בתשובה לירון, 31/10/13 12:27
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אגב שו"ח, כשאתה קובע ש"הממשלה היא הגורם המרכזי המוריד את רמת החיים", זה בהשוואה לחברה נטולת הממשלה השכנה? או שהכוונה היא לכך שרגולציה באשר היא נטועה באופן כלשהו במרכז הכלכלה? כאחד שאינו מצוי בכתבי הכלכלנים, הייתי שמח להבין ביחס לאילו מדדים הממשלה היא הגורם המשפיע במשק, אם זו הכוונה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בהשוואה לגורמים אחרים. למשל מדינת ישראל ממוקמת בסביבה לא טובה. גם פריפריאלית, מרוחקת ממרכזי הטכנולוגיה והעסקים הבינלאומיים, וגם שכנים לא טובים והוצאות בטחון גדולות. או מדינת ישראל היא מדינה קטנה. בשוק יש יתרון לגודל, ולנו אין יתרון כזה. יש לנו הרבה "מונופולים טבעיים", תחרות נמוכה. או בעיות תרבותיות: חרדים וערבים כפריים, מורשת תרבותית סוציאליסטית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעזרת הטיעון המנצח הזה יכול כל אחד לטעון שחייבים ללכת בדרכו. הצביעו ש"ס למען עתיד ילדינו! (או משהו כזה) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
... ולכן חייבים להשקיע מאמצים בתבונה (וטוב שהממשלה משקיעה בתכנון נבון בעזרת הדו''ח האמור). ... ולכן חייבים לקצץ את תקציב משרד הביטחון. ... ולכן חייבים (בשל מצב החירום) להגדיל את תקציב משרד הביטחון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפתיל התחיל בכך שכתבתי "הממשלה היא הגורם המרכזי שמוריד את רמת החיים ופוגע ביציבות, ויש לה שיטות רבות לעשות זאת." כבשה שאל אותי ביחס למה הממשלה היא הגורם המרכזי: "כשאתה קובע ש"הממשלה היא הגורם המרכזי המוריד את רמת החיים", זה בהשוואה לחברה נטולת הממשלה השכנה?" השבתי לו שגם גורמים אחרים מורידים את רמת החיים, גורמים גיאוגרפיים או תרבותיים, ולדעתי הממשלה משחקת תפקיד מרכזי בהורדת רמת החיים. לא הגדרתי את המונח "מרכזי", וגם לא ניסיתי לשדל את כבשה להאמין שאכן לממשלה יש תפקיד מרכזי - פשוט סיפרתי סיפור. על איזה "טיעון מנצח" אתה מדבר? הטיעון היחיד בפתיל הוא ההסבר מדוע שיטת הבזבוז הישיר מורידה את רמת החיים: "השיטה הרלוונטית לנושא הדיון היא לבזבז באופן ישיר את משאבי הציבור. הממשלה מעסיקה המון אנשים שאינם מייצרים דברים שנמכרים בחנות, אבל בהחלט הולכים לחנות לקנות דברים. התוצאה היא ביקוש גבוה והיצע נמוך." טריוויאלי לחלוטין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתכוון לתגובה 624575. עוד נקודה: הייתי יכול גם לטעון שלפי אותה שיטת טיעון גם הצבא וגם מערכת המשפט הם "בזבוז משאבים אדיר"1 ולכן יש בעיה בטיעון שלך. יש צורך בממשלה שתממן מנגנון. אנחנו לא מסכימים בינינו על תפקידיו של אותו מנגנון. השימוש בסופרלטיב "אדיר" לא תורם לדיון. בין כל ההתלהמויות, עדיין לא הבנתי מהי בדיוק הבעיה שלך עם הד"וח: א. עולה כסף להפיק אותו. נראה לי שעולה עוד יותר כסף להחליט מה יהיה בו, אבל זו עלות חד פעמית. מה שמעניין יותר תהיה העלות השנתית של הפקתו. ההנחה שלי היא שהעלות הזו לא תהיה גבוהה במיוחד, אבל אין לי שום הערכה שלה. ב. הדו"ח מספק נתונים חדשים. ליתר דיוק מארגן נתונים קיימים בדרך ברורה יותר. נראה לי שאתה טוען שהנתונים שהדו"ח מספק יהיו בעלי תועלת שלילית. לא ברור לי למה. לא נימקת את קביעתך. 1 למיטב זכרוני אתה לא אנרכיסט קיצוני שטוען שגם את שני הגורמים הללו צריכים להפריט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אפשר בקלות לבלבל את עניין ה"מדינה שכנה ללא ממשלה", בהודעה שלי עם סוריה, ולעבור לדיון אזורי. אבל אני התכוונתי לעניין ה:' ממשלה = הגוף המשפיע ביותר על השוק '. ותהיתי לפי אילו מדדים ניכר שהיא הגורם המשפיע ביותר, וכמו כן, תהיתי, האם סופרים גם את הרגולציה (שתמשיך לבוא לידי ביטוי גם במדינה חסרת הממשלה הסמוכה, בדמות מערכת חוקים ואכיפה כלשהי.), כחלק מהיותו של הגורם הממשלתי הכח החזק בשוק. פה למשל נאמר, שהעסקים הבינוניים והקטנים מהווים 65% העסקה במשק. האם מדובר ב-65% מהתעסוקה הלא ממשלתית, או הכצעקתה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מכיר את מדד החופש הכלכלי שכאילו מודד עד כמה הממשלה לא מרכזית בכלכלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל כשאני מנסה לקרוא על (ABOUT) האינדקס, אני מוצא שם רק פמפלט של קידום תפיסותיו הכלליות של אדם סמית. אפילו לא הסברון קטן על האופן בו חושבה התערבות הממשלה. ואני מניח (ללא רגל כאמור) שמדובר דווקא בסגנון הרגולציה, יותר משמדובר בגודל וכובד הגוף הכלכלי שהוא הממשלה והשירות הציבורי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חפש באותו דף את הכותרת "Q.3. How do you measure economic freedom?" והקישורים משם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, כשאני מעיין בהסבר על Government Spending, ומדוע ואיך הוא מחושב מתוך התוצר הגולמי, אני לא מוצא שום אבחנה בין הוצאה על שירות ציבורי (נאמר מערכת חינוך), להוצאה על מערכת רגולציה (מיותרת ולא מיותרת) כמו מס ההכנסה לדוגמא. אני משוכנע שמערכות-רגולטוריות מיותרות ואף מגוחכות הן טפיל רציני על כספי המדינה ועל תושביה, אבל אני לא יודע עד כמה רציני, ואני לא יודע אם הוא קשור לשאלה. אני מנסה להבין אם ממשלה שמפעילה מערכת חינוך של חצי-מחזור-מיסים נבדלת ממשלה שמזרימה חצי-מחזור לחורים שחורים. אני רואה שהנתונים מושווים לכמה מדדי חופש-שוק אחרים. אני לא רואה, אגב, התיחסות למשכורת ממוצעת. הסיבה שאני מחפש את ההבדל בין שתי המדינות הנ"ל, היא שנראה לי כי החלק בממשלה שאתה מציע לבטל-ומיד הוא החלק הרגולטורי המיותר. הרי בדיון אחר תסכים ודאי להסדרה שו"חית של מערכת חינוך כללית וכן הלאה. אם הטענה שלך היא: בישראל, חלקן של מערכות הרגולציה המיותרות, המזיקות, והמונפצות בכספי המיסים שלנו הוא מזעזע - אני אסכים אתך ללא סייג. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |