בתשובה לרונן אלטמן, 23/03/02 17:33
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לדעתך, מספר ההרוגים אצלנו יגביר את הנכונות לויתורים, ומספר ההרוגים בצד השני יגביר את השנאה והתוקפנות. כמעט הייתי מאשים אותך בגזענות, אבל נדמה לי שיש כאן מספיק דמגוגיה גם בלי שאוסיף עליה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מספר ההרוגים אצלנו יגביר את הנכונות לויתורים משום שלנו יש חיים מסודרים ונעימים יחסית. מספר ההרוגים בצד השני יגביר את השנאה והתוקפנות משום שהצד השני שבוי בקונספציה של מאבק לעצמאות (בין אם אתה מסכים איתו או לא). להם יש תרבות של "קדושים מעונים" *כרגע* ולנו אין תרבות כזאת *כרגע*, לכן יש אסימטריה. אין לכך שום קשר לגזענות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם "הצד השני שבוי בקונספציה של מאבק לעצמאות", מדוע שויתור כלשהו יחליש אצלו את הרצון למאבק? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי הוא ישיג את אותה עצמאות, כאילו, דא? כלומר, עצמאות *מכובדת*, וכל השאלה היא, האם קוי 67 (ותיקוני-גבול, ופתרון כזה או אחר לבעית הפליטים, וכו')יהיו כאלו, בעיניו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני חושב שהניתוח הזה נכון, אבל אין לו שום קשר לגזענות. יש לדעתי אסימטריה ברורה בין המדינה שכבר כמעט שקלה הצטרפות לאיחוד האירופי עד שפתאום החלו אזרחיה להתפוצץ בדרך למועדון הסטנד-אפ או באוטובוס שנוסע לחוג מודעות עצמית, לבין חבורת הפליטים ששמונים אחוז מהם מובטלים וכמעט חסרי כל, שאין להם יותר מה להפסיד, ושמעדיפים בשלב הזה לגמור את החיים בהתאבדות נוסח שמשון הגיבור ולא כחלק מהסטטיסטיקה בדו''ח בצלם. אני גם חושב שהאסימטריה הזאת לא תימשך לנצח, כי מה שלא יהיה, הפערים בין הצדדים הולכים ומצטמצמים. בתסריט האופטימי, ייכפה בכוח הסכם כלשהו על שני הצדדים, יגרום גם לפליטים להפוך לאזרחים במדינה משלהם ולהתחיל לייצר נכסים שלא בקלות מוותרים עליהם, וכשגם להם יהיה מה להפסיד מהסכסוך עם השכנים, ידאג מאזן האימה לכך שכולם יתעסקו בענייניהם ולא ילבו ביוזמתם את הסכסוך. בתסריט הפסימי יישארו במדינה המערבית בעוד מספר שנים רק אלה שלא עזבו בזמן וכל מיני קנאים דתיים, המדינה תפסיק די מהר להתחזות למדינה מערבית, הצבא שלה יתפרק כמו שאר מוסדותיה הממלכתיים, ובין הים לירדן יחיו להם שני שבטים חסרי מזל ועניין ציבורי שימשיכו להילחם זה בזה עד שהדמוגרפיה תכריע מי מהם יישאר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התסריט הפסימי שתיארת הוא בדיוק התסריט שכתב ערפאת. אבל לא הדתיים אלא החילוניים הם שידאגו שהתסריט הזה לא יתממש. הם לא בנו פה מדינה ליהודים בשביל להגשים את החלומות של הפלשתינאים. הם לא יחכו עד שהמדינה תתפרק, הם יפרקו את הצורה למי שצריך עוד הרבה לפני זה. הפלשתינאים עשו מקח טעות כשהם התחילו עם הזוועה הזאת. אם בשביל שמדינת היהודים תצטרך להתקיים תדרש נכבה שניה שלישית ורביעית, אז יהיו כאלה, אבל בריחות המוניות של יהודים ונדודים במשך עוד אלפיים שנה, לא! אז הנה לך עוד אסימטריה מעניינת: נכבות, אם צריך, כן! יהודים מגורשים נודדים, לא! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבר היו תגובות שהתייחסו לנקודות הרציניות בטענתך ודי התקרבו לתשובות שאני הייתי מספק, לכן אמנע מכך. אבל רק כדי לדבר את האוזן: 1. לא טענתי שמספר ההרוגים אצלנו יגביר את הנכונות לוויתורים, אלא שחוסר היעילות של הפתרונות הצבאיים יוביל, לדעתי ולתקוותי, להגברת הנכונות לדבר. 2. לא טענתי גם שמספר ההרוגים בצד השני יגביר את השנאה והתוקפנות. כשכתבתי 'אם יהיה עם מי לדב' התכוונתי בדיוק לכך. אם אכן היהודי הזקו צודק בתחזיותיו, הרי ששרון-ליברמן-נתניה עלולים בעתיד הקרוב להתחיל לחסל בסיטונות את המנהגים הפלסטינאים. תמהני עם מי נדבר אז. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |