|
||||
|
||||
אם ניקח לדוגמה מוצר מורכב - טלפון של נוקיה. החברה תגדיר אותו כיחודי כי היא קנתה למצלמה עדשות של קרל זייס - שהן יקרות יותר מעדשות המצלמה של סמסונג גלקסי, והרכיבה מיקרופון יותר איכותי, מארז חזק ועמיד, GPS אמין שמחזיק מעמד שנים (שוב - בהשוואה לגלקסי) ועוד רכיבים וחלקים שונים. נוקיה תוכל לומר שהמוצר יחודי בגלל שהוא מכיל את המרכיבים היחודיים והאיכותיים שאין בטלפון אחר. זייפן שירצה לזייף את נוקיה בצורה זהה למקור, יצטרך להשקיע באותם רכיבים כמו נוקיה. ואם אתה מדבר על מעיל. אז כשהזייפן רוצה ליצור עותק זהה למקור, הוא צריך לקנות עור של אותה חיה, שמעובד באותה איכות ובאותו עובי, וצריך לקנות את אותו סוג פרווה ובאותה איכות, ואותו צמר, ואותם סיבים סינטתיים, ואותו רוכסן, ולקנות את אותן מכונות ואותה רמה של אנשי מקצוע שיתפרו לו את המעילים באותה רמת גימור, ולהשקיע מאמץ בזיוף התווית וסימני היצרן שיהיו בדיוק אותו דבר. אלה בערך ההוצאות של היצרן בעצמו, חוץ מההוצאה של ההמצאה והעיצוב הראשוניים. ולכן לכזה דבר יש זייפן. |
|
||||
|
||||
בגלל זה בד"כ זיוף מכוון של מוצרים כמו טלפונים סלולרים מתקדמים מאופיינים במראה מאוד דומה ובאיכות תת-רמה. (נקודה קטנה,מוצר לא חייב להיות יחודי באמת,מה שחשוב-שהצרכן צריך לתפוס אותו כיחודי). יש לך ספק לגבי הרווח של אייפון 1-2 ? (שבעיני הצרכן (ואולי באמת) היו חסרי תחרות ויחודיים). לגבי טקסטיל לסוגיו,מקרה תאורטי-יש מפעל בסין שמייצר מעיל למטפסי הרים מקצועיים לברנד (נגיד לLowe Alpine),המותג רוכש לצורך העיינין 10,000 מעילים בחודש,יכולת היצור של המפעל הוא 12,000 -מה אתה חושב שקורה בין ה10 ל12? מפסיקים פס יצור? כמו שאני רואה את זה ההבדל בין זיוף למותג בטקסטיל הוא בקרת איכות.אם אתה קונה זיוף זה עיניין של מזל ,אתה יכול ליפול על "זיוף" שהוא אותו מעיל בדיוק,אבל בדיוק,כמו המקורי (חלק מהאלפיים העודפים) או זיופים בדרגות איכות הולכות ויורדות. קשה לי להאמין שמישהו יקים מפעל למוצר חצי מורכב כמו לדוגמה נעלי נייק-אייר במיוחד,סביר מאוד שאם אתה רואה נעל כזאת (שדורשת טכנולוגיה מסויימת על מנת לייצר אותה) היא מהעודפים ולא יצור של זייפן,בלי הבקרת איכות של נייק.בניגוד לדוגמה לטישירט. |
|
||||
|
||||
בזמנו זו הייתה שיטה של יצרני הטקסטיל האיטלקיים: הייצור היה מתנהל בשיטה של מכרז: הקונה (עבור מותג אופנה) מכריז מה הוא צריך ומזמין ספקים להכריז על זמן ומחיר אספקה אפשריים. קובעים אותם (בדרך כלל לפי ההצעה הטובה ביותר) אבל הקונה לא התחייב לקנות ממי שהציע את אותה ההצעה: אם ספק אחר יספק את אותה הסחורה במקום ובזמן הרצוי, הוא יקבל את התשלום (מדובר על הרבה יצרנים קטנים). כל השאר ינסו להיפטר מהעודפים דרך רשתות (לא חוקיות, בד"כ קשורות למאפיה) שמוכרות מותגים מזויפים. המותגים היו מודעים לפעילות הזו וסבלו אותה, בין השאר מכיוון שהיא מחזקת את תדמית המותג. |
|
||||
|
||||
אם אשתך קנתה תיק של מייקל קורס בעשרים דולר , מה הצליל שהוא מפיק כשהוא נופל ביער? וברצינות- דן אריאלי חקר את לבישת המותגים המזויפים, ולמרבה הפלא הפרק המלא מהספר שלו שעוסק בדיוק בכך זמין ברשת. |
|
||||
|
||||
בקיצור, אין לי דרך לדעת אם זה זיוף-מקורי או גנוב. |
|
||||
|
||||
בד''כ יש מקומות מסויימים שידועים כמוכרים של גנובים ומקומות של זיופים |
|
||||
|
||||
כשאתה קונה באיביי, אתה לא יודע יותר מדי על המוכר ואיך הוא השיג את הסחורה שלו. |
|
||||
|
||||
קנה ממוכר שמוכר הרבה ולאורך זמן ועם דירוג גבוה,הוא לא יסתכן בלמכור גנוב |
|
||||
|
||||
זה מתאים למוכר שקניתי ממנו. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |