 |
צריך להיות הסברתי. לעולם.
צריך להודיע שישראל מכירה בזכותם של הפלשתינאים לעצמאות בקוי 67 עם תיקוני גבול (חילופי שטחים) מזעריים, ושהיא מתכוונת לסגת מכל השטחים האלה ולסייע לפלשתין, אם יהיה בכך צורך, בתחילת דרכה העצמאית (מצידי, שיוסיפו: כפיצוי על שנות הכיבוש). צריך להתחייב על תשלום פיצויים לפליטים, למרות שאסור לקבל אחריות בלעדית למצבם. אפשר לנסח משהו כללי, שמכיר בטרגדיה האנושית שלהם כתוצאה ממלחמת העצמאות, בלי להצביע על האשמים. צריך לכנס כאן ועידה של אינטלקטואלים שוחרי טוב, אנשי מוסר ופילוסופים מכל העולם ולשכנע אותם בכנות ההצהרה, ורצוי מאד שהקבוצה הזאת תכלול גם מוסלמים, ובפרט ערבים. צריך לחתום על מסמך התחייבות לאנשי הרוח האלה שזה מה שאנחנו עומדים לעשות. צריך להשקיע עשרות, או מאות, מליוני דולר (מחיר כמה ימי לחימה) בקניית פרסומות בטלביזיה ובעיתונות שיבהירו את המהלך. נסיגה חד צדדית מחבל עזה, כצעד שנועד להראות רצון טוב וכהוכחה לרצינות כוונותינו נראית לי סבירה בהחלט. ועידה של ראשי מדינות המערב שתתכנס כאן ותקבל לידיה את כתב ההתחייבות של ישראל נראית לי גם היא רצויה ואפשרית. נציגים מסעודיה יתקבלו בזרועות פתוחות, ויקבלו את הקרדיט על שהעלו את הצעתם - הלא כל כך שונה - בועידת ביירות. אפשר לשלם מס שפתיים שאומר שלחימתם הנחושה של הפלשתינאים, למרות שאנחנו מתעבים את שיטותיהם, מוכיחה כי עצמאותם חשובה להם במידה שאינינו יכולים להתעלם ממנה, למרות זכויותינו שלנו על ארצנו. חשוב לתת להם הרגשה שהם השיגו משהו במלחמה שלהם.
במקביל, ישראל צריכה להודיע שעד שהצד השני יקבל הפסקת אש מוחלטת, על כל פלגיו וקבוצותיו, וייכנס איתנו למשא ומתן על יישום התוכנית, אין לנו ברירה אלא לנקוט בשיטות אכזריות, כולל הענשה בחומרה של משפחות המתאבדים. צריך להשקיע עוד כמה מאות מליוני דולרים בהסברה של זה, הסברה שתכלול תמונות זוועה של נפגעי הפיגועים (אם אפשרי לכלול אותם בפרסומות, ואם לא הפרסומות יכללו הפניה לאתרים באינטרנט שבהם יפורסמו התמונות האלה), ותדגיש את סלידתנו ממה שאנחנו נאלצים לעשות. חייבים להעביר את המסר שאנחנו עושים את זה כי לא הצלחנו למצוא אלטרנטיבה, ולכל הסבר כזה לצרף את תמונות הזוועה תוך הדגשה שלא מדובר בנקמה אלא בנסיון הרתעה, ושנחדל ברגע שנוכל.
מסעות ההסברה האלה צריכים להיות המאמץ העיקרי של ישראל. צריך למכור אותם באותה אגרסיביות, ומצדי באותן שיטות, שמוכרים בעלות על חדרי מלון בטיים שרינג. היעד העיקרי צריך להיות מדינות אירופה ואולי המדינות הערביות המתונות (אין לי מושג אם זה אפשרי שם), הגלים שזה יעשה כבר יעוררו לבד את ההתעניינות בארה"ב שם מצבנו טוב יותר מלכתחילה. זה הולך לעלות הרבה כסף, אולי מדובר במיליארדים ולא במליונים, אבל גם המלחמה עולה הרבה.
השילוב של הלחץ העולמי על עראפאת עם ענישה אכזרית של המשפחות וצעדים צבאיים קשים אחרים, עשוי להביא את התוצאה המיוחלת. כלומר, אני מקווה ככה. את הצעדים האלה אפשר יהיה להחמיר יותר ויותר, אם יהיה צורך, במקביל להמשך מסע ההסברה כולו; מקל וגזר בסגנון הכי פשוט. השאלה היא, כמובן, אם יהיה להצעה כזאת רוב מסיבי בישראל. אני חושב שכן. כלומר, אני מקווה ככה.
בטח יש כאן כמה שגיאות לוגיות ונקודות פתוחות, ואני בטוח שקוראי האייל החריפים ימהרו להצביע עליהן. ובכל זאת, אני חושב שאין כאן פגם בסיסי שהופך את כל ההצעה למשהו שאני נורא אתבייש עליו מחר. כלומר, אני מקווה ככה.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש