|
||||
|
||||
טרור הוא הרג (או גרימת נזק) במטרה להפחיד. באותה מידה תאונות דרכים אינן טרור בדרכים. מעבר לכך, מה המקור להערכות שבהן הוא משתמש? קראתי את Counterfeit medications [Wikipedia]. בין השאר יש שם גם הערכות שונות לגבי גודל התופעה (הודו לעומת סין). בהודו יש תעשיית תרופות משגשגת שהסטנדרטים שלה נמוכים מאלו שבעולם המערבי. נראה שבשוליה התפתחה גם תעשיית זיופים. מעבר לכך, בסין הבעיה היא שאין כמעט פיקוח על סטנדרטים. יש גם מדינות נוספות, כגון שכנתינו הדרומית מצריים. |
|
||||
|
||||
למאמר מערכת של הני"ט עם קישור לאתר של מכון הבריאות הלאומי האמריקאי מדבר על סיכונים מעליה בכמות תרופות שמתחת לתקן, מכילות פחות חומר פעיל מהנדרש. הדוגמאות שהם מביאים מראות עד כמה תושבים באפריקה (ובריטניה) חשופים לסכנות מתרופות שהיצרנים מקטינים בכוונה את כמות החומר הפעיל בתרופות נגד מלריה או אנטיביוטיקה |
|
||||
|
||||
בערך בוויקיפדיה העובדה הטענה לגבי אנטיביוטיקה מופיעה כדורשת מקור. הסתכלתי במאמר של ה־NIH. גם שם מדובר על מאמר מערכת. לא מצאתי את המאמרים הללו שם. יכול להיות שהוא מדבר על מאמרים שיפורסמו בעתיד והם עדיין בתהליכי ביקורת עמיתים? |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
יש שם מעט נתונים על אנטיביוטיקה. דוגמה להבדל בין "מזויפת" (counterfeit) לבין "לא תקנית" (substandard) אפשר למצוא במאמר הזה שבו חוקרים ניסו לדגום איכות של אנטיביוטיקה שנמכרת במקומות שונים באינדונזיה. החוקרים קנו תרופות בעיקר בבתי מרקחת אבל גם בדוכנים. חלקן באריזה מקורית וחלקן נארזו מחדש. בערך ב־18% מהם התרופה לא היתה תקנית, כלומר, לא עמדה בדרישות. המסקנה: There was no association between low content and type of outlet, sold with or without prescription, registration type, price or packaging. Median retail prices of products carrying the same label varied up to 20 fold. יש כאן שוק פרוע ואף אחד לא טורח לבדוק את האיכות. כמות "תקלות" כזו היא משהו שאפשר להסביר בקלות על ידי בקרת איכות ירודה. בעיקר אם אין תגמול חיובי ליצרן שמשקיע יותר בבקרת איכות קפדנית. כמובן שזה יכול להגרם גם על ידי זיופים: יצרנים שמוכרים כמויות קטנות יחסית של תרופות מזוייפות.
|
|
||||
|
||||
18% לא נראה כ"כ כ-"משהו שאפשר להסביר בקלות על ידי בקרת איכות ירודה". |
|
||||
|
||||
זו אכן ההגדרה המילונית לטרור והשימוש בה לא היה מוצלח. עם זאת המלה עצמה נכנסה לשימוש והוצמדה למילים בהקשר שונה כ-''טרור -מדיני'' ''טרור -כלכלי'' ''טרור אקדמי-תרבותי'' שימוש בהחלט דמגוגי אבל דווקא במקרה שלו הדמגוגיה פחותה מכולן בהקשר של איום על הבריאות ובמספרים של תמותת אנשים שהוא הביא ואליהם הוא התייחס (אינני יודעת אם אלו נתוני אמת אם לאו). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |