|
||||
|
||||
מתוך "הארץ": "הצצה נדירה אל מתקן מאובטח ומרוחק באיסלנד שבו מחשבים רבי עוצמה וזוללי אנרגיה כורים יחידות של המטבע הווירטואלי ביטקוין" |
|
||||
|
||||
חשבתי בהתחלה שחוות המחשבים חצובה בתוך קרחון, למטרות קירור. |
|
||||
|
||||
ראיתי באמת את ההאשמה שביטקוין הוא מטבע די גרוע מבחינת טביעת הרגל הפחמנית. לא יצא לי עדיין לנסות להבין אם מדובר במשהו זניח או רציני. |
|
||||
|
||||
פול קרוגמן קושר בין כריה של ביטקוין וזהב ומצטט את קיינס שכינה את בסיס הזהב "שריד ברברי". הוא כותב שביטקוין ממשיך את הבדיחה כי לעומת השימוש הממשי שיש לזהב (לא זה שעובר מהמכרה לכספות הבנקים), פה שורפים משאבים כדי ליצור "זהב ערטילאי" של ביטים. מוזר שבזמן שמכרות זהב מנצלים והורסים את האדמה והעובדים של פאפואה כדי ליצור מלאי מת של זהב, מחשבים עובדים 24 שעות ביממה כדי ליצור מלאי מת של ביטים. |
|
||||
|
||||
אבל למה להשמיץ? לזהב יש לא מעט שימושים. לדוגמה: בתור מוליך טוב במחשבים (שישמשו לכריה מהירה של ביטקוינים). |
|
||||
|
||||
שימושי הזהב הוזכרו בהחלט הן בכתבה והן בציטוט ממנה. |
|
||||
|
||||
אבל מחיר הזהב (ולכן גם הכרייה שלו והשימושים שלו) לא נגזר מהשימושים העכשוויים שלו, אלא מכך שאנשים רוצים לשים אותו בכספת ולומר ''זה שלי''. |
|
||||
|
||||
כבר מזמן הערך של הזהב לא מייצג את ערכו כסחורה אלא את האמונה של הציבור בכוח הקניה שלו. זה כמו הערך של שטרות, הערך שלהם אינו ערך הנייר אלא האמונה בכוח הקניה של השטר. מכאן נראה לי שהמאמר אשר משווה זהב לביטקוין מחטיא לגמרי את הדרך בה אנשים מעריכים מטבע וכן הדרך בה אנשים משתמשים במטבע. אין הבדל עקרוני בין ביטקוין לבין שטר כלשהו, ,הטכנולוגיה כשלעצמה (הדפסה של שטר או רישום דיגיטלי של מטבע דיגיטלי) אינם חשובים במיוחד לצורך הערך של המטבעות הנ"ל. כפי שאמרתי, נידמה לי, רוב המדינות בעולם ינסו לבלום את השימוש בביטקוין על ידי חסמים על כוח הקניה שלו. זאת משום שכל מדינה רוצה שבשטחה לפחות הכסף העיקרי בעל כוח קניה הוא הכסף שהמדינה מדפיסה. למה שמדינה תוותר על סמכותה לייצור כסף יש מאין ? היא לא תוותר. לפיכך כוח הקניה של ביטקוין יגזר מקיום סחורות שניתן לסחור בהן למרות החסמים שמטילות מדינות על כוח הקניה של ביטקוין (או מטבע ווירטואלית אחרת). כרגע הסחורות העיקריות שאת סחירותן לא ניתן לחסום ביעילות הן סחורות בתחום האפור או השחור (הימורים, שירותי מין, סמים, תרופות מרשם קשות להשגה). יתכן שבעתיד יהיו יותר ויותר סחורות שלא ניתן יהיה לחסום את קנייתן תמורת ביטקוים (או מטבע ווירטואלית אחרת), בגלל רצון חזק של השוק, זה מה שניקרא שוק שחור. בכל מקרה זה יהיה לדעתי תהליך שיקח עשרות שנים. אני מעריך שהסחורות הבאות המועמדות לקניה במטבעות ווירטואלים יהיו קבצים דיגיטליים בעלי ערך , למשל קובצי מולטימדיה; קבצים כאילו ניתן להעביר ישירות ממחשב למחשב , לכן חסמים על קניה ומכירה אינם יעילים לגביהם. |
|
||||
|
||||
מספר מדינות בעולם אימצו מטבעות שאינם שלהן, או לחלופין רגולציה המונעת לחלוטין הדפסה של כסף למימון צרכי המדינה1. למה שפנמה למשל, שאימצה את הדולר האמריקאי כהילך חוקי, לא תעבור למטבע וירטואלי, ובכך תחסוך לעצמה את הפיחות שיוצרת הדפסת הכסף האמריקאית ? 1 ישראל מקיימת גרסה חלשה של חוקים אילו, כאשר למדינה אסור להדפיס כסף לשימוש שוטף, אבל בנק ישראל כן יכול להדפיס כסף, לנסות לווסת את שער החליפין, להעביר רווחים לאוצר המדינה ואולי אף לקנות אג"ח מדינה. |
|
||||
|
||||
מאז שהערך של שטרות נגזר מאותם מקורות שערך של סחורה בעלת זמינות מוגבלת נגזר מהם. ערכו של הדולר, למשל, אינו תלוי באמונה של אף אחד. לא צריך להיות גאון גדול כדי להבין שבועה ספקולטיבית שנושאה משנה את ערכו בעשרות, אם לא מאות אחוזים מדי יום, אינה מתאימה לשמש כמטבע עובר לסוחר וגם לא כדי לראות שזו בסופו של דבר מערכת דפלציונית שתעכל את עצמה. אבל השאלה החשובה ביותר למי שעוסק בספקולציות מסוג זה - מדוע שלא יוקם ביטקוין 2, ביטקוין 3,... ביטקוין אלף אפס? |
|
||||
|
||||
כבר יש ביטקוין 2 (קוראים לו לייטקוין) וגם אחרים. |
|
||||
|
||||
השגיאה כאן היא במינוח. המינוח הנכון אינו ''כורים'' אלא ''בנקאים''. הם מקבלים תשלום על תחזוקת תחזוקת המערכת. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |