בתשובה להמסביר לצרכן, 24/01/15 20:38
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ב"מצידנו שם ייגמר" לא התכוונתי לשיקול הדעת שלנו, אלא לתפקידנו העונשי. הנוסח שלי היה עמום משהו... הווה אומר, אנחנו לא אמורים לעסוק ביותר מלהשיב גמול הולם לפשע. לא סבל, לא חמלה, לא תועלת לחברה. לא כלום. לכן, אני לא עונה על השאלה ב"ככה!". אני עונה שמאחר שהוא עשה את אותו הדבר למישהו אחר, ראוי לגבות ממנו את אותו המחיר. זה מה שניסיתי להמחיש בדוגמא המייגעת שלי עם השופטים. אז אני לא חושב שהרציונליות או הנאורות שלנו עומדים על המדוכה. להיפך, יכול להיות שענישה גופנית יותר רציונלית מחלק מהפתרונות שאימצנו לעצמנו היום, במידה שהם שמים את שימור החברה לפני הצדק. ואולי כדאי להרחיב כאן. חשוב שאטעים - כך או אחרת, ענישה גופנית או עבודת פרך לא מועילות לחברה מבחינה תפקודית. לא לכך הן נועדו, אלא לשים מידה כנגד מידה. חסל. אם בני אדם שואפים לצדק, כפרטים וכחברה, אין אמצעים רציונליים יותר להשיג אותו. אם, לעומת זאת, הם רוצים לשמר את החברה שלהם בכל מצב, ומוכנים לשלם כל מחיר בתמורה, אכן, עדיף לא יטילו עונשים גופניים או עבודת-פרך, גם אם ראוי שיטילו אותם. בכלל, הם יכולים לתת לכל אדם 'יצרני' חנינה מיידית, ולהתהדר בנאורות וברציונליות שלהם עד שיתעלפו. אבל את הצדק הם שמים לאל. ואין צורך להוסיף שהדבקות במצב-עניינים שלא מבטיח להם צדק איננו כליל הרציונליות... אז כאלה עונשים יכולים לשרת מטרה אחת של החברה - לעשות צדק. אם זה לא ערך כשלעצמו, אנחנו עלולים להיות בבעיה. אשר לסעיפים: 1. זניחה אם בכלל יש כזו, אני סומך עליך בעניין הזה. 2. פסיכולוגיסטי, לא מעניין ועובדתית לא קורה. 3. לא כמניע, אלא כתופעת לוואי בריאה. (א) המטרה החברתית של ענישה, כל ענישה, צריכה להיות עשיית צדק גרידא. (ב) אם אין עברה פרופורציונאלית לזה, אין לזה הצדקה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
* 3. *לא חשוב* בתור מניע, אלא... לא צריך להעניש ע"פ זה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |