בתשובה לברקת, 09/05/14 17:35
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני לא יודע לגבי צוואה, אבל אני מגבה היום חלק ניכר מאוד מהחיים הדיגיטליים שלי, ואף סרקתי כמה דברים שהעזו להופיע לפני שהכל היה דיגיטלי. השאלה הגדולה היא איזה חלק מזה להפוך נגיש לדורות הבאים ? החלק הקל הוא כמובן תמונות משפחתיות, אבל מה לגבי מכתבים משמעותיים ? מחשבות שעלו לכתב ? תגובה ממש מוצלחת באייל ? תגובה לא ממש מוצלחת באייל ? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אותי לא היו מטרידות תגובות מוצלחות. אם כבר אתה חושב להשאיר משהו, הייתי מתמקדת בערך המוסף שיהיה לזה לקרוביך ורק להם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע למה יהיה ערך מוסף עבורי בעוד כמה שנים, לדעת מה יתן לנכדים שעוד אין לי ערך מוסף בעוד מאה שנה ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ירושה פיזית הולמת תהיה התחלה טובה. ולגבי התכנים, אולי תחשוב איך היית רוצה יותר מכל שיזכרו אותך ("הוא היה אינטלקטואל כביר" - תגובות מוצלחות באייל. "הוא היה איש אמת וערכים" - פוסטים פוליטיים זועמים. וכן הלאה. את כל השאר להעיף. בעצם אולי לשמור תגובה הומוריסטית אחת, שתאפשר לנכדים לעשות עליך סרט ולספר בראיונות: "תדמיתו הנוקשה של סבא נסדקה לפעמים"). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה תמיד היא האם מבחן הזמן יהפוך פוסט פוליטי זועם ל''איש אמת וערכים'' ו''נביא'' או ל''שוטה'' ו''עדיף שלא היינו יודעים את זה עליו''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולכן - יפה שתיקה לחכמים. (למה אי אפשר להשאיר פשוט, נניח, מתכון?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לכי תדעי, תשאירי מתכון לספגטי בולונז ועוד מאתיים שנה יוקיעו אותך כקרניסטית אכזרית וחסרת לב (-; | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |