בתשובה לאיילי, 21/09/14 16:20
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני אשקול את הצעתך, כנראה עד שהרעב יכריע בשבילי. למעשה רק לאחרונה נתקלתי בכסף ישראלי מזויף - מטבע של עשרה שקלים. כנראה שקיבלתי אותו כעודף, ולא שמתי לב עד שמוכר בחנות זיהה אותו ככזה. הנחתי שזה די נדיר, אבל המוכר הנ"ל טען שזה די נפוץ לאחרונה (ובגלל זה כנראה הוא גם בודק בעיון כל מטבע כזה). אז, שתדעו. טוב, כרגע המדינה מתמודדת בעוז עם התופעה על ידי הנפקת שטרות חדשים ו-NP קשים לזיוף1. מצד שני, אין לי ספק שעקב הדמיון מעורר התמיהה בין צבעיהם של שטרות ה-50 ש"ח החדשים לשטרות ה-20 ש"ח הישנים, אלפי אנשים ישלמו את מחיר הטעות (הלא זניח) של שלושים שקל פר מקרה. ולמי שמניח שהטעויות יתקזזו בממוצע לטובת שני הצדדים (מוכרים וקונים), אזכיר שהמוכר הוא האיש המיומן יותר שיבדוק בתשומת לב רבה יותר כל מקרה כזה2, ויקזז את הטעיות שלא לכיוונו. 1 לא באמת. קשים. 2 זה כנראה גם יותר כדאי לו, מאחר והוא ייחשף להרבה יותר מקרים כאלה כל יום. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מישהו אמר שזיופי 10 שקלים היום הגיעו לרמה גבוה שאפילו בבנקים לא מאתרים זיוף. אז המוכר ההוא שזיהה, כנראה זיהה את הזיופים הגרועים בלבד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יודע, מטבע שלא ניתן להבחים שהוא מזויף, הוא מטבע תקין דה-פקטו. ז"א שכל עוד כל הצדדים שמעבירים אותו מיד ליד מסכימים על כך שהוא מטבע תקין, הוא אכן מטבע תקין1. 1 כמובן שחוק שימור הכסף כן הופר, אבל רק בתנאי ההתחלה - מי שהדפיס אותו הרוויח עליו עשרה שקל, במקום המדינה שאמורה להרוויח ממטבע רשמי. אבל מכאן ולכל אורכה של שרשרת המזון שעובר המטבע, בהנחה כמו שאמרת שאף אחד לא מבחין שהוא מזויף - הוא מתפקד בדיוק כמו מטבע רגיל. בעצם הוא אכן כזה, מבחינה פונקציונלית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה אתה יודע, עם ההצעה שלך להחליף ירקן. יש עגבניות שמוקרנות בקרניים על-סגוליות כאלה, שאפילו התוך נראה אדום, הטעם הוא מתוק ונפלא, והפרי עשיר בויטמינים מתמיד. אין לך דרך לדעת שהירקן החצוף מרמה אותך! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ונתת דוגמה מצוינת להבדל בין עגבנייה לכסף. לעגבניה יש ערך ממשי משל עצמה - ערכים תזונתיים, ויטמינים, וכדומה. לכסף, וודאי לשטר או מטבע - אין ערך ממשי משל עצמם. הערך שלהם נגזר לחלוטין מהמוסכמה בין המוכר לקונה, והאמונה ההדדית שלהם בקיום הערך הזה. ומרגע ששניהם, ושאר הקונים והמוכרים, מסכימים, המטבע הזה שווה בדיוק כמו מטבע אמיתי. בעצם הוא אכן מטבע אמיתי. עגבנייה מפלסטיק, בצבע ובטעם הנכונים, איננה עגבנייה, והנוגס ממנה לא מקבל את מה שהוא מקבל מעגבניה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכמובן שאם השתמשת בקרני אברקדברא כלשהן וקיבלת עגבנייה שזהה לאמיתית, לא רימו אותך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא המקרה. אין לי בעיה עם עגבניות בשלות שההבשלה שלהן זורזה על ידי הקרנה. יש לי בעיה עם עגבניות שבהן אין שום הבשלה והדבר היחיד ששונה על ידי ההקרנה הוא הצבע של הקליפה (בעוד בפנים העגבניה נותרה בוסר). המקרה האחרון הוא רמאות וגניבה. הערה. בינתיים , קראתי אתמול שוב על העניין ונאמר במספר מקומות שהקרנה אולטרא סגולה למטרת השלמת הבשלה של הרבה פירות וירקות היא פרקטיקה חקלאית מקובלת. אם אינני טועה - הקרנה כזו נהוגה למשל לגבי עגבניות חממה (משום שהניילונים של החממה חוסמים את הקרניים האולטרא סגולות שאמורות לפגוע בעגבניות בקרינת שמש ישירה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאחי היו חממות בחבל לכיש ומעולם לא הוקרנו עגבניותיו שהיו אדומות ומתוקות. תוכל להביא קישור לטכניקה הזו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מקריאה חפוזה המאמר מתייחס לגידול עגבניות באנגליה . הוא אומר בראשית דבריו שהבעיה של העדר (או צימצום) קרניים אולטרא סגולות, עלתה רק כאשר עברו מחממות עם כיסוי זכוכית לחממות עם כיסוי אתילן (?) או חומר פלסטי דומה בשם. קיימת אפשרות שעניין ההקרנה הנוספת של uv בעזרת מנורות הוא עניין כמותי: יש חדירה קרניים חלקית גם דרך ניילונים, אבל היא לא כמות מספקת באנגליה (בגלל עננות, ערפל , אובך) בעוד שהיא מספקת בחבל לכיש (שבו כנראה השמש קורנת חזק כמעט כל ימות השנה, כי אוויר צלול ואנו גם בקוו רוחב דרומי יוצר מאשר באנגליה ). מעבר לכך, אם אחיך משתמש בכיסוי זכוכית אז כמעט אין חסימה של קרינת שמש ולכן אין צורך בהקרנת מנורות משלימת הבשלה. ניתקלתי בעוד מאמרים עם טענות דומות לגבי הקרנת uv משלימה לצורכי הבשלה. רק שכמעט לא קראתי אותם אם משום שהם היו טכניים מדי, או שפורסמו רק אבסטרקטים שלהם בעוד גוף המאמר חסוי למי שאינו מנוי. ישנו גם הפרסום שקראתי לפני כשנתיים שבו נאמר בפירוש על כך שיש עגבניות לא בשלות שניצבעו על ידי הקרנה ב- uv, בעוד הפנים שלהן נותר בוסר. בגלל הזמן שעבר קשה לי לאתר את הפרסום ההוא, אפילו בעזרת גוגל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה (החממות היו מסוג של נילון עבה). הרושם (גם ממיעוט המקורות כפי שאתה מציין) שמתקבל הוא שהטכניקה הזו נדירה ורוב עגבניות ארצנו אינן מטופלות בה. התיתכן סיבה אחרת להמצאותן של עגבניות כפי שאתה מתאר? ככלל, אמנם אין טעם העגבניות כיום כטעמן כשהיו "בלאדי" אבל גם לא קרוב לתיאורך ולרוב הן עסיסיות דיין. זו שאלה של טעם אבל נדמה שאתה במיעוט ולא כי רוב הנוכחים כאן לא יודעים לזהות סחורה נחותה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלו בוודאי עגבניות מיובאות מאנגליה. אנו בתמורה מספקים להם פחם ממכרותינו. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |