![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
עשר שנים? יש לי גנים של דג גופי: הזכרון שלי מוגבל לשעתיים. (האמת היא שזה די משונה שלא זכרתי, כי אנקדוטות כאלה הן בדיוק מה שאני כן נוטה לזכור). |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
כן, איך היינו צעירים פעם. נראה לי שאני היום בגילך מאז. מצמרר. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אבל זה יופי של גיל. יש עליו אפילו שיר של ג'ניס איאן: At 1700. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
Ah, but I was so much older then
|
![]() |
![]() |
![]() |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
![]() |
© כל הזכויות שמורות |