|
||||
|
||||
עכשיו אתה מתקרב לאזור שיכול אולי להיות בעל סממנים מעט יותר רציניים, כאשר עברת מקביעה נחרצת שהאיש ''לא מבדיל בין תרופה אמיתית למזויפת'' (פרפרזה) לשאלה ''מהי כוונתו''. |
|
||||
|
||||
איך ה"לא עושה רושם שהוא מבחין" המסויג שלי הפך ל"קביעה נחרצת" בפרפרזה שלך? ועדיין לא ענית לשאלותיי הכנות... |
|
||||
|
||||
שאלותיך אינן כנות. אין אלו שאלות אלא קביעות נחרצות בטון וולגרי ותוקפני. הנתחתי את הנושא על השולחן, עם לינק ראשוני, עבור מי שמעונין להמשיך בדיון עניני. |
|
||||
|
||||
בעיניי, התגובה שלי ללינק שלך קצת כעוסה ומאוכזבת. לא וולגרית, לא תוקפנית, וודאי שלא נחרצת. אבל יכול להיות שאני סלחנית מדי לגבי עצמי. אשמח אם צד ג' יצטרף ויחווה דעתו. השאלות שלי באמת כנות. הלינק שנתת נראה לי כל-כך גרוע בתור הוכחה לנכונות הבעיה, עד שלא היה לי ברור איזו עמדה הוא אמור לחזק. |
|
||||
|
||||
צד ג' מצטרף... יש בתגובה שלך משפט שצובע את תגובתך בנחרצות: "זה מסוג המשפטים הדמגוגיים שפוסלים אדם לעדות.". להאשים אדם בדמגוגיה ולקבוע שהוא פסול לעדות, זה די נחרץ. לנסות להבין את כוונתו ולהתייחס אליו כאל מומחה רציני, זו חיה אחרת. |
|
||||
|
||||
תודה. הדעה שלי לגבי המשפט שציטטתי אכן נחרצת. אין לי דעה נחרצת לגבי הנושא העיקרי (האם זיוף תרופות הוא בעיה מסחרית או בעיה בריאותית). אגב, מה דעתך על המשפט שציטטתי? הוא לא נשמע לך דמגוגי ועלוב? |
|
||||
|
||||
לא. יתכן והאינפלציה שעושים במונח "טרור" (המלה האהובה על ראש ממשלתנו בהקשר לכל דבר קטן כגדול ושמוזיל את משמעותה האמיתית) לגבי תופעות מזיקות ולעיתים מסוכנות, מוגזם. כאשר אדם רציני המכיר את היקף הבעיה ואת השלכותיה הבריאותיות והכלכליות בוחר לכנותה כך יתכן שברצונו לעורר את המודעות ואת העשייה הנדרשת כפיקוח וחקיקה מתאימים ושיתוף פעולה בינלאומי. הוא מדבר על הערכות של בין 200,000-300,000 בני אדם המתים מדי שנה(!) בשל התופעה שהיא כה מסוכנת - "רווחים גבוהים, סיכונים נמוכים". אלא אם מתים סיניים אינם נחשבים. מספר כזה של מתים אינו ראוי לכינוי "טרור"? לדעתי הקשר לטרור הרבה יותר ישיר מ"טרור מדיני - תרבותי -כלכלי" הפופולאריים ולכן כמעט ואינו נגוע בדמגוגיה וודאי לא בעליבות. האיש עושה את עבודתו ומתריע על זליגת התופעה לארה"ב. |
|
||||
|
||||
טרור הוא הרג (או גרימת נזק) במטרה להפחיד. באותה מידה תאונות דרכים אינן טרור בדרכים. מעבר לכך, מה המקור להערכות שבהן הוא משתמש? קראתי את Counterfeit medications [Wikipedia]. בין השאר יש שם גם הערכות שונות לגבי גודל התופעה (הודו לעומת סין). בהודו יש תעשיית תרופות משגשגת שהסטנדרטים שלה נמוכים מאלו שבעולם המערבי. נראה שבשוליה התפתחה גם תעשיית זיופים. מעבר לכך, בסין הבעיה היא שאין כמעט פיקוח על סטנדרטים. יש גם מדינות נוספות, כגון שכנתינו הדרומית מצריים. |
|
||||
|
||||
למאמר מערכת של הני"ט עם קישור לאתר של מכון הבריאות הלאומי האמריקאי מדבר על סיכונים מעליה בכמות תרופות שמתחת לתקן, מכילות פחות חומר פעיל מהנדרש. הדוגמאות שהם מביאים מראות עד כמה תושבים באפריקה (ובריטניה) חשופים לסכנות מתרופות שהיצרנים מקטינים בכוונה את כמות החומר הפעיל בתרופות נגד מלריה או אנטיביוטיקה |
|
||||
|
||||
בערך בוויקיפדיה העובדה הטענה לגבי אנטיביוטיקה מופיעה כדורשת מקור. הסתכלתי במאמר של ה־NIH. גם שם מדובר על מאמר מערכת. לא מצאתי את המאמרים הללו שם. יכול להיות שהוא מדבר על מאמרים שיפורסמו בעתיד והם עדיין בתהליכי ביקורת עמיתים? |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
יש שם מעט נתונים על אנטיביוטיקה. דוגמה להבדל בין "מזויפת" (counterfeit) לבין "לא תקנית" (substandard) אפשר למצוא במאמר הזה שבו חוקרים ניסו לדגום איכות של אנטיביוטיקה שנמכרת במקומות שונים באינדונזיה. החוקרים קנו תרופות בעיקר בבתי מרקחת אבל גם בדוכנים. חלקן באריזה מקורית וחלקן נארזו מחדש. בערך ב־18% מהם התרופה לא היתה תקנית, כלומר, לא עמדה בדרישות. המסקנה: There was no association between low content and type of outlet, sold with or without prescription, registration type, price or packaging. Median retail prices of products carrying the same label varied up to 20 fold. יש כאן שוק פרוע ואף אחד לא טורח לבדוק את האיכות. כמות "תקלות" כזו היא משהו שאפשר להסביר בקלות על ידי בקרת איכות ירודה. בעיקר אם אין תגמול חיובי ליצרן שמשקיע יותר בבקרת איכות קפדנית. כמובן שזה יכול להגרם גם על ידי זיופים: יצרנים שמוכרים כמויות קטנות יחסית של תרופות מזוייפות.
|
|
||||
|
||||
18% לא נראה כ"כ כ-"משהו שאפשר להסביר בקלות על ידי בקרת איכות ירודה". |
|
||||
|
||||
זו אכן ההגדרה המילונית לטרור והשימוש בה לא היה מוצלח. עם זאת המלה עצמה נכנסה לשימוש והוצמדה למילים בהקשר שונה כ-''טרור -מדיני'' ''טרור -כלכלי'' ''טרור אקדמי-תרבותי'' שימוש בהחלט דמגוגי אבל דווקא במקרה שלו הדמגוגיה פחותה מכולן בהקשר של איום על הבריאות ובמספרים של תמותת אנשים שהוא הביא ואליהם הוא התייחס (אינני יודעת אם אלו נתוני אמת אם לאו). |
|
||||
|
||||
בהודו גם תעשיית המים הרבה פחות טובה, ולכן מי השתייה מזוהמים. בלי לבדוק, הייתי מנחש שכמות המתים בשנה בגלל זיהומים כאלה מגמדת את המספרים שאת מציינת. האם גם לזה תקראי ''טרור''. |
|
||||
|
||||
אני לא אקרא למיתה מזיהומים או לדוגמאות האחרות שנתתי "טרור". בכל המקרים, כפי שאמרתי, יש דמגוגיה. נשאלתי אם השימוש שאותו מומחה עשה הוא "דמגוגי ועלוב" בהקשר הזה ציינתי שרמת הדמגוגיה היא הנמוכה מכולן. לא התאפקתי מלהזכיר את ראש ממשלתנו שהאסוציאציה לדבריו עלתה בראשי כי הוא אחד המשתמשים במלה "טרור" כמעט בכל הקשר וזו אכן דמגוגיה וזילות המלה "טרור". |
|
||||
|
||||
ביבי הוא פוליטיקאי נכלולי של מדינת עולם שלישי. דמגוגיה ועליבות הם לחם-חוקו, ואני לא מסוגלת להקשיב לנאום שלו מהרגע שהוא אומר ''טרור''. מי שמשתמש במילה הזו בהקשר כזה, מעמיד את עצמו באותה שורה - מבחינתי. |
|
||||
|
||||
ח"כ באסל גטאס יעלה על משט הומניטרי לעזה, "חירות III". ""זהו משט של שלום, שמטרתו למקד תשומת לב ציבורית בינלאומית" אמר. בתגובה אמר ח"כ שרון גל שגטאס "מתכוון לעלות על משט הטרור הבא". האם עוזרו הפנה אותו לתגובה 657038 ________ שרון גל, לגבי דידי, הוא בריון מילולי נדוש |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |