
||||
|
||||
אתה צודק בנוגע למקור, ויש לך בסיס איתן לפניה לאקדמיה ללשון בדרישה שהשפה תיקרא פייתון בלבד (ועל הדרך ''מונטי פייטון'' יקבע כ''מונטי פייתון'' בלבד). אבל בנתיים נראה שהשימוש בשתי הצורות נפוץ למדי. |
|
||||
|
||||
שלא לדבר על המקום שכיכב בסרט משנות החמישים (ועוד אחרים) ובסדרת טלויזיה קלאסית. |
|
||||
|
||||
והוא אכן ראוי ל-ט'. |
|
||||
|
||||
האומנם? תגובה 674610 הרי לא טענתי שתמיד אחוש כשמישהו מביט בי מאחור או שאמצא בקבוק קינלי בחומסמה אלא שיש יכולות חישה "פנטסטיות" שניתן לאמן אותם. ___________________ למיטב ידיעתי התייחסתי בפתיל לטלפתיה, גרפולוגיה, חישת עצמים, נוכחות של אדם וכן, גם חישת מבט בעורף כיכולות פנטסטיות. מכל אלה מבחן נעיצת המבט, כפי שניסיתי להסביר לך ולרון תגובה 675121 ולאחרים הוא כנראה המורכב ביותר לביצוע -ולא בגלל האדם הקולט. כתנאי לקיום הניסוי צריכים בצד המשדר אנשים לביצוע "פעולות ראיה" שחלקן בלתי רצוניות או נתונות לשליטה. אולי מבחינת אנשים מסויימים שמנסים להוקיע את הבלתי ניתן להכחשה חוש הראיה פועל באופן אחיד וחד גוני אבל במוח מסתבר מעורבים אלמנטים שונים בסוגי התבוננות וראיה שונים. עד כמה מסובך להבין שהצורך בקבלת מידע אינו שווה? לכן, כשכתבתי נעיצת מבט התכוונתי בדיוק לזה -נעיצת מבט. מדובר בהתבוננות או ראיה "בעצימות גבוהה" שמתרחשת באופן ספונטני ובלתי ניתנת לחיקוי או חזרה רציפה מספר פעמים משום שהאפקט שמתקבל בחזרה שונה. אני לא יכול לנעוץ מבט כרצוני ככל שארצה ומתי שארצה ואני בטוח שגם אתה ואחרים. לא אכנס להסבר נוסף על ההבדלים אבל אשאיר לך את הביטוי "רושם ראשוני" כמסגרת חשיבה שיכולה להוביל אותך למעיין שבו נמרים אורבים לציד תובנות תמימות לפנות ערב. אגב שוטה, במקומך הייתי מזנק על אזכור הטלפתיה ומנסה לסחוט מהנמר הסכמה לניסוי שסיכויו להרשים נמוכים בהרבה. ועוד משהו, מהלהט שבדבריך אני מתרשם שאתה עדיין חושב שעצם הדיון הוא יכולות הנמר למרות שהסברתי מספר פעמים ובבירור שלכולנו, אפילו לך- יש יכולות "פנטסטיות". ולמה יש לך אוזניים גדולות כל כך? |
|
||||
|
||||
לא טענת שמתיד תחוש? אבל האם תחוש בהסתברות מספיק גבוהה יותר ממה שאפשר להסביר באקראיות. גם זה בעיקרון מספיק טוב (אבל כאמור, צריך להסכים מראש מה נחשב "מספיק טוב". בניסוי במאמר דובר על 13 מ־15. ככל שבודקים יותר פעמים הרף יורד). ואם אין לך יכולת כזו אבל אתה בטוח שאם קצת אימון תהיה: קרא לנו אחרי האימונים. |
|
||||
|
||||
העיקר שבתבנית הטיעון הנגדי האהובה עליך אתה מוצא טעם כי בעיני הדרך להבנת העקום מאליו ע''י הכנסת מילים לפיו של האחר וסילוף הכוונה קצת תפלה. נסה להבא להבין מה נכתב במקום להיתפס כהרגלך, לשולי. |
|
||||
|
||||
לא כל שאלה היא שאלה רטורית. |
|
||||
|
||||
שוין. |
|
||||
|
||||
גם אני חשבתי על עשרות סיבות פרוזאיות כשנתקלתי לראשונה בכל מיני מוזריות אבל כיום, גם אם תניילן ותחריש אותו אני בטוח שארגיש את נוכחותו. בסה"כ מדובר בהילה. היא קורנת וניתן להרגיש ולראות חלקים ממנה אחרי אימון קצר. אם תבטיח שתשקיע 30 דקות ברצינות (דרוש משתף פעולה) תקבל הדרכה בשקל תשעים ותפרט אם ראית הרגשת משהו וכו'. אני מהמר שלא תשלול את האפשרות שחווית משהו בלתי פרוזאי בעליל. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |