 |
|
 |
||
|
||||
 |
החינוך המקצועי יכול להיות מכניס מאוד, אם העסק הוא שלך. אם כבר חינוך מקצועי, אולי כדאי להציע אפשרות לשלב שיעורים בניהול עסק, חשבונאות בסיסית, יזמות וכו'. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בהרבה תחומים מקצועיים אין אפשרות לפתוח עסק פרטי, כיוון שהם באים לידי בטוי רק במסגרת ארגון גדול יותר (מחסנאי, נניח, יתקשה לפתוח עסק פרטי). אני מסופק מאד ביעילות של העברת שעורים כאלה בגיל התיכון למי שעיקר הכשרתו היא מקצועית. יש, כמובן, כאלה שזה יועיל להם מאד, אבל לרובם זה יכנס מאוזן אחת וייצא מהשניה - אם בכלל יכנס. והאמת היא שזה נכון גם לתלמידי החנוך העיוני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הציעו לפתוח גם מגמת מחסנאות? זה נשמע גרוע מחרטות. נראה לי שבמקצועות שנזכרים תדיר (חרט, פחח, נגר, חשמלאי) יש מקום ליזמות. אני בכלל לא בטוח שלא יהיו תלמידים רבים שישקיעו בכך. מהתרשמותי, רבים מחפשים את ה"תכלס" ולכן מעדיפים מקצוע על לימודים עיוניים. זה לא אומר שהם ירוצו לפתוח עסק בגיל 17, אבל אולי טעימה מהעולם הזה יכולה לגרות את התאבון בהמשך החיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא עקבתי אחרי מה הוצע בפועל, אבל נראה לי שרבים מהמקצועות אינם כאלה שקל להקים בהם עסק עצמאי. בכל מקרה, אם אתה מדבר על כאלה שמחפשים את התכל'ס ולכן מעדיפים מקצוע על למודים עיוניים (ובמקרים חמורים יותר: מעדיפים לעבוד עם הידיים ולא עם הראש), קשה לי לראות איך אתה גורם להם להקשיב בשעור של חשבונאות בסיסית. מושגים כמו פחת והיוון, שעורי מסים וריביות, הוצאות מול השקעות - אלה יכולים להמיט שעמום טרמינלי גם על הטובים שבין התלמידים העיוניים, ולא כל שכן על אלה - ואפילו אם יקשיבו, בהעדר שמוש ותרגול זה יישכח מהם כפי שמעט הערבית שלמדתי בכתה ט' פרחה מראשי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני טוען, ללא ביסוס כלל, שייתכן שהלימודים העיוניים יקרצו לתלמידים יותר כשהקשר שלהם למציאות יהיה ברור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עברו הרבה שנים מאז התיכון, אבל אני סבור שאילו היית בא אז ומדבר אתי על דברים כאלה הם לא היו נראים לי מחוברים לשום מציאות - ועד כמה שהכרותי את קהל היעד שעליו אתה מדבר מגעת, להם זה ייראה עוד הרבה יותר רחוק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אל תלמד את מנהל העסקים באופן עיוני, עשה מזה משחק: תן לכל תלמיד להיות בעל עסק וירטואלי, וגו'. אני יודע שלכל מקצוע בית-ספרי עיוני שמשעמם את תלמידיו, חכמים מהכורסה כמוני יכולים להפריח יותר מדי בקלות הצעות איך להפוך אותו למעניין. אבל במקרה הזה זה נראה לי באמת מתבקש, ובאמת לא קשה. ומכיוון שאנחנו מפנטזים על הכנסה בהיקף גדול של מקצוע חדש, אין לך בעיה של מערכת קיימת שנרתעת משינוי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדוק כמה כוח אדם תצטרך כדי לנהל כתה שבה כל תלמיד הוא בעל עסק וירטואלי, שצריך להדריך אותו, לבנות לו תרחישים שונים, לבדוק מה הוא עושה ולעבור אתו על הפרטים של העסק הספציפי שלו. אבל מעבר לזה, משחק בעיני הוא לא אמצעי למודי. הוא אמצעי לתרגול ידע שנלמד, לחיזוק נקודות מרכזיות על ידי המחשתן. לפניו צריך לבוא חלק למודי שבו אתה... טוב, פשוט לומד את התכנים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשוויץ קיים מודל, לפני מחצית מהתלמידים לומדים לימודים מקצועיים אחרי גיל 15. וזה מודל שמזכיר את המודל של "עמל", בזמנו, אבל משודרג יותר. 3 ימים בשבוע עובדים. ועוברים מחלקה בחברה מדי חצי שנה כדי להתמקצע יותר. ביומיים הנותרים, ממשיכים ללמוד, ולומדים דברים רלוונטיים למקצוע בו בחרת. נניח, שפות. נניח, חשבונאות. רבים ממשיכים כך בדרכם המקצועית, והשוק אינו מקפח אותם משום שאין להם תעודת בגרות או תואר, כי מה שנחשב זה הנסיון. אלה שמעוניינים להמשיך בתואר אקדמי, השלמה של שנה מאפשרת להם להכנס לאוניברסיטה, והשלמה של שנתיים - אם ברצונם ללמוד רפואה. _________________ המחצית השניה הולכת לגמנסיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, ברקע כל הדיון הזה צריכה לעמוד השאלה עד כמה תלמידי התיכון לומדים משהו משמעותי בכלל, מקצועית או עיונית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כדי לא לגלוש לדיונים פילוסופיים בגובה שלושים אלף רגל, כדאי אולי לשאול עד כמה הם לומדים משהו מועיל. (וזו שאלה יותר קלה. למשל, אני מניח שאני וגם אתה, למדנו בתיכון חלק ניכר מהחומר הבסיסי שעליו נבנתה כל הקריירה שלנו מאוחר יותר. זה כנראה די מועיל למשפחה שלנו כיום. וזה בלי קשר לזה שאולי יכולנו ללמוד אותו באיזו מסגרת היפוטתית אחרת). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה אתה קורא מועיל? חלק ניכר מהתועלת במה שלמדתי בבית הספר באה רק היום לידי ביטוי - היכולת לעזור לילדים שלי להכין שיעורי בית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, זה טיעון רקורסיבי (התיכון מלמד אותך חומר שיעזור לך לעזור למי שלומד את החומר הזה), שלא אומר הרבה. מועיל - בוא נתחיל מהלחם וחמאה - מה שעוזר לך לקנות לחם וחמאה כרצונך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להערכתי, בשנות בית הספר היסודי הכישורים המועילים (לפי הגדרתך) היחידים הם לימודי השפה, המתמטיקה והאנגלית. בחטה"ב ובתיכון נראה לי שלימודי השפה פחות מועילים לפרנסה ולעומת זאת לימודי המדעים (פיזיקה, כימיה, ביולוגיה, מחשבים) הועילו לא מעט לפרנסתי הנוכחית. להערכתי, אדם שמסיים את בית הספר כשהוא שולט בשפתו, מסוגל לקרוא ולכתוב אנגלית ברמה סבירה ויודע מתמטיקה ברמה של 4-5 יחידות, יוכל להמשיך את לימודיו ולהשיג מקצוע שיפרנס אותו בכבוד. עם מתמטיקה ברמה של בית ספר יסודי אפשר גם להסתדר במקצועות מכניסים מסויימים. בגדול, נראה לי שכדי להתפרנס בכבוד צריך ללמוד לתואר אקדמי ולשם כך צריך שני דברים מבית הספר: יכולת ללמוד לבד (משמעת עצמית, הבנת הנקרא, הסקת מסקנות, התנסחות בכתב, הפרדת העיקר מהטפל ויכולת לסכם) ותעודת בגרות (כדי להתקבל). השכלה כללית (ספרות, תנ"ך, הסטוריה, מדעים, אזרחות) לא בהכרח מועילה לפרנסה (אלא אם כן רוצים להתפרנס מעבודה במקצוע שקשור אל אחד מהם ישירות, למשל מדע זה או אחר) אבל נראה לי שיש בה (או לפחות בחלקה) תועלת שאינה כלכלית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנחנו די מסכימים שלימודי המדעים והשפה התיכוניים(לדעתי גם השפה האנגלית ברמה תיכונית - ולו בגלל שאנגלית טובה מעלה לעין ערוך את יכולת ההשתכרות שלך מחוץ לגבולות מדינת ישראל)מועילים מאד ליכולת הפרנסה העתידית. "כדי להתפרנס בכבוד צריך ללמוד לתואר אקדמי" - זאת אקסיומה שאני ממש לא בטוח בנכונותה. או אולי לא מסכים לה. כמו שנאמר כאן, יש תארים אקדמיים שלא ממש מגדילים את יכולת ההשתכרות שלך. ויש מקצועות מכניסים שלא זקוקים לתואר אקדמי. ומעניין שחלק ניכר מהיכולות שציינת כחשובים: "משמעת עצמית, הבנת הנקרא, הסקת מסקנות, התנסחות בכתב, הפרדת העיקר מהטפל ויכולת לסכם", מפותחים הרבה יותר (או למצער לא פחות) בלימודי היסטוריה תנ"ך וספרות מאשר בלימודי מתימטיקה או פיזיקה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שזה תלוי בהגדרה של ''להתפרנס בכבוד'', אבל הסטטיסטיקה בישראל מראה שהשכר של בעלי תואר אקדמי גבוה משל בעלי השכלה תיכונית בלבד כך שלא מדובר באקסיומה אלא במציאות כרגע. עם השורה התחתונה שלך אין לי מחלוקת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה היא אם מדובר בסיבה ותוצאה או שמלכתחילה רוב מי שמחזיקים בתואר אקדמי מגיעים מסביבה פריבילגית וזוכים ליותר הזדמנויות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני די בטוח שבמיוחד אלו שמגיעם מרקע סוציו-אקונומי נמוך ומצליחים (נגד כל הסיכויים) לעשות תואר אקדמי מרוויחים יותר מאנשים שבאו מאותו רקע ולא עשו תואר אקדמי (בממוצע, תמיד יש את הבסטיונר שהפך למיליונר). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שזה (גם) סיבה ותוצאה, ושזה נתון כמעט טריוויאלי. כי הוא נתון שממצע על כל המקצועות, והקצה העליון של סקאלת השכר מאוכלס ברובו בכמה מקצועות שדורשים תואר אקדמי (מהנדסת, עורך דין, כלכלנית, רופאה). ואין מה שיאזן את ההטיה הזו: גם מי שטוען שחינוך מקצועי נותן עבודה מכניסה, לא טוען שהיא עד כדי כך מכניסה שהיא מתחרה במהנדס תוכנה. וגם מי שטוען שתואר ראשון במדעי הרוח לא שווה כלום מבחינה תעסוקתית, לא טוען שהוא עד כדי כך נורא שהוא מפיל את המשכורת אל מתחת הממוצע של חסרי בגרות ומאזן את הרופאים. כמעט אף אחד לא יחלוק על כך שאם לוקחים מישהו שהיה יכול להיות מהנדס תוכנה, ושמים אותו בתיכון במגמת חרטות בלי בגרות, אז עושים לו עוול. וצריך להיות ברור גם שאם יש חינוך מקצועי, אז זה יקרה לפעמים. אבל חסידי החינוך המקצועי יאמרו שאנחנו יכולים להיות בטוחים שזה יקרה מעט מאוד, ושלרוב הגדול של מי שהולך לחרטות, האלטרנטיבה המשכילה ביותר היא תואר אקדמי שפוטנציאל ההשתכרות שהוא מוסיף נמוך משל חרט. לכאורה אפשר לומר שהטענה הזו היא התבססות על תחזיות סטטיסטיות כדי לשלול את הבחירה, את כבוד האדם וחירותו, ואת יכולתו של הפרט להתעלות מעל הרקע שיש לו בגיל 15. שאם יש רק חרט אחד שהיה יכול להיות מהנדס תוכנה וחסמנו לו את האפשרות, אז החינוך המקצועי פסול. הייתי מסכים אילו לימודי חרטות בתיכון היו סותמים את הגולל לחלוטין על האפשרות להיות מהנדס או רופא. אבל זה לא כך: אם הבוגרת שלנו מוכשרת וחרוצה מספיק, היא יכולה להתאמץ יותר אחרי התיכון (או הצבא), להשלים מה שצריך וללמוד רפואה. יכול להיות שזה יותר קשה מאשר אילו היתה לומדת בעיוני, אבל להתבסס על תוספת הקושי הזו זה להתבסס על... תחזיות סטטיסטיות, תוך שלילת הבחירה, כבוד האדם וחירותו, ויכולתו של הפרט להתעלות על הרקע שיש לו בגיל 21. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שאותי מקומם זו מובהקות הקשר בין המוצא העדתי להפניה לבי''ס מקצועי. כשיקימו את אותם בתי הספר ברמת השרון ודומיה, יהיה על מה לדבר. כך זו הנצחה של הפערים ההתחלתיים וקיבועם. כל השיח שמתעלם מכך לוקה בעצימת עיניים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדיוק לכך כיוונתי בתגובה 644842 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנה, היוזמה העכשווית היא למקם את בתי הספר / מרכזי ההכשרה המקצועית מחוץ לערים, ובמקום שקשור למקצוע: חקלאות ליד פרדס חנה, מלונאות בערד. לא נראה לי שהם ירצו להישאר עם רשימת מקצועות שיש להם זיקה לגאוגרפיה, אבל נשמע לי שהם כן ירצו להישאר עם מיקום בתי הספר במקומות נייטרליים עדתית. זה כשלעצמו כמובן לא יסלק את הבעיה העדתית. אגב, גם הקמת בית ספר כזה ברמת השרון לא תסלק אותה - ראש העין היא עשרים דקות נסיעה ממרכז למרכז.) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכישורים המועילים באמת ביסודי הם כישורי הלמידה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הם לא, זה עצוב מאוד. ככל שיותר צעירים, לומדים יותר טוב. בדורות קודמים, אגב, הבינו את זה, והכווינו אנשים ללימוד מקצוע בגיל יותר צעיר. למה ללמוד אנגלית או חשבון קל יותר בגיל צעיר, וללמוד מקצוע - לא? ___________________ אני, כמובן, מדברת על לימוד מקצוע מבלי לחסום את האפשרויות האחרות, ואני עצמי, חושבת שהיה מוטב לי לו במקום לבזבז 3 שנים בתיכון-לאמנות-שתכל'ס-לא-לימד-אותי-דבר-חדש, הייתי הולכת לאורט, לומדת שם עיצוב גרפי, יוצאת עם תעודת בגרות ועם מקצוע, ובמקום עבודות מזכירות והקלדה אחרי הצבא, הייתי עובדת בלשכת-שירות או בית דפוס או כיו"ב. (אם כי יש מצב שזה היה מקלקל לי את סיכויי הכניסה לבצלאל). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנקדוטה: רמי לוי (זה מ"שיווק השקמה") התחיל את דרכו כמחסנאי. (אחרי שנשאר כתה ב ד', כשל ב"מבחן הסקר", הועבר לבי"ס מקצועי ועבד מגיל 14 כמפעיל מריצות עבור עיריית ירושלים) | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |