בתשובה לאוויל משריש, 24/07/14 18:28
 |
|
 |
||
|
||||
 |
"רוצה לומר, הטענה כאילו משרתים היום אנשים בצבא שמבחינתם הרג ילדים וחפים מפשע היא מטרה לגיטימית כלשעצמה, היא בעיני מעין אגדה אורבנית." אילה חסון ראיינה אתמול רופא עיניים שהתגאה בשני בנים טייסים בצה"ל ועוד שני ילדים רופאים. ואז הרופא אומר: "אני רוצה שתרד אש מהשמים ותשרוף את כולם". אילה: "אתה מתכוון לחמאס. לא לאזרחים העזתים." הרופא: "אני מתכוון לכולם. הם לא רוצים להרוג אותי?" וממשיך לומר דברי שטנה. אילה חסון קוטעת אותו וממהרת לסיים את הראיון: "תודה. התכוונו לדבר על ההיבט הפרטי." גאווה ישראלית. זה אבא של שני טייסים בצה"ל שלא עושה שום הבחנה בין חמאס לאזרחים. האם בניו חושבים כמו אביהם? או שאולי הם יותר עדינים ולא *רוצים* שתרד אש מהשמים על העזתים, אבל גם לא מתרגשים כשחפים מפשע נהרגים. זה ברוח בית אבא. אני מקווה שהרופא הזה אינו מייצג אבל האגדה האורבנית נשרטה קלות (אתה יודע, כמו "מכה קלה בכנף"). ההתבהמות פושה בכל שדרות החברה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
התחלתי את כל כיוון הדיון הזה במין מחשבה חצי אפויה. אני גר בישוב שיש בו די הרבה טייסים, וכתבתי מה שכתבתי על בסיס הרושם המאד סובייקטיבי שלי. אני עדיין חושב שיש הבדל אדיר בין דברי הרהב של הרופא, שכמו הרבה אנשים מרשה לעצמו לדבר כך כי הוא לא בעמדת החלטה ולא בעמדת ביצוע. אז הוא יכול לקשקש כרצונו. מי שעמד פעם מול סיטואציה בשטחים, בה הוא אפילו צריך לעצור ילד, להעיר אותו בלילה ולהוציא אותו מהחדר, לירות עליו כדור גומי ובכלל - לבצע פעולה אלימה של ממש כנגדו - יודע מה רב המרחק בין גבורת הכורסא לעולם האמיתי. ולא שאני תמים ונאיבי וחושב שאין התעללויות ואלימות. גם את זה ראיתי במו עיני. אבל זה עדיין רחוק מאד מהרג מכוון. כלומר, מקבלת החלטה מודעת להרוג את הילד שעומד מולך רק בגלל שהוא זמין, מבלי שהוא מהווה איום או שיש לידו איום. כן, היו פעולות כמו קביה. ותמיד יהיו אלה שיעשו מעשים דומים. תמיד יהיה מי שיקח את החוק לידיו. תמיד יהיה חייל שעשוי להילחץ ולעשות מעשה. תמיד יהיה מי שיקבל החלטה לא נכונה. זה החיים בכלל ובתנאי קרב, לחץ, ועימות בפרט. אבל כמערכת, בדנא שלה, ברוח המפקד שלה, בהתייחסות הפנימית שלה, בדרך החינוך שלה - אני אשאר בעמדתי שהריגת חפים מפשע כמטרה כשלעצמה אינה קיימת. לא רק בגלל שהיא למעשה עושה שירות דב לצבא ולמדינה, אלא בגלל שהיא בניגוד לעמוד השדרה המוסרי של החברה הישראלית והצבא בפרט - עם כל החריגים הצעקניים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהחלט. ואולי זה גם מסביר ומוסבר כאחד על ידי השיעור הגבוה של הצבעה ל''שמאל'' (שמאלה מהליכוד - יאיר לפיד, התנועה, העבודה בזמנה, אפילו מרץ) בקרב קצינים ביחידות לוחמות- לא רק הקיבוצניקים וילידי הוד השרון, גם ילידי בת ים. אבל המוסר של חובשי כיפה סרוגה הוא קצת שונה, וחלקם של אלו הולך ומתעצם בקרב הקצונה ביחידות הלוחמות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שאין כמעט חולק על הטענה שאתה טוען. הריגת חפים מפשע כמטרה לכשעצמה אינה קיימת (אולי בשוליים היא מתרחשת וכשאנו שומעים על עוד ילד שנורה מטווח בו ניתן היה לזהות שמדובר בילד או בילדה, זו עדות לקיימותה ואחר כך מופיעים הסברים שיש המקבלים אותם ויש שלא, לאור הגזענות שמתגלה בטוקבקטים, לא יהיה מפתיע לגלות שחיילים ירו והרגו גם בלי צורך מבצעי מובהק). הטענה, שאולי קשה יותר להכיל ולהתמודד איתה היא שחלה תזוזה משמעותית בסטנדרטים וברוח המפקד בצה"ל. כפי שכתב לך ע' בתגובה 636591 רוב הילדים שנהרגו לא נהרגו על ידי חיילי חי"ר שראו להם את הלבן בעיניים, רובם נהרגו על ידי טייסים ותותחנים. כשאתה מתבונן במספר ההרוגים יחסית למספר ההרוגים במבצע הקודם בעזה בנקודת זמן זו (כפול או כמעט פי 3), כאשר אתה מקשיב לקולות שעולים מהמרחב הציבורי, כאשר יש יותר דתיים בשדרת הפיקוד, הטענה היא שהחישוב של מאזן איבוד חיי חפים מפשע ערבים לעומת השגת מטרה צבאית, השתנה. כשאתה אומר שלא ניתן לשפוט מי שנמצא במטוס או בטנק והורג חפים מפשע למרות שהנתונים השתנו לרעה, אתה עושה להם (ולעצמך) הנחה גדולה. לפני כ-20 שנה דיברתי עם קצין בשלדג שהיה בועדת הקבלה ליחידה והוא אמר לי שהם נמנעים מלצרף מועמדים נלהבים מדי. היום, נדמה שעודף התלהבות נתפס כמעלה. ואלו הן התוצאות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עניתי למעשה לחלק ממה שאתה אומר בתגובה תגובה 636622. אני לא מקבל חלק מההנחות שעשית כאן. למשל, הקשר בין הטוקבקים לזה שחייל יירה בידיעה ובכוונה להרוג ילד. אתה עושה עוול אדיר ומשמיץ את חיילי צה״ל. למשל, הקשר שאתה עושה בין דתיים בשדרת הפיקוד להריגת חפים מפשע. אתה למעשה אומר שאיש דתי ייטה יותר להרוג חפים מפשע. לא אמרתי שאי אפשר לשפוט מי שיורה בתותח או טייס. אני אנסה לנסח את זה אחרת: טייסים ותותחנים אינם פועלים בצורה מבודדת. הם חלק ממערך לחימה שלם שכולל תצפית בזמן אמת על המטרה המטווחת. הטייס לא נכנס למטוס, טס ומטיל את הפצצה סתם כך על הקרקע. זה לא מלחמת העולם השניה. טייס ותותחן כאחד אינם בוחרים את המטרות לעצמם. תותחן אינו יושב לו בשדה, מסתכל על מפת עזה, ואומר לעצמו - וואלה, בא לי להוריד את הבניין הזה. קדימה לירות. שזה בעצם מה שאתה אומר, ועל פניו מראה חוסר הבנה מוחלט כיצד מתנהלת בפועל מערכת קרב צבאית. ושוב - זה אינו סותר מצבים בהם נהרגים חפים מפשע, בין אם בשוגג או מחוסר ידיעה על מיקומם, ובין אם יש צורך מבצעי לירות למקום מסויים (למשל, לספק אש לחילוץ כח רגלי). לגבי הקצין משלדג - לכל אדם יש את דעתו. מהי ההתלהבות אותה הוא שלל? אני מניח שבהקשר שלנו זו שלילת מועמדים שאמרו שהם רוצים להרוג אנשים. האם כוונתו הייתה שלילת אנשים המחפשים ומוכנים לאתגרים מבצעיים? מסופקני. אני בטוח שביחידות כאלה תמיד יעדיפו אנשים בעלי מוטיבציה והתלהבות על פני כאלה שצריך לדחוף אותם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ייתכן שאחוז ההרוגים האזרחיים גדול יותר כי החמאס הגביר את השימוש שהוא עושה בהם, מסיבות ברורות. בזאת אינני שולל את ההשערה שלך, אני רק מוסיף הסבר אלטרנטיבי. אני מקווה שבתום הקרבות תפתח ישראל ביוזמה משלה לחקירה בינלאומית של המלחמה ע''י משקיפים נייטרליים (גם כמשקל נגד ליורשי גולדסטון שבוודאי יהיו), אפילו אם זה יצריך גילויים של חומר בטחוני רגיש, ואפילו אם חלק מהממצאים יחייבו העמדה לדין של פושעי מלחמה ישראליים, בהנחה שיימצאו כאלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאור ההתנהלות במבצעים או במלחמות האחרונות, סביר להניח שישראל לא תיזום חקירה כמו זו שתיארת. הלוואי ואתבדה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאור זה שהסיכויים לוועדה אובייקטיבית הם כמו של נאשם שחור מול חבר מושבעים לבן בארה''ב באמצע המאה הקודמת, סביר להניח שישראל לא תיזום חקירה כמו זו שתיארת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לצערי אני חושב כמוך. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |