בתשובה לנתנאל יפת, 20/04/02 17:25
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הבנתי באמפטייה את דבריך הקשים משהו. חשבתי לאמר לך שהדרך בין נרקיסיזם של יחוס עצמי של מוסר נעלה ובין היסגרות הרמטית - קצרה ביותר, ועשוייה לדרדר לגהינום אליו מוליכות תכופות כוונות טובות. ואשר לכוונות -אין זה מספיק, שכן קיימת מחוץ להן ולך גם המציאות, שאתה, באקסטזת היופי העצמי עשוי להתעלם ממנה. יחוס מיעוט השיקול הערכי מתעלם לחלוטין ממאבקי הערכי והדברים שהבאתי למטה ("דו חזיתיות"), והינו במידת מה הופכי-מציאות. אכן, עלינו לזקק ולמשות גרעינים של הנעלה שבאדם היכן שהם מצויים. קריסת נכונותך להכיר בדברי לתוככי ההרמטיות (כפי שציין בדין דנידין) מצוייה אולי בסתירה המובנית בין התרפקותך על היפה שבאדם, ובין ראייתו כיצור עלוב בסיסית, כשכל נסיון פנייה למרומם שבנו זוכה אוטומטית על ידך שלא כראוי לכינוי גנאי (פוטוריזם?). איך תוכל לנוע בין שני מרכזי גרוויטציה מנוגדי כוון? האם תוצאת הקונפליקט הזה אינו שיתוק וקריסה נרקיסיסטית ורגרסיבית למעין שיח פנימי ההולך ונעשה מרוקן מתוכן, אבסטרקטי יותר ויותר, ומתנתק מהציאות הסביבתית? בניתוק זה כוונתי לכך שהיא נעשית יותר ויותר כפופה לאקטים פרשניים אוטיסטים המתעלמים מקווים חשובים של המציאות. וכך, על מנת לשמר חיות מסויימת של תוכן ההופך יותר ויותר לריק ומעורטל, אתה נזקק יותר ויותר למנטרות חוזרות ונשנות, בדומה לנסיון לאחוז בקשב את הביטוי חסר המשמעות "אוהם", חרף החזרות עליו המרוקנות אותו ממשות פיזית כלשהי. שלך, מיכאל |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא מצאתי סימן לנרקיסיזם, אם כי אולי לא דייקתי באחד המשפטים שכתבתי, מה שאולי הביא אותך למסקנה דלהלן. פגשתי בחוגי השמאל הראדיקלי אנשים מצויינים ומוסריים. פגשתי אנשים כאלה גם במקומות אחרים. לא כל כך הבנתי על איזו היסגרות אתה מדבר. אני משתדל לשמור על פתיחות ולהקשיב לכל הדעות והטיעונים. אם אתה טוען שהעובדה שאינני משתכנע מטיעוני הימין הופכת אותי לסגור ואטום הרי שאין לי דרך להוכיח לך אחרת. מן הסתם לא תבחר לפרגן לי, שלמרות הדעות שלי אני עדיין בוחן כל עניין לגופו, ללא קשר למה "שמצופה" ממני כמייצג עמדה כזאת או אחרת לומר. אני משתדל לשלב בין המחשבה התיאורטית-האוטופית שלי ובין המציאות. אני מודע לפשרות שהמציאות כופה על אנשים עם שאיפות כשלי. בדר"כ בתגובותי אני נצמד ככל יכולתי לעובדות ולמציאות. ההיצמדות לכך שאני "מנותק" מתייחסת לתגובה הקודמת שלי כמייצגת את כל מחשבותי, ולא כך היא. אשמח להרחיב בהזדמנות על הסיכוי לשלב בין הערכים אותם אני מזכיר ובין המציאות. אל תשכח שמי שמשנה את המציאות הם קודם כל בני האדם, ולכן הכל אפשרי. כאשר משתנות התודעות (בתהליך יומיומי ורצוף בעקבות האירועים) יש סיכוי גדול יותר לשנות גם את המציאות ולשם יש לדעתי לשאוף. לדנידין עניתי כבר ואתה מוזמן לקרוא את התשובה. אני לא רואה צורך לחזור עליה. (עיין גם בתשובתו של השור). סלח לי שאת דבריך על "מרכזי גרוויטציה מנוגדי כיוון" אינני מבין. אשמח אם תבהיר את הסתירה שבדברי. באשר לניתוק מהמציאות ולאבסטרקטיות כבר עניתי ואענה שוב: אני ניגש לשטוח טיעונים קודם כל על בסיס לימוד של המציאות בשטח. לעיתים אני מרשה לעצמי להיות מופשט מעט יותר, לעסוק ביסודות שמהן הכל נובע. על אילו מנטרות אני חוזר שוב ושוב? שלך (כמובן), נתנאל |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |