|
||||
|
||||
אבל הוידאו מדבר על חלומות בלי לספק שום פרטים טכנים על פריצת דרך הטכנולוגית1, והתמונות שהם שחררו מראות את אותם שני מדענים/דוגמנים מעמידים פני עסוקים. אני מאוד מקווה שהחשדות שלי לא מוצדקים ובעוד חמש שנים הפונז יהיה מליונר ולשאר האנושות יהיה מקור אנרגיה זול ונקי, אבל כמו שזה נראה עכשיו - לא הייתי מהמר על זה. -- 1. אם מצאתם משהו שאני מפספס, אנא שתפו. |
|
||||
|
||||
יש לי הודעה ארוכה למדי בעניין הכור ecat של רוסי וכן מצבו של הכור המשוער של לוקהיד. לא פרסמתי כי התרשמתי שאין עניין בנושאים. בקיצור. התוכניות המפורטות של לוקהיד לא פורסמו בשום מקום, הן בידי מחלקת מחקר שלהם. הם מעריכים שידרשו כ- 5 שנים לבדיקת ייתכנות (בניית אב טיפוס שעובד לפחות זמן קצרצר), כרגע לא נמסר שנעשתה איזושהיא בדיקת ייתכנות פיזית. לאחר שתוכח הייתכנות ידרשו (להערכת לוקהיד) בערך 5 שנים נוספות כדי לייצור מוצר מוגמר (מוכן למסירה לצרכן). אין שום בטחון שייצא משהו מההצהרה לעתונות. כור מהטיפוס שלהם (מינשא מגנטי של הליבה) הוצע כבר עשרות שנים ושום דבר לא יצא מזה, המינשא מגנטי כדי ששאר החומרה תורחק מהליבה הלוהטת. לעומתם (כנראה) רוסי בנה כבר מספר אבות טיפוס של הכור שלו החל משנת 2010 ועד היום. לטענתו על סמך ניסויים שלו — הכור שלו יכול לעבוד ברציפות מספר חודשים עד לעבודת תיחזוק קצרה (החלפת דלק בעיקר). כמו כן מזה כשנה מפעל מכובד (נקרא INDUSTIAL HEAT) עובד על מוצר מוגמר, כאשר ההערכה כרגע שמוצר מוגמר (מוכן למסירה לצרכן) יהיה מוכן בערך תוך שנה. המוצר המוגמר יהיה בהספק של 1 מגאווט בערך, גודלו בערך גודל של מיזוודה. |
|
||||
|
||||
כמו שציינתי קודם - למרות שבאופן אישי לא הייתי מהמר גם על החתלתול של רוסי, אשמח מאוד לגלות בעוד שנה שטעיתי1 והאנושות נפטרה מעונשם של מנועי הבערה. 1. אפילו אם ההסברים המדעיים יכללו תערובת מופלאה של גזים אצילים - בתנאי שזה באמת יעבוד בצורה מסחרית. |
|
||||
|
||||
וואו, הלינק שהבאת מתהדר ביותר משני מליון האזנות! |
|
||||
|
||||
בעוד זמן מה אכתוב הודעה מפורטת יותר לעניין ההתקדמות בפיתוח כור ECAT של רוסי. בעיקרו של דבר פרוייקט ECAT מתקדם _מצויין_. ההשמצות והליגלוגים אודות הפרוייקט לא שווים הרבה. גם אילו בפורום שליגלגו על ECAT בחופזה לא שווים הרבה, על פי התנהגותם. מדובר באפשרות למהפכה במקורות אנרגיה (שלא תתרחש מהיום למחר כי לוקח זמן לטכנולוגיה לא מוכרת להבשיל). כור ECAT בהספק 1 מגאוואט הותקן במפעל תעשייתי למשך שנה (בתור נסוי הכור בתנאי שדה), במשך כשנה הכור פעל מסביב לשעון פרט אולי להפסקות קצרות לצורכי תחזוקה, לא היה צורך בחידוש הדלק שכמותו זעומה (אני מעריך פחות מקילוגרם). הניסוי השנתי הסתיים בערך ב- 15 פברואר. הכור בניסוי היה במעקב רצוף של קבוצת מומחים (נקראת ERV) כדי לבדוק את הביצועים שלו. מידיעות שדלפו - הביצועים של הכור מוצלחים מאוד. בערך תוך 20 יום יפורסם דו"ח מסכם על הניסוי השנתי, יתכן שתמצית מהדו"ח תפורסם לציבור. (רוב הדו"ח מיועד לצרכים הפנימיים של המשקיעים, שהשקיעו בפרוייקט יותר מ 62 מיליון דולר, ועשויים להמנע מפרסום מפורט מטעמי סודיות תעשייתית.) לפני פרסום רשמי של תמצית הדו"ח רצוי להזהר מהערכות נוספות. כאמור, הודעה מפורטת אפרסם מאוחר יותר. אפשר שתפורסם רק אחרי פרסום תמצית הדו"ח של ERV. אם יהיהי צורך, בהודעה הנוספת אתקן ניסוח דברים שנאמרו כאן אם יהיה צורך. לגבי שאלת "ההצלחה". ישנן שני סוגי הצלחה: "הצלחה מדעית" והצלחה מסחרית". השאלה של "הצלחה מסחרית" מורכבת יותר מהשאלה של "הצלחה מדעית": שכן מוצר שנימכר צריך להיות פרקטי מבחינות רבות מעבר לנכונות מדעית של פעולתו וההשלכות שלו על חקר הגרעין. מוצר מסחרי חייב לעמוד בתחרות ומכשולים שונים (עלויות כוללות טובות, קבלת רישוי ותקינה). למשל: התחזוקה של כור מסחרי חייבת להיות זולה מאוד יחסית לחסכון שלו באנרגיה. לדעת רוסי הכור שנוסה יוכל להיות משווק בשיווק המוני תוך שנה מהיום, אבל שותפיו של רוסי עשויים לחשוב אחרת. ההערכה שלי היא שהכור יתחיל להיות משווק תוך 10 שנים במקרה הגרוע ביותר (לאחר הוזלת התחזוקה שלו, השגת רישוים מסוגים שונים, רישום עשרות פטנטים לצורכי הגנה). במקביל לפיתוח הדגם התעשייתי (=מוכן לשיווק). רוסי פרסם שהוא מפתח דור חדש של ECAT לו הוא קורא ECATX. הוא מתכוון לבדוק את הביצועים של ECATX ואם הם יהיו טובים הוא שוקל הצגה שלו לציבור אב-טיפוס של ECATX בשנת 2016. |
|
||||
|
||||
כפי שאמרתי, הסיכוי קטן. אבל מדובר על לוקהיד-מרטין, לא על איזה סטראטאפ שמבטיח לרפא סרטן או לבצע היתוך קר באמצעות הוקוס-פוקוס ומים קדושים. לעובדה שמדובר בחברה רצינית יש שתי השלכות: אחת, אפשר להניח שמאחרי ההכרזה בכל זאת עומד איזה סיכוי אמיתי והיא לא מבוססת רק על איזה רעיון מטורף של מהנדס תמהוני, והשניה היא שגם אם העניין יתברר כעורבא פרח אתה נשאר עם מניות של חברה טובה, כך שלא מדובר על השקעה בסיכון גבוה. בניסוח טיפה אחר, כשאתה כותב "לא הייתי מהמר על זה" אתה בטח מתכוון להימור ביחס קרוב ל 1:1, ואני בהחלט מצטרף אליך, אלא שהמצב כאן נותן יחס הרבה יותר טוב למהמר (רק אל תבקש אותי לתת הערכה של היחס הזה. הוא תלוי במה אתה חושב על עתידה של לוקהיד-מרטין בלי קשר לעניין ההיתוך). דיסקלייזמר: אין לראות בהודעותי משום המלצה לפעילות כלשהי בשוק ההון (אלה ניתנות רק תמורת תשלום), אבל מיליונרים עתידיים שירצו להודות לי יוכלו לשלוח לי כור ביתי קטן במתנה, בבוא היום. |
|
||||
|
||||
עבדתי פעם בחברת ענק עם עודף מזומנים, ולא היו חסרים שם מהנדסים תמהונים ומנהלים מאותגרי מציאות שיצרו פילים לבנים עם טיימליין תמידי של חמש שנים. לפעמים הם גם הנפיקו מסמכים ומצגות שכללו תיאורים עתידנים של החיים הוורודים עם המוצר שהם יוציאו. המהדרים היו גם טורחים לחשב את נתח השוק הפוטנציאלי - שבדרך כלל היה גבוה משמעותית מהתמ''ג של כמה מדינות מפותחות. אבל אולי בלוקהיד מרטין זה אחרת. |
|
||||
|
||||
בלוקהיד מרטין זה אחרת: לפי ההודעה לעיתונות נראה שהם פונים למשקיעים חיצוניים. |
|
||||
|
||||
נראה שאי ההסכמה בינינו מתבטאת בכך שאני אומר שהסיכוי קטן ואתה אומר שהוא אפסי. אני מציע שנתפשר על ''קטן מאד''. |
|
||||
|
||||
נראה לי שסגרנו, אבל תן לי כמה ימים להתיעץ עם המחלקה המשפטית. |
|
||||
|
||||
ממה שקראתי ביומיים האחרונים נראה לי שיש הסכמה על כך שהפקת אנרגיה זולה מתהליך היתוך אינה בלתי אפשרית. להיפך- מתוך המאמצים שמושקעים במיזמים השונים אני למד שהבעיות שעומדות בפני המפתחים הן טכנולוגיות בעיקרן, ולא בעיות היתכנות עקרוניות. לא מן הנמנע שיוצאי חלציו של ה ITER [Wikipedia] (הערך בעברית לוקה בחסר) אכן ייצרו חשמל מהיתוך. העניין הוא שזה יקרה בעוד הרבה זמן- עשרים שנה ויותר. מהקשבה למהנדסים של לוקהיד הסיכוי שהטכנולוגיה שלהם עדיפה ותראה תוצאות בזמן קצר יותר הוא לדעתי לא נמוך כל כך. בסיפור של רוסי יש יותר מדי רעש וקשה לדעת מה קורה שם באמת. |
|
||||
|
||||
די קל לדעת מה קורה בסיפור של רוסי. |
|
||||
|
||||
קשור לתאורה ברמת גן ? |
|
||||
|
||||
אני חשבתי יותר בכיוון של סייף-סקיי, אבל כן. |
|
||||
|
||||
הכור של רוסי בשלב פיתוח מתקדם, כרגע עובדים על פיתוח מוצר מסחרי (תנור חימום בלבד, לא מתקן לייצור חשמל). התנור בהספק 1 מגהווט. התנור אמור לצאת למכירה בערך תוך שנה (אם לא יהיו תקלות). גם לאחר שיהיה מוצר מוגמר תיתכן דחיה של המכירה על ידי מכוני תקנים מטעמי בטיחות. לא מדובר במוצר ערטילאי שיכולת פעולתו בספק, אלא במוצר שעומד על סף מכירה לצרכן ושיעילות פעולתו תיבחן על ידי הצרכנים עצמם (מי שירומה יוכל לתבוע תביעה משפטית). אין כרגע צורך בהשקעות כספיות נוספות מעבר למה שיש כבר. רוב הרעש נגד מעשי רוסי בעבר כנראה לא מוצדק. בשנת 2012 קראתי לראשונה עליו והתרשמתי מהרעש עד כדי זניחת קריאה נוספת. במאי 2013 היה הנסיון החיצוני הראשון שלו של הכור האלמנטרי שלו (זה אחד מכמה דגמים ניסויים, כור ecat בהספק 1 מגאווט בנוי מצרור של כ- 100 כורים אלמנטריים דומים לכור האלמנטרי אבל גדולים יותר). הנסיון האמור בתחילת 2013 היה על ידי חוקרים חיצוניים שלא תלויים ברוסי. החוקרים פרסמו דו"ח מדעי מסודר על הניסוי, הדגש בניסוי ובדו"ח הוא על מדידות של יצירת חום, מדידת אנרגייה של תיפעול ומדידה של כמות הדלק ותוספיו. נימצא שבמהלך כמאה שעות פעולה של הכור (המספר לפי זכרוני) נוצרה אנרגיה בכמות עודפת על השקעת אנרגיה, תוספת האנרגיה שנוצרה גדולה מכדי שתוסבר כאנרגיה כימית או פיסית שנוצרה מהדלק ותוספיו. לא הייתה בדיקה בניסוי של חומרי הדלק ונספחיהם מלבד משקלם. ההסבר הפשוט היחיד לכמות החום הגדולה שנוצרה הוא שהחום נוצר מריאקציה גרעינית. אבל את ההסבר של "ריאקציה הגרעיני" קשה לאמץ כי הוא נוגד מוסכמות מדעיות על התנהגות חומרים בריאקציה גרעינית (הטמפרטורה החיצונית היתה רק בסדר גודל של 1000 מעלות צלסיוס מקסימום, לא הייתה פליטת נייטרונים או קרינת גאמה). למרות האמור לעיל, לפי מידע שמסר רוסי — הייתה בכל נסיונותיו הפנימיים ריאקציה גרעינית, לכן זה היה כיוון אפשרי למרות שלא ניבדק בניסוי החיצוני של 2013. היו טענות כאילו הוטעו החוקרים בנסיון של תחילת 2013 (נאמר כאילו היתה טעות גסה במדידת חום ניפלט או הטעיה בכמות אנרגיה חשמלית שמושקעת בתהליך הניסוי). לא נראה לי אז שהטענות על טעות או הונאה במדידות הניסוי הן טענות חזקות — שהרי לחוקרים היה נסיון רב בנסיונות מהסוג הזה, וכן הנסיון לא היה מסובך. לאחר שפורסם הדו"ח התרשמתי שיש לרוסי ביד המצאה אמיתית (לא היה ברור מה טיבה אבל היא חורגת מאוד ממה שידוע על תהליכי אנרגיה); הרגשתי מרומה מאוד על ידי הרכילויות עליו בשנת 2012. קראתי הרבה על הטענות העיקריות על יושרו המפוקפק וכשלונותיו, הגעתי להערכה שהטענות נגד אופיו די קלושות. לכאורה — היה לרוסי כשלון עסקי קשה. הכשלון לא משום שהונה מישהו אלא משום שהסתבך עם חוקים להגנת הסביבה. לטענתו, החוקים להגנת הסביבה הרלוונטים לגבי המפעל שלו אז חוקקו רק לאחר שהקים את המפעל שלו. רוב הסיפורים על מה שקרה מעבר להסתבכות עסקית נראים סתם דמוניזציה. הכשלון העיסקי גרם לו נזקים כלכליים גדולים וביזבוז מספר שנים על כ- 50 תביעות משפטיות מטעם המדינה (רוב התביעות היו על נזקים לסביבה, מיעוטן עבירות מס, לא היו כנראה תביעות על הונאות). לדבריו של רוסי: הוא יצא זכאי ברוב מכריע של המשפטי ונמצא אשם רק במעט מאוד משפטי עבירות מס, לא נכלא מעולם, ישב במעצר מספר חודשים ואחר כך היה במעצר בית זמן לא ידוע. מעולם לא הוצג בפומבי עותק של מסמך רישמי על פסק דין נגדו, הוצגו קטעי עתונות בלבד. אי אפשר לסמוך על אמינות עתונאים שאינה מגובה במסמכים אותנטיים, העתונות מוצפת רכילויות סתם. רוסי הרפתקן באופיו, אבל הוא איש מחושב מאוד ומשכיל. האופי שלו ראוי לממציאים שלא חוששים ללכת נגד הזרם המקובל. אנשים רבים חושדים אוטומטית במי שהולך נגד הזרם. הבעיה העיקרית שהטרידה אותי במאי 2013 היא האם רוסי והחוקרים טועים במשהו, שהרי התוצאות הנסיוניות שלו מערערות על מוסכמות מקודשות של מדע הגרעין. הערכתי במאי 2013 שגם אם הוא טועה מבחינת פרשנות מדעית, בכל זאת הוא עלה על תגלית חזקה בשטח האנרגיה (למשל גילוי חדש של יכולת צבירת אנרגיה, מעין גילוי סופר-מצבר). במארס 2014 נערך נסיון חיצוני נוסף (שישה חוקרים בלתי תלויים ממוסדות אקדמיים מכובדים). היקף הנסיון הנוסף הזה היה פי עשר ויותר בהשוואה לנסיון של ראשית 2013. כמו כן הותר לחוקרים לבדוק את ההרכב הכימי והאיזוטופי של הדלק ותוספיו לפני ואחרי הניסוי. שוב פורסם דו"ח פומבי מפורט על הניסוי. מלבד התוצאות האנרגטיות (שהיו קרובות לתוצאות בניסוי הקודם) הבדיקה של מוצרי הדלק וניספחיו הראתה שמרבית חומר הדלק (ניקל) עבר ריאקציה גרעינית, נימצא גם שחלק מהחומרים הנילווים לדלק (לפחות ליתיום) עברו ריאקציה גרעינית אבל בגלל שכמותם קטנה וזה גילוי ראשוני — זה פחות בטוח. תוצאות הניסוי של השנה האחרונה צימצמה מאוד את הספקות שלי בנוגע לתוצאות נסיונותיו מהבחינה המדעית או לאפשרות שהוא מרמה. מבחינת משך הזמן והאנרגיה הנסיון הוגדל פי עשר לעומת הנסיון של תחילת 2013, קשה לטעות במדידות או לרמות בהן ככל שהנסיונות ממושכים יותר. מבחינת שינוי האיזוטופים כמעט וודאי שמדובר בריאקצעה גרעינית. (יש ספקנים שטוענים שהדלק ותוספיו שמסר לבדיקה לא היו אותנטים אלא הוחלפו בזריזות על ידי רוסי. טוב, עקרונית הכל אפשרי.) כרגע התוצאות הנסיוניות עומדות במבחן לא רק בנסיון המחקרי האחרון (מארס 2014) אלא בעיניים הביקורתיות של האנשים שעובדים יום יום עם רוסי במפעל. קשה להאמין ששגיאות רציניות נעלמות מעיניהם. קרוב לוודאי שאין שגיאות גדולות בקטע של מדידה תרמית ומדידת צריכת חשמל. הנתונים של חשמל וחום אמורים להמדד באופן שוטף על ידי הטכנאים והמהנדסים שבונים את התנור המסחרי, הרי נתונים אילו הם הנתונים שימכרו את המוצר. חלק גדול מהנתונים על מבנה כור ecat אלמנטרי, הדלק והספחיו דלפו. יתכן שיהיו נסיונות חיצוניים לשחזר את הריאקציות. במילה "נסיונות חיצוניים" הכוונה לכך שמעבדות שאינן מחוייבות לרוסי או למפעל הייצור יעשו בעצמן ניסויים. המבנה של כור אלמנטרי כפי שדלף הוא די פשוט והחומרים לא מאוד יקרים. איני חושב שתהיה הצלחה בייצור אנרגיה נטו, כי עדיין יש פרטים טכניים לא ידועים; אבל גם בניסויים אנרגטיים כושלים יש סיכוי לגילוי ריאקציה גרעינית כלשהיא (על ידי שינוי איזוטופים) אם יש כזו. בעניין היתוך מימן. אני מעריך שאם זה יקרה זה יקח הרבה יותר מעשרים שנה. פרוייקטים הרבה פחות מסובכים לוקחים עשרות שנים. כאן אפילו לא ברור מה הבעיות שצריך לפתור (הרבה תהליכים פיסיים כלל לא מוכרים למדע הרעיון היסודי בבניית כור היתוך הוא שהליבה מרחפת בשדה מגנטי (אסור לה לגעת בחומר מוצק כי הוא יתאדה), הליבה היא המקום הפיזי בו המימן מותך. הרעיון של ריחוף הליבה קיים כבר קיים עשרות שנים ושום דבר רציני לא יצא מזה בינתיים, אפילו לא הצליחו להגיע לשלב של נסיונות מתקדמים. המידע על לוקהיד עכשיו הוא שצוות של כ- 10 אנשים בנה כור נסיוני קטן שפועל ביציבות חלקיקי שניה (דו"ח חלקי ינתן במהלך שנת 2015). היו בעבר נסיונות שגם בהם הושגה ייציבות כור הסיוני לחלקיקי שניות, אבל לא הצליחו מעבר לכך. הבסיס לאופטימיות של תהליך לוקהיד היא העובדה שאורך הזמן של ניסויים תלוי בגודל הכור, כאן יצרו כור קטן ולכן זמני הניסויים התקצרו. קיצור זמן ניסויים לא מבטיח שהם יצליחו. מטרת הפירסום של הנסיון בלוקהיד הוא: מחפשים שותפים לנסיונות נוספים כדי להגדיל את צוות החוקרים (ומן הסתם גם להגדיל מימון). לפ |
|
||||
|
||||
רוסיי הסתבך עם חוקים טיפשיים להגנת הסביבה. חוקים שקובעים שאם אתה מתיימר ליצור דלק מפסולת אתה צריך לייצר דלק. ואסור לך סתם כך להטמין את הפסולת באדמה וליצור זיהום. רוסי לא ייצר דלק מהפסולת והטמינה הפסולת באדמה. יכול להיות שתוך כמה מיליוני שנים רובה היה הופך לנפט, אך בינתיים חלקה דלף וזיהם את הסביבה. ניקוי הפסולת עלה למשלם המסים האיטלקי 40,000,000 יורו. הטמנת פסולת בלתי חוקית היא בעיה רצינית באיטליה עד היום. מעבר לכך, רוסי הרבה יותר מוצלח מהחוקרים של לוקהיד מרטין. הם במצב קבוע של "חמש שנים" מדגם מוצלח. הוא במצב קבוע של "עוד שנה" מדגם מוצלח. הנה, לדוגמה, מאמר ממרץ 2012. אבל האמת היא שזה לא מצב קבוע. רוסי כבר מכר יחידה אחת (או שלא בדיוק). אז עוד שנה יהיו לו עוד תירוצים למה הוא צריך מימון נוסף ולמה בעוד שנה נוספת זה יעבוד. |
|
||||
|
||||
יש לו אולי הסבר לאיך הוא עלה על הרעיון הגאוני הזה בעוד שכל שאר העולם תקוע שנים רבות מאחור? |
|
||||
|
||||
אין לו שום הסבר. כנראה עובד בשיטת ניסוי-וטעיה. הוא לא התחיל מאפס, היו ניסויים רבים לפניו אבל מאז נסיון פונס-פליישמן (שהתגלה כטעות גסה) מתייחסים בבוז לכל מי שעשה את הניסויים, רבים אומרים שהמנסים תמהונים. למרות הבוז היו חוקרים שהמשיכו בניסויים כי התוצאות לא היו אפסיות. ראה וויקיפדיה, נסיון פונס-פליישמן. לאחר שנת 2005 בערך הוא למד אצל חוקרים באוניברסיטת בולוניה (?) שעשו ניסויים ממין זה. חלקם ניסה למצוא הסברים (חלקיים לפחות). סיפרו לו מה ניסו הם ואחרים. יתכן שנקודת המוצא שלו הייתה שניקל ומימן מגיבים יחד בצורה אנרגטית מפתיעה. יתכן שהתהליכים המפתיעים הואצו כאשר טחנו את הניקל לאבקה וקיימו טמפרטורה גבוהה בזמן הניסוי, הוא הלך בכיוון זה. הוא ניסה כנראה שינויים קלים בחומרים, שינויים בטמפרטורה ובסביבה החשמלית; שיטת ניסוי-טעיה. |
|
||||
|
||||
מה שלא ברור לי מהתגובה שלך זה מה היא השיטה של רוסי להפקת אנרגיה? אם זה לא היתוך גרעיני ולא תגובה כימית אז מה זה? טוב, אם זה יהיה מוצר צריכה אני מניח שבסוף נדע. |
|
||||
|
||||
לא ברור מה קורה מבחינת השינויים הגרעיניים. לכאורה (על פי המדידות) יש שינוי איזוטופים. זה הדבר הברור היחיד מבחינת שינויים בגרעין. סדר העניינים הוא שקודם מגלים תופעת טבע אחר כך מנסים להציע תיאוריה שמסבירה אותה. אז יש לכאורה תופעת טבע חדשה. כרגע צריך לוודא שאכן יש שינוי איזוטופים בתנורים, כי זה מאוד לא צפוי לפי התיאוריה הנוכחית לגבי שינויים גרעיניים (התיאוריה טוענת ששינויים במבנה הגרעין חייבים להיות מלווים בקרינת גאמא ופליטת ניטרונים). כרגע לא התגלו קרינת גאמא ופליטת נייטרונים. אם יאומת שהשינויים במבנה הגרעין אמיתיים צריך לתקן את התיאוריה כדי להתאימה למציאות. רוסי לא ישקיע הרבה כנראה בתיאוריה כי המטרה העיקרית שלו היא מכונות להפקת אנרגיה. אם לא הבנת את השיטה שלו מבחינת הפקת אנרגיה (בלבד) , השיטה היא כך: משקיעים בתנור אנרגיה (בצורת זרם חשמלי) בכמות a ומקבלים שנפלטת ממנו אנרגית (בצורת חום) בכמות ca . ca כאן היא כפולה של המספרים a ו- c. למספר c קוראים COP . המספר COP אמור להיות גדול מ- 1 , כלומר יש הגדלה של האנרגיה. ברוב הניסויים של רוסי c > 3 . אין שום אפשרות לייצר חום בתנור ללא השקעת אנרגיה חשמלית. |
|
||||
|
||||
מה הגודל והמשקל של הקופסה הזו? |
|
||||
|
||||
זה פחות או יותר ה- ecat האלמנטרי שהיה בניסוי החיצוני של מרס 2014. רשום בעמוד שמסרתי (או בלינקים ממנו) הרכב משוער של החומרים. בתנור 1 מגאווט יש בערך 100 יחידות של ecat אלמנטרי כאשר ההספק של כל אחד בערך 10 קילווט. יתכן שכאן הגודל של כל ecat אלמנטרי קצת יותר גדול מזה של הסרטוט למעלה. לא להתרשם יותר מדי מציפיות של הכותבים, הכל גישושים באפילה. קשה להאמין שיפיקו אנרגיה עודפת (היה ניסיון חיקוי שנכשל) אבל עם קצת מזל יהיה שינוי איזוטופים ניתן למדידה. |
|
||||
|
||||
פחות או יותר, משוער, בערך, יתכן. חשבתי שיש ״דוח מדעי״ של בדיקה של המכשיר הזה, אז איך זה שאף אחד לא יודע כלום? |
|
||||
|
||||
כמה שהבנתי הבדיקה החיצונית היא חיצונית תרתי משמע. אף אחד לא בדק מה יש בתוך הקופסה השחורה, אלא רק את התוצרים שלה. |
|
||||
|
||||
אני שאלתי לגבי גודל ומשקל. |
|
||||
|
||||
הגודל והמשקל של מתקן איקאט שניבדק ידועים. מה שלא ידוע זה המבנה הפנימי והרכב הדלק המדוייק. מאז תגובתי האחרונה יש התקדמויות במידע ויש כנראה רפליקציה על ידי צד שלישי שאינו קשור כלל לרוסי אביא המשך לדברי בבוא העת, יתכן תוך שלושה חודשים כאשר האינפורמציה הנוספת תהיה בשלה. אציין כרגע רק עובדה אחת שאינה במחלוקת. ההמצאה של רוסי היא חלק ממחקר מהפכני בפיסיקה שנקרא LENR . המחקר התחיל בעיקר מאז נסיון פליישמן פונס שהיה כושל אבל רמז על תופעות פיסיקליות שחורגות מהסברים בפיסיקה של המיינסטרים. מסתבר שבדצמבר 2014 ביל גייטס תרם מיליארד דולר למרכז מחקר לחידושי פיסיקת הגרעין , המרכז נמצא באיטליה. חלק ניכר מתרומתו היא לחקר LENR , אם כי לא לאנדראה רוסי ביל גייטס לא יבזבז כסף כה רב על רעיונות שטותיים. כל מי שמזלזל ברוסי בנימוקי בוקי סרוקי מעיד על שטחיותו. |
|
||||
|
||||
גודל ומשקל חיצוני של המתקן שניבדק בלוגאנו ידועים, אפילו צילומים שלו, הכל התפרסם בדו"ח לוגאנו של 54 עמודים. מה שלא התפרסם זה הפנים של מתקן איקאט של רוסי שנוסה בלוגאנו, גם לא הרכב מלא של הדלק. ידוע הרכב עיקרי של הדלק. השרטוט שהבאתי הוא הצעה למתקן משוחזר שממדיו דומים למתקן המקורי מנסיון לוגאנו. הבאתי לך שרטוט המתקן המשוחזר כדי לא לשלוח אותך לנבור בדו"ח של 54 עמודים. המתקן המשוחזר הוא חלק ממאמץ של אנשים לבנות שיחזור בלתי תלוי לחלוטין ברוסי. שיחזור בלתי תלוי כזה נקרא "רפליקציה". רפליקציה נדרשת כדי להוכיח באופן מדעי חסר ספקות שהאפקט של רוסי נכון (לא כשל שלו או בלוף שלו). יש התקדמות בכיוון של בנית רפליקציה, אפרט בבוא העת אם היא תצליח. יש כרגע רפליקציה אחרת של חוקר רוסי בשם פרחומוב שמאששת את אפקט רוסי. כאמור פרטים נוספים אביא בבוא העת, אין טעם להכנס כרגע ליותר פרטים. יש גם התקדמות טובה של רוסי (לפי עדותו) בבניית המתקן הגדול שלו. גירסת ביטא שלו נימסרה ללקוח ושם תעבוד בתנאי שדה, מתקן ביטא הנ"ל במעקב צמוד והלקחים ייושמו בשלב פיתוח נוסף של התקן הגדול. כרגע רוסי עובד כנראה גם על המתקנים הביתיים הקטנים, גם כאן - פרטים אביא בבוא העת. |
|
||||
|
||||
כמו שכתבתי ממזמן, יש גם (מעט) מחקר רציני בכיוון הזה אבל מגייסי הון מסוגו של רוסי לא מסייעים לו, בלשון המעטה. מה שכן, שחזור של [מחקרו של] רוסי ע"י רוסי זה משחק מלים שעובד רק בעברית. בשאר העולם זה שחזור של אדום (נכון?) ע"י רוסי :-). |
|
||||
|
||||
אז מה הגודל והמשקל? |
|
||||
|
||||
אז מה היה לנו שם? |
|
||||
|
||||
אני לא זוכר בעל פה פרטים. הודעות מפורטות חדשות בכוונתי לפרסם כאן רק עוד מספר חודשים כאשר המידע המצטבר יצדיק זאת. אפרסם כאן גם מידע שלילי משמעותי (מידע סותר) אם יתקבל עד אז. לבקשתך על גודל ומשקל אני יכול לכתוב כעת רק מהזכרון, לא חושב שאני טועה בהרבה אבל אני רוצה להיות זהיר. להלן פרטים מקורבים על ממדים לפי זכרוני: ההתייחסות היא למתקן איקאט של רוסי שעליו נעשה ניסוי בלוגאנו שוויץ, סמוך לחודש מארס 2014. צורתו החיצונית של הכור היא גליל שאורכו בערך 25 ס"מ וקוטרו בערך 5 ס"מ. משקל הכור (הגליל הנ"ל), כולל כל חומרי הדלק, הוא בערך 450 גרם. משקל הדלק שהוכנס והוצא הוא בערך 1 גרם. הממדים הללו _לא_ כוללים חלקים המתמחברים לכור שכוללים: כבלים חשמליים רגילים (לזרם חילופין רגיל בשיטת 3 פאזות), כבלים המחוברים למד טמפרטורה (מד חום) שכלוא בתוך הכור, לא ידוע לי על כבלים נוספים שמתחברים לכור מלבד השניים שציינתי (אבל יתכן שיש עוד). |
|
||||
|
||||
דיסדיסקלייזמר: ואם זה לא יצליח, הם לפחות יוכלו לשלוח לך פצצה שמתבססת על טכנולוגיה דומה. זה כבר הוכח כעובד. אני רק מאחל שלא תהיה בבית אז, או ברדיוס של כמה קילומטרים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |