בתשובה למאור ציון, 23/02/16 15:12
 |
|
 |
||
|
||||
 |
"בד"כ היו יותר משני מועמדים. אי לכך לא נכון לכתוב ש"המפסיד מונה לסגן הנשיא" אלא מי שהגיע למקום השני." לא מדובר על עשרות מקרים מהם אפשר לגזור כלל כלשהו. היו 4 מערכות בחירות לפני השינוי, בשתי הראשונות היחיד שבאמת התמודד היה וושינגטון ככה שאי אפשר לגזור מהם שום כלל. בבמערכה השלישית והרביעית התמודדו למעשה רק שניים (ג'פרסון ואדמס) שבראשונה המפסיד מונה לסגן ובשניה השותף של המנצח מונה לסגן. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בוודאי שאפשר לגזור. הבחירות של 1788 היו כאמור (בגלל החוקה) בחירות לנשיא ולסגן הנשיא כאחד, כלומר המתמודדים רצו למשרת הנשיא ולמשרת סגן הנשיא. היו 12 מתמודדים, מי שהגיע ראשון (וושינגטון) נבחר כנשיא ומי שהגיע שני (אדמס) נבחר כסגן נשיא. כנ"ל ב 1792. הבחירות של 1796 ושל 1800 הן בדיוק הסיבה לתיקון ה12 של 1804 - הגיעו למסקנה שלא בריא שסגן הנשיא והנשיא יהיו יריבים פוליטיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב-1788/9 לא באמת התמודדו 12 מתמודדים למשרת הנשיא. וושינגטון היה היחיד שהתמודד וקיבל 100% מהקולות (43,782 מצביעים). שאר המועמדים היו מועמדים אך ורק מסיבות טכניות (בגלל שיטת הבחירות) על מנת לאפשר להם להתמודד על הסגנות. כנ"ל ב-1792 עם 28,579 מצביעים עבור וושינגטון. גם השיטה בקודמת לא חייבה שינוי על מנת למנוע יריבות בין הנשיא לסגנו (ובאמת, ב-1800 לא היתה יריבות כזאת) משום שכל אלקטור קיבל שני קולות כל מה שצריך היה זה מינימום של שיתוף פעולה בתוך המפלגה, מסיבה די מוזרה המפלגה הפדרליסטית לא הצליחה לשתף פעולה בצורה מספקת על מנת לבחור את פינקני. ב-1800, היתה בעיה עוד יותר מופרעת כשבר סירב לעשות את המתבקש מה שגרר תסבוכת מגוכחת, אבל שניהם היו מאותה מפלגה. אני לא חושב שעל משהו שקורא פעם אחת מתוך 4 אפשר להגיד "בדרך כלל", נראה לי ש"בדרך כלל" מחייב רוב די מובהק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המועמדים אכן התמודדו על הסגנות, וזאת בדיוק הנקודה שלי. ב1800, בר וג'פרסון היו יריבים ועוד איך, למרות שהיו מאותה מפלגה (במושגים של ימינו, כמו פרס ורבין), ועובדה שהם הגיעו לתיקו שלא נפתר גם בבית הנבחרים, ואף אחד מהם לא הסכים לוותר. ולגבי המשפט האחרון שלך: אני מסכים לשלוש המלים הראשונות בו בלבד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם "זאת בדיוק הנקודה" שלך אז היא נוסחה בצורה לא נכונה. במקום לנסות להעליב, אולי כדאי היה לנסח את התגובה שלך מחדש באופן נכון יותר. יריבים פוליטיים באותה מפלגה היו גם אחרי התיקון ה-12 (רק מהשנים האחרונות: ביידן ואובאמה, פיילין ומקקיין, גור וליברמן...). התיקון ה-12 לא תיקן, ולא ניסה לתקן את ה"בעיה" הזאת (משום שהיא לא בעיה). ולגבי המשפט האחרון שלך: אני בטוח שאמא שלך גאה בך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מומלץ להתדיין על סמך דבריו של מאור ציון ש"הבנת הנקרא" באמת לא משהו אצלו. אם מר ציון היה מתיחס בקצת יותר כבוד למכותביו הוא לא היה מלבין פניהם ברבים לחינם. הרי בבחירות של 1800 היו לפחות 4 מועמדים (המועמדים לנשיא ולסגן נשיא של הדמוקרטים-רפובליקנים, ג'פרסון ובר והזוג המקביל של הפדרליסטים, אדמס ואדם בשם פינקני שהיה שגריר ארה"ב לצרפת), כך שבודאי לא יכלתי לטעון שהיו רק 2 מועמדים. כל הסיפור הוא שהתקיימה רק בחירה אחת כאשר כל כל אלקטור הצביע עבור 2 מועמדים. הראשון נבחר לנשיא והשני (במספר הקולות) לסגנו. (היום כל אלקטור מצביע פעמיים (לנשיאות ולסגנות) עבור מועמד אחד). כתבתי ש"הזוכה כיהן כנשיא והמפסיד (המקום השני) מונה לסגן הנשיא (כל אלקטור הצביע עבור 2 מועמדים)". מזה בחר מר ציון להבין שאני טוען שהיו רק 2 מועמדים ועוד כל מיני דברים שכלל לא כתבתי. כתבתי כי "למיטב הבנתי,שיש בהחלט אפשרות תאורטית שהנשיא יקבל בתור סגן נשיא לאו דוקא את מי שהוא בחר לרוץ לצידו כסגן. בפראקטיקה, היות וסגן נשיא ... נבחר לפי שיקולים אלקטוראליים של צפון ודרום. נשיא צפוני בוחר לסגן מישהו מהדרום ולהיפך.". אולי לא הניסוח הכי בהיר בעולם, אבל מזה בחר מאור ציון להבין שאני טוען שיש מין חוק שכזה או משהו בדומה. ותוך כדי שהוא מפליג בדבריו לתארני כמפיץ דברים חסרי שחר, בחר להשתמש באחד מן המקרים בהם לא היה זוג צפון-דרום, כדי לטעון שהרעיון שמועמד נשיאותי יבחר לצידו מועמד לסגן נשיאות דרומי ולהיפך מתקיים רק בהרהורי ליבי. אבל הבה ונניח לנפשם את המלעיזים והמקטרגים ונשתשע בעניין מעניין באמת. כאשר הדמוקרט-רפובליקני ג'פרסון כיהן כסגנו של אדמס הפדרליסט הוא התגלה כיריבו הגרוע ביותר וניסה להכשיל את כל מהלכיו. והנה לאחר שנים כאשר שניהם כבר היו לשעברים הם לפתע התפייסו וקיימו ביניהם חליפת מכתבים מעניינים וידידותיים. באפן קוריוזי הם אפילו נפטרו באותו יום. מה שמלמד אותנו שעצם ההתמקמות בשני צדדי המתרס תהפוך אפילו אנשים ידידותיים מטבעם לאויבים מרים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |