|
||||
|
||||
מעשיו (ואני מקווה שהוא נגמל מהם) אכן היו בזויים. הברירה היא או להכריז עליו כמי שאינו בר שיח ולא להגיב לו (כך אני עושה) או כן להגיב - אבל לעניין. "נעימות" האתר תלויה בתרבות הדיון של המידיינים, לא במה שהם עושים מחוצה לו - האם אתה יודע מי מהמידיינים (בעיקר אלו שבחרו בכינוי - כמוני, או "איילים אלמונים" - כמוך) בוגד באשתו/מעתיק במבחן/מעלים מסים/מעשן סמים? במקרה שלו, הוא עשה את הטעות הקרדינלית וחשף את האימייל שלו ברישום, ובכך איפשר למגיבים אחרים לפגוע בפרטיותו - מעשה בזוי בפני עצמו. -- ואחרי התגובה הזו, אני מרגיש צורך דחוף לחטא את המקלדת. |
|
||||
|
||||
המעשים שהזכרת לא היו מונעים ממני מלדון עם העבריין. לו היה ר' החתולים מכחיש או מודה ועוזב, ניחא. |
|
||||
|
||||
האם היית מטיח בו את המעשים הנ"ל במהלך דיון שאין קשר בינו לבין המעשים? |
|
||||
|
||||
מה פתאום, זה לא מנומס ולא תורם לדיון. במקרה של ר' החתולים אני מבקש *למנוע* את הדיון. תקוותי היא שאף אחד לא ידבר איתו והוא ילך מכאן. |
|
||||
|
||||
זה בדיוק ההבדל: חרם אישי הוא לגיטימי, קריאה לחרם קולקטיבי על מגיב אינה לגיטימית. |
|
||||
|
||||
מה הטעם בחרם אישי? אני לא מחרים אותו מפני שהוא מגיב גרוע וההידיינות איתו לא מעניינת (אף על פי ששני אלה נכונים). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |