בתשובה לאישקש, 06/10/14 10:20
 |
|
 |
||
|
||||
 |
"בעבודת מחקר שביצעה ליאת ששון מהאוניברסיטה העברית, היא שלחה קורות חיים פיקטיביים של ארבעה מועמדים בעלי כישורים וניסיון דומים, פרט לשם ולמגדר: ליאת בוזגלו, ירון ברנשטיין, אמיר אבוקסיס ושרית גרינברג הציעו את עצמם במשך שלושה חודשים למאה מקומות עבודה שונים. הטלפונים של ברנשטיין וגרינברג צלצלו הרבה יותר והוכיחו כי מועמדים ממוצא אשכנזי זוכים ל-34% יותר תגובות מהמעסיקים, לעומת המועמדים ממוצא מזרחי." וזה נקרא מחקר? כמות כל כך קטנה של דגימות? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לכל הפחות קורות החיים והכישורים היו צריכים להיות זהים, לא דומים. וכן, כמות וכו'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מידע אישי (חבר) עם השכלה מרשימה ביותר+ציונים מרשימים ביותר רק עם שם משפחה מזרחי להחריד,שלח עשרות אם לא מאות קו"ח ואף אחד לא חזר אליו.אחד. עיברת את השם ובקו"ח השני שלו כבר התקבל לעבודה מעולה. כן זה (סוג של) מחקר,לא מחקר בעל תקפות חזקה אבל מחקר. זה מחקר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק סיכום בשורה אחת - וגם תהייה אם הבנתי נכונה את המחקר שקישרת אליו: לפי אותו מחקר, לא נמצאה העדפה על בסיס עדתי בין הפונים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"בישראל רמות ההשכלה והשכר של המזרחים (יוצאי אסיה־אפריקה) נמוכות באופן משמעותי מאלה של האשכנזים (יוצאי אירופה־אמריקה). קיימת הסכמה רחבה בקרב החוקרים שיתרון האשכנזים על המזרחים בהכנסות מעבודה נובע ברובו מפער ההשכלה בין הקבוצות, שמקורו באפליה הבלתי־ישירה של המזרחים בדיור ובחינוך בעבר ובהווה.5 4 השאלה שעליה אין תשובה מוסכמת היא אם המזרחים סובלים רק מאפליה בלתי־ ישירה, או שמא קיימת גם אפליה ישירה נגדם בשוק העבודה. מחקרי האפליה הקיימים הינם ברובם מחקרי רגרסיה, שאינם יכולים להכריע אם פער השכר בין הקבוצות שאינו מוסבר על־ידי השכלה וניסיון מקורו גם באפליית שוק או רק במשתנים חסרים שבהם יש לאשכנזים יתרון על המזרחים. גם מחקרי־ניסוי שנערכו בישראל לבחינת ניסוי מקורי שנערך אפליה על רקע של מוצא אתני בשכירה הראו תוצאות סותרות. 55 בישראל על־ידי פרשטמן וגניזי, אשר בדק אפליה בעזרת מדידת אמון, מלמד על אפליה חריפה נגד מזרחים, ואף מראה שמקור האפליה אינו ב״טעמים״, אלא בסטריאוטיפים מחקרים מוטעים שיש לסטודנטים לכלכלה (מזרחים ואשכנזים כאחד) נגד מזרחים.56 נוספים מצביעים על אפשרות קיומה של אפליה כפולה הפוגעח במיוחד בנשים המחקר הנוכחי לא הסתפק על־כן רק בבחינת קיומה של אפליה נגד מזרחים, מזרחיות.57 אלא בדק גם את האינטראקציה שבין מין למוצא." ע"מ 394 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וזאת דמגוגיה, ודוגמא מצוינת לציטוט שלא בהקשרו שמביא לראייה הפוכה של תוצאות המחקר. אתה הבאת פסקת פתיחה, ש*לא* מתארת את המחקר הזה, אלא את הרקע לו, וקצת ציטוט מעבודות קודמות. המחקר *האמיתי* והתוצאות *האמיתיות* שמתאר המאמר אליו הפנית, הוא בדיוק הפסקה שבאה ברגע שאתה הפסקת בכוונת מכוון: "המדגם כלל 96 מקומות עבודה באיזור המרכז. לכל אחד ממקומות העבודה בענפים השונים (עם ייצוג נרחב לחברות היי־טק) נשלחו ארבעה קורות־חיים של מהנדסי תעשייה וניהול עם התמחות במערכות מידע. בסך־הכל נשלחו 384 קורות־חיים. קורות־ החיים ייצגו ארבעה מועמדים וירטואליים: אישה מזרחית, אישה אשכנזייה, גבר מזרחי וגבר אשכנזי. מהממצאים עולה ש־15 נשים לעומת 7 גברים ו־3 מזרחים לעומת וו אשכנזים קיבלו זימונים בלעדיים לריאיון. כלומר, לא רק שלא נמצאה העדפת גברים או העדפת אשכנזים (וגם לא אינטראקציה בין מין ומוצא), אלא שהממצאים מצביעים על העדפת נשים מובהקת. חשוב לציין שמחקר זה, כמו המחקר הראשון, נערך בתקופת שיא הדרישה לעובדים במשק, ובמיוחד בשוק ההיי־טק, ותוצאות שני המחקרים מחזקות אלה את אלה באמירה שבתקופה זו לא רק שלא הייתה אפליה נגד נשים, אלא שלעיתים הן אף הועדפו על הגברים, במיוחד בשוק ההיי־טק." אם נוסיף לזה את השורה הרלבנטית מהטבלה המסכמת בעמוד 391: אפליית־מוצא (אבן־חיריק): מוצא.....קו"ח שנשלחו....תשובות חיוביות....תשובות חיוביות בלעדיות ----------------------------------------------------------------- אשכנזים.....192................. 45..................... 11 מזרחים.......192................. 44..................... 13 נקבל את התוצאה שאני אמרתי - תוצאות המחקר אומרות ש*לא* נמצאה אפליה על בסיס מוצא. בדיוק ההיפך ממה שאתה ניסית לומר. אלה היו 5 דקות על קריאת מחקרים והבנה מה הם אומרים. תודה סליחה ושלום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע, תתעלם, זה סימן למשהו בטבלה (שאני מן הסתם אבין אם אני אקדיש לזה עוד חמש דקות מיותרות, אבל זה לא עקרוני כאן). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עליזה אבן חיריק היא אחת מכותבי המאמר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שכמובן מזכיר לי את ''אפרים הסוף איננו'' המפורסם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אופס, זה היה ''יצחק הסוף איננו'' של אפרים קישון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יצחק הסוף הוא של קישון, ועליזה אבן-חיריק של נסים אלוני? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, יצחק הסוף איננו של קישון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, יצחק הסוף איננו של קישון, אבל ההסתדרות במסגרת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת היא שאחרי שלהטוט האחרון של עופר עיני אולי כבר באמת אפשר לשים את ההסתדרות במסגרת אבל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני נוטה להאשים את חיים ''המשמיד'' רמון שהשמיד כל מה שנגע בו. הפועל תל אביב במסגרת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שניהם פוליטיקאים ציניקאים שאיכפת להם רק מעצמם ולא מענייינים אותם בוחריהם. רמון קפץ מבית לבית (בית פוליטי) וטוב שעף לתמיד. עייני ראה עצמו קבלן קולות (נתן הטבות לוועדים גדולים ועשה רעש בלבד לעובדים מהשורה, עכשיו הולך להיות "קבלן עובדים" לעובדי דיסקונט - נדמה לי - שימצאו עצמם "עובדי קבלן" בפועל כאשר תנאי שכירות קבע שלהם ימוסמסו על ידי עייני). מי עוד בפוליטיקאים הציניים שסוחרים בבוחריהם ? אריה דרעי. אם לא יעיפו אותו מש"ס - חצי מהבוחרים של ש"ס יעזבו אותה. (בוחרי ש"ס מעדיפים גם היום את אלי ישי על פני אריה דרעי, אבל הוא השתלט על המפלגה בקומבינות, כנראה יספיק להרוס את ש"ס לפני שיועף אם יועף). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אינני מכיר את היצירה ''ועוד איך'' של קישון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני לא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1.לא טענתי שיש אפליה כלפי נשים (למרות שאני בטוח שיש ,רק לא בקבלה לעבודה אלא בקידום בתוך הארגון) 2."חשוב לציין שמחקר זה, כמו המחקר הראשון, נערך בתקופת שיא הדרישה לעובדים במשק, " שצריך אז צריך,לוקחים הכל.בגלל זה חשוב לציין מה היו התוצאות במחקרים אחרים. לעומת זאת: "בתקופת עריכת המחקר היה שוק העבודה הישראלי בשפל, ולכן שיעור החזרה הכללי לשתי המועמדות גם־יחד היה נמוך. למרות זאת, הסיכוי של המועמדת ילידת הארץ לקבל זימון לריאיון היה גבוה באופן מובהק מהסיכוי של המועמדת ילידת רוסיה. זאת ועוד, גם כאשר חזרו לשתי המועמדות, למועמדת ילידת רוסיה חזרו לאחר זמן רב יותר." 3.על האפליה הממוסדת ("קיימת הסכמה רחבה בקרב החוקרים שיתרון האשכנזים על המזרחים בהכנסות מעבודה נובע ברובו מפער ההשכלה בין הקבוצות, שמקורו באפליה הבלתי־ישירה של המזרחים בדיור ובחינוך בעבר ובהווה.השאלה שעליה אין תשובה מוסכמת היא אם המזרחים סובלים רק מאפליה בלתי־ ישירה, או שמא קיימת גם אפליה ישירה נגדם בשוק העבודה.") אין בכלל ויכוח,השאלה היא האם יש גם אפליה ישירה . 4.במחקר המדובר (פרשטמן וגניזי) הראה על "אפליה חריפה נגד מזרחים, ואף מראה שמקור האפליה אינו ב״טעמים״, אלא בסטריאוטיפים מוטעים שיש לסטודנטים לכלכלה (מזרחים ואשכנזים כאחד) נגד מזרחים.." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל הקישור שהבאת הוא לא למחקר של פרשטמן וגניזי, אלא למחקר אחר, אם תוצאות אחרות. בפעם הבאה, אם אתה רוצה להתייחס לתוצאות של מחקר מסוים (שמתאימות לך), אנא הואל להביא לינק למחקר הזה, ולא למחקר שטוען בדיוק ההיפך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מצאתי את המחקר הזה,אז הבאתי אחד שמצטט אותו למה זאת בעיה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשכל מה שאתה כותב זה "זה מחקר" (בתגובה שהתחילה את כל זה), ומביא לינק למחקר מסוים, ההנחה ה(מאד(מאד)) סבירה היא שאתה מתכוון לנקרא את תוצאותיו של המחקר הזה, ולא שאתה מתכוון שנתייחס לשורה 17 בעמוד 280, שאליהן כמובן לא הפנית אותנו. כל הנחה אחרת איננה מאפשרת דיון במה שרצית שנקרא ונבין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רוצה להעיר שהסטטיסטיקה של הלמ"ס, מטעה בדר"כ בהקשר של מזרחים ואשכנזים, המוצא נקבע ע"פ ארץ הולדתו של האדם, או אם נולד בישראל, ארץ מוצאו של האב 1, ואם האב נולד בישראל אז לא סופרים את האדם כיוצא אסיה, אפריקה או אירופה, אלא הוא נחשב נטול מוצא. בשנת 2013 היו 2.5 מליון יהודים שגם נולדו בארץ וגם אביהם נולד בארץ, כלומר יותר מ-40% מאוכלוסיית היהודים, שהסטטיסטיקות על "אשכנזים" ו"מזרחים" פשוט מתעלמות מהם. לראייה, לכאורה במדינת ישראל יש 1.9 מליון בני אדם יוצאי "אירופה אמריקה" שרובם נולדו בחו"ל ורק 1.2 מליון יוצאי אפריקה ואסיה ששני שליש מתוכם נולדו בארץ. השימוש בנתונים האלה יוצר סטטיסטיקה שמטעה את הקורא שמבין "מזרחים" ו"אשכנזים" בצורה אחרת לגמריי מהצורה הכמעט חסרת משמעות בה הם מוגדרים אצל הלמ"ס. וכל זה בלי שיש לי מושג איך הלמ"ס מסווגת יהודים שנולדו נניח בצרפת, אבל ההורים שלהם היגרו לשם ממרוקו. 1 האם ארץ מוצאו של האב מתפלגת בצורה אחידה בקרב משפחות מעורבות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שמה שחשוב הוא מה השם משפחה שמופיע על המבחן או בקו"ח,לא המוצא (או מה שמחשיבים למוצא) באמת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מאמין, שאותו אחד, שלא מקבל קורות חיים של "שרעבי" היה מקבל לעבודה את הבחור השחרחר הנמוך עם התלתלים שמדבר בח' וע' אבל שם משפחתו רבינוביץ'? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם ''שרעבי'' כבר ''עבר'' את מבחן הזימון לראיון,על ח' וע' כבר לא יפסלו אותו. על אחת כמה וכמה אם שמו רבינוביץ' | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר: פחות סביר1 שיקראו לו אברמוביץ' אבל בהחלט סביר1 שיקראו לו ארגוב. 1 אני מנחש שבמציאות זה דווקא הפוך, בגלל שהשם אברמוביץ' מספיק נפוץ יותר מהשם ארגוב2 והפיזור בין "מזרחיים"3 מספיק טוב כדי שיהיו יותר אברמוביצ'ים יוצאי עדות המזרח מאשר ארגובים יוצאי עדות המזרח. 2 מקור: ככה נראה לי. 3 או דווקא יוצאי תימן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2 מקור3 3 אברמוביץ מקום 254, ארגוב לא ברשימה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא עבר את שלב קורות החיים בשם ''רבינוביץ'''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב ,זה היה מנוסח לא טוב. אם מזמנים אדם לראיון למרות ששמו שרעבי סביר שלא יפסלו על מבטא.אותו מעסיק (שזימן את שרעבי כזכור) לא יפסול מועמד עם מבטא על אחת כמה וכמה אם שמו רבינוביץ' . | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל מעסיק שפוסל כבר בשלב קורות החיים את שרעבי, בהחלט עשוי לפסול בראיון את השוורצע-רבינוביץ'. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נהפוך הוא. רבינוביץ' שמדבר בח' וע' (או להיפך, שרעבי משוכנז לחלוטין) נתפס בתת מודע כלא אמין ומזוייף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדבר בח' וע' זו תכונה שכבר כמעט אינה קיימת אצל יהודים בגיל חיפוש עבודה. בצד השני, איזו התנהגות היא כל כך אשכנזית עד שתגרום לדיסוננס עם השם שרעבי? לבוא עם ריח של גפילטע פיש מהפה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התימנים שאני מכיר בגילי דווקא כן מדברים בח' וע' (ואפילו מקפידים על כך). לגבי ''תימני משוכנז'' הכוונה למשל לעדשות מגע כחולות ושיער מחומצן (וכמובן המנעות מח' וע' באופן מופגן) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בלונד ועיניים כחולות נדירים גם אצל אשכנזים, אם כבר זה גורם לחשוד - במודע או לא - שבגוי עסקינן. אבל מה שאמרת על ההטיה השלילית שזה עלול ליצור נשמע באמת הגיוני במקרה כזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגדר ''נדיר''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי שמזמן מועמד לראיון (למשל מחלקת כוח אדם, שבארגונים גדולים הסלקציה הראשונית שלה עשויה להיות בכלל ממוחשבת) אינו דווקא מי שמראיין אותו. מעבר לכך, המציאות הרבה יותר מורכבת מ-''פסילה'' או ''אי פסילה''. למראיינים יש הטיות, מודעות יותר או פחות, שגורמות להם להעדיף מרואיינים מסוימים על פני אחרים ובכך להגדיל את סכוייהם. אני יכול להעיד מנסיוני בראיון מועמדים שהיו מועמדים שחשתי כלפיהם אמפטיה רבה מסיבות שונות, והדבר גרם לי לראות את חולשותיהם בעין אוהדת יחסית - והיו גם מועמדים הפוכים. כמובן, אתה משתדל להיות מודע לתחושות האלה ולנטרל אותן, אבל אנחנו בני אדם ולא ניתן לעשות זאת במאת האחוזים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפרופו הטייות לא מודעות, לי הייתה התנסות כשעבדתי בניו-יורק בחברה שבה תהליכי הגיוס מאוד מסודרים: מועמד היה עובר מבחן טכני בכתב ומתראיין אצל שלושה מראיינים שונים שהיו כותבים חוות דעת ודנים במועמד לפני החלטה. פעם הגיע להתראיין שם מועמד ערבי-מצרי. הוא עמד בדרישות הכישורים הטכניים והשאלה היחידה שנשארה היא אם נראה לנו מתאים להשתלב ב"תרבות הארגונית" שלנו (במילים אחרות: אם להתרשמותינו הוא עובד הייטק או עובד הסתדרות). שני האמריקאים שראיינו אותו סברו שהוא לא מתאים, אבל אני הגנתי עליו בהתלהבות ולבסוף הם קיבלו את דעתי ונתנו לו הזדמנות. בתוך מספר חודשים הבחור הוכח ככשלון קולוסאלי ופוטר, ואני קיבלתי "אמרנו לך". בניתוח פוסטמורטום הבנתי שהתלהבתי ממנו כי הוא היה "מזרח-תיכוני" כמוני (כלומר, בערך, חובב פיתות וחומוס עם בצל) שהתחבב עלי כך שהקרבה התרבותית ביננו הסתירה מעיני את האינדיקציות השליליות שאחרים ראו. מה שמצחיק הוא שאם הייתי מראיין את אותו אדם בישראל לא הייתי רואה מזרח תיכוני כמוני אלא ערבי לגמרי "אחר". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רוב ההטיות הלא-מודעות נגרמות, לדעתי, מכך שאנחנו רוצים לספק את האגו שלנו. יש, כמובן, הטיות אחרות - למשל, מראיינים גברים שמראיינים מועמדת מצודדת לתפקיד שיביא אותה לעבוד יחד אתם ייטו לטובתה - אבל ברוב המקרים מדובר על האגו האישי. בחלק מהמקרים אנו נוטים לטובת הדומים לנו - במגזר הסוציולוגי, במקום המוצא, המקום הלמודים או השירות הצבאי או אפילו בתחביבים משותפים. במקרים מורכבים יותר אנו נוטים לטובת כאלה שאינם בהכרח דומים לנו בעובדה אוביקטיבית כלשהי אבל אנחנו מזהים בהם משהו מעצמנו. כך, למשל, אם קראתי קורות חיים של מועמד צעיר שזה עתה סיים את למודיו וראיתי בבירור שהוא כתב את המסמך על פי מה שנראה לו נכון וחשוב, מבלי להתיעץ עם מישהו מנוסה או לבדוק כיצד מקובל בתעשיה להציג קורות חיים - הדבר גרם לי לנטות לטובתו, כיוון שגם אני הייתי עושה כך באותם ימים. אני ראיתי במועמד כזה אדם שאוהב לפתור את בעיותיו בעצמו וסולד מהזדקקות לעזרת אחרים - תכונה שאני מעריך בעצמי. אחרים היו עלולים לראות במועמד הזה אדם פזיז שאינו בודק את השטח אליו הוא נכנס ומתעקש להמציא את הגלגל בעצמו. יש כאן שני אלמנטים - ברובד המודע, אני מאמין בכך שאם זו תכונה טובה שלי ואם אני מחשיב את עצמי כמוצלח בתחומי, אז זו תכונה מועילה גם במועמד הזה; ברובד הפחות מודע, שם מועמד כזה מתקבל לעבודה יהיה בכך מעין אישור-שבדיעבד לכך שגם אני הייתי ראוי לכך. המקרה המעניין ביותר, אולי, מבחינה זו היה כשראיינו מועמד שעלה לארץ מארה"ב זמן קצר קודם לכן. בארה"ב האיש שירת כטייס ב-USAF, ואת התחום המקצועי שלנו הוא למד באוניברסיטה שלהם. כשהתברר לנו שהבחור גם נעים מאד וחף משחצנות הטייסים הנפוצה רצינו מאד לקבל אותו; למרבה הצער, הסתבר שהוא לא בקי דיו בחומר - שנים של הצבות וגיחות ברחבי העולם לא משפרות את הידע המקצועי. חלק מהענין היה, כמובן, הסימפטיה הטבעית למישהו שהיה לו מקצוע יוקרתי בארה"ב והוא העדיף לזנוח אותו ולעלות לארץ. אבל חלק היה העובדה שהוא היה טייס (ועוד אמריקאי, מה שבמידה מסוימת מוסיף להילה הרומנטית). אמנם טייס של מטוסי תדלוק KC-135 ולא טייס קרב, אבל בכל זאת. כשאני שואל את עצמי למה בעצם רצינו שטייס יצטרף לצוות שלנו ולא, למשל, נהג אוטובוס, התשובה ברורה: אם הוא מצטרף לצוות שלנו הוא מאציל עלינו במדה מסוימת מהילת היוקרה של המקצוע הקודם שלו. אם טייס בחר לעזוב את הטיסה ולהצטרף אלינו, כנראה יש בנו משהו. אין כאן הרבה לוגיקה, אבל בתת-מודע הדברים האלה עובדים ומשפיעים - באותו אופן שאנו בודקים האם חתן פרס נובל הוא יהודי, מתוך איזו הנחה סמויה שאם הוא אכן יהודי זה משפיע קצת על היוקרה של כל אחד מאתנו, גם אם לנו אין מושג ירוק מה הוא בכלל עשה כדי לקבל את הפרס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הבחור היה כזה מוכשר ומתאים מבחינת התרבות הארגונית, לא שווה להשקיע חודשיים שלושה בהעמקת הידע שלו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מועמד צריך להרשים אותנו כבעל פוטנציאל חריג כדי שנעשה דבר כזה, כשאנחנו יכולים לקבל מועמדים שיכולים להתחיל לתרום באופן מיידי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה אופק ההעסקה? טווח קצר או ארוך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ארוך, אבל כשאנחנו צריכים מישהו (או יותר נכון, כשסוף סוף מאשרים לנו לגייס מישהו) אנחנו צריכים אותו כמה שיותר מהר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, כנראה בגלל הנטיה הזו לטובת הדומים לנו יש המלצה לחקות את תנועות הגוף של המראיין אבל, ניסיתי להדגיש, התשובה לשאלה "למי הוא דומה" תלויה גם במקום המצאו (הגיאו-סוציאלי) של המתבונן. כמו שנאמר: An Ibo may be ... an Owerri Ibo or an Onitsha Ibo in what was the eastern region of Nigeria. In Lagos, he is simply an Ibo. In London, he is a Nigerian. In New York, he is an African
|
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |