 |
האפקט של חוסר הדיוק בדיווח של האנשים הוא כנראה לא כזה גדול. אני אתן דוגמה מספרית. אני מניח שרירותית את המודל הבא: 100,000 איש סיכוי למחלת לב אצל מי שלא אוכל ביצים 10%. סיכוי למחלת לב אצל מי שאוכל ביצה ליום 15%, כלומר 50% יותר1. מספר הביצים שאדם אוכל הוא מספר מקרי בין 0 ל-1. מספר הביצים שאדם מדווח שאכל הוא המספר האמיתי כפול מספר מקרי בין 0.4 ל-1.4 (נטיה קטנה לדווח פחות מהערך האמיתי). אם עושים רגרסיה לינארית, אז במקום עליה בסיכוי של 50% לביצה אחת, נקבל עליה של 39%.
1 יש גם מחקרים שהראו יחס הפוך בין אכילת ביצים ומחלת לב כלילית, ובמטה-אנליזה של המחקרים מקבלים שביצה ביום מורידה את הסיכוי ב-1%, כאשר תוצאה זו היא ללא מובהקות. כלומר, לפי המחקרים שנעשו, אפשר לומר שכנראה אין השפעה גדולה (סדר גודל של 50%) של אכילת ביצים. תתכן השפעה קטנה, כאשר יתכן שההשפעה שלילית ויתכן שהיא חיובית.
|
 |