|
||||
|
||||
1. המילה אנוסים קיימת רק בעברית והיא בעייתית, כי רוב היהודים שהמירו את דתם בספרד עשו את זה מרצונם. בגלל זה אתה יכול לשמוע חוקרים שמשתמשים במילה "קונברסוס" ולא אנוסים. 2.אין כאן עניין של הקלה. הטיעון אצל יובל מתחיל מהתזה שהתנהגות היהודים במה שאנחנו מכירים כ"קידוש השם", גרם לטראומה אצל שכניהם. לעובדת היותם נוצרים לא הייתה חשיבות גדולה לכאן. שים לב למשל לתגובות במערב ואצלנו לטרור השהידים. התחילו לפתח תיאוריות שזה בגנים של האסלאם מראשיתו. האם כך דיברו על תופעת הקמיקזה - נבעה מהדת הנהוגה ביפן, או תופעת המתאבדים הטמילים -נבעה מהיות רובם בני דת ההינדו. |
|
||||
|
||||
לדעתי דובר רבות על הזיקה בין טייסי הקמיקזה לתרבות היפנית, גם אם לא רק מהפן הדתי. אתה יודע, סמוראים שמקריבים את חייהם עבור השוגון שלהם וכאלה. נכון שככלל הניסוח של גנים עבור דת עומד על בסיס רעוע. באשר לאיסלם וההיסטוריה המוקדמת שלו,אתה בטח יודע ממה מקור המילה Assassin. |
|
||||
|
||||
תנבור אצל הנוצרים ותמצא כל מיני דברים מוזרים. אצל היהודים קידוש השם. |
|
||||
|
||||
קידוש השם לא נטה לקחת איתך את אויביך, כמדומני. |
|
||||
|
||||
ושמשון הגיבור עֵז? |
|
||||
|
||||
מקרה אגדתי יחיד מלפני 3000 שנה איננו סימן לטרנד תרבותי שלם. |
|
||||
|
||||
מסכים, סתם נזכרתי. |
|
||||
|
||||
היה מקרה נוסף בזמן גזרות תתנ"ו, של בחור שאמר לנוצרים, "אני מוכן להתנצר, אבל בתנאי שההגמון שלכם יטביל אותי!". והם הסכימו, והביאו אותו אל ההגמון, או אז הוא שלף סכין והספיק להרוג שניים, אחד מהם אחי-ההגמון, לפני שהרגו אותו1. אבל גם זה לא השאיר חותם, עובדה שצריך לקרוא את "ממקור ישראל" כדי להכיר את הסיפור הזה. 1 למותר לציין, שלכבוד זה הוא זכה במוות סופר-מהיר, כי למות מחניתות וחרבות בסערת קרב זה בכל זאת עדיף על פני שריפה. |
|
||||
|
||||
לקחת את אויבך גרוע יותר מאשר לשחוט את ילדיך ואשתך? |
|
||||
|
||||
אני מוכן לקחת את העסקה שלך עם כל מתאבד פלסטיני מבלי להניד עפעף. |
|
||||
|
||||
על איזו עסקה אתה מדבר? איבדתי אותך. |
|
||||
|
||||
זה נשמע שאצלך התאבדות משפחתית מאיימת יותר מהתאבדות שכוללת את האויבים שלך. אז אני חושב הפוך, ולראיה אני מעדיף להיות מאוים על ידי הסוג הראשון ולא על ידי הסוג השני. זאת העסקה. |
|
||||
|
||||
בשביל הילדים שלך, אני מעדיף שלא תהיה לך היכולת והרצון להתאבדות משפחתית בתנאים מסוימים. |
|
||||
|
||||
אני עדיין זוכר באיזו הערצה למדנו על קידוש השם. |
|
||||
|
||||
תשמע, למה לא ללכת למקור - סיפור העקידה. כשלמדנו אותו היה ברור שאברהם עשה את המעשה הנכון והנשגב, ורק כשגדלנו החכמנו והסקפטנו הבנו שלא רק שהוא כשל על פי כללי המוסר המקובלים עלינו, אלא שאפילו על פי כללי המוסר התנכ''יים ניתן לזקוף זאת גם לחובתו ולא רק לזכותו. |
|
||||
|
||||
הפרזת. איזה מין ויכוח אתה מנהל איתי? מה אתה רוצה לומר בדבריך? |
|
||||
|
||||
את הויכוח אני מנהל בהסתעפות הקודמת של הפתיל. |
|
||||
|
||||
אני מניח שידידי טווידלדי ויכנס . עוד כשהייתי נער חשתי אי נוחות כשלמדנו על קידוש השם. רק בגלל הנסיבות קידוש השם היה כרוך בהתאבדות משפחתית. בנסיבות אחרות זה היה יכול להיות כרוך בהתאבדות יחד עם האויבים. בכמה דתות אתה מוצא ציוויים של "לא תחיה"? בכמה דתות אתה מוצא באגפים הקיצוניים יותר דיונים "תיאורטיים" על עמלק? אז טווידלדי יטיח בי שהדברים שלי באים כדי להצדיק את הזוועות של אסאד. |
|
||||
|
||||
גם על זה כבר דיברנו באייל. (תגובה 482753 מתחת לקו). |
|
||||
|
||||
שלא לדבר על זה. |
|
||||
|
||||
אני דיברתי על היכולת והרצון של מישהו אחר, כמובן. |
|
||||
|
||||
כשמציבים בפניך את הברירה לעזוב1 או להמיר את דתך, אני לא משוכנעת עד כמה הבחירה בהמרת דתך היא "מרצונך". היפותאטית, נניח, ולא היינו מדברים על יהודים: לו בפני הפלסטינים ב-48' היתה עומדת ברירה - לעזוב או להתגייר. האם, לתפיסתך, המתגיירים היו עושים זאת "מרצונם"? 1 במיוחד אם ניקח בחשבון את תנאי הדרך המסוכנים למדי אז, את העדר השפה במקום החדש וכיו"ב. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |