בתשובה למאיה, 07/12/15 14:16
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני חושב שרהיטות מצביעה על יכולת ניסוח והיכרות מעמיקה עם השפה. יכולת חשיבה? לא בטוח וחשיבה מפותחת אפילו פחות. אני כנראה לא מפרש כמוך את המושג חשיבה. חשיבה מפותחת מבחינתי היא תהליך איטי (ימים ואפילו שנים) ממושך שמעצים ומגדיל עצמים עד שניתן לבסס מהם תובנות או רמת הבנה גבוהה יותר. מי חושב כך היום ועל איזה שאלות בדיוק? כדי לצאת רהוט בווצאפ צריך משהו אחר. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
רהיטות אינה רק אוצר מילים גדול ויכולת להרכיב משפטים אלא גם יכולת לנסח רעיונות מורכבים שאצל אדם עילג אינה קיימת או קיימת באופן חלקי שיתבטא בכך שהאדם יתקע בניסוחיו לעיתים קרובות בצורה שתהיה ניכרת בדיבורו וכתיבתו. ישנה חשיבה מהירה המתאימה למסד הטכנולוגי שקיים היום וישנה חשיבה מעמיקה/מפותחת המתאימה לתיאור שנתת. שתיהן יוצאות נשכרות מיכולת התבטאות רהוטה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היו לנו מנהיגים רהוטים ומנהיגים עילגים. לא מצאתי שהראשונים נהנו מחשיבה מעמיקה או מפותחת יותר מהאחרונים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה מנהיגים עילגים, למשל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שאני ואתה לא משתמשים במילה 'עילגים' באותה צורה. אם נביט בפירושים האלו, אתה מתכוון לפירוש 2, בעוד הדיון (כמו שאני מבין אותו) מתכוון לפירוש 1. אפשר לדבר בשפה נמוכה ושגויה בשטף ובמהירות מבלי לגמגם. זה לא הופך את הדובר לפחות עילג, להיפך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הולט יור חורסס. התעסקות בעילגות לא עוזרת להוכיח או לסתור את הטענה שרהיטות אינה קשורה או מעידה על הרהוט כבעל מצפון, מוסר וערכים הומאניים. רהיטות מצביעה על הצטיינות. עילגות מצביעה על חולשה. באמצע רמת ניסוח ממוצעת שלא קיבלה שמות תואר. כשמתארים אדם מוסרי או הומאני לא מבטלים את האפשרות שמדובר בעילג. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מנסה להוכיח חוסר קשר בין רהיטות למוסריות על ידי מיקסום מספר התגובות הלא רהוטות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו הדרך שלנו להוכיח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רהיטות זה כישרון, כמו זיכרון טוב, חשיבה מתמטית או חוש מוזיקלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי - אני בספק אם זה ככה אבל נניח שכן - יש אנשים שקל להם יותר להתבטא בצורה רהוטה מאחרים. זה לא תירוץ שלא לנסות להתנסח ברהיטות. גם נהיגה קלה יותר לחלק מהאנשים מאשר לאחרים, וגם זה לא תירוץ לנהוג גרוע. כשאתה מנסה להתבטא בצורה שתהיה מובנית לאחרים אתה צריך לנסות לעשות את זה בצורה רהוטה, ואם זה קשה לך, ואם אתה יודע שזה קשה לך, אז אתה צריך להתאמץ יותר ולא לתת לעצמך הנחות. במקרה שלנו זה מאד פשוט, אף אחד לא מבקש מהנמר להתבטא בעל פה, ואף אחד לא עומד עם סטופר ובודק תוך כמה זמן הוא מצליח לכתוב תגובה. באייל יש מנגנון יחודי שמאפשר לכל מגיב לקרוא את התגובה שלו לפני שהוא מאשר, ואם הנמר יודע, והוא יודע, שיש לו נטיה להתברבר כשהוא מתרגש ולכתוב תגובות לא מובנות ולא רלוונטיות, הוא צריך לעשות את המאמץ המינימלי ולקרוא את התגובה ולוודא שהיא אכן אומרת את מה שהוא מאמין שהיא אומרת ומתייחסת למה שהוא רצה שתתייחס לפני שהוא מאשר אותה. רהיטות, כמו יכולת מוזיקלית או חשיבה מתמטית, משפרת אם המאמץ ומתגרעת עם ההזנחה. הבחירה החלופית להאציל את חוסר הרהיטות נראית לי כמו עצלנות גרידא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אף אחד לא האציל את חוסר הרהיטות. הנמר ציין שהרהיטות אינה מעידה בהכרח על תכונות אופי טובות יותר, כשם שכל כשרון אחר לא מעיד על תכונות אופי טובות יותר. אדם יכול להיות מוכשר להפליא, אבל אדם רע ולא ישר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני ציינתי שהעובדה שהוא עושה את זה בחוסר רהיטות מודעת מעידה, לדעתי, שהוא כן מאציל את חוסר הרהיטות (או, לחלופין, חסר מודעות עצמית). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טול קורה מבין עיניך. חוסר פיסוק במשפטים ארוכים (''ואם הנמר יודע'' וגו'), שגיאות כתיב (''אם'' במקום ''עם''), אוצר מלים שגוי (''להאציל'' פירושה ''להעניק'' ולא ''לרומם''), וזה מבלי להתייחס לטעויות הקלדה (''משפרת'' במקום ''משתפרת'') שהיו יכולות להימנע לו היית ''עושה את המאמץ המינימלי'' וקורא את תגובתך לפני שליחתה. רהוט אתה לא. יומרני כן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להפך, דווקא בגלל שאני לא מתיימר להיות רהוט, אני כן מנסה להתבטא ברהיטות - לפעמים אני מצליח יותר1, לפעמים פחות - אבל תמיד מנסה. אין אצלי, אני מקווה, משפטים מבורברים או פסקאות סתומות. 1 דווקא במשפט "ואם הנמר יודע..." היו סימני פיסוק. נראה לי שהם היו במקומות הנכונים (ז"א במקומות שמאפשרים לקורא להבין את כוונת הכותב). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מודה ועוזב ירוחם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במה הוא הודה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במבט מאשר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רהיטות היא גם היכולת להתבטא בכתב, ובפרט להיעזר בסימני פיסוק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקושי לקרוא משפטים ארוכים הוא מסימניה של העילגות וההיפך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם לשלוח פעמיים את אותה התגובה הוא מסימניה של התקיאוט המכשבטיט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"ברוב השפות משתמשים בסימני פיסוק, שתפקידם להפריד בין המילים בתוך המשפטים ולהפריד בין משפט למשנהו. מטרת סימני הפיסוק להקל על הקריאה, ואם השימוש בהם אינו נכון הטקסט קשה לקריאה ואף עילג." (המקף חסר במקור, למרבה האירוניה) | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |