|
||||
|
||||
הכותרת מתאימה מאוד לתוכן דברי אליך, דובי: איך אתה מעז, באמת? חופש והגדרה עצמית מאפשרים סיכוי, לכל הפחות, לשינוי מצב. חיים תחת מגף הכיבוש הישראלי לא מאפשרים אפילו תקווה. קראתי זה-עתה את התיאור בניו יורק טיימז של פעולות צה"ל בג'נין. קרא אותו גם אתה. אין לי ספק שדב א. מאושר מפעולות צה"ל. הם עשו בדיוק מה שהוא כל הזמן ביקש. ישראל תוקע לדיראון עולם עקב מעשיה, בידי כל אדם בעל מצפון. קרא את המאמר הארוך וחשוב לפני שאתה עונה, אם העובדה שידיך חתומות על מעשה זה. (צריך להירשם כדי לקרוא – אבל קרא בכל זאת) |
|
||||
|
||||
אבל כמובן שהרשות הפלסטינית ותומכיה האירנים והעירקים סתם יושמצו ואולי יחוזרו על ידי חברות צרפתיות איטלקיות וגרמניות שאפילו לא יושמצו אלא רק יסבלו ציקצוקי שפתיים. מאמר המערכת של הני"ט מאתמול הרבה יותר ברור ורלבנטי שבו מדגישים עורכי העיתון שאמנם מעשי ישראל ראויים לביקורת חריפה. אבל לעומתה, הראיה המעוותת של אירופה וגופים חתרניים שוחרי טוב בעיני עצמם ראויים להתנגדות חריפה שמוקיעה וחוספת לא רק את ההטייה המיופיטית שלהם אלא את הסכנה שטמונה בעיוורון חלקי. בדיוק כמו שפרשנים ישראלים מנסים לנתק ארועים משרשרת שלמה של התרחשות הסטורית והשלכות עתידיות (הנה יש כבר שקט כמה ימים אז ברור שפעולות צה"ל הצליחו) כך גם את לוקה ללא הפסק בראיה מנתקת של ארועים, והיסתכלות דרך חרכים פריזמטיים מכוילים לכיוונים מסויימים בהחלט. אין זה אומר שאין נפקות לטענות שאת מעלה אבל הפרספקטיבה, הו להיכן היא נעלמה. אתמול בהפגנה הפלסטינאים בוושינגטון צרחו שחורים מוסלמים בשיא קולם - כולנו פלסטינים כולנו פלסטינים כולנו פלסטינים (בגייסם את מיטב השטיקים של הכמורה האוונגליסטית השחורה, על כל כשריה לעורר אסקטזה, והלוואי שיכולתי לכתוב על הקשר הסימביוטי בין החזרה השחורה בתשובה האיסלמית לבין האינטרפרטציה הנוצרית של אותם ציבורים). היכן היו אותם שחורים טובים בשרשרת הבלתי פוסקת של פיגועים? היכן הם היו באינתיפדה הראשונה או לאחר חתימת הסכמי אוסלו? מה היתה תרומתם החיובית לקידום ההסכמים, לשיכנוע הפלסטינים לכבד את ההסכם עליו הם חתמו? וזה אותו ציבור שבראש המאבק לשיחרורו בשנות השישים עמדו יהודים רבים. |
|
||||
|
||||
אנטישמיות היא מארה, כתם מוסרי על פניה של התרבות האירופאית. אבל הוקעת פשעי ישראל היא חובתו של כל אדם מוסרי. גם יהודי, גם ישראלי – גם צרפתי וגם אמריקאי. והפרספקטיבה? הפרספקטיבה היא של הומניזם, של אחת שאומרת מתחילת האינטיפדה (ואומרת לשני הצדדים, אגב): "מה אתם עושים לילדים?" את התשובה יש לי, עכשיו. זורעים בהם שינאה כזו שלא תאפשר לעולם את פיתרון הסכסוך. ולגבי "כולנו פלשתינאים" – אכן. הם, וגם המשורר שבתאי. אין לי ספק שלמדינת ישראל יהיה מה לעשות לאנשים בעלי הזדהות זו. האין אתה שמח שאתה לא שם? |
|
||||
|
||||
הנה אענה לך בשאלה. הדעות מאד חלוקות על מה שקרה בקמפ דיויד השני. האם ברק בא בידים נקיות, האם חוסר המוכנות של המשלחת הישראלית שיחק לידי ערפת אשר ניצל את ההזדמנות להמשיך שלא להחליט וללחוץ על ישראל, האם קלינטון שגה כשהתערב מוקדם מידי לפני שהצדדים סיכמו בניהם את פרטי ההסכמים ועוד ועוד. אולם ברק שם על השולחן הצעה, ששופרה בטאבה. נניח שהפרוש שטוען שהצעתו לא היתה מגובה ביכולת וברצון למימוש, שהיא היית טובה לפלסטנאים רק על פניה אולם בפרטיה היא התעתדה להנציח קנטוניזציה ושיעבוד מדיני וכלכלי של פלסתין לישראל. על פי ההנחות לעיל, ערפת בתור מתמקח זכאי לקבל או לדחות הצעות שונות במהלך משא ומתן. כך מתנהל מו"מ ואין לי בעיה מיוחדת עם דחיותו את הצעות קלינטון (בכוונה אינני כותב התעות ברק). אולם, מו"מ שמטרתו התקדמות לקראת הבנה הדדית דורשת מהצד השני לא רק דחיית הצעות אלא שיביא הצעת נגד, הצעה משלימה, מתקנת. היכן היא ההצעה הזו? האם יש מקום לזעקה - כולנו ישראלים כולנו ישראלים, לאור הפיגועים של השנתיים האחרונות. האם אלו מעשי פשע? האם ישראל איננה אלא מגיבה עליהם (מבלי להיכנס לשיפוט אם אלה מעשים חכמים או לא, וברור שאין ישראל טלית שכולה תכלת, רחוק מכך). המזרחן פרופ' ברנרד לואיס אמר בראיון שלצפות שערפת ישתנה מטרוריסט למנהיגה של אומה, זה כמו לצפות שטייגר ווד יפסיק לשחק גולף. |
|
||||
|
||||
נלסון מנדלה, מנחם בגין, יצחק שמיר, ואלה רק דוגמאות. |
|
||||
|
||||
מכיוון שזה לא מדע אז קשה לבצע אינדוקציה מן הפרט[ים] לכלל. אתה באמת חושב שערפאת קרוץ מהחומר שממנו היו עשויים הנ"ל? לרשימה הזו אפשר להוסיף גם את וושינגטון, ראשי ההגנה ועוד. |
|
||||
|
||||
וושינגטון לא היה טרוריסט, וההגנה לא היתה מחתרת טרור. |
|
||||
|
||||
ערפאת אוהב להשוות את עצמו לג'ורג' וושינגטון ומאמץ רלטיביזם מעוות הטוען שלוחם חופש הוא טרוריסט, תלוי בנקודת ההשקפה. הבריטים התיחסו להתמרדות 13 הקולוניות כמעשה בגידה (עונש מוות) ובמונחי היום, "מסיבת התה הבוסטונית" בהנהגתו של סמואל אדאמס היתה נחשבת על ידם כמעשה טרוריסטי. כל זה, להראות לך כמה מופרכת היתה התגובה שלך שבה הכנסת את בגין, שמיר ומנדלה באותה קטגוריה מוחלטת כמו ערפאת. בדיוק כפי שהוא עצמו מנסה לעשות. כמו שמיכאל הגיב למעלה, האצ"ל והלח"י (ובמידה מסוימת גם ההגנה) נקטו בפעולות טרוריסטיות אבל גידום פעולותיהם מתוך סך התמונה האידאולוגית-פרקטית הכוללת הוא, מעשה שאיננו תורם להבנה. |
|
||||
|
||||
לא. אין אלה אדריכלי טרור מסוג חדש כעראפת. מנהיגים אלה היו מדינאים שנקטו בשיטות גרילה קיימות, להשגת יעדים מדיניים מוגדרים. עראפת פיתח שיטות טרור חדשניות כמטרה לכשעצמה (כגון חטיפות מטוסים), כאלה שהינם אפקטיביים לזריעת כאוס והגברת האימה שהוא מטיל. כך למשל, הפכו הוא וכנופיותיו את חיי תושבי לבנון לגהינום, הגם שלבנון אינה אמורה להיות חלק מיעד מדיני פלשתיני כלשהו. בנבדל ממנדלה או בגין, אין לעראפת משנה מדינית/חברתית כלשהי (נלסון מנדלה כתב ספרים אודות משנתו המדינית, כך גם הו צ'י מין ובגין). הסימון היחיד של יעד מדיני, הינו בכוון הדיפוזי של שחרור פלשתין. בשיחות אוסלו נתנה חבורת עראפת לצד הישראלי לגבש עבורם מטרות מדיניות, תוך יצירת הבנה (שהתבררה כהונאה) שהם מסכימים להן. |
|
||||
|
||||
Arafat and his group lack imperative social/poltical platform.
Yet, besides new mode of terrorism, they maintain an extensive propaganda apparatus, which incorporates various sources: Nazi anti-semitism, Anti-colonialist literature (Applied here in inappropriate setting) South American radical literature, and religious motives |
|
||||
|
||||
אם עד עכשיו תהיתם כיצד נזהה ואיך היא נראית, הרי היא לפניכם בהתגלמותה האולטימטיבית ה-ס-כ-י-ז-ו-פ-ר-נ-י-ה מיכאל שרון ירטיט את לבכם בתפקיד הכפול של מייצר הדמיון ויציר הדמיון כאחד, גדול יותר מג'ייקל והייד, ענק יותר מקארי, קולוסאלי יותר משני קונילמל (מייק בורשטיין מוריק מקנאה). בוא וחזו במחזה חזיון החזה, שנים שהם אחד ויחיד, דו-לשוני בפרפורמציה סימולטנית, סליל האליקס מפותל שלא במהרה ינתק. כל זה במרחק קליק יחיד מהמחשב הקרוב לביתכם. |
|
||||
|
||||
אדוני מבלבל בין סכיזופרניה ואישיות מפוצלת (המודגמת למשל בסרט "7 פנים לחווה"). המונח "סכיזופרנייה" החל על הסינדרום הפסיכוטי הזה, ניטבע על ידי הפסיכיאטר הגרמני קרפלין בשנות ה-80 של המאה ה-19 מסיבה מסויימת, של אופטימיות טיפולית. שכן קודם לכן כונתה הסכיזופרנייה "דמנסיה פרהקוקס" - שהינו ביטוי המורה על התדרדרות נפשית (דמנסייה) חד כוונית ולא הפיכה. קרפלין שם לב שמאחורי האישיות הפגועה נשאר בכל זאת גרעין או קו "עיקש" של שפיות ותפקוד תקין, שהוא הבסיס לשיפור אפשרי, כך שאין לאמר נואש. תתכן החלמה מסכיזופרניה והשבה לקדמות, על בסיס יסודות בריאים הנשארים ברקע, לגישתו. כיום ידוע שיש משהו בתמונה זאת, בפרט נוכח ההצלחה בטיפול בתרופות חדישות, בניגוד לכאלה הפוגעות בתפקודי האונה הפרונטלית (כגון פנוטאזינים או הלופרידול ונגזרותיו). כמובן, קיימים גם מצבים דמנטיים, בפרט בגיל קשיש, לאחר שתפקודים עילאיים נפגעו ללא תקנה לאחר שנים רבות של תת-תפקוד. יש אם כן להבחין בין הסכיזופרניה להפרעת "ריבוי אישיויות" שהינה נדירה ואקזוטית למדי. דווקא סלט המילים המאפיין חלק מכתיבתו של המגיב האלמוני ("דו לשוני בפרמוציה סימולטנית" וכד') הינו אחד משלושת היסודות המרכזיים לאבחנה מבדלת של סכיזופרנייה (בצד דלוזיות, והסתגרות אוטיסטית). |
|
||||
|
||||
אני מבין את הכוונה שלך להצחיק תוך כדי הקניית ידע, ומכבד אותך על כתיבתך הרצינית שלאחרונה, לצערם של אחדים, הולכת ונדחקת לשולי תגובות תמוהות ומוזרות. כך גם התגובה לעיל ניסתה להראות שלעומת שני קונילמל הנסיונות שלך בהצחקה הם, איך לאמר בעדינות, לא מן המיטב. בקיצור, רוצים את מר מיכאל שרון של התגובות המתפתלות והחכמות. |
|
||||
|
||||
בספרו המהולל שלושה בסירה אחת כוטב המחבר על אחד מהתקפי ההיפוחונדריה שלו שהוא הלך למוזיאון הבריטיוקרא ספר עם סימנים של מחלות לפי סדר האלף בית ואז גילה שהוא חולה כמעט בכולן בנגוד לג'רום החביב, מר מיכאל שרון נראה שקרא גם כן את ספר המחלות ביסודיות אבל הוא מדביק אותן לא לעצמו אלא למי שדעתו הפוליטית שונה משלו.נרקיסיסט ואוטיסט וסכיזופרן הוא מחלק בנדיבות.ואני מציע לו לקרוא את הספר גם בשביל שיהיה קצת כמו ג'רום ויקח כמה מחלות לעצמו. אבל הכי חשוב בגלל שזה ישפר לו את החוש הומור אז כמו שכתבתי בכותרת לא תפחידו את מר שרון ב_ין ואם משהו ינסה להדביק לו מחלה נפשית הוא יקבל המלצה לאישבוז. |
|
||||
|
||||
דב אנשלוביץ מרבה לצטט מג'רום ק .ג'רום. אתמהה... |
|
||||
|
||||
אם היתי מר שרון הייתי אומר לך מספיק עם הברנויה יה רון. יעני מה אני צריך להבין מזה שמשהו בשם כמו שלי לא קורא ספרות יפה ואולי אפשר לקבל קצת יחס לתוכן ולא לזיהות,למה שקיויתי בפורום הזה למשהו אחר. ולא ישר תראה תעודת זהות מה שאני רגיל אבל בכל זאת כבר נמאס |
|
||||
|
||||
דיון 80 |
|
||||
|
||||
מה רע בשימוש בפסידונים או בדמות אחרת שיש לה מאפייני כתיבה ו"אישיות" משלה? אפילו אפריים קישון השתמש ב"ארבינקה". השימוש בפסידונים הינו מקובל ביותר, ואפילו לתומס בקט יוחס בזמנו, כהשערה מעניינת, השימוש בפסידונים "וויליאם שייקספיר" |
|
||||
|
||||
כל אחד מהשמות לעיל עבר תקופת צינון של כשלושים שנים. |
|
||||
|
||||
...האם ברק והצעותיו ופעולותיו (בנייה בהתנחלויות על אף אוסלו, תנאים בלתי-אפשריים בתחום מים וכיו"ב) היוו תום לב? האם הפלשתינאים אינם אלא מגיבים על כיבוש בן 35? (ותוך שיפוט מוסרי: התקפות על אזרחים, "פיגועים" בעברית מודרנית, הם דבר פסול מכל וכל.) ובעניין פרופ' לואיס: הוא מהווה צד בסכסוך. הציפייה ששרון יפסיק לטבוח באזרחים (היסטוריה ארוכה) ולהסתבך בשקרים זה כמו לצפות שערפאת ישתנה מטרוריסט למנהיגה של אומה. (וכמובן אפשר לשאול: מי האידיוט שהביא אותו מטוניסיה כדי להשליט "סדר" בשטחים? מי שם את הכתר על ראשו?) |
|
||||
|
||||
מישהו מדבר פה על תום לב? מה הקשר של תום לב לעניין? הסוחר שממנו קניתי את הרכב המשומש שלי לא נהג בתום לב בהתעסקותו איתי. הוא הבטיח לי שהרכב יעבוד טוב שנתיים, והנה, שנה עברה, והוא מתכחש להבטחותיו. אני מניח שעכשיו יש לי זכות להשתמש בילדי כמגן אנושי, לפגוע באזרחים חפים מפשע, ולהסית לרצח אותו סוחר, נכון? רגע, סליחה, על מה אני מדבר? מן הרגע שבו הוא הציע לי את המחיר, ואת התנאים, כיון שחשדתי בו שהוא אינו מציע אותם בתום לב, יכולתי לעשות כל זאת! איזה יופי! |
|
||||
|
||||
לא יודע בקשר אליך, אבל הקטע הנ"ל (מתוך העמוד השני במאמר) הדליק אצלי נורה אדומה: The camp rallied around its fighters, and many residents reported volunteering to guide them, hide them and feed them. כלומר, אזרחים סייעו באופן פעיל ללוחמים הפלסטינים. כעת, באיזה מצב נמצאים החיילים הישראלים? מול מי הם נלחמים? ברגע שהלוחמים הפלסטינים זוכים לשיתוף פעולה *אקטיבי* מצד האוכלוסייה האזרחית הרי שכל הקייס המוסרי כאן נמצא על כרעי תרנגולת. באופן עקרוני, מאחורי כל ילד יכול להמצא מטען ומאחורי כל סבתא יכול להתחבא לוחם.ואגב, המכשיר הזה שקורא מחשבות, כמה הוא עולה, ואיפה משיגים אותו? גם אני רוצה אחד כזה. |
|
||||
|
||||
אסתי צרפה הרגע לינק לכתבה בעיתון המצרי "אל-אהרם" שאינו חשוד באהדת יתר לישראל. הנה הוא שוב: הקטע שברצוני להדגיש הוא זה: And what about the explosion and ambush last Tuesday which killed 13 כלומר, האוכלוסייה האזרחית משתתפת באופן פעיל בלחימה. אז מול מי צה"ל נלחם בדיוק? העדות הזו, בהנחה שהיא אמיתית ואינה מומצאת, מעמידה את הטענה של "פגיעה בחפים מפשע" באור אחר לגמרי.
soldiers? "They were lured there," he says. "We all stopped shooting and the women went out to tell the soldiers that we had run out of bullets and were leaving. The women alerted the fighters as the soldiers reached the booby-trapped area..." |
|
||||
|
||||
מה _אתה_ חושב שהמשמעות של כך, מבחינת עמדת המנהיגות המצרית בנושא, או, יותר נכון, עמדת האנשים בממשל שיש להם שליטה בעיתון הנ"ל? (מי אלה?) |
|
||||
|
||||
אני לא חושב שיש לזה משמעות, כי לא מדובר ממש בהתבטאות של פוליטיקאי. מבחינה מחקרית זה כמו ראיון עם מפקד יחידה בצה''ל בדרגת רס''ן או סא''ל. |
|
||||
|
||||
קראתי באחד העיתונים הבריטים (לא זוכרת איזה) כתבה שבה הכתב דיווח מלוויית אחד החיילים שנהרגו. והוא מראיין שם חבר מאותה פלוגה, שיושב שפוף וכואב ליד הגדר (כלומר, לא נראה לי שהוא היה במצב של לשקר באותו רגע). החבר אמר שהחיילים הלכו לאותו מקום מפני שנאמר להם שיש שם ילדים לכודים. לא שמעתי את זה ממקור אחר. יכול להיות שהפלסטינים שלחו את הנשים לומר דבר אחד, והנשים הוסיפו עוד "פיתוי"- שצריך לחלץ משם ילדים? לא שזה משנה את התוצאה הכואבת. אבל כואב לי לחשוב שהם עושים שימוש ציני בנטייה ההומנית של הישראלים, שנראית להם כחולשה שצריך לנצלה. |
|
||||
|
||||
המציאות היא כנראה בעיקר אפורה (השערה בלבד) בג'נין הפלסטינאים לחמו בתוך אוכלוסיה אזרחית שהזדהתה ותמכה בלחימה שלהם. צה''ל פעל לפינוי האוכלוסיה. חלק התפנתה וחלק נשאר. החל מנקודת זמן כל שהיא משהוחלט על הכנעה של המחנה מה שהכתיב את הפעילות היה הנחישות לעמוד במשימה הצבאית השיקולים של התחשבות באוכלוסיה אזרחית כבר לא עמדו על הפרק. כל מה שעמד והפריע למשימה הצבאית נוטרל. הומניות לא היתה שם. |
|
||||
|
||||
בעתירה בבג"ץ של האגודה לזכויות האזרח מסכים נציג העותרים, עו"ד דן יקיר, כי האוכלוסיה בג'נין הוחזקה כ*בת ערובה* ע"י הלוחמים הפלסטינים. |
|
||||
|
||||
שכחתי להוסיף עבור דב שהעתירה הנ''ל נראית כמו פסיקה ''ימנית'' של השופטת ד' דורנר. דב, אנא הוסף זאת לרשימת הפסיקות נגד מצפונם של השופטים. |
|
||||
|
||||
ורק כדי להוסיף - היום הורה החמאס לדרשנים במסגדים להורות שילדים לא ישתתפו בפיגועים, שכן אתמול נהרגו שלושה ילדים בני 13-14 בניסיון לחדור לנצרים ולבצע פיגוע. ההערכות הן שכ- 20 ילדים (מתחת לגיל 18) נהרגו בניסיון לבצע פיגועים כנגד מטרות ישראליות. |
|
||||
|
||||
לא קראתי, אבל אני מכיר את התאורים - אני עובד בעיתון בינלאומי, כך שאני שומע מהכתבים בדיוק מה הם ראו. אני עומד איתן בעמדתי שמרבית פעולות צה''ל בג'נין היו מחויבות המציאות, ונעשו אולי לא בצורה ההומנית ביותר, אבל אין לי ספק שגם רק מאוד מהקו שמגדיר ''אכזריות''. במלחמה הזו, להזכירך, פתחו הפלסטינים עצמם, בעת שאנחנו היינו בתהליך שלום שפעל לטובת שני העמים (פרט לעובדה שבמקום להקים דמוקרטיה, הם הקימו דמיקרטיה מושחתת, אבל נסלח להם - מחלות ילדות). רחמי נכמרים על הקורבנות החפים-מפשע משני הצדדים, אבל מבחינתנו, אין לנו הרבה ברירה. |
|
||||
|
||||
השאלה אם הקרב עצמו היה מחויב המציאות. בבית לחם המציאות הסימבולית (הנוצרית) כפתה פיתרון אחר (בינתיים) בג'נין נסחפו לקרבות גבורה (גם הישראלים וגם והפלסטינאים) שיכלו אם קצת מתינות אולי להמנע מהם? וציניקן יגיד שבג'נין שני הצדדים חפשו מיתוס של גבורה שיצדיק את המבצע הנוכחי. |
|
||||
|
||||
איך *הם* קוראים למה שהם ראו בשטח? |
|
||||
|
||||
ככה, פחות או יותר. נורא, אבל לא טבח. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |