 |
|
 |
||
|
||||
 |
השבת ופסח הם יסודות של הדת היהודית, היכולה להתקיים בכל מקום בעולם שאינו עוין אותה ולא קשורה לטריטוריה מסוימת דווקא. לא מפתיע שתודעתו היהודית של ברל נובעת מערכים דתיים ולא מערכים לאומיים שלא היו קיימים בזמנו. יחסו לפלסטינים ידוע. הוא לא הבדיל בין העוינות הלאומית הטבעית שאלה הפגינו כלפי ההתישבות הציונית מטבע הדברים (אך לא כלפי קהילות יהודיות עתיקות חסרי שאיפות לאומיות שהיו בארץ או כלפי ההתישבות הטמפלרית הדתית וחסרת שאיפות לאומיות גם היא) לבין האנטישמיות שאותה חווה במזרח אירופה. חוסר הבדלה זה קיים עד היום בקרב ישראלים רבים בעלי הלך מחשבה פשטני ותפיסה מונוכרומית. ברל גם דיבר כנגד מגדלי חזירים בארץ ישראל. בקרב מי שאמון על תפיסות דמוקרטיות הוא איננו דמות מופת כלל וכלל. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אם לא היית קיים היה צריך להמציא אותך... "ההתיישבות הטמפלרית...חסרת השאיפות הלאומיות" "ברל...בקרב מי שאמון על תפיסות דמוקרטיות הוא אינו דמות מופת כלל וכלל" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועוד אחת שכנראה "לא אמונה על תפיסות דמוקרטיות" | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שאמרתי על תנועת העבודה נכון גם לגבי ציפי לבני. דמוקרטית גדולה בודאי שהיא לא היתה אף פעם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההתישבות הטמפלרית היתה התישבות המונעת מאידיאלים דתיים. התחברות בניה לנאציזם קרתה מאוחר יותר כשגרמניה עצמה היתה בעלת שאיפות התפשטות טריטוריאליות והטמפלרים התחברו לשאיפות הללו שהיו תולדת המשטר הנאצי ולא התנועה הטמפלרית עצמה. לא ברור מה הקישור השני קשור לענין. עוד אירוע מפלגתי אנכרוניסטי כפי שהועילה לנפק תנועת העבודה לדורותיה. השם שבחרה לעצמה לאחרונה מעיד על קירבתה לתפיסות לאומניות שמרניות ואנכרוניסטיות ולא לאידיאלים דמוקרטים דווקא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכשיו מפלגת העבודה היא בעלת ''תפיסות לאומניות שמרניות ואנכרוניסטיות'', או כמו שאמר דמוקרט דגול פעם, ''נו טוף''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם יצחק שמיר היה בעיניך דמוקרט דגול, אתה לא מבין שום דבר בדמוקרטיה אבל זה כבר לא חדש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור לי שבעיניך כל מי שהוא ימינה מ''שמש העמים'' הוא בהכרח לא דמוקרט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סטאלין דווקא היה דוגמא ומופת למחנה הפוליטי שלך: מעודד פולחן אישיות, רודף מתנגדים פוליטיים אמיתיים ומדומים, מרומם פולחן פטריוטיות המסווה סגידה למישטר1 ומדכא עמים זרים בשטחים כבושים. 1 אם כי דבר זה היה מאוד אפקטיבי בניצחון על הנאצים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שיטפון העליה היהודית מארצות ערב בשנים הראשונות לקום המדינה, יחד עם מבצעים חשאיים שסייעו להעלות קהילות שלמות, נבעו בין השאר מרדיפת הערבים כלפי קהילות יהודיות עתיקות חסרי שאיפות לאומיות. הערבים התנכלו ליהודים בכל מקום שהוא וברוב התקופות. נכון שהיו תקופות בודדות של רוגע ומתינות, כשם שהיו במקומות מסוימים באירופה. יש אנשים מסוימים שנוטים להאמין שהיהודים שחיו עם הערבים עשו חיים משוגעים. זה כל כך רחוק מן האמת... לגבי כצנלסון עצמו, הוא הוזכר כאחד מ''גדולי הציונות'', ולאו דווקא כידידו הקרוב של יאיר שטרן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רדיפת היהודים בארצות ערב לאחר קום במדינה נבע מהסיכסוך הערבי-ישראלי ולא להיפך. אף אחד לא טוען שהיהודים עשו שם חיים משוגעים (למרות שהיו בעירק ובצפון אפריקה אנשי עסקים עשירים שחיו חיי רווחה לא פחות מהרוטשילדים). הטענה היא שחייהם רוב הזמן היו נוחים יחסית ובכל אופן, עד לשנות ה40 של המאה הקודמת אי אפשר לקשר את העוינות הערבית המקומית שחלקם חוו לסיכסוך הציוני-פלסטיני בארץ ישראל. לא הבנתי את המשפט האחרון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז הטענה שלי היא שחייהם רוב הזמן לא היו נוחים יותר מחייהם של יהודי אירופה. יהודים הוכו ונשדדו, נשותיהם ובנותיהם נאנסו ונחטפו, מקרים של רצח לא היו נדירים, ברוב המקרים אם היהודי ניסה להתלונן או לגשת למשפט, הוא לא זכה למשפט צדק ואפילו רדפו אותו יותר על החוצפה שלו... ואם הטענה שלי נכונה, אנחנו חוזרים לדיון הישן שלנו בעניין הטרור. אם התופעה התקיימה גם לפני קום המדינה, נראה שקומה של מדינת ישראל זה לא הדבר שגרם לתופעה. המשפט האחרון מתייחס להתייחסות שלך אל כצנלסון כאל אדם לא-דמוקרטי או משהו כזה. אבל לא גררו את כצנלסון לדיון כדוגמה לאבירי הדמוקרטיה, אלא כדוגמה לאנשים שפעלו על מנת להגשים את חזון הציונות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שאתה מתאר נשמע לי מתאים יותר לרוסיה הצארית. בודאי שלא תמיד ולא בכל מצב חייהם של היהודים היו נוחים אבל גם לא בהכרח תמיד קשים ורעים. במאמר מוסגר, את היחס שהיהודים ספגו בגולה הם העבירו הלאה לערביי ישראל בשנות המדינה הראשונות - ע''ע המימשל הצבאי. ברל כצנלסון הוא אכן מאושיות הציונות. מה שרציתי להגיד הוא שעובדה זאת לא עושה אותו לדמות מופת בדורינו האמון על עקרונות ליברלים יותר משלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רוסיה הצארית היא דוגמה אחת מני רבות לגלות. בגלות עם ישראל נפוץ על פני ארצות רבות שבהן הגוים שנאו אותו והתנכלו לו. את המדיניות הכללית קבע השליט. ואחת היא אם תקרא לו צאר, מלך, קיסר או סולטן. ברוב המקרים השליט היה אנטישמי, בגלל שרוב הגוים היו אנטישמים1. ושוב - זה לא משנה אם הגויים היו אוקראינים, צרפתים או ערבים. ברל כצנלסון הוא מאושיות הציונות. לצורך הדיון העוסק בשאלה כמה הציונות שאבה מהדת היהודית, עמדתו כלפי דת, לאום וציונות הן שרלוונטיות, ולא עקרונות אובר-ליברלים של העידן החדש. _____________ 1 את הדיון אם הם עדיין אנטישמים, ניהלנו במקום אחר. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |