בתשובה לשוקי שמאל, 25/06/14 20:26
 |
|
 |
||
|
||||
 |
"מחנה השלום" -הם קבוצות מושחתות של סוכנים זרים שממומנות ע"י מדינות זרות ע"מ לייצר שקרים מניפולציות ושטיפת מח קולקטיבית-שמטרתה חתירה תחת ריבונות יהודית. "דרך השלום"-היא (אחד מ..) מפלטו של הנוול,זוהי הגדרה מופשטת חסרת משמעות-כולם בעד שלום -חד"ש,בל"ד,מרץ,עבודה,ליכוד,הבית היהודי,כהנא,פת"ח,חמאס,,ISIS ,הבעת',חמר רוז',סייטולוגים,ומומחי רשת עמוקה. מי שבאמת בעד שלום יוצק תוכן אמיתי ומוחשי ומוכן להלחם בעד מה שהוא מאמין(אפרופו "Fighting for peace is like f***ing for virginity" :)) "הקונצנזוס הישראלי"-עד כמה שאתם שונאים (כי אתם כאלה מגניבים וקוסמופוליטים) את זה,מי שלא יוצא חד משמעית ובלי "אבל" ו"אולי" ו"יחד עם זאת" נגד חטיפה של נערים הוא אדם אכזר וברברי וסביר מאוד שהוא קורבן ותוצאה של "מחנה השלום". "עומק הזרות"-שאתה חש היא הסיבה ולא המסובב. "דרך האלימות פסולה"-דרך האלימות היא לא פסולה. אתה נגד צבא בכלל? משטרה? שב"ס? כלא? מאבטחי קניונים,בי"ח,מטוסים? הגנה עצמית? ניתוח? מז"א "דרך האלימות פסולה"? זאת גישה ילדותית,שטחית,ומושחתת מיסודה. "מי שנוקט בה הוא ממילא האויב שלנו."-אוקי ו.. אז הוא האוייב שלך,מה תעשה? אתה לא מוכן לפעול באלימות ולכן גורלך יהיה או למות או להיות עבד של הברברי האלים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כל בוקר, מיד לאחר צחצוח שיניים ועוד כמה פעילויות שמוטב לא לפרטן, אני מתייצב מול הראי ושואל את עצמי שאלה נוקבת: האם אני מרגיש "חד משמעית ובלי "אבל" ו"אולי" ו"יחד עם זאת"" שאין לי שום קירבה רגשית אליך, שאני "זר" לחלוטין ובלי שמץ של פקפוק לאדון dd, ושאני מתעב תיעוב מוחלט את האידיאולוגיה שאתם ודומיכם מייצגים, ואת ההיסטריה (קרי: קונצנסוס) שמתבטאת בזיגזג הרגשי שבין "אנחנו חזקים ואין כמונו, ורק הכוח מדבר" לבין "געוואלד, הולכים להרוג אותנו". כשאני עונה על כך בחיוב אני מסוגל להתחיל את היום. ברכותי: הצלחת לעשות מה שהערבים נכשלו בו, כך שאני לא מרגיש גולה בארצי אלא גולה בארצך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי תתייעץ קודם עם הרוב השפוי, מימין ומשמאל (ראה ימנית, ושוקי שמאל, ממש פה למעלה) לפני שאתה מוסר את הארץ לרשותם הבלעדית של דידי ואישקש, רק כדי שתוכל להגיד שאתה גולה בארצם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה לי ולשפויים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה דבר שכתבתי הוא קיצוני לדעתך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה כיף,אם לא ארז אז אתה טורחים לאחר תגובה שלי לכתוב טקסט שנותן דוגמה חיה הלכה למעשה למה שכתבתי אתה לא יכול להגיד "חד משמעית" שחטיפה של נער היא פשע-כי אתה רשע ומושחת-אתה רשע ומושחת כי אתה מוסת ע"י הסוכנים הזרים בארץ שמנצלים כל מיני עפרונות לא כ"כ מחודדים. אתה מתעב את האידאולוגיה שלי (אני די בטוח שאני קצת יותר רחוק בימין מDD) - יש לכך כלכך הרבה הסברים פסיכולוגים ("תסמונת שטוקהולם" "תסמונת האישה המוכה" וכו',בנוסף אתה לא מבין את האידאולוגיה )שתוך חיטוט קצר במרשתת בקלות תוכל להבין בדיוק למה.(וכן,הבעיה היא פסיכולוגית). איפה זיהית שאני כותב בהיסטריה?! להיפך,כתבתי במפורש שניצחנו,האמת והצדק ניצחו.נקודה.אתם שאריות האספסוף של מייזם הבגידה ורצח הרחב (שעדיין מנסים להחיות אותו)ביותר נגד העם היהודי מאז השואה.כמובן שאין לכם מושג שאתם חלק מזה,והרבה כסף נשפך כדי שתמשיכו לחשוב שיש איזה הגיון בשיגעון השמאלני. למען הסר ספק-המשפטים המדוייקים הם- אנחנו חזקים ואין כמונו וגם הכח מדבר. געוואלד עדיין רוצים להרוג אותנו. אתה מרגיש גולה בארצך,כי אתה לא ציוני.האהבה והמחוייבות שלי לארץ ולהאדמה ולעם הזה חזקים יותר מכל ראש ממשלה,אידאולוגיה פשיסטית,אדומה או נאצית.גם בימי הרציחות ההמוניות של אוסלו לא הרגשתי גולה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שמההקשר של תגובה 634313 יכול להתקבל הרושם שאני לא רואה בחטיפה פשע. כדי להסיר ספק, אני בהחלט רואה בה פשע מתועב ואני מקווה שהמבצעים יובאו לדין וישבו בכלא שנים רבות (ואם יתברר שמדובר ברצח, שישבו בכלא עד יומם האחרון). That is all.
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמנם נכנסנו לחייך כדי כך שאנו עולים במחשבתך מדי בוקר? עוד אתה מתעבני, מצאתי בדבריו של השפוי משמאל את המשפט הבא: "דרך השלום היא בשבילנו אמונה ותיאולוגיה" שוב, "דרך השלום היא תיאולוגיה". ובמילים פשוטות- דת. "דת אוסלו". בין שספג את זה ממני, בין שהגיע לכך בעצמו, אני חושב שההגעה להכרה שתהליך השלום היה והינו בבחינת "דת" מסמנת שלב חשוב של התבגרות. היא כנראה גם זאת אשר תסביר מאין הפנאטיות של מחנה אוסלו, הגובלת בפנאטיות דתית ממש, מאין האטימות והדוגמטיות, הן של הציבור השמאלי והן של מנהיגיו. "דרך השלום היא בשבילנו אמונה".. יש בה כדי להסביר גם את העיוורון. ככלות הכל, האמונה כמו האהבה, היא עיוורת. "..בקש שלום ורדפהו" אומר תהילים... לאדם במידותיו. לא לעמים ולא למדינות. לאדם לבדו. נצור לשונך ושפתיך מדבר מירמה, סור מרע, עשה טוב, בקש שלוםורדפהו. כל אלה הן מידות האדם. שמישהו התעורר בוקר אחד וחשב את עצמו לעם, הוא נמצא בוושינגטון עכשיו, זה ההיבריס בהתגלמותו, שמחנה השמאל "קידש" את רדיפת השלום, "קידש" שוב לפי הטרמינולוגיה של שוקי, כלומר ביקשתם לעשות "פוליטיקה קדושה" זה מקור כל האסון. שלום לא הבאתם, ושכל מדינה ברחבי תבל מוצפת בתעמולה פלסטינית אנטישמית- אלה פירות השלום של מר פרס. את המדליות שמלקט מר פרס כעת, תיקח ההיסטוריה. כאשר אני חושב על בוא הסכנות, לו נתגשמו רבע ממשאלות דרככם הקדושה, אינני מסוגל לסלוח לשמעון פרס. חרף דמותו המונומנטאלית, חרף אהבתי אליו, את מסירותו רבת השנים, כל אלה אינם נעלמים מעיני איש. יידע כל מנהיג ואיש ציבור- התמימות לסופרים, למשוררים, לשחקנים, המתרגמים, לגיבורי התרבות. לציבור הרחב מותר "להאמין". חשבתם שאתם פרוגרסיבים, ולמעשה אין אתם שונים במאום מכל אותם קהלים שבויים לאורך ההיסטוריה שהאמינו בניסים. וזה בסדר. זו דרכו של עולם. מן המדינאי והמנהיג נדרשת- אחריות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתבת: "דרך השלום היא תיאולוגיה". ובמילים פשוטות- דת. "דת אוסלו". ואף זאת כתבת: בין שספג את זה ממני, בין שהגיע לכך בעצמו, אני חושב שההגעה להכרה שתהליך השלום היה והינו בבחינת "דת" מסמנת שלב חשוב של התבגרות. ובכן: גם אם ספגתי כדבריך את הרעיון ממך, איני רואה בכך אסון גדול. מטבע הדברים מי שכותב באתר מעין זה מחפש את הויכוח, הפולמוס ובעיקר את בירור הדברים. ומה משמעות הדבר אם לא להיטיב להבין את עמדתך שלך תוך הפולמוס עם עמדות אחרות. לא אבוש להודות שלפעמים אני מוצא גם אצלך ואצל אישקש דברים שבא לי לענות עליהם ולהתווכח עליהם. אבל אז אני נתקל בכינויים המבזים, בגינויים המגדפים ובמיוחד בעויינות העמוקה שכבר אי אפשר לה להיות אפילו סמוייה ואז אני מפקפק מאד באפשרות של שיח. לכאורה, נראה שעיקר רצונך לבזות את המוגב בעיניי הקוראים האחרים ולכן רחוק מן הסביר הוא שתטרח באמת להבין אותו על מנת להשיבו דבר דבור על אופניו. ובכן: סבור אני שלא הייתי מתקשה להודות כי עזרת לי להבין את עיקרי האמונה שלי, אלמלא היה זה לא נכון אפילו לטעון כי הגעתי לכך בעצמי. כתב קרל פופר בספרו "החברה הפתוחה ואוייביה": "הואיל ורציונליזם "לא ביקורתי" אינו עקיב, הבעיה אינה יכולה להיות הבחירה בין ידיעה לאמונה אלא רק בין שני סוגים של אמונה. הבעיה החדשה היא זו: איזוהי האמונה הנכונה ואיזו הלא-נכונה? ניסיתי להראות שהבחירה שבפניה אנו עומדים היא בחירה בין אמונה בתבונה ובאנשים היחידים השונים לבין אמונה בכישורים המיסטיים של האדם שבהם הוא מאוחד עם קולקטיב; ושבחירה זו היא בתוך כך גם בחירה בין עמדה המכירה באחדות המין האנושי לעמדה המחלקת את בני האדם לידידים ואויבים, לאדונים ועבדים." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עמדה אידיאולוגית המכירה באחדות המין האנושי- כלומר השקפת עולם אוניברסליסטית, היא השקפת עולם נהדרת, יש בה כדי להטעים את המהות הפשוטה של האדם באשר הוא אדם, ומה שהופך אותה לאידיאל משובח, הוא הניגוד החריף המתקבל כאשר מציבים אותה על רקע המציאות החברתית בכל מקום שבו מצויים בני אדם, ואשר בה יש הכל מלבד הערך השווה של המהות האנושית הפשוטה. בשום מקום לא גיניתי את האידיאל האוניברסליסטי אשר עבורך הוא סוג של עיקר אמונה, אבל אינני יכול שלא לגנות את הניסיון לבסס פוליטיקה של מדינה על השקפת עולם אוניברסליסטית, שהוא ניסיון נואל ובעיקר מבשר אסון. הלא תסכים שמוטמע בכל אלה פרדוקס יסודי, כי המובן היחיד של יישום פוליטיקה אוניברסליסטית בגוף המדינתי שהוא גוף א- אוניברסליסטי מעצם טבעו- הוא הריסתה של המדינה. כל זה לא היה מעניין, לו הייתה עדת החכמים נשארת באקדמיה ומסייגת את רעיוניה לתחום הרעיוני, אבל העובדה שכל זה פרץ אל התחום הפרקטי המדיני בהובלה של חוג אוסלו, היא לא פחות מבלתי נסבלת. וזו לשון המעטה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מסכים שזהו פרדוקס יסודי. אני יכול להאמין שהפליטים מאריתריאה וסודן הם בני אדם כמוני וכמוך ועדיין להתנגד להתיישבותם כאן. אני יכול לסלוד מתיאור בני אדם כמחלות ווירוסים (ע''ע מירי רגב) וגם להתנגד להפיכת חייהם של תושבי דרום ת''א לקשים מנשוא. ראיתי במקרה אתמול את הסרט ''כנר על הגג'' ההוליוודי (מבוסס על ''טוביה החולב ושבע בנותיו'' של הסופר שלום עליכם). אחת מנקודות השיא של הסרט היא בעוול הנורא של גירוש יהודי אנטבקה מבתיהם זה מאות בשנים. אני איני יודע איך לפתור את הסכסוך על א''י ואפילו איני יודע אם בכלל ניתן לפתור אותו. אני רק יודע שיהודי אמיתי לא עושה מגירוש והגלייה של בני אדם אידיאל או משאת נפש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בנט ענה בתקיפות "אף אחד לא יגיד לי שאני לא רוצה שלום....אני הראשון שרוצה שלום." הוא רק מתנה את הרצון והראשונות האלא במשהו לו הוא קורה, בהד ל-242 ("מְ..." או "מהֵ...") מסירת "חבל מהארץ", אבל עדיין, גם הוא בקונצנזוס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם תפרוט את המילה הגדולה הזאת ''שלום'' לדרך פעולה,המשמעות המעשית שלה,למה אתה רוצה להגיע באמת,ותבחן בקור רוח ובהגינות את האידאולוגיות והמכשולים השונים בדרך להגעה למטרה אתה תראה שלא רק שמסירת שטחי מולדת היא לא מחוייבת מציאות היא סותרת את המטרה. או בקיצור -מי שתומך במסירת שטחים הוא אדם אכזר וצמא דם |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם ליברמן, נתניהו, בגין, שרון, שמיר ועוד? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעיקרון היינו בזמן חשוך ובתוך מערכה מאורגנת מתוזמנת וממומנת הייטב שהחדירה לשיח שהתובנה המטורפת "שטחים תמורת שלום" (ראה גם "מעגל האלימות","שלום עושים עם אויבים" וכו'. זה לדוגמה,בעין לא מנוסה יראה כמאמר תמים וליגיטימי)-היא הנוסחה הלגיטימית היחידה ומי שחושב אחרת הוא "קיצוני",חלק ממי שציינת הם קורבנות גם.מי שקיבל את ההחלטה במודע אז גם,כן. שטחים=שטחי מולדת,לכן בגין לא.למה שמיר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגדיר שטחי מולדת שמיר היה בממשלת בגין ואחריו סיים את פינוי סיני |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שטח המנדט הבריטי שהובטח לנו בהצהרת בלפור.ויתרנו על ירדן,מעבר לזה זה פשע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה דווקא בלפור ולא סייקס? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שילוב של היתממות ורשלנות מבזבזים את זמנם של מתדייני האייל וחבל. הצהרת בלפור היתה, בכוונה תחילה, עמומה בכל האספקטים והיא איננה כוללת שום התייחסות והגדרה כללית לא כל שכן פרטנית לא של גבולות ולא של טריטוריות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני ממליץ בכל לב על מאמרו המצוין של חיים גנז במוסף הארץ ''מימין ומשמאל רק חול וחול''. אני מתאר לעצמי שאיזה אייל חכם יוכל לצרף כאן קישורית שמאפשרת אליו גישה חינם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(תגיד שויקי שלחה אותך) אני אגב, לא התרשמתי מהמאמר במיוחד. הוא טוען שפשעי הציונות עד 67 הנם נסבלים, ומאותו יום נמהר ביוני הם הופכים לבלתי נסבלים. אבל הוא לא באמת מסביר את הדיכוטומיה הזו, שחביבה כל כך על השמאל הציוני בישראל. לצופה מן הצד נדמה שבלב הדיכוטומיה עומדת העובדה שאז נשמטו מושכות המדינה מידי האגף הפוליטי ההוא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר גם להגיד שהפיראטים שלחו אותך. (אני חושב שהוא מסביר את ה"דיכוטומיה" בצורה די משכנעת, אבל מצד שני קראתי רק את ההתחלה ויכול להיות שבסוף הוא מוחק את ההסבר איכשהו) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(המשכתי לקרוא, לא רק שהוא לא מוחק, הוא מפרט ומרחיב) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מצאתי שם דבר מעבר לאפולוגטיקה העמוס-עוזית (העם היהודי נמלט ממגדל בוער בקפיצה, ורמס את העם הפלסטיני בטעות. ב48 היינו צודקים כי לא היתה לנו ברירה, ומ67 הפסקנו לצדוק כי יכולנו להסתפק בגבולות הישנים). ומעבר לכך ראיתי רק חזרה טרחנית על "ציונות צודקת" אל מול "ציונות מתנחלת-קניינית" שאין בה מעהר למילת ברכה ומילת גנאי. התרגיל הרטורי הזה מהווה הנחת-מבוקש, כי הוא לא טורח להסביר מה ההבדל בין השתיים, פרט להבדל באתוס ובהכרה הבינלאומית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בכלל לא בטוח שקראנו את אותו מאמר. המאמר הזה טורח להסביר מה ההבדלים בין השניים בכמעט כל פסקה שניה. לא חייבים להסכים, והוא בטח לא ממציא את הגלגל, אבל להגיד שהוא לא טורח להסביר?! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איש קש בוודאי יסביר את טענתו, אלא שלו הייתי מנסה להמשיך אותו, אזי שאני מבקש להצביע על הסירוב הדוגמטי של אנשי דת אוסלו- לחייב את הסכסוך. סירוב דוגמטי, פנאטי, אידיאולוגי ועיוור- לחייב את קיומו של הסכסוך. לו הייתי נדרש לאיזו אנאלוגיה שעל מנת לתאר את מה שהשמאל מייצג, הייתי אומר שאתם סוג של מפלגת חמא"ס, רק בלי הטרור. הנה קפצתי לאתר של העיתון השמאל נאצי בעקבות ההמלצה של שכ"ג, והנה אותם תכנים, אותם קבעונות, אותה שחצנות אידיאולוגית שמאלית מגעילה. לפי הנחת היסוד של השמאל, לסכסוך מוכרחה להיות סיבה ואשר על כן מוכרח גם להיות לו פיתרון. אם זו הטענה ולפיה ההתנחלויות הן המכשול, פעם זו טענה שאסור לשנות "קו גבול" וכי גבולות 67' הן קו גבול קדוש, פעם זו הטענה שאין להם מעמד של מדינה. הכל, בפשיטת רגל גמורה, רק לא לחייב את קיומו של הסכסוך. אני מאמין לגברת ליבני שהיא חושבת שבמופע הדיפלומטי המזהיר שלה מצוי הפיתרון, אני מאמין לדיסקין שמאמין שבמנהיגות המזהרת שלו מצוי הפיתרון, אני מאמין לשאולי שמאמין שבחישובי השטח שלו מצוי הפיתרון, אני מאמין לזהבה שחושבת שבסיום "הכיבוש" שלה מצוי הפיתרון, אני מאמין גם לפרס שמאמין שב"שתי מדינות" שלו מצוי הפיתרון. כולם כל כך חכמים, כולם כל כך נבונים, כולם כל כך משוכנעים שהם מחזיקים את מפתח הקסמים, כל כך חדורים בדחף אידיאולוגי פנאטי. לסכסוך יש סיבה, נסיר את הסיבה ונשיג פיתרון. והנה כנגד אותה סיעת חכמים, שמכל חור אשר נדמה לכם שסתמתם, פורץ הסכסוך משניים אחרים. ואף אחד אינו ישר מספיק לנטוש את דת ההבלים הזו. הולך שמעון פרס לאחר שמשך שנים אתם מספרים לנו על "לחץ אמריקאי" שזה "ישפר את היחסים עם ארה"ב", הולכת בובת הקש העלובה חסרת שכל זו, ומתחנן בפני האמריקאים שלא ינטשו את דרך אוסלו שלו. מתחנן ממש, ונאחז כטובע בקש, באיזו התבטאות איזוטרית של מחמוד עבאס. הו השמאלנים, הו פרצופכם הנאה, האם אין לכם בושה. דרכו של פרס טבעה, ולו היה הקברניט, היה מטביע את כולנו יחד עמו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שיח ביבים שכזה הוא לרעה. סור לך מדרך הרשע כי אזי אולי ניגאל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי. שיחתי כלפי אוסלו אינה חדשה, ואם היא לרעה, אז אין זה אלא שהיא לרעתי. מכל מקום אם כבר ירד השיח לביבים, אין זה מן הנמנע שדווקא הביבים הם מקום טוב לחפש בו איזו אתחלתא של ''גאולה''. ואולי לא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתגובה הזו הצגת את הטענה הימנית הכי מוצלחת ששמעתי מימי במסגרת ויכוחי הימין-שמאל המשמימים. מה חבל שתיבלת את התגובה בביטויים חמא''ס, שמאל נאצי, שחצנות אידאולוגית שמאלית מגעילה. ביטויים שמסיטים את תשומת הלב מעיקר הדברים שבאת לומר. להבהיר- ביטויים כמו דוגמטי, פנאטי, עיוור, קבעונות, פשיטת רגל גמורה, אלו ביטויים לגיטימיים שאינם מפריעים לי ולא פוגעים בהבנת הנקרא של מה שרצית לומר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שאני רואה את הדברים, הגם שבאופן סכמאטי, האידיאולוגיה של אוסלו הופנמה זה מכבר אל תוככי גופים מוסדיים, ואשר על כן לבשה את את צורתה הממוסדת. לא רק מפלגה עומדת מאחר אידיאולוגיה זו, אלא גם גופי תקשורת, אקדמיה, קבוצות אינטרס של בעלי הון, ארגונים לא ממשלתיים המכנים עצמם כעוסקים בזכויות אדם, וכל כיו''ב. כל גוף כשלעצמו, עוד עשוי היה לבוא לכלל רפורמה מכוח העיון בשיח, אלא שחבירתם יחדיו יצרה מפלצת, יצרה מנגנון משוכלל, שהוא גם מנגנון של הרס עצמי, אשר שב ומשכפל את אוסלו בתור אידיאולוגיה. ברקע הדברים הללו, כבר חדלתי מלראות את השיח כשדה של עיון תיאורטי, וכמדומני שאינני היחיד בכך. אשר על כן גם נדמה לי כי התיעוב שאינו בלתי רווח בקרב חלק נכבד של הציבור, אינו כלפי דעה שונה, באשר היא דעה, אלא כלפי המפלצת. אשר משכפלת את האידיאולוגיה ההרסנית של אוסלו לחיים הציבוריים בישראל, למדיניות חוץ וכיו''ב. לצורך המחשה, יטה פוליטיקאי את שורת המדיניות אל מה שמאכילה התקשורת את ההמונים. זוהי הסימביוזה של איברי המנגנון. מכאן הגיעו הדברים לידי כך שהמנגנון פועל בכוח עצמו, ולצורך העניין, גם אם במישור העיוני יושג מיצוי כלשהו, המפלצת תישאר. בשל כך אינני בלתי מכבד את הדיון או את הדעה האחרת, אבל את המפלצת אני מתעב, ואין לי מילים אחרות. זאת וגם, שממילא אני רוצה להסתלק מכל אלה וגם אין לי מה לחדש, ואולי זה יקרה, בוודאי מהר יותר אם המפלצת תלך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למען הוויכוח, אתה מוכן לנסח אותה במילותיך שלך? לא לגמרי ברור לי מה חדש שם. אבל אולי כל המסיחים שם מפריעים לי לקרוא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איני יודע אם זה חדש, זה פשוט הכי טוב שאני שמעתי עד היום. אומר דידי: "לפי הנחת היסוד של השמאל, לסכסוך מוכרחה להיות סיבה ואשר על כן מוכרח גם להיות לו פיתרון." הרי הימין תמיד אומר שהערבים רוצים להעיף אותנו מכאן כי ככה הם ותמיד יהיו, והשמאל תמיד אומר- לא. כולנו בני אדם ונוכל להגיע לפתרון של הסכסוך. דידי מערער על התזה של השמאל כאילו הסכסוך פתיר בכך שהוא מראה שהשמאל מחליף בכל פעם את הסיבה בגינה קיים הסכסוך רק כדי להאמין שהוא פתיר. אני רגיל לכך שבוויכוחים בין ימין ושמאל כל צד צועק את שלו בלי להתייחס למה שאומר הצד השני, ומי שצועק יותר חזק מרגיש שניצח. אבל כאשר אני בודק את העמדה הימנית של המתוסכל למשל ומוצא בה בעייתיות אני בדרך כלל לא מקבל הרבה מעבר לשתיקה רועמת. כאן אני מוצא ביקורת טובה על היסודות של הגישה השמאלנית מבית אוסלו. כמובן שניתן להתווכח עם הביקורת הזו אבל זה כל העניין- היא מספיק טובה שניתן להתווכח איתה! זה שניתן לנהל ויכוח אמיתי על האידאולוגיות חדש לי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה קצת משטיח את העמגות. נדמה לי שתפיסת העולם של כולם (למעט שוליים משיחיים פונדמטליסטים או אוניברסליסטים) עומדת ראיה מפוכחת של מדינה עברית העומדת כעצם בגרונו של הולם הערבי-מוסלמי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השמאל תמיד חשב שהמצב פתיר, ולא משנה כרגע מה הפתרון שנראה מתאים בכל עת. אחרי הסכם השלום עם מצרים המרכז הצטרף לשמאל באמונה הזו. משמעון פרס עד אהוד ברק הם חתרו לפתרון, לא לחוסר פתרון. בשנים האחרונות התערערה אמונת המרכז באפשרות הזו, מה שאפשר לביבי, כמייצג גישת האין פתרון, לחזור לראשות הממשלה, ואירועי האביב הערבי כאילו אישרו את הבחירה הזו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם השמאל וגם הימין מאמינים ש''המצב פתיר''. ההבדל ביניהם שמדובר ב''פתרונות'' לבעיות שונות. בעוד השמאל חושב שהבעיה היא שיש מאות אלפי בני אדם שחיים ללא זכויות, הימין מנסה לפתור את הבעיה שיש מי שחושב שמאות אלפי בני אדם שחיים ללא זכויות היא בעיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפוך, גוטה. רבים בימין מאמינים שלשלול את זכויות הפרט ולחשוף מליוני בני אדם לאפליה על בסיס דת, מין ונטיה מינית תחת משטר אכזר, לא משחרר אותם משום ''כיבוש''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מבלבל בין סיבה אמיתית לבין רציונליזציה שלה. ממש נוגעת ללב הדאגה הימנית לפלסטינים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"... האם אין לכם בושה" רק בשביל להבין, אצלינו, בני האדם המתורבתים, "בושה" זאת התחושה שאתה מרגיש אחרי שכתבת טקסט כזה או כזה, האם זה כך גם אצלכם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איש בינות הוא כבוד השר נפתלי בנט: "במהלך הביקור אמר בנט כי "לאור המתקפה הממושכת הזמן של חמאס אזל, הגיעה העת לעבור מהגנה של כיפת ברזל להתקפה של אגרוף ברזל. רבבות לוחמי צה"ל בסדיר ובמילואים שכבר ימים ולילות ארוכים נמצאים במוכנות, אזרחי ישראל, ממשלת ישראל והקבינט המדיני-ביטחוני, כולם מאוחדים מאחורי ראש ממשלת ישראל. אנחנו ננצח", דברי בנט. התאריך יום ה' 17/7/14, השעה 10:00 AM: כבוד השר מעניק לחמאס התראה של 12 שעות. ומה בא זה ללמדנו? או שחברי הקבינט הבטחוני מודעים ליכולותיו האינטלקטואליות של עילוי זה ולא יעלה על דעתם לגלות לו סודות בטחוניים או שמא אותו אברך הייטק כל כך בוטח בצור ישראל וגואלו, עד כדי כך שגם אתרעה מראש של 12 שעות לא תוכל להועיל לחמאס? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |