בתשובה לשוקי שמאל, 12/09/14 13:10
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אתה יכול בבקשה לפרט למה אתה מייחס אמינות לרשימת ההרוגים של משרד הבריאות הפלסטיני (בהתחשב בפתיחה שלך)? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
למען האמת התרשמתי שהדיווח שם די מסודר (בעיקר משום שכמעט כולם מצטטים אותו), אבל לענייננו אין לכך חשיבות. כאו הזכרתי רק את פילוג הנפגעים בין הערים והיישובים השונים ולא את המספרים עצמם או את זיהוי הנפגעים כחברי הארגונים החמושים וכיוב'. אם מישהו ירצה לטעון שהמדווחים זייפו/עוותו ביודעין את הפילוג, זה נראה לי מה שבאינגליזית היינו אומרים farfetched. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה, הסארקזם שלך חמק לרגע ממני. הכלל שהצעתי חל על דוברים צבאיים ולא על מוסדות אדמיניסטרטיביים. לצבאות יש מאפיין כפול המחריג אותם מכלל המוסדות המדינתיים. ראשית מלכתחילה מצפים מהצבא לפתור בעיות קשות מאד שכל האמצעים האחרים נכשלו בפתרונן. שנית, צבאות הם יקרים מאד. מדינות וחברות משקיעות הרבה מאד כסף ומשאבים בצבאותיהן. נסיבות אלו יוצרות מצב עם מוטיבציה גדולה מאד לפמפם הצלחות (נצחונות), למזער כשלונות וגם להאדיר את האוייב. כל הרעות החולות שאנו מקשרים למושג יח''צ מקבל פרופורציות חדשות כשהמדובר בצבאות (ע''ע ברברה טוכמן, מצעד האיוולת, הפרק הויטנאמי). אפשר למשל לטעון שלמשרדי הבריאות יש עניין לנפח את מספרי המטופלים, אבל זה לא עומד בהשוואה עם אנשי צבא המעוניינים להצדיק את ההשקעה האדירה בהם בפני משלמי המסים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |