|
||||
|
||||
לאחרונה שיניתי את דעתי בנושא הנושאים המתמטיים המרכזיים שיש להתעמק בהם בתיכון והגעתי למסקנה שדווקא סטטיסטיקה והסתברות הם הם הנושאים החשובים לכל בוגר תיכון. צריך ללמד את הנושאים הללו כחלק מלימודי האזרחות. |
|
||||
|
||||
הטענה שלי היא שמאוד לא רצוי להתפרש לרוחב במקום להתפרש לעומק. עיקר הקושי בהבנת מתמטיקה הוא בהבנתה לעומק, כלומר להבין איך המתודות העיקריות עובדות. ההתפרשות לרוחב (דהינו הוספת דוגמאות לאפליקציות שאמורות לשכנע שהמתמטיקה שימושית) צורכת זמן ולכן _תעשה תמיד_ על חשבון ההבנה לעומק (הבנה לעומק לדעתי מחייבת לימוד _המתודה האימפרטיבית_ שמושרשת בתוך המתמטיקה), כפי שאמרתי - אני לא רוצה להכנס לדיון מפורט לשאלה למה לימוד "המתודה האימפרטיבית חשובה להבנת מתמטיקה" או מה לעשות עם התנגדויות בנימוק שזה "קשה מדי". דיונים כאלו לוקחים זמן וגם לא יביאו לתוצאות (ספק אם אשכנע רבים, או אפילו אשכנע אחד). אני מסתפק בהבעת דעתי בלי נימוקים. אגב. בלי קשר, בפתיל ישן שכותרתו "חזית המדע" יש תחילת דיון עם עופר קומאי בעניין מודל חילופי ל"המודל הסטנדרטי של חלקיקים אלמנטריים". אם איני טועה - בעבר הבעת הסתייגות לגבי המודל של קומאי (האב והבן). אם רצונך להוסיף לדיון שם זה יהיה מעניין (רק אם אתה רוצה בכך). |
|
||||
|
||||
ראיתי את הפתיל, תודה. |
|
||||
|
||||
*תיקון: במקום "המתודה האימפרטיבית" צריך היה לכתוב "המתודה הדדוקטיבית והמתודה האימפרטיבית". "המתודה האימפרטיבית" היא המתודה שעליה מבוססים תיכנות ואלגוריתמים. כלומר זו המתודה שבה משיגים מטרה חישובית צעד-צעד (באמצעות "צעד" חישובי אחד לאחר "צעד" חישובי קודם). המתמטיקה בכללה משלבת שתי מתודות: המתודה "המתודה הדדוקטיבית" יחד עם "המתודה האימפרטיבית". המתודה הדדוקטיבית היא "הוכחת נכונות" של טענה על ידי הסקה לוגית מטענות "פשוטות יותר". בדרך כלל אין בה "צעדי בניה" (או שהשימוש בהם "צנוע מאוד" או "ניסתר") ולכן היא לא "אימפרטיבית". לא תמיד ניתן לעשות את ההבחנה בין שתי המתודות רק שזה לא חשוב ללימודים בתיכון. המתמטיקה היוונית נתנה דגש מכובד לשיטה האימפרטיבית על ידי שאלות כגון: 1) איך אפשר לבנות צורה גיאומטרית בעזרת סרגל ומחוגה בלבד 2) איך מפרקים מספר טבעי לגורמים ראשוניים ? כאמור בתגובה קודמת: רק קורס של גיאומטריה אוקלידית מציג בצורה סבירה את המתודה הדדוקטיבית והמתודה האימפרטיבית. קורסים אחרים, במקרה הטוב, הן רק אפליקציות של סכמות מתמטיות כלומר "הצבת נתונים" בלי להבין מניין צמחה הסכימה לתוכה מציבים אצת הנתונים. לגבי תלמידי תיכון. צריך להפריד בין תלמידים שישתמשו באופן כבד במתמטיקה (וילכו ללמוד מדעים מדוייקים או הנדסה מתקדמת) לבין תלמידים אחרים שאין להם עניין ממשי במתמטיקה. אין טעם להציק לתלמידים שאין להם עניין המתמטיקה, זה לא יועיל להם אלא רק יזיק כי יגזול מהם זמן למטרות חשובות יותר מבחינתם. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |