בתשובה למלאכי, 20/09/14 15:02
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כן, בודאי שצריכים להזדהות (לא אני אבל כולם כן). אם היה לך דיון נורא מעניין עם מישהו שהניק שלו הוא "פילוסוף", בסוגיה האם כושים, ערבים ונשים הם מוסריים או שיש להם מוח של בבונים, ואיכשהו היה מתברר לך בשלב מסויים שבן שיחך הוא היטלר, שהתחבא שבעים שנה ביערות ברזיל - זה לא היה פרט חשוב ומעניין? (סתם, סתם, אתה לא מוכרח להתגרד בראש במרץ עד שתמצא תשובה רצינית ומעמיקה..). |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
חשוב ומעניין. אבל המסקנה שלך מכאן היא שעדיף שהדיון לא יתקיים בכלל? נקודת המוצא שלי היא שאם דיון רציונלי הוא הדרך שלנו להחליט מהי הדעה הנכונה (או המתאימה לנו ביותר), צריכים להיות פתוחים לשמוע כל דעה מכל אדם. לא הבנתי את המשפט בסוגריים. יש באייל ״תצוגה מקדימה״ לפני שהודעה נשלחת, אם כתבת סתם אז למה שלחת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאתה מדבר עם מישהו שנמצא איפשהו על הספקטרום שבין סוציופטיות לפסיכופטיות, ויש לך יסוד סביר להניח שהדיון אינו רציונאלי אלא אינסטרומנטלי, ומשמש אותו בעיקר כדי ללטש את הפרזנטציה של השקפתו החולנית ולגשש אחר מניפולציות רטוריות שיאפשרו לו להצדיק את עצמו, אז בהחלט: עדיף שה-"דיון" לא יתקיים בכלל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוקי, אני יכול להסכים שאם עצם ההתדיינות עלול לגרום לנזק אז זה גם שיקול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עזוב רגע את הנזק הישיר שבעניין. גם אם כל הטענות ההגיוניות שהעלית בדבר התועלת שבשיחה תקפות, יש חשיבות גדולה יותר לאמירה ברורה לפיה אנחנו מוותרים בלב שלם על אותה תועלת בגלל הרגשת הקבס שמגע עם קרנפים מסוג מסויים גורם לנו. זה לא ימנע מהאדון הנכבד לשנות ניק ולהמשיך לנהל את אותן שיחות מועילות אם יחפוץ בכך, אבל המסר יעבור. מי שאינו שותף לאותה הרגשה יכול להצטרף למחאה השקטה כאות לאמפטיה שלו עם אלה שכן חשים בה, או לטעון שהבעיה שלהם לא מחייבת אותו. שתי העמדות לגיטמיות בעיני, אם כי ברור איזו מהן אני מחבב יותר... את האמירה הזאת הכי טוב להשמיע בפול ווליום באותו אופן בו קייג' בחר ליצירתו האלמותית 33'4 . מראשית ימי ב-IRC אני יודע שקריאות כאלה אף פעם לא משיגות את מטרתן, אבל אני מסרב לאבד תקווה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מנגד, בשביל זה יהיה על הקרנף לצנזר את התבטאויותיו, להסתיר שהוא תומך בעבדות ואונס, להסתיר את זה שהוא גזען... קיצורו של דבר - מה טעם? ללא ההתבטאויות הקרנפיות הקרנף יהיה כאחד האיילים, ולמה לו לטרוח לכתוב? מהו קרנף בלי עומואים ואורקים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם גילית, או שיש לך יסוד לחשד שהאדם שלפניך הוא נאצי, או רוצח, או שודד אלים וכו' - פנה בהקדם למשטרה, זאת הדרך. הדיון, עם כל הכבוד, הוא פחות חשוב במצב כזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתעקש להכניס לי מילים לפה1. לא אמרתי שדיון הוא הדרך לטיפול בפשיעה - זה ממש 180 מעלות ממה שאני חושב2. אני בעד יד חזקה במלחמה בפשיעה מכל סוג (בעיקר אלימה, שזה בעיני קו אדום), אבל נגד פסילה של טענה רק בגלל שהטוען הוא פושע. 1 גם המגיבה הקודמת שחושבת שאני בעד דיון כדי לחקור את מהות הרוע. כנראה שאני לא מתבטא בבהירות. 2 אני גם לא חושב שהדיון הוא ״חשוב״ באיזושהי צורה, בסך הכל אוסף של מלבנים באינטרנט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי נראה שאתה מבלבל כאן שני עניינים שכדאי להפריד בינהם (ושניהם לא קשורים למלחמה בפשע אלא רק למלחמה ברוע): (1) נגיד שפושע-אנס שנתפס מבקש להשתתף בדיון בעד/נגד פינוי שטחים או בעד/נגד קומוניזם. העובדה שהאיש אנס כמובן לא יכולה להשפיע על איכות טיעוניו לגבי השטחים או השיטה הכלכלית. אבל העובדה שהוא אנס יכולה להיות טעם לנדות אותו מהפעילות החברתית של דיון. אם מישהו אנס (או מתעלל בחיות להנאתו), אני לא יושב איתו ולא משוחח איתו - אני מפגין את סלידתי בכך שאני מוקיע אותו ומנדה אותו מפעילויות חברתיות, ולא בגלל שהטיעון שלו בעניין השטחים/הכלכלה פסול (אולי זה אפילו טיעון גאוני שאני מחמיץ), אלא רק בגלל שהאיש אנס ואני סולד מאנסים. עכשיו, זה שאני מוקיע ומנדה אנסים, כמובן לא מחויב אחרים להצטרף אלי. רק מי שרוצה. (2) עניין אחר הוא השאלה אם הסוגיה הנדונה לגיטימית לדיון. נגיד שמישהו - בין שידוע לך שאנס או שלא ידוע לך אם אנס - טוען בלהט ובהתמדה ותוך להטטנות לשונית שאונס הוא דבר חיובי ומותר (כמובן לא של כולם, רק אונס נשים, או רק כושים, או רק קטינים וכו'). האם זהו דיון לגיטימי, שאתה רוצה להשתתף בו, או שאתה מבין שאתה מנוצל ללהצדקה עצמית של פסיכופתיה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי. אני כבר לא יודע... אני חושב שבחיים האמיתיים לא הייתי יכול להיות באותו חדר עם בנאדם כזה, אבל כאן מדובר בדיון באינטרנט שהוא מטבעו סטרילי יותר, ויש לי רתיעה מלפסול או להתעלם מטענה על בסיס לא ענייני. אולי אתה צודק והמדיום מקל עלי להתעלם יותר בקלות משיקול מוסרי שהייתי מפעיל בנסיבות אחרות. הערה בקשר לנקודה (2). האם הסוגיה של גזענות נגד גויים לגיטימית לדיון? אפשר להגיד שזה לא מקובל ומדובר בהצדקה של פסיכופתיה, אבל יש ציבור די גדול שזו העמדה שלו ואני לא חושב שאפשר לקטלג את כולם כפסיכופתים. אפשר לשאול האם צריך לנהל את הדיון הזה דווקא עם אדם שמתעלל בחיות, אבל אז חזרנו ל- (1). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אני מסכים שבמרחב הוירטואלי כללי ההתנהגות שאנחנו מטילים על עצמינו צריכים להיבחן מחדש. זה מרחב חדש יחסית שרובינו לא גדלנו בתוכו ולא חונכנו איך לנהוג בו. בגלל זה, אגב, אני מעוניין שבתחום הזה יהיו כמה שפחות חוקים פורמליים, נאכפים (אם כי משהו כנראה צריך). כדאי להתנסות בזה עוד דור כדי שיתחילו להתגבש חוקי התנהגות. בינתיים נעשה מה שנראה לנו מתאים. אשר לסוגיית הגזענות, אני חושב שמדובר במדרג. גם אני מעדיף שילדי יתחתנו בתוך העם היהודי ואני אישית נמשך יותר אל שחורות שער מאשר אל בלונדיניות. אם זו גזענות, אז נראה לי שאפשר לדון בה. גם יחסה הגזעני של הדת - כמו אצל הרב-עובדיה - אל הגויים, למרות שהוא בעיני מחפיר, נראה לי ראוי לדיון כל זמן שהוא נשאר בתחום הדת. אבל אני חושב שאפילו אדם חשוך כמו הרב-עובדיה לא יכנה בני אדם "אשפה" (או כינויים אחרים שראינו פה) ולא יסתמך על תורת הגזע הנאצית ולא יפגין התנשאות כזו ל"גזעים נחותים" של גויים. מחוץ לתחום הדת הגזענות גולשת לשני תחומים אחרים: (1) פוליטיקה - הפעלת כוח (2) ביולוגיה - תורת הגזע וגנטיקה של גזעים נחותים. כשהדיון נכנס לתחומים האלו במטרה לערבב הפעלת כוח פוליטי עם תורת הגזע, הוא נראה לי מניפולציה פסיכופתית, פסולה ומסוכנת ואני מצטער שנטלתי בו חלק, עד שהבנתי במה המדובר. העניין עם ההתעללות בחתולים רק נתן לזה אישוש - כי בעיני זה לגמרי לא מפתיע שמי שרואה בבני אדם "אשפה", מתעלל בבעלי חיים1 להנאתו - זה אותו סוג של פסיכופתיה (= "חוסר אמפתיה קיצוני"). ____ 1 ההתעללות באשפה אנושית עדיין אסורה על פי החוק |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |