בתשובה לאיציק ש., 31/10/13 15:45
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כידוע, הממשלה אחראית לא רק על המסים, ולכן כשאתה אומר "קוצצו המיסים-בעיקר לעשירים -והגרעון זינק" אתה שוכח שהגרעון זינק כי במקביל להורדה במסים לא נעשתה גם הורדה מספיקה בהוצאות הממשלה. אתה צודק, עכש"ז, בכך שתחזית ההכנסות היתה אופטימית, כלומר הסתמכו על עליה צפויה בהיקף הפעילות (כתוצאה מהורדת המסים, עם הרעיון המלבב של "trickle down economy") בשעור גבוה יותר ממה שהתרחש בפועל. הסיבות לזה לא מוסכמות על הכל, וכרגיל כל כלכלן מוצא אותן במקום שמתאים להשקפת עולמו. תש"חניקים אומרים שהקיצוץ הלא מספק בהוצאות הממשלה הוא זה שחנק את היוזמה החופשית, האחרים אומרים שיש רק מתאם חלש בין גובה המיסוי להיקף הפעילות העסקית כך שלא היה מקום לתחזיות החיוביות מלכתחילה. כשאתה גולש לדבר על שאלת 700 הבסיסים ברחבי העולם אתה משחק לידי התש"חניקים, הם יסכימו איתך בלב חפץ שזאת הוצאה מיותרת והיא רק מחזקת את עמדתם שהממשלה היא מקור הצרות. כזכור, הבסיסים האלה אינם שייכים לסקטור הפרטי (וכדי להקדים רפואה למכה שבטח תבוא: כן, הסקטור הפרטי לוחץ על הממשלה לעשות את הצעדים האלה, אבל זה שוב משחק לידי מי שקורא להוציא את הממשלה מכל מה שלא ממש הכרחי שהיא תעשה. אתה בטח זוכר שהיו באייל מי שקראו להשאיר אפילו סלילת כבישים ובניית גשרים לסקטור הפרטי). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים עם חלק מדבריך. אני לא אוהב את החלוקה המלאכותית והלא נכונה לתומכי ומתנגדי השוק החופשי. ההורדה המאסיבית במיסים העלתה את הגרעון. האם הסיבה היא שבמקביל לא נעשתה הורדה מספקת בהוצאות הממשלה? המילים "הוצאות הממשלה" כלליות מדי. יש הוצאות שהקטינו את העלויות אבל גם את הפעילות הכלכלית, גרמו לעליה באבטלה והורידו עוד יותר את גביית המיסים. אם הממשלה פיטרה הרבה עובדים, הם היו אמורים להקלט בעבודות אחרות אחרת במקום להקטין את ההוצאה, הם העלו את תשלומי דמי האבטלה. הרעיון המרכזי שהורדה במיסים שחררה כסף שהמעסיקים ישקיעו בהתרחבות- לא התממשה או שהתממשה רק בחלקה. הרווחים שעלו הלכו הרבה פעמים למקומות אחרים. זוכר את קרדיט סוויס ולאס וגאס? לגבי 700 הבסיסים: כל הרפובליקנים מחשיבים עצמם לתומכי שוק חופשי. כמה מהם בעד צמצום תקציב ההגנה האמריקאי? כמה מהם בעד צמצום מספר הבסיסים? דין בייקר חישב שאם ארה"ב הייתה מאמצת את שיטת ביטוח הבריאות הקנדית ומורידה על ידי כך את עלויות הבריאות לנפש בארה"ב לרמה האירופאית, היה הגרעון נעלם. המונח "הסקטור הפרטי" שמשתמשים בו הרבה פעמים באופן תעמולתי, רחוק מלהיות סקטור. כשאוריאל לין מופיע באופן מנופח בשם ה"מגזר העסקי" למה הוא מתכוון? לבנק הפועלים, לחנות, לרשת סופרמרקטים או למסגרייה קטנה? אפשר להכניס אותם לקטגוריה אחת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רק שאלה: ומאז שהרפובליקנים נבעטו מהשלטון ב-2008, הגירעון הצטמצם מאוד, נכון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרפובליקנים לא נבעטו מהשלטון, אלא ממשרה ספציפית, וכוחם ירד באחד משני בתי הקונגרס. למעשה אחת הצרות בשנים האחרונות היא שהאגף הקיצוני במפלגה הרפובליקנית משתק חלק נכבד מהממשלה בתור מעין שיטת סחיטה פעם בפעם(ראה ערך הshutdown) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, הקונספט הזה של בית נבחרים שאחרי על אישור התקציב, הוא באמת צרה. תבוטל המאגנה קארטה ונגזרותיה, לאלתר! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להזכיר רק שבתחילת הרפובליקה האמריקאית הנשיא היה במעמד חלש (חלש ממנו היה ביהמ''ש העליון) ולבתי הניבחרים - כמייצגי ה''פובליקה'' - היה כוח ניכר. מהר מאד התברר שחלוקת הכוחות הזו מביאה לשיתוק ותלות מצד אחד ולהתגברות כוחות ואינטרסים מקומיים צרים. החוקה עודכנה ומעמד הנשיא חוזק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולהזכירך, גם לאחר העדכון הותירו את הצרה השנתית הזו, של הכורח לקבל את הסכמת הרוב להקצאות תקציביות. באמת מציק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר הזכרת את המאגנה קארטה: בבריטניה (וכך גם בישראל) אין הפרדה כזו חמורה בין הרשות המחוקקת למבצעת: ראש הממשלה צריך בפועל להיות מהקואליציה השולטת בבית הנבחרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משרה ספציפית, כלומר הממונה על הדואר בסט. אלבנס בורמונט? אה, הבנתי! לדמוקרטים יש אך ורק נשיא (כבר כהונה שניה), ורוב בסנאט (כבר כמה שנים), והיה להם רוב בבית הנבחרים בין 2007 ל-2011. מה פתאום שאם יש התפתחויות במצב כזה, האחריות להן היא על הממשלה וסיעות הרוב? אה, כן. והאם כשהיה רוב בשני גם בסנאט וגם בבית הנבחרים לדמוקרטים, הגירעון ירד? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם ירידת הגרעון הוא המדד להצלחה או אי הצלחה של מפלגה ונשיא מסוימים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי מושג, אבל נזכיר מי הכניס את הגירעון לפה? כה אמר איציק ש.: "ההורדה המאסיבית במיסים העלתה את הגרעון... דין בייקר חישב שאם ארה"ב הייתה מאמצת את שיטת ביטוח הבריאות הקנדית ומורידה על ידי כך את עלויות הבריאות לנפש בארה"ב לרמה האירופאית, היה הגרעון נעלם." אז מה, עליית הגירעון היא המדד להצלחה או אי הצלחה של מפלגה ונשיא מסויימים, בתנאי שהם רפובליקאים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם מדברי משתמע שהגרעון הוא המדד הסופי להצלחה או אי הצלחה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כיוון שהוא חלק מתלונותיך על הרפובליקנים, כן. אם הוא סתם לא רלוונטי, למה כתבת אותו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגרעון הוא נשוא המתקפה והמחלוקת של הרפובליקנים על הדמוקרטים. לא כל כך עצם קיומו אלא מה חותכים כדי להקטינו, או אילו מיסים מטילים כדי להקטינו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנחנו מדברים על מדיניות (הצהרות לעומת ביצוע) הרפובליקאים. לא זו של הדמוקרטים. בכל מקרה, איזה כיף שאנחנו מדברים רק על ארצות הברית של אמריקה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניתוח של נתוני הגרעון האמריקאי לפי שנים ומפלגות ששולטות בבית הלבן ובבתי הנבחרים. מרפרוף מהיא עולה (בטבלה הלפני אחרונה) שהפעם האחרונה שנשיא רפובליקני חתך[*] את הגרעון היה אייזנהאור (1952-1960). מאז מלחה"ע-2 הגרעון צומצם בתקופתם של 3 נשיאים דמוקרטים, טרומן, ג'ונסון וקארטר. [*] השינוי בגרעון במשך תקופת הכהונה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאילו שהיה צריך עוד ניסוי להראות שזה רעיון גרוע, בא מושל מדינת קנזס הרפובליקני (עוד פעם, אחרי שתומאס פרנק תיאר בספר "מה קורה בקנזס?" איך אזרחי קנזס "תוקעים מסמרי זהב בארון הקבורה שלהם") והחליט על קיצוץ מסים שהיטיב עם העשירים, הקטין את הכנסות המדינה ב- 8% והורדת דירוג האשראי שלה. הקיצוצים הקטינו את המס השולי הגבוה ב-25% וביטלו לחלוטין מסים על הכנסות עסקיות שדווחו על בסיס אישי. המושל קידם את הקיצוצים בטענה השחוקה שלא יגרם שום הפסד הכנסות למדינה בגלל שהמהלך יביא לצמיחה. כיום קנזס היא אחת מחמש המדינות היחידות שסובלת עליה באבטלה, ירידה בהכנסה אישית, וקיצוץ בחינוך | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |