בתשובה לנועה ו, 30/04/14 8:27
 |
|
 |
||
|
||||
 |
===>"כשמסכמים עם עובד על שכר, אבל כשהוא רואה את החוזה הוא מגלה שהשכר שסוכם..." טוב, זה רמאות. על זה צריך ללכת למשטרה. ===>"אם היו חייבים לשלם שעות נוספות, והפיצול ל"בסיס" ו"נוספות" היה נעלם..." זה דיון אחר. אולי את צודקת. אולי לא. האם אפשר ללמוד מכך, שאם משלמים שעות נוספות אז לדעתך לא צריך להגביל בחוק את שעות העבודה? והן תקבענה בהסכמה בין העובד למעביד? כלומר, כל הדיון למעלה היה רק על חוזים גלובאליים? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
א. מה שנועה אמרה. ב. אין כאן יחס חד-חד-ערכי בין שעות נוספות להגבלה, זה לא שחור ולבן. אבל בכיוון אחד אני מאד מאד מסכים עם נועה - כשמשלמים שעות נוספות, נותנים תמריץ מאד גדול - בכסף, לא בשום רווח פסיכולוגי או תפיסתי אחר - למעביד להקטין למינימום את מספר השעות הנוספות. כשלא משלמים שעות נוספות, נותנים תמריץ מאד גדול למנהל להגדיל למקסימום את מספר השעות הנוספות1. ומכאן זה פשוט כלכלה 101: הדבר הכי רציונלי עבור מנהל, זה לבקש מעובדיו לעבוד יותר שעות כשהוא לא משלם עליהן, ולבקש מהן לעבוד פחותש עות כשהוא כן משלם עליהן. ולכן תשלום שעות נוספות בהכרח יקטין את מספר השעות של העובדים, גם ללא חוק. האם זאת מגבלה מספיקה, או גורפת מספיק - לא נראה לי, ולכן אולי גם לחוק יהיה מה לומר. 1 ודאי מנהלים לא מועטים שחושבים כמוך שיותר שעות ייתנו להם יותר תפוקה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומצד העובד - כשמשלמים לו על מאמץ נוסף הוא מרגיש בעל ערך, ויצדיק את התשלום בהשקעה של מרץ. יש פרק בספר של דן אריאלי1 שעוסק בבונוסים ומהותית תשלום עבור שעות נוספות נראה לי מאוד דומה. ____________________ 1לא רציונלי אבל לא נורא |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא רק שאני מסכים תיאורטית - מנסיון בשתי המתודות אני יכול להעיד שככה זה עובד (אצלי לפחות). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממה שעלה בדיון, הרי גם בחוזה גלובלי כיום יש שעות מסוימות שמוגדרות כ״שעות נוספות״ אלא שהמעסיק מתחייב לעובד לשלם על השעות האלה. אני יכול לראות מצב בשוק העבודה של היום שאיסור על חוזים גלובליים יגרום למעסיקים לתת בדיוק את אותו חוזה, אלא שהם לא יתחייבו לשלם את השעות הנוספות (במקרה שהעובד לא עבד) ובמקום זה יגידו לעובד בעל פה ש״אצלנו בדרך כלל צריכים x שעות נוספות בחודש״ או משהו בלתי מחייב כזה שיגרום לו לחשוב שהוא יקבל שכר יותר גבוה, אבל השכר הזה לא יהיה מעוגן בהסכם ויהיה תלוי בשרירות ליבו של המעביד. צריך איזשהו מנגנון שיבטיח ששעה נוספת היא באמת שעה נוספת ולא סתם נוסחה לחשב לאחור את שכר הבסיס לשעה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שנדמה לי נועה לא אמרה זה אם 'ההצעה המגונה' שקיבלתי בראיון ההוא צריכה להיות היא בלתי חוקית. אני מבין שגם היא מוכנה שאנשים יעבדו "כמה שצריך" (בהסכמה עם המעסיק) אבל רק תמורת תשלום פר שעה ולא בהסכמה גלובאלית (על בונוסים ו/או תנאים/פיתויים אחרים). בדיון הזה, בשבילי זה מספיק. מאוד הייתי רוצה להיכנס לדיון על השלכות האיסור על חוזי עבודה גלובאליים, אבל אני נאלץ לדחות זאת למועד אחר, אם אני רוצה לפרנס את משפחתי ביושר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי נראה שהרבה מאוד תלוי במספרים הקונקרטים (ומשל ״עיסוקה של הגברת״ לא שייך כאן). אם על שעה נוספת התשלום יהיה 1000%, נראה לי שהיא לא תתנגד שלא תהיה הגבלה על שעות העבודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה עם 500%, או 200% או 125%? השאלה שנדונה כאן היא אם "יש לנו חיים" מחוץ לעבודה. נדמה שהתשובה שקיבלנו היא — זה תלוי בכסף. אני מקבל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Please don't Walter White us.
|
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |