|
||||
|
||||
ביבי הבטיח נקמה, תוך ציטוט מביאליק. אבל ביאליק כתב את "על השחיטה" http://benyehuda.org/bialik/bia061.html כיהודי חסר ישע ברוסיה. תודה לאל, זה לא המצב כאן. כשמדובר במדינה ריבונית וחזקה, אין מקום לפעולה מהבטן, אלא רק מהראש, ודיבורים על "נקמה" מיותרים כאן. צריך לעשות חשבון של מה שטוב לישראל, ובדיוק את זה לעשות. לא כנקמה, אלא לטובת המדינה. |
|
||||
|
||||
אתה צודק בטענתך, שאין מקום לפעולה מהבטן וכי יש לעשות חשבון מה טוב לישראל. לדעתי, טוב לישראל לדבר בקול רם על נקמה ואכן, גם בפועל, לנקום את נקמת הנערים הקדושים, שנרצחו בדם קר, בדרך ובעוצמה כאלו, שהערבים הברברים, פראי האדם המתועבים, יזכרו אותה זמן ממושך. |
|
||||
|
||||
לנקום במי? |
|
||||
|
||||
בהם. |
|
||||
|
||||
בהם? - http://www.al-monitor.com/pulse/iw/originals/2014/06... רעיון לדוגמה: מלבד הענשת הרוצחים עצמם, לחייב את החמולה לשלם את הוצאות החיפוש אחרי הנערים. הם 10,000 איש, הקוואסמה, שיתחלקו ביניהם. |
|
||||
|
||||
נראה לי שהציטוט הזה גם יוצא מהקשרו הספרותי - הפסקה המלאה בשיר היא: "וְאָרוּר הָאוֹמֵר: נְקֹם! נְקָמָה כָזֹאת, נִקְמַת דַּם יֶלֶד קָטָן עוֹד לֹא-בָרָא הַשָּׂטָן – וְיִקֹּב הַדָּם אֶת-הַתְּהוֹם!" כמו שאני הקטן1 מבין את השיר, הוא דוקא טוען נגד היציאה לנקמה - בשורה הראשונה. ובשורה השנייה הוא מסביר - שממילא, שום מעשה, של אדם או של מלאך רשע, אפילו לא של השטן, לא יהווה נקמה ראויה על עוול שכזה, ולכן מראש יש לוותר על הצורך בנקמה. צורה נוספת של הסתכלות על הציטוט המוכר לעיל, היא שמי שאמור לנקום את העוול הוא אלוהים (או יישות אחרת מפקודיו), וודאי לא מעשי אנוש. בקיצור, להביא את הציטוט הזה כהצדקה לנקמה של ראש הממשלה נראה לי החטאה רטורית. בענייני הפעולה מהבטן או מהראש, אני נוטה להסכים עם מה שאמרת, אבל מזכיר שלפעמים הראש יכול להשתמש במצבים שדורשים פעולה מהבטן, בין השאר כי הם יוצרים אוירה ציבורית בארץ ובעולם שעשויה להצדיק/להקל על פעולות מסוימות שלא היו מתאפשרות בסיטואציות אחרות. 1 פשוט אין לי תואר בספרות, אז אני מתנצל מראש למען הגילוי הנאות. |
|
||||
|
||||
זה נכון שעל פניו, זו הוצאה מהקשר, כי בעוד שביבי מתכוון שתהיה נקמה, ביאליק אומר שאין בעולם נקמה מתאימה לגודל הזוועה. אבל במבט שני, כל השיר כתוב בכעס נורא, והסגנון הוא בעצם סרקסטי, כלומר המלים אומרות את ההפך ממה שביאליק מרגיש. הרי הוא גם אומר "הַתַּלְיָן! הֵא צַוָּאר – קוּם שְׁחָט/ עָרְפֵנִי כַּכֶּלֶב" , ולא נראה לי שהוא באמת מתכוון לזה... אגב, גם אלה שאומרים "השם יקום דמם" מתכוונים הרבה פעמים לנקמה אנושית, למרות העברת האחריות בעניין לאלוהים, כביכול. 1 זה בסדר, גם לי אין. |
|
||||
|
||||
נקודה יפה. נראה לי שביאליק מדלג בין הצדדים - הישיר והסרקסטי, ובזה בעצם טוען כל משפט בדו-משמעות כאן, או מצליח להיות רב משמעי למרות הטקסט החד. והרי זה אחד היתרונות של משוררים על פני פוליטיקאים, הלא כן? |
|
||||
|
||||
ביאליק בשירו על השחיטה,קצת לפני הציטוט הכל כך פופולארי על נקמת דם ילד קטן, אמר גם ''וארור האומר נקום'' |
|
||||
|
||||
תגובת 'סליחה, לא קראתי את כל הדיון' בעוד 3.. 2.. 1.. (אל תדאג, זה כבר קרה לכולנו :) |
|
||||
|
||||
אגב, עד איזה גיל זה "ילד קטן"? (כן, אני יודעת, ילד בן 11 יכול להיות "צעיר" ונער בן 16 הוא "ילד", תלוי למי נולדו). |
|
||||
|
||||
למען ההגינות, במקרה של ביבי הוא אמר משהו כמו "נקמת דם ילד קטן... וגם נקמת דמם של נערים צעירים". אבל בכללי את כמובן צודקת שההגדרות פה גמישות כמו גומי. רואים את זה בעיקר בשימוש בהן לצורכי פרופגנדה (מכל הצדדים). אבל יש גם התילדות גוברת של המין האנושי במערב, כאשר בעבר הרחוק הילדות נמשכה עד גיל 10 בערך, ואח"כ הגענו למקומות שבני 16 הם ילדים, וחייל חטוף הוא "הילד של כולנו", ושלושים הוא העשרים החדש, וכולי. גם הזקנה מתאחרת, וחמישים זה ה-40 החדש, ובקיצור- גיל הוא לא מה שהיה פעם :-) |
|
||||
|
||||
הכל נכון, אבל להנחתי, אסוציאציות ה''ילד של כולנו'' מתקופת גלעד, אלה המצויות בודאי בראש של ''כולנו'', הם הגורם המשפיע ביותר על בחירת הציטוט הכמעט-בלתי-נמנעת וגם על תוספת ה''נערים'' ה''צעירים'', כפתרון-פשרה ניסוחי שנבחר לשאלה שמעלה ברקת. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |