 |
|
 |
||
|
||||
 |
הראשונים שאמורים היו להתקומם ולזעוק כנגד המצעד האקסהיביציוני המגעיל המכונה ''מצעד גאווה'' הם אשר נטיית לבם הולכת אחר בני מינם, ובא המצעד הלזה, להפשיט את עניינם מכל ממד נפשי או רגשי, ולהציגם כ..אביזרי מין. ולא נזעקו אולי מפאת הצורך להתכנס ולמצוא הגנה בבדותה של ''קהילה'' וללכת אחר דרכיה. יהיה זה עצוב ונורא אם יסכינו יקירי הנערה שירה, הברה והנלבבת, אשר פקדה את המיצעד בתמימות ובעולם מושגים של בת עשרה, עם אלה המבקשים לעשותה מרטיר ל''מאבק על המרחב הציבורי'' או על פי כל ביטוי אחר מעולם המושגים האידיוטי שלהם. לא הפגנה הייתה פה, לא ''מאבק למען זכויות'', לא מחאה. אלא יום חג אשר מבקשים לקיים מדי שנה ולכפות אותו על הארץ כולה. וזה יום החג ''לציבורי, ול''אזרחי'' מציינים אותו בשדיים מעופפים, בזרגים מתנוססים, באווירה של אורגיה כללית, בהחצנה ובהחפצה של גוף האדם, בעבודת אלילים, בפריצות מינית. ועל כך צריך להעיר כי לא לחינם הדברים הם כפי שהם. ובזאת ביקשו לטמא סמליותה של ירושלים. הסמליות ---הרוחנית--- של ירושלים, היקרה לליבם של מליונים בישראל ושל מאות מליונים ברחבי העולם, עיר קודש, מחוז כיסופים, מעיין גאולה וישועה למשאלותיו ולנחמתו של העם ושל הרבים ברחבי העולם. וזה הדבר אותו מבקשים סופרים. סופרות. בישראל. שירושלים ''תהיה ככל הערים''. לטמא הסמליות הזו, ולבזותה כאשר ביקשו הצוררים לבזות סמליותה ולצוות עליה את הצלם ואת החזיר. לבזותה כן בשם ''האזרחי'' וה''ציבורי'' כאשר נהגה נטלי וקסברג אשר חירבנה על הדגל הלאומי העשוי בצבעי הטלית בה מתקדש אדם בפני שמיים. ובזה, בזכות העקרונית של אותה ''עגלה מלאה בפני עצמה שאינה זקוק לאישור חיצוני'', להפריש צואה וקרביים על הסמלים של החברה, בזאת מתקדשת ''החברה האזרחית''. וגם כאן לא לחינם הדברים הם כפי שהם. גם וקסברג אגב עשתה להפיץ ולהדביק, להדביק ולהפיץ. וזו האידיאולוגיה של הכנסיה האזרחית, לבזות את סמלי החברה, את סמלי העם, את סמלי הדת והמורשת, להוציא שם צה''ל-סמל העוז והמגן לתחייה העברית, כפושע מלחמה. ועוד בפני מי. ובשכאלה, בחולערות האלה, בפעילים הפנאטים והפנאטיות של הארגונים האזרחיים, מבקש אי מי לראות נציגים של סובלנות ושל נאורות. ולכשיעלה הדבר בידיהם, למחוק הערכים המורשתיים ולהמיר אותם למושגים ''אזרחיים'' אז, כשם שמגרדים קצת מלמעלה ויוצא כל הגועל שרוחש לו לארז בקרביים, יראה מה טיבם, ועוד עשוי להצטער שמסר שם בתו המנוחה, הברה והתמה, בידיהם. יהי זכרה ברוך. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שאדוני מבלבל בין המצעד הירושלמי לתל־אביבי. התיאורים שכאן מתאימים (אולי) למצעד התל־אביבי ולא לירושלמי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לתקוף הסמלים בזה אחר זה. לטנף. לטמא. הו, עולם חדש זוהר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש מספיק פרסום לפני כל מצעד שכזה שמאפשרים לך בקלות להימנע מחשיפה למראות הקשים האלו, כך שנפשך התמימה והטהורה לא חייבת להיפגע חו"ח. --- ואולי גם הטומאה, כמו היופי, היא בעיני המתבונן? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטומאה אינה בנטיה מינית או במיניות, אלא בכוונה תחילה מפורשת לחלל מה שחשוב בעיני אנשים אחרים, כדי לכפות עליהם ערכים חדשים. בזו הטומאה. הדבר המעניין שהמצעד בתל אביב לא מעורר אפס קצה של כעס ושל תרעומת בקרב הציבור. מעניין ומוזר. ערים רבות יש בארץ, אבל את המצעד מתעקשים המארגנים לקיים דווקא בירושלים, ולא זאת בלבד, אלא גם לזמן אליו את הקהיליות הלהטביות ברחבי העולם, לקיים מצעד בינ''ל, לעשות דווקא את ירושלים לעיר הבירה של מצעדי הגאווה הבינ''ל. מעניין למה. מעניין ומוזר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור כשמש שהכוונה לרמוס את סמלי היהדות ותו לא. הרי את המצעד ראוי לקיים במקום חסר סובלנות והנאורים לא ייכנסו עם המשאיות לאום אל פאחם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו למשל להשחית את פניה של נטלי פורטמן בשלטי פרסומת לסרטה החדש? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב הבנתי, זו המטרה הכללית של מצעד הגאווה, ולכן אומרים "גאווה" - לנופף מול פניו של אדם את כל מה שבעיניו בזוי, נתעב ומוזר, עד שמפאת ההרגל זה יראה בעיניו שגרתי, נורמלי ומקובל לחלוטין. אפילו אם נשים בצד את הסטיגמה לפיה הלהט"ב אכן נוהגים בפריצות יתירה1, ברגע שפריצות להט"בית בפומבי תהיה מקובלת מחמת ההרגל, ודאי שהרעיון הכללי של זוגיות להט"ב יתקבל בנקל - שבכלל מאתיים, מנה. __________ 1 לטובת הנשמות הטהורות אני מדגיש שהסטיגמה מדברת על הלהט"ב2 הממוצע מול הסטרייט2 הממוצע 2 המודעה מיועדת לשני המינים כאחד ומטעמי נוחות מנוסחת בלשון זכר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שנחמד במה שכתבת הוא השימוש כבד הראש והקואזי מלומד בלהט״ב הממוצע מול הסטרייט הממוצע. מעניין איך בדיוק חישב האביר וזיקק את הסטרייט הממוצע או את הלהט״ב הממוצע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש נקודות בעייתיות אחרות בטיעון שלו, אך הוא צודק שזו סטיגמה קיימת. הוא לא טען שזה אכן המצב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מבחינה אטימולוגית, "גאה" הוא תרגום קלוקל למלה "gay" ("עליז") המתבסס על מצלול המלה במקום על משמעותה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה, שנונה וגאה ומרחמת על כל מי שלא מרגיש כך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה היה ממש מזמן, אבל נדמה לי שהוראות הנגינה של "לו הייתי רוטשילד" מתוך כנר על הגג הן Gaily. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו טוף, מזמן זה יחסי, לא? מה עוד שהשיר הנ"ל נכתב על ידי לאונארד ברנשטיין, שבאמת התייסר עקב היותו gay. העיקר, אליבא דהאחים גרשווין, שהאהבה שוטפת את כל המדינה ולכן "כולם עליזים". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד מתי עליזים יעלוזו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד אחד שמאבד את אלוהים ומנסה להעיר אותו בשנאה ונאצות גדולות. תאשים את ארז. יהי זכרה ברוך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תאשים אתה את ארז. אני לא האשמתי אותו. ארז אוהב להצטייר כרגיש וערכי באמצעות הטחת ביקורת על הכיבוש, ולכן זה נחמד שמפעם לפעם בורחת לו איזה אמירה..זוועתית. למעשה מעולם לא שמעתי דברים שהגה או חשב עליהם משלו. רק הוא חוזר על אמירות שקלט מאי אילו בלוגרים, ומישעיהו לייבוביץ', בלי שהוא ממש מסוגל לפתח או לנמק אותם. הדבר היחיד שבאמת בא ממנו, שייך לו, מבטא אותו, הן אותן אמירות- כמו להשמיד אנשים כמוני שמזהמים את הדמוקרטיה. והנימוק מאלף. כדי שיכול יהיה להרגיש הגון עם עצמו. אין לי דבר עם האיש, הוא לא מעניין אותי כלל, אבל דבריו הם אילוסטרציה עבור מי שעוד עשוי להתפתות לאג'נדות של עולם ערכי יותר, מוסרי יותר, סובלני, נאור ורגיש. ועוד עשוי לגלות דברים אחרים. לא פרוגרס עושים הארגונים האזרחיים, אלא רגרסיה. אז תאשים אתה את ארז. ואם אתה מסוגל להגיד משהו ענייני, שיש בו יותר ממה שכתבת לעיל, הפורום כולו ממתין לדבריך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שהפורום לא יפתח ציפיות. אבל בשבילך אני אוסיף כמה משפטים. את אלוהים אשאיר בצד כי נראה שארז מעניין יותר. גם אני השתמשתי בו כדימוי בלבד, לאוביקט כלשהו שתולים בו עוד ועוד אשמה עד לאי-סבירות. החלק בתגובתך בראש הפתיל בו אתה כורך יחדיו את כל הארגונים האזרחיים, כל מי שחשוב לו מצעד גאווה בירושלים מסיבה כלשהי (ולא נראה שאתה מכיר במגוון סיבות), כל הסוטים והסוטות וכל מי שרואה בסמלים חיים כמו ירושלים משהו שאסור שיהיה שייך לקבוצה אחת בלבד ואז מדיר ומנדה אותם תחת הכסות של עקרון אי הפגיעה ברגשות הציבור, הוא לא מעניין. היה ממנו פה כבר לא מעט. גם זה שאתה לא מודע כנראה לכך שאתה מבצע את התמרון הישן הזה לא כל כך מעניין. והאש והגופרית שהתחלפו באברי מין (זיכריים) והפרשות היו יכולים להיות משעשעים אלמלא בחרת לקשר אותם למה ולמי שבחרת. החלק המעניין הוא הטענה המובלעת שלך שאת התמים והברים יש לנעול על בריח בבית בבתוליהם, או למצער, למסור אותם לחינוך מונע מתאים, הם מסוכנים מידי לחברה שלנו, שכן, אם יחשפו לאותם השקרים שמתקראים ערכים אנושיים אוניברסליים תמיד יהיו כלי משחק בידי ארגונים זדוניים המעונינים בהשמדתנו. אתה מיצר על כך שלאחר הירצחה ''נמסרת'' הנערה כסמל לקבוצה שאתה מתנגד לדעותיה ומתעלם מכך שבחייה בחרה בעצמה (ולא נמסרה) באותה הקבוצה (מצעד הגאווה) והזדהתה אתה. לא ממש כיבוד זכרה. לא שאין שימוש ציני בתומכי החופש האישי ההומניים התמימים, כפי שיש שימוש ציני בבעלי אמונה זכה, אתה, כשבחרת בדעה שאין למצעד גאווה מקום בירושלים (תוך נפנוף ב''ארגונים אזרחיים'') בחרת שלא לאפיין את אותם הגורמים הציניים לדעתי. פשוט הפכת עצמך לעוד אחד שרואה בהומואים טומעה הדורשת נידוי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא השתמשתי בארז כאובייקט. ארז הוא שמפעם לפעם נדבק לתגובות שלי ואז מתחיל להגיב בפראות. אני גם לא ציינתי ולא הייתי מציין ביטויים כמו סוטים וסוטות, ולא הפכתי עצמי לעוד אחד שרואה בהומואים טומאה הדורשת נידוי. אני גם לא מרגיש שאני ''מבצע תמרון'' כלשהו, או רוצה לנעול בבית בתוליהם ולמסור לחינוך מונע מפני המסוכנים לחברה, או מפני ''ערכים אוניברסליים'' כאילו הומוסקסואליות היא ערך. לא אמרתי דבר מכל אלה, ואין דרך שמשהו מזה ישתמע. אלמלא אני מניח שאתה מחזיק הרבה בבטן, הייתי אומר שאתה כנראה על סמים. עצתי שתלך לרוקן כל זה בשירותים או אצל מישהו אחר שירצה להתנגח איתך, וגם משהו מן ההתלהבנות שלך תרוקן, ואם בסוף כל אלה עדיין תרגיש שאתה מסוגל לדבר לעניין, אולי אפשר יהיה לקיים איזה דיון על המצעד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאמור- ארז הוא לא האוביקט אלא דימוי לאוביקט כלשהו שהוא חזות כל הרע. הומוסקסואליות לא מדוכאת היא ערך כפי שנשיות לא מדוכאת היא ערך ומצעד הגאווה, בירושלים, עוסק בערך השני לא פחות מבראשון. אם אינך מבין את זה ודאי שאינך מבין מדוע נערך המצעד בירושלים, או שאינך מכיר את ירושלים. (לכן, אני מניח, קישר הפונז למחיקת פני אישה). אכן, התגובה שלי מכילה כמות כזו של דברים שלא באמת נאמרו שבמקום אחר הייתי מתנצל עליה, כאן, הדברים מתיחסים לסאבטקסט העשיר שלך. סאבטקסט שלרוב אתה עומד מאחוריו והנה, בתגובה לצפריר, עמדת מאחוריו: לטנף, לטמא. ומי הם המטנפים והמטמאים, או אלו שנמשלים לחרא על הדגל? אתה מתאר את "הארגונים האזרחיים" כגופים השולחים טינופת וטומאה לירושלים ומה היא אותה הטינופת? מה ומי מוחקים את הסימליות של ירושלים ומה היא אותה הסימליות החשובה לכל כך הרבה אנשים טובים אם כך היא נמחקת? תסביר לי בבקשה: איך אפשר שלא להבין מהפוסט שלך (הפותח את הפתיל ואינו תגובה לתגובה של ארז), מעבר לטענה שלמארגני המצעד יש אינטרסים אנטי-תרבותיים לדעתך, שמשתתפי המצעד עצמם הם תועבה, ותמימים המולכים שולל אל הטומאה? מה הוא המזוהם או הנקי אם לא המרחב הציבורי? איך צריכה להתייחד ירושלים משאר הערים ולמה זה קשור דווקא להומואים? אני מנסה כל הזמן להשוות בין התגובה שלי לדברים האלו שלך ובין התגובות מימין כשאתה זועק את זעקותיך כזעקות הדמוקרטיה. הלו גם שם הטענה היא להשמצה של ציבור, כשאתה מציע למשל להסיר את הגנת המדינה מעל מי שפועל כנגדה לדעתך. תסביר לי בבקשה מה הוא אותו האופן המסוים בו נוהגים משתתפי ותומכי מצעד הגאווה ואולי אסכים איתך שצריך להרחיק אותם מירושלים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |