|
||||
|
||||
נכון מאד. אבל הרבה יותר קל לך להתמודד עם פשעי המלחמה של המדינה בה אתה שוהה, כשאתה בעצם אורח, ולא בן בית. אתה יכול להגיד - זה הם, לא אני. אם, גלעד, אינך שייך באמת לשום מדינה, הרי שלא תצטרך לקחת על עצמך את האחריות בעבור פשעי המלחמה של שום מדינה. בהתאם לכך, לעולם לא תרגיש בבית בשום מקום, לא תוכל להתרגש מההמנון הלאומי של שום מדינה, לא תשמח באמת כאשר המדינה 'שלך' תנצח באירוויזיון או ביורוליג. בקיצור - לא תמצא בשום מדינה בית. אני לא אומרת את זה בגלל שאני רוצה להעציב אותך. אני בעצמם מעציבה גם אותי. מה שאני אומרת הוא בעצם שאין היום שום מדינה בעולם כמעט, שאדם מצפוני יכול להשתייך אליה ולקחת אחריות על מעשיה, בלי שירגיש שהוא בוגד בעצמו. |
|
||||
|
||||
אבל כפי שגלעד מנמק את הגירתו, הוא עובר בגלל שכאן מקום "הרעים". הוא היה יכול להחליט שהוא "בלתי שייך" ולהישאר כאן. למה הוא רוצה להיות "בלתי שייך" דווקא במקום אחר ? ההסבר שלו למעשהו בלתי מובן. |
|
||||
|
||||
אני מניחה שיותר קל להיות בלתי שייך במקום שהתרבות, השפה וההיסטוריה טיפה זרים לך. במקום שנולדת וגדלת אתה מרגיש יותר אחריות. אני מניחה (וגלעד יצטרך לאשר) שההסבר של גלעד יהיה אחר - הוא יותר שהישראלים רעים במיוחד, והוא הולך למקום שמתאים יותר לערכים שלו. כדי לשפוט זאת, אצטרך לדעת לאן הוא הולך, אבל קשה לי לחשוב כרגע על מקום כזה. |
|
||||
|
||||
ההרגשה שאתה אורח ולא בן בית אינה פוטרת אותך משום בחינה מוסרית. גם במדינה ההיא האדם הוא חלק מהחברה, ובתור שכזה הוא משלם מסים ותורם להגדלת התל''ג, ולפיכך נוטל חלק פעיל בכל מעשי העוולה שאותה מדינה עושה. יתר על כן, עד שאתה הופך לאזרח אתה לא יכול אפילו להצביע, ולכן נמנעת ממך אפילו אותה אפשרות זעירה לשנות את המדיניות לכיוון שנראה לך. יוצא שאתה גם שותף למעשים רעים וגם מוותר על האפשרות שלך לפעול נגדם. נכון, פסיכולוגית זה הרבה יותר נוח להרגיש ''זה לא העסק שלי'', אבל מר דנבום ניסה לתת למעשהו הצדקה מוסרית, לא פסיכולוגית, ובריחה מאחריות אינה מעשה מוסרי במיוחד. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |