|
||||
|
||||
מה הכוונה ב"המשתלטים של הזמן האחרון"? |
|
||||
|
||||
אני אנסה להסביר: האתר הזה היה מבוסס לאורך זמן על קהל של מגיבים שהתייחסו די בכובד ראש גם לתגובות שלהם וגם לתגובות של בני שיחם. כעין אנטי תזה לטוקבקים של אתרי החדשות. הכותבים הניחו שבני שיחם משכילים וחכמים לפחות כמוהם ולכן - טרחו לקרוא הרבה תגובות ולהכיר את העמדות שבני שיחם מציגים. - השתדלו לסייג את דבריהם ולא לכתוב כאילו יש להם קושאן על האמת. - ענו ישירות לטיעונים המתנגדים, תוך שהם מתאמצים להביא מובאות ודוגמאות. - שיכנעו והשתכנעו1, ולא התביישו להודות בטעות או לשנות את דעתם. רמת ההשקעה של הכותבים בכל תגובה התבטאה בתפוקה נמוכה של תגובות, אבל רבות מתוכן היו מלאכת מחשבת. גם כאשר הדיונים היו על חמרים נפיצים כמו משנתם של הרב כהנא ושל פרופ' ליבוביץ', תנאי הכליאה של יגאל עמיר, הסכמי אוסלו ותכנית ההתנתקות בזמנם, המגיבים כיבדו זה את זה והגיבו לענין. לעתים נדירות הדיון הדרדר לזלזול בעמדות של הצד השני, או גרוע מכך- זלזול במגיב עצמו. ודאי שהיו עקיצות, אבל אלו היו מסוגננות ופעמים רבות באו מתוך פמיליאריות וככל שראיתי לעולם לא מזלזול. לאחרונה השתלטו על הדיון באייל מגיבים שהספק התגובות שלהם גבוה אבל ההשקעה שלהם בכל תגובה נמוכה יותר בהתאם. האיילים הותיקים יותר חוששים שרמת הדיון מתדרדרת גם בגלל הירידה בהשקעה בכל תגובה, גם בגלל השטחת הדיון בכללותו, וגם ואולי בעיקר (כך זה אצלי לפחות) בגלל הזלזול בבני השיח ובדעותיהם2. לפיכך הופך האתר זירה להתנצחות במקום זירה לחילופי דעות. המגיבים זה מקרוב באו אינם מעוניינים כלל לשנות את דעתם, חלילה. הם משוכנעים שדעתם נכונה וכל מי שחושב אחרת רפה שכל או גרוע מזה3, וכדי שלא יצטרכו לנהל דיון מסודר בו יתגלה שהשמש זורחת במזרח ולא מאיבר בגופם הם מבטלים את הדעות האחרות והמגיבים האחרים מראש. בשבועות האחרונים, הרבה יותר מאשר בעבר, אני נאלץ לחזור ולהסביר את כוונתי רק משום שהמגיבים אליהם הגבתי לא קראו בתשומת לב מה שכתבתי. אני גם מוצא את הדיון מתפזר ומסתחרר הרבה יותר מאשר בעבר כאשר אני מעלה מספר נקודות אבל המגיבים מעדיפים להגיב רק לאחת מהן, וגם זאת רק מתוך נקודת המבט שלהם, בלי לנסות אפילו לבדוק את נקודת המבט שלי. בשבועות האחרונים הצמידו לי תארים (אתה כך, ואתה כך) כפי שמעולם לא הצמידו לי כאן. זה מקלקל, זה מרגיז, זה מעייף. כשאני סופג התנשאות בדיון על שירה זה יכול להיות משעשע, אבל לא בדיון על דמותה של המדינה. עכשיו, אם הצלחת לקרוא עד כאן בלי לכתוב תגובה משלך, אני אגיד לך כיצד לדעתי היתה נראית תגובה מסגנון "האייל הישן", כזו שמסתכלת לרגע מנקודת המבט שלי בזמן שאני שוטח את טיעוני. תגובה כזו היתה אומרת: "אז מה היית מציע למצטרפים החדשים לעשות?" לעומת תגובה מסגנון "האייל החדש" שאומרת : "אין לך מה לענות לטיעונים המופלאים שלי אז אתה מסיט את הדיון לגופם של אנשים, שרלטן שכמוך" _____________________ 1 אמנם רוב הזמן לא השתכנעו, אבל היו פתוחים להשתכנע, ולפעמים גם באמת השתכנעו. 2 תגובה 639202 ותגובה 639265 הן דוגמאות מאתמול והיום שהרגיזו אותי כי הן מפגינות זילזול מכוון. 3 שמאלן, אלא מה. |
|
||||
|
||||
"גרוע מזה" זה שמאלן? איפה שכ"ג, המומחה לאפרים קישון? אולי הוא זוכר מה זה "גרוע מזה" בכתבי הקודש. |
|
||||
|
||||
לא מומחה,אבל חובב * *אין פה תשובה לשאלה שלך |
|
||||
|
||||
לקשר למובאה יעילה מתוך Intuition Pumps של דניאל דנט על ארבעת הכללים של טיעון טענות (וטענות-נגד) בצורה אינטיליגנטית: How to compose a successful critical commentary:
1. You should attempt to re-express your target’s position so clearly, vividly, and fairly that your target says, “Thanks, I wish I’d thought of putting it that way. 2. You should list any points of agreement (especially if they are not matters of general or widespread agreement). 3. You should mention anything you have learned from your target. 4. Only then are you permitted to say so much as a word of rebuttal or criticism. http://www.brainpickings.org/index.php/2014/03/28/da... |
|
||||
|
||||
וגם להזכיר את דיון 1793 על כללי המחלוקת הדמוקרטית של הפילוסוף סידני הוק. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |