בתשובה לתשע נשמות, 21/10/14 23:27
644529
644531
אם יש ביצי חופש אז אפשר גם למכור צמר חופש, לא?

מה אנונימוס מציעים לעשות עם עשרות או מאות מיליוני הכבשים החיות בעולם, שהם כותבים שיש להן עור וצמר עודף שעלול להביא למותן? להדיוט כמוני נראה שמוטב להן שיגזזו אותן מאשר שימותו מחום והתיבשות כפי שמתואר שם. אבל מה אני מבין.

האמת היא שלא ידעתי בכלל שהכומתה הצבאית עשויה מצמר. אולי הפתרון הוא לבטל את הכומתה, ממילא בצה"ל לא טורחים לחבוש אותה.
644534
אתה יודע שטבעונים לא אוכלים גם "ביצי חופש", נכון?

אני מניח שהם יציעו לגזוז את הכבשים החיים היום, אבל להימנע מצריכת צמר כדי שלא לעודד לידת כבשים נוספים.
644536
מסכנים הכבשים. במקום לחיות ולמות, הם לא יחיו בכלל.
644540
בתור מי שהורג חתולים וכלבים, מוזר שאתה מרחם על כבשים.
644544
מי זה?
644546
ברוך שובך, ג'וד.
אביר הקרנפים דנן הוא גם רוצח החתולים כתחביב (ושוביניסט, וגזען).
את מוזמנת להכניס את שמו בחיפוש ולהתוודע.
644600
אמיתי? מין סייקו? ודורש שיכירו בזה שיש לו יותר שכל מכולם?
644628
אני יודע. אבל זה לא בדיוק אותו דבר. בכל מקרה, נשאלת השאלה: נניח שהיתה מתקיימת תעשיית צמר מקבילה שבה מטפלים בכבשים באופן הומני כמו בציורים החביבים - מה היתה ההנמקה נגד אותה תעשיה?

לא צריך לעודד לידה של כבשים, אתה רגע לא מסתכל והן יולדות לבד. אלה לא חולבות, שאם לא מרביעים אותן לא יהיה דור חדש. מי שרוצה להפסיק את המעגל הזה צריך להרוג אותן, או לשחרר אותן לטבע שבו הן לא תוכלנה לשרוד אבל כן תוכלנה לגרום לא מעט נזק לחקלאים עד שזה יקרה.
644792
אני מנחש שאפשר לעקר. אין לי מושג אם הפרדת זכרים מנקבות היא מעשית.
644793
בסדר, בוא נניח לפרטים הטכניים. השאלה הראשונה היא המעניינת יותר. האם אנונימוס מתנגד לכל תעשיה המשתמשת בבעלי חיים, גם כזו שתפעל ללא גרימת סבל? אני מוכן לקבל עמדה מוסרית שגורסת שאין לאדם זכות לנצל בעלי חיים לתועלתו (גם אם אני סבור שהיא שגויה), אבל בדרך כלל מה שאני רואה מהם נוטה יותר לכיוון של גרוי בלוטות הרחמים על בעלי החיים הסובלים ולא לכיוון העקרוני.

ספציפית לגבי כבשים, הזדמן לי לראות כבשים במקומות רבים בעולם שהאקלים שלהם מזקיק צמר יותר מאשר זה שלנו - בנורבגיה, באיסלנד, בניו-זילנד, בסקוטלנד ועוד. ההתרשמות שלי היתה שחייהן בסך הכל טובים למדי - יותר מאשר של 99.9% מחיות הבר בעולם: מרעה שופע, אין חשש מטורפים, בעונות הקרות יש מחסה ומזון בדיר, הטלאים רועים עם אמהותיהם. גם אם הגֵז אינו מאד ידידותי, בסך הכל לא התרשמתי כלל שהן חיות חיי סבל. יתכן כמובן שההתרשמות שלי נובעת מאי-הכרת המאפיינים האמיתיים של התעשיה הזו, אבל אין מקום להשוות בינה לבין תעשיות אחרות המשתמשות בבעלי חיים.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים