בתשובה לרון בן-יעקב, 16/12/14 17:13
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ניסיתי להתיחס לעניין זה בסעיף 4ד. אני מניח שגלוי לעין שאיני יודע איך להציל את העולם (או את ישראל), אבל המצב שבו דוחקים אותנו לאטום את אפנו (עינינו?) ולהצביע באופן שגם בזמן ההצבעה אנו יודעים שהוא ריק מתוכן, נראה לי מזיק בפני עצמו. עצם הבולטות של הסכיזם הבטחוני (ימין-שמאל) על אף שרובנו יודעים ולו בסתר לבנו שהמדובר במחלוקת תאורטית ועקרה, נראה לי סימפטום של מערכת פוליטית חולה. אני גם לא פורמליסט בהגדרת "מצע". מבחינתי העובדה שמפלגה מצהירה על התייצבותה מאחורי עמדה קרדינלית, תוך שהיא מפרטת את הצעתה, נראית לי התחלה של דרך טובה. מפלגה המתעתעת בבוחריה יותר מדי זמן, בסופו של דבר משלמת את המחיר (ע"ע מפלגת העבודה). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אולי נתחיל בקטן: לא תתמודד רשימה שמועמדיה לא נבחרו בשיטה דמוקרטית. אם זה ע"י כלל חברי המפלגה הרשומים (שילמו דמי חבר במשך תקופה משמעותית לפני קיום הבחירות)ץ אולי אפילו, כפי שמאפשרות כמה מדינות בארה"ב, ע"י כל בעלי זכות הבחירה לכנסת (ישנה הצעה דומה לשילוב הבחירה לכנסת עם בחירת המועמדים ע"י דירוג ביום הבחירות). נכון, לכל שיטה ישנם חסרונות ואת כל שיטה ניתן לנצל לרעה. אבל לכל הפחות שיטה כזאת תשדר מסר ותמסד חזרה לתרבות בה ההרפובליקה הדמוקרטית הישראלית לא תסבול ישויות פוליטיות כמו מפלגות הדיקטטורה של ליברמן, לפיד או כחלון, מפלגות השובניזם התיאוקרטי דמוי מפלגות חרדיות, ומפלגות אוליגרכיות כמו המפלגות הערביות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעייה היא בעיקר עם החרדיות והערביות. המפלגות הללו מייצגות דרישות אותנטיות של האלקטורט שלהן. לעניות דעתי, לא חשוב מה יהיה המנגנון שיבחר את המועמדים לכנסת, התוצאה לא תשתנה בהרבה. (בעובדה המפלגות לא נענשות על התנהלות שלכאורה פוגעת במצביעים שלהם עצמם). אני מניח שכמוך, הייתי שמח לא לראות בכנסת מפלגות שמתנהלות מבחוץ ע"י אנשי דת או ראשי חמולות וקבלני קולות, אבל אני ואתה ממילא לא מצביעים עבורן. אני מניח, שהשיטות הללו מקובלות ע"י האלקטורט שלהן. הניסיון, ל"חנוך" אנשים ע"פ טעמי, נראה לי במקרה זה צעד אחד יותר מדי, בעיקר משום שאיני מאמין בהצלחתו. יש עכשיו, מעין באזז של נשים חרדיות הדורשות ייצוג. יתכן שבעתיד הקרוב או הרחוק הן יזכו לתמיכה משמעותית לפחות בקרב האלקטורט הנשי ואז מן הסתם ישיגו את שלהן. אני חושב שזה עניין פנימי לקהילות האלו וכל תמיכה בצעדים האלו היא עקרה, משום שמדובר בהשקאת עץ חולה. האם יש טעם לשבח בחירת בתו של, אשתו של בש"ס? האם נפוטיזם הוא מחלה יותר קלה מהדרת נשים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבאזז שאתה מדבר עליו עושה יותר רעש מהכוח האמיתי שהוא מייצג. מדובר בנשים שהן רגל אחת בפנים ורגל אחת בחוץ, ולא יכולות להשיג אפילו חצי מנדט לעצמן. בציבור החרדי כמעט אף אחד לא רוצה לשמוע אותן, אז הן יוצרות באזז בתקשורת החילונית, שם מקשיבים להן ברצון ומוחאים להן כפיים. את אותם הקולות הן השמיעו בבחירות הקודמות, ומן הסתם הקולות ישמעו גם בבחירות הבאות. זו סערה בכוס תה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"חזרה לתרבות"? מתי היתה תרבות כזו? בימי הוועדה המסדרת של מפא"י? מאז ומעולם רוב המפלגות בישראל לא בחרו את מועמדיהן באופן דמוקרטי. יש לציין גם ששיטת הפריימריז הנהוגה היום בכמה מפלגות לא הצליחה ליצור רשימות טובות יותר (שאל את מירי רגב), חסמה מועמדים פוטנציאליים טובים שאין להם את היכולת הכספית להרים קמפיין אישי או את היכולת הנפשית לבזות את עצמם בדילים המלוכלכים הנדרשים כדי להצליח בה, ושחקה לאפס את המחויבות של חברי הכנסת כלפי המפלגה שבמסגרת הרשימה שלה הם נבחרו (ע"ע פייגלין). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המטרה איננה ליצר רשימות טובות יותר, אם בכלל יש דבר כזה ''טובות יותר'', אלא להשריש תודעה רפובליקנית של ריבונות אזרחית. אמנם נראה שיטתת ממשל אריסטוקרטית נראית לי על פניה עדיפה, אבל לא ריאלית כנראה, ולכן יש חשיבות להבהיר לציבור, ולו באמצעות קיומן של בחירות פתוחות בכל רבדי הפוליטיקה, את העובדה שחיינו הפוליטיים מתנהלים במרחב דמוקרטי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הציבור שתומך במפלגה כלשהי חושב שהדרך הטובה ביותר לבחור את נציגיה היא באמצעות ועדה מסדרת, אז אתה רוצה להבהיר לו את העובדה הזו באמצעות אילוצו לקיים פריימריז? זה באמת יועיל? ומה אם הפריימריז האלה יפעלו כמו הבחירות הכלליות, כלומר - כשם שבבחירות הכלליות גדולי התורה האשכנזים קוראים להצביע ג' ואנשיהם נשמעים להם, כך הם יודיעו שבפריימריז יש להצביע: 1. - גפני; 2. - ליצמן וכן הלאה. מה בדיוק הרווחת? אגב, פריימריז מסכלים למעשה את האפשרות של מפלגה חדשה להצטרף למרוץ. אם מישהו כמו לפיד או כחלון מקים מפלגה ומכריז על פריימריז, אין שום בעיה לגופים מאורגנים להתפקד ולהשתלט בפועל על המפלגה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"כאשר מתבוננים במדד הדמוקרטיות של המפלגות, שהוכן באחרונה על ידי חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה...שקרוב ל–60 מבין חברי הכנסת לא יהיו נבחרי ציבור...הקו החוצה בין המפלגות הדמוקרטיות ללא־דמוקרטיות" (הדגש שלי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עם כל הכבוד לד"ר כרמון, אני חושב שהוא רחוק מלדייק בדבריו - במיוחד כשהוא משווה בין העבר להווה. הוא כותב: "נוכחותן של מפלגות לא־דמוקרטיות במערכת הפוליטית בישראל איננה תופעה חדשה. אלא שבעבר, עד "הבחירה הישירה", מילאו רק המפלגות החרדיות את הנישה הלא־דמוקרטית, כמפלגות סקטורליות". פשוט לא נכון. למעשה, ניתן לומר שעד שנות השמונים כמעט כל המפלגות היו מקבלות ציונים נמוכים לו נבחנו לפי המדדים האלה. היה בהן אולי "גוף בוחר" - ועדה מסדרת. עסקאות שרקמו דמויות כמו שרגא נצר היו מכניסות ומוציאות מועמדים מהרשימה, בלי שום השתתפות של חברי המפלגה. שקיפות, יצוגיות... זקני מפא"י לא היו מבינים את המלים האלה גם לו טרחת להסביר להם בתרגום ליידיש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם אתה רוצה לחזור לשנות השמונים או להתקדם לשנות העשרים? הרי לא התייחסתי את למדד שלו אלא לספית הח"כים "המתמנים לרשימה באמצעות תקנון לא־דמוקרטי" (רק בארבע מפלגות בחרו חברי המפלגה את הרשימה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי רוצה את השיטה שתביא את האנשים הטובים ביותר לכנסת. הייתי רוצה שיטה שתאפשר לחברי המפלגה להשפיע על מי יהיו המועמדים שלהם. הייתי רוצה גם שלא תיכפה על כל המפלגות שיטה אחת אלא כל אחת מהן תוכל לקבוע לעצמה. ברור שהרצונות האלה לא מתיישבים זה עם זה, ועוד לא הזכרתי את הרצון לאפשר לבוחר להשפיע על מי יכנס לכנסת גם ברמה האישית ולא רק ברמת המפלגה. לכן פחות מעניינים אותי דו"חות על המצב היום; אני רוצה לשמוע רעיונות לביצוע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מבין מדוע "דו"חות על המצב היום פחות מעניינים אותך" למרות "שאתה רוצה לשמוע רעיונות לביצוע". רעיונות לביצוע לא יכולים להתקיים בריק והם יוצאים מניתוח של מצב והסקת מסקנה שהמצב מצריך שיפור ותיקון. בישראל נהוגה שיטה דמוקרטית שבעיקרון אומרת, בעקבות אריסטו, שהעיקרון הראשון שלה הוא שכולם מונהגים ע"י כולם. זאת איננה השיטה אותה אתה רוצה, שיטה שבה האנשים הטובים ביותר מגיעים לכנסת. אני אמנם מצטרף לרצון הזה ומחשיב את השיטה האריסטוקרטית שממומלצת ע"י אפלטון כשיטה הרצויה, אלא שהיא לא אפשרית. אם "אתה רוצה שיטה שתאפשר לחברי המפלגה להשפיע על מי יהיו המועמדים" הרי שהנתונים של המכון לדמוקרטיה צריכים להדאיג אותך שכן הם אומרים שכמחצית חברי הכנסת אינם עומדים בקריטריון הזה. לאנשי מפלגת "יש עתיד" או "יהדות התורה" (אם בכלל אפשר לדבר על מושג שנקרא 'חברי מפלגה' בהקשרם) אין השפעה והמנהיג/מייסד/סמכות חיצונית למפלגה קובעים מי יכנס לכנסת. את זה, אאמ"נ, אתה רוצה לשנות, וגם אני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את המצב היום אנחנו מכירים, פחות או יותר. גם אתה וגם אני לא היינו צריכים דו"ח כדי לדעת שהרשימות של יהדות התורה, יש עתיד או ישראל ביתנו אינן נבחרות על ידי חברי המפלגה. אלה דברים שכל קורא עתון בישראל יודע אותם, ולא לגמרי ברור לי למה המכון צריך לחבר דו"ח לגביהם. הייתי שמח אם המכון היה מפרסם כמה חלופות לקביעת הרשימות, עם ניתוח של יתרונותיה וחסרונותיה של כל חלופה. למשל: חלופה אחת עשויה להיות חיוב כל המפלגות לקיים בחירות מקדימות פתוחות לכלל הצבור; חלופה אחרת עשויה להיות בחירות מקדימות פתוחות רק לאלה ששילמו דמי חברות במשך שנתיים ברציפות; חלופה שלישית היא מינוי גוף בוחר מצומצם שחבריו ייבחרו על ידי כלל חברי המפלגה; חלופה רביעית היא שינוי שיטת הבחירות כך שהבוחר יוכל לא רק לבחור במפלגה אלא גם לדרג חברים בה, וכן הלאה. כל שיטה כזו מקדמת חלק מהדברים שהייתי רוצה בהם, ומגבילה אחרים; יכול להיות שניתן גם לאפשר למפלגות לבחור בין אחת משתיים או משלוש אפשרויות, ויכול להיות גם שאפשר להגיד כמו עורכי דין, "ייזהר הקונה": מי שמצביע למפלגה שאין לו יכולת להשפיע על קביעת רשימתה עושה זאת ביודעין, והוא מצביע עבורה בדעה צלולה למרות (או אולי בגלל) השיטה שהיא נוקטת. הרי בסופו של דבר רוב המצביעים אינם חברי מפלגה כלשהי, וכך או אחרת הם מצביעים עבור רשימה שמישהו אחר קבע את סדרה. בקיצור, חלופות מעשיות יחד עם ניתוח שיביא לידי בטוי את הידע של חוקרי המכון הן בהיסטוריה האלקטורלית של ישראל והן בשיטות הקיימות בעולם - זה מה שהייתי רוצה לראות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא דובר המכון אבל נראה לי לא הוגן לבקר אותו על שהוא עושה מה שהוא עושה ולא מה שאתה רוצה שיעשה. הנה אנחנו באייל מעלים הצעות, והמכון סיפק נתונים (עם גושפנקה, ולמי שלא קורא עתונים או מתקשה באריתמטיקה) כך שדיון החלופות ישען גם על כמה מספרים. בסוגרים אוסיף שהדו''ח שלהם הלך מעבר לספירת החכי''ם שאינם נבחרים אבל האינדקס הזה שלהם לא רלוונטי לדיון. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |